זה היה נכון כשהקיבוץ היה שיתופי. אני טיפלתי באבא שלי, בעזרת מטפלת ביטוח לאומי שעתיים ביום, במשך 4 שנים ואף אחד בקיבוץ לא בדק מה קורה איתו.בקיבוצים לא צריך כזה דבר כי במובן מסויים כל הקיבוץ הוא דיור מוגן גדול.
אבל זה נכון שחיי הקהילה נותנים איכות חיים ואורך חיים שקשה למצוא בערים. ויש גם קשיחות מובנית אצל מי שגדל במושב או בקיבוץ, ולא נאה להם שמישהו יטפל בהם אלא אם המצב ממש ממש חמור.