כסף לא עושים בעיקר מחיסכון, להבנתי. לחיות כמו זנחים, כל כך הרבה שנים, שאנו צעירים ויפים למען המטרה של יציאה לפנסיה מוקדמת, לא נראית לי מי יודע מה. צריך למצוא דרך יצירתית, כל אחד בדרכו ליצור רווחי הון והגדלת התזרים, משוק ההון עד נדל"ן או דרך עסק. אני חוסכת 20%-30%, והיו שנים ש"עבדתי" על עצמי לבזבז יותר. אני מאמינה ששפע מוליד שפע.
אני חושב שלא הבנת את בסיס הבלוג והרעיון, זה לא שאנחנו(רוב הפורום) מזניחים את עצמנו או משהו כזה, אנחנו פשוט שקולים וקונים רק מה שצריך.
אם היו לי 10 מכנסיים או 50 זה אותו דבר (אפקט התמורה הפוחתת) כנ"ל ריהוט, אינני צריך סלון חדש.. אני יכול לקנות אחד שלא נעשה בו כמעט שימוש ביד 2, אני יכול לחיות באושר ללא הרבה הוצאות. אני מרגיש וחי בשפע למרות שאני מוציא חצי או פחות מחברי. אני פשוט לא רואה סיבה להוציא על דברים שהם מוציאים עליהם כסף.
שלא תביני לא נכון, אני קונה דברים שחשובים לי, ביגוד תרמי איכותי בחורף, שעון G-SHOCK חזק ועמיד, לדרמן. אני פשוט לא קונה סתם, אין לי את הצורך הזה להוכיח לעצמי שאני יכול לקנות, אינני קונה במטרה לזרוק אחרי שנה.
אני חי את השפע ללא צורך להוכיח לעצמי את זה. אני לא צריך לקנות מרצדס בשביל להגיד לעצמי שאני שווה משהו, כי אני יודע שאני יכול לקנות וזה פשוט לא נראה לי נכון.
זה לא דורש ממני מאמץ לחסוך, זה אפילו גורם לי סוג של הנאה, אני חושב שדווקא לעניים יש את הצורך הזה תמיד להוכיח את יכולתם דרך הצרכנות הכפייתית, כשזה פנימי הצורך הזה נעלם.
יכול להיות שזה בגלל שגדלתי בבית עשיר ויכול להיות שזה אופי. בכול מקרה אינני חוסך מעצמי דבר בשביל אותה זכות יסוד ליציאה לחירות מוקדמת. יציאה שמאפשרת לי את חופש הבחירה על מה לנצל את זמני על פני האדמה, שהוא מוגבל וניתן להמירו לכסף, לידע או להנאות אך לא ניתן לקנותו חזרה בשום דרך.
בקשר לשפע מוליד שפע- הסוד, כוחו של התת מודע, הכול נכון, אבל אני מרגיש בשפע, אינני מרגיש חוסר למרות צורת חיי. הבזבזנות לא יוצרת בהכרח הרגשה של שפע, זה עניין פנימי וסוביקטיבי.