ברשותכם אני אחזיר את הנושא לצבא כי זה דיון מעניין בעיני
שירתתי 3 שנים בתפקיד קרבי, פיקוד והדרכה ואני חושב שהפקתי מכך הרבה.
עבורי זה ככל הנראה היה ניצול טוב יותר 3 שנים מאשר כל דבר אחר שיכלתי לעשות באותה תקופת זמן.
ובכל זאת אני טוען שצריך צבא מקצועי.
עכשיו שביססנו את ההטיה האישית שלי בנושא אתייחס לכמה דברים שנאמרו פה.
לא תודה.לשרת בצבא זה ערך וזכות.לא נטל.
אני בטוח שאני רוצה לתרום את חלקי למדינה שבזכותה אני כאן.
זה יפה שאכפת לך מהמדינה ואתה מוכן להתנדב עבורה (אמנם בכפיה) אבל למה דווקא שירות צבאי זה הדבר המועיל ביותר למדינה?
מה גם שאוסיף בסוגריים שהמדינה כאן בזכותנו ולא אנחנו בזכותה. כלומר המחויבות שלך צריכה להיות לעם שלך, ולא למסגרת החוקית שנקראת המדינה.
שרות בצבא זאת בחירה שצריך לקבל. במודע. לאחר בחינה, ובחינה של האלטרנטיבות. אני לא מוצא שום בעיה בהצגת האלטרנטיבה.
הרשה לי לחלוק עליך.כיום, שירות בצבא הוא חובה חוקית.אם לא נוח לך, תנסה לשנות.
הדברים לא בהכרח סותרים. מה
@Benjamin Willard מציין הוא את המצב הרצוי. והחוק מייצג את המצב המצוי. מה גם שהחוק לא תקף לכולם (חרדים, ערבים, נשים דתיות, פציפיסטים, משתמטים וכו')
המצב הרצוי בעיני הוא שהמדינה לא תסתמך על מתנדבים בצבא כמו שהיא לא מסתמכת על מתנדבים במערכת הרפואה.
המצב הנוכחי (ויעיד על כך כל מי ששירת) הוא שהמדינה מבזבזת משאבים בצורה קולוסלית.
נקודה אחרונה למחשבה: בוא נאמר שלא תתגייס, ובמקום זאת תפתח קריירה מוצלחת ואז לקראת סוף הקריירה תתרום 3 שנים של הכנסות (מתכנות בהיי-טק) למדינה. האם קיזזת את השירות שלך? ואם זה היה חוקי?