מתחיל את הדרך שלי בגיל 19

[צעירים]

בראייה כלכלית קרה, בהנחה וההוצאות שלך אותו דבר, עדיף לך שכר יותר גבוה.
בכל מקרה הנטו ואחוז החיסכון הן שתי צדדים של החרב. נטו יותר גבוה יתרגם גם לאחוז חיסכון גבוה יותר (ובפחות מאמץ).

אני מסכים ובכל זאת.. אני מכיר מישהו (וכנראה שרובכם כאן מכירים אנשים דומים) שמרוויח כ20K נטו בחודש ואין לו שקל בחיסכון. אני חושב שבבחירת מקצוע חשוב להסתכל על הצד הכלכלי וחשוב לא פחות להסתכל על עניין, סקרנות וסיפוק שאפשר לקבל מהעבודה מעבר לכסף.
תמיד עדיף שכר גבוה יותר, השאלה איזה מחיר (לא כלכלי) זה גובה ממך.

 

[דור ה-Z]

אני עובד כרגע במעבדה ומאוד אוהב את זה ואני רוצה מאוד לעשות דוקטורט בשביל ההעשרה וההנאה שאני מקבל מהלימודים.

אני עובד עם ביולוגים וכפי שכתבתי אני יודע שהמשכורות לא גבוהות אבל אני נהנה מזה. ובנוסף בגלל אורח החיים הסולידי שאני מקווה שאשמור עליו לא אצטרך משכורות גבוהות יותר. רק אזכיר שמה שחשוב זה אחוז החיסכון ולא הנטו שאתה מקבל מהמשכורת.


אתה שוקל אם להמשיך בתחום בגלל היכולת להשתכר אחר כך? או מסיבות אחרות?
באיזה שלב אתה בתואר?

אני שוקל אם להמשיך בתחום מכמה סיבות:
1. אני לא כל כך נהנה בו כמו שציפיתי. נהנתי מאוד מהלימודים עם המורה שלי בכיתה י' בתיכון, אבל מהרגע שהגעתי לפתוחה הרגשתי שאני לומד נטו בגלל המרה לבגרות. התחום מרתק (מערכת החיסון וה-DNA הם הפייבורטים שלי), אבל אני רוצה להשתמש בידע הזה בשביל להמציא משהו-תרופה וכו', ולא לזכור הכל בע"פ לעד. התואר מרגיש לי עיוני מדי.
2. נחשפתי לתוכנית "מדעי התרופה" של האונברסיטה העברית-והייתי מעוניין ללמוד שם, בתקווה לפתח תרופות.
3. נחשפתי לפייתון-ואני מוכרח להודות שנהנתי לתכנת. אפשר לפתור בעיות מיום א', זה מאתגר, ואני אוהב את זה.
4. פוטנציאל ההשכרות בפח. כן, זה אולי יראה לחלק מהאנשים רדוד, אבל כסף זה עניין שחשוב לי.

צברתי נכון להיום בסביבות ה-20 נקודות זכות, ועכשיו אני חושב לאן למשיך מפה-לביוטכנולוגיה? לכימיה ומשם להנדסת כימיה? אולי להניח להכל וללמוד ב"מדעי התרופה" לאחר הצבא?
הדבר היחיד שברור לי עכשיו זה שהייתי רוצה ללמוד כמה קורסים של JAVA ולהתחנן להתקבל ליחידת סייבר בצבא, אבל לצערי זה כנראה לא יקרה כי אני מתגייס מוקדם מדי. נו טוב, מעניין זה עדיין יהיה

 

[kerenX]

אני מסכים ובכל זאת.. אני מכיר מישהו (וכנראה שרובכם כאן מכירים אנשים דומים) שמרוויח כ20K נטו בחודש ואין לו שקל בחיסכון. אני חושב שבבחירת מקצוע חשוב להסתכל על הצד הכלכלי וחשוב לא פחות להסתכל על עניין, סקרנות וסיפוק שאפשר לקבל מהעבודה מעבר לכסף.
תמיד עדיף שכר גבוה יותר, השאלה איזה מחיר (לא כלכלי) זה גובה ממך.

בגלל דעות כמו שלך אני לפעמים מרגישה שהאקדמיה צריכה להתנות גיל כתנאי קבלה. (אומרת ממרומי ה-22 שלי, סטודנטית להנדסה רפואית)
מישהו שאני מאוד מסמפטת אמר לי כשהייתי בת 18 והוא היה בן 22 ומאוד רציתי ללמוד ביולוגיה/עריכת דין: "אם היינו אוהבים לעבוד לא היינו קוראים לזה עבודה היינו קוראים לזה תחביב"
אני יכולה להעריך את העובדה שאתה רוצה את עצמך כסולידי מאוד שיכול לחיות עם מעט כסף.
השאלה שלי היא... האם חיית באופן עצמאי עם מעט כסף?
אני יכולה רק להגיד לך שזה ממש לא נעים. הראש שלך כל הזמן מתעסק באיך מקצצים ככה וככה, האם אני אסגור את החודש טוב? האם יתקשרו אלי מהבנק היום?
וכן, במשכורת של ביולוג שפעם אחרונה שבדקתי זה בערך 10-8 ברוטו, זה בערך החיים שיהיו לך בארץ אם לוקחים בחשבון שכירות, חשבונות, אוכל, רכב אם תצטרך...
אף אחד לא בא לעבודה בשביל הכיף! ברור שצריך טיפה משיכה לתחום שתבחר בו, ויש הרבה תחומים שמשתפשפים עם ביולוגיה אבל הם לא ביולוגיה, שהשכר בהם גבוה יותר.
אתה בא לעבודה בשביל להרוויח משכורת. ויש במשרד פוליטיקה מגעילה, אתה כל הזמן חושש מלעשות משהו לא בסדר כי יכולים לפטר אותך בשנייה, סביר להניח שלא תסתדר עם הרבה מהאנשים שתעבוד איתם, אתה תבלה שעות בנסיעות, הרבה פעמים צריך להגיע גם כשמרגישים זוועה פיזית/נפשית ותגיע הבייתה עייף.
כרגע אתה לא עובד במשרה מלאה. אתה לא מבין את הדינמיקה הזאת. 8-5/9-6 זה קשה.
לסבול את כל זה וגם לקבל על זה שכר רעב? זה חרא. זה מרגיש חרא וזה שוחק.
אני ממש ממליצה לך לראות סרטונים של יוטיוב בשם אהרון קלרי. הוא עושה הרבה ייעוץ וסרטונים בנושאים האלו של לייף סטייל/ בחירת עבודה למילניאלז/דור Z
חד משמעית, עדיף לעשות משהו שטיפה פחות מעניין אותך אבל להרוויח עוד 10 אלף בחודש, גם אם בפועל תשתמש רק ב6-7. וגם אם כל כך תסבול... תמיד אפשר לעשות הסבה מקצועית בגיל מבוגר. אבל כן, צריך לנצל את שנות ה-20+ ה-30 כדי לעשות קופה גדולה ולצבור כישורים. ריבית דה ריבית אנד שיט...

 

[kerenX]

אני שוקל אם להמשיך בתחום מכמה סיבות:
התואר מרגיש לי עיוני מדי.
צברתי נכון להיום בסביבות ה-20 נקודות זכות, ועכשיו אני חושב לאן למשיך מפה-לביוטכנולוגיה? לכימיה ומשם להנדסת כימיה? אולי להניח להכל וללמוד ב"מדעי התרופה" לאחר הצבא?
הדבר היחיד שברור לי עכשיו זה שהייתי רוצה ללמוד כמה קורסים של JAVA ולהתחנן להתקבל ליחידת סייבר בצבא, אבל לצערי זה כנראה לא יקרה כי אני מתגייס מוקדם מדי. נו טוב, מעניין זה עדיין יהיה

כל הקורסים בביולוגיה הם די עיוניים להחריד... הרבה שינון וזכירה של חומר זה האופי של המקצוע.
תמיד שווה לפנות לצבא כדי לבקש דחיית תאריך גיוס... מקסימום יגידו לך לא.
באתי רק כדי להגיד- הנדסת כימיה זה גם מקצוע ממש לא רווחי בארץ ומישהו שאני מכירה למד את זה והתחרט לגמרי. עכשיו עושה הסבה להנדסת תוכנה.
לגבי הנושא של מדעי התרופה... קראתי טיפה בגוגל וזה פשוט תואר רוקחות+תואר שני במסלול מהיר... להיות רוקח בארץ זה זוועת עולם וצריך לחשוב ברצינות מה הסיכוי שתצליח להיכנס למחקר. רמז: קטן מאוד. חוץ מזה, עושה רושם שיש לזה תנאי קבלה לא אנושיים...
אם אתה נמשך לתכנות- תפתח את זה. זה כיום המסלול הכי טוב למשכורת גבוה. מה שכן, באמת צריך לסמפת את זה.
אני למדתי קורס פייתון בתואר שלי וזה היה עבורי סבל

 

[חתול לילה]

אף אחד לא בא לעבודה בשביל הכיף!

חד משמעית, עדיף לעשות משהו שטיפה פחות מעניין אותך אבל להרוויח עוד 10 אלף בחודש

קונפוציוס אמר: "עסוק במה שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד”

אני מאמין מניסיון אישי שהוא צדק.

 

[kerenX]

קונפוציוס אמר: "עסוק במה שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד אפילו יום אחד”

אני מאמין מניסיון אישי שהוא צדק.

קרן איקס אומרת: "לחיות בלחץ כלכלי זה ממש לא נעים וגומר לך את החיים מהר"
אני לא פילוסופית סינית שחיה לפני 1500 שנים, אבל אני חושבת שיש לי יותר הבנה על הכלכלה של ימינו מאשר לקונפוציוס...

בהגדרה- אם היינו נהנים מעבודה אז היה לך אדם אחד בעולם לפחות שהיה עושה את זה כתחביב בחינם ואז לא היה צורך במשרה כזאת בשכר.
בכל עבודה הקונספט מאוד פשוט: יש משהו שדורש "יגיעה", או סבל, או מאמץ, או השקעת זמן/אנרגיה/הון אנושי, ועבורו אתה מקבל את השכר.
עבור זה שאתה עובר את הסבל הדרוש כדי לייצר את התוצר הראוי.
זה לא שאני אומרת שלעסוק ב-"משהו שאתה אוהב" לא ימתיק את גזרת העבודה... אבל זה רק ימתיק.
אולי היוצא דופן היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה craftsmanship. לדוגמא- אני מכירה נגר שכל היום בונה רהיטים בהזמנה אישית והוא נהנה מזה מאוד. וגם במקרה כזה, עדיין יש הרבה תקופות בלי עבודה ובלי שכר שאתה תוהה איך לסגור את החודש והאם כדאי לסגור את הבאסטה ולעבוד במשהו אחר. שם יש דאגות אחרות שהן לא באופי של עבודות משרד

אפשר לשאול במה אתה עובד?

 

[דור ה-Z]

כל הקורסים בביולוגיה הם די עיוניים להחריד... הרבה שינון וזכירה של חומר זה האופי של המקצוע.
תמיד שווה לפנות לצבא כדי לבקש דחיית תאריך גיוס... מקסימום יגידו לך לא.
באתי רק כדי להגיד- הנדסת כימיה זה גם מקצוע ממש לא רווחי בארץ ומישהו שאני מכירה למד את זה והתחרט לגמרי. עכשיו עושה הסבה להנדסת תוכנה.
לגבי הנושא של מדעי התרופה... קראתי טיפה בגוגל וזה פשוט תואר רוקחות+תואר שני במסלול מהיר... להיות רוקח בארץ זה זוועת עולם וצריך לחשוב ברצינות מה הסיכוי שתצליח להיכנס למחקר. רמז: קטן מאוד. חוץ מזה, עושה רושם שיש לזה תנאי קבלה לא אנושיים...
אם אתה נמשך לתכנות- תפתח את זה. זה כיום המסלול הכי טוב למשכורת גבוה. מה שכן, באמת צריך לסמפת את זה.
אני למדתי קורס פייתון בתואר שלי וזה היה עבורי סבל

צה"ל זה עניין שלם בפני עצמו שאני בהרבה תהליכים איתו-אני זכאי לפטור, לא יודע אם כדאי להוציא, ככל הנראה אדחה גיוס (הבעיה היא שאני צריך לדחות ל-7 חודשים בערך, ואני לא רוצה לצאת מהצבא מאוחר מדי) ומקסימום אבקש להוציא פטור במהלך השירות אם זה ירגיש לי בזבוז זמן.
לגבי מדעי התרופה, אני עומד בדרישות הקבלה, למעט נקודה אחת מקוללת באנגלית שמנעה ממני להגיע למתקדמים ב'. המסלול הזה לא מלא בסוכריות ובדבש, אבל זאת חפיפה לא רעה לתחום, והאמת שרוקח מרוויח סביר יחסית לעיסוק שלו. נכון לעכשיו, אני רוצה לתת צ'אנס למסלול הזה.
אני רוצה ללמוד תכנות ולהמשיך לטעום מהתחום הזה, אבל אני נתקל בכמה קשיים: קורסי הקיץ של הפתוחה לא מלמדים JAVA, אז המקסימום שעומד לצידי זה "קמפוס" הממשלתי שיש בו C+ מצה"ל ועוד קצת פייתון, ו-UDEMY. מצאתי שם קורס JAVA נחמד שיועצת אקדמית באו"פ אמרה שהוא טוב.
כך או כך אני רוצה ללמוד תכנות כי אני חושב שזאת מיומנות שיכולה מאוד להשתלם לעתיד, היא מפתחת חשיבה והיא מאתגרת, מעצבנת וכיפית מהרבה תחומי לימוד אחרים

אני מוכרח לציין שהדיון פה אודות עבודה הוא מאוד מעניין, ואני מתחבר מאוד לטענה שעבודה אמורה להיות מהנה, לצד הטענה שהיא אמורה להיות רווחית.
אני מאמין שהסוד הוא למצוא את נקודת האיזון בין השניים ובמקרה ולא מוצאים אחת כזו-רווחיות מנצחת.
לשם הדוגמה, אני מעביר שיעורים פרטיים בכימיה בהתנדבות במסגרת עמותה. עם כל אהבתי למקצוע וחרף הניסיון, לא מצאתי ביקוש אליו בשוק הפרטי וכיום אני מרוויח כסף מלימוד שיעורים פרטיים במתמטיקה-מקצוע ששנאתי (ואני עדיין שונא חלקים נכבדים ממנו) אבל בזכותו אני מרוויח שכר שעתי שגבוה פי 3 משכר המינימום-לא דבר שמובן מאליו לבני הגיל שלי, שרובם עובדים בעבודות קשות הרבה יותר בשביל שכר נמוך הרבה יותר.
לדעתי שווה יותר לעבוד בתחום פחות אהוב תמורת שכר גבוה יותר, מאשר לנסות עבוד בתחום אהוב יותר אבל אז לגלות שאין לו ביקוש רב/שהשכר נמוך יותר. כמובן שיש חריגים לכלל הזה-תלוי בהיקף של אובדן ההכנסה, ותלוי אם יש יתרונות אפשריים אחרים, אבל עבורי הכלל הזה עובד.
בסופו של יום, צריך להרוויח מכל הסיפור הזה.

 

[kerenX]

צה"ל זה עניין שלם בפני עצמו שאני בהרבה תהליכים איתו-אני זכאי לפטור, לא יודע אם כדאי להוציא, ככל הנראה אדחה גיוס (הבעיה היא שאני צריך לדחות ל-7 חודשים בערך, ואני לא רוצה לצאת מהצבא מאוחר מדי) ומקסימום אבקש להוציא פטור במהלך השירות אם זה ירגיש לי בזבוז זמן.
לגבי מדעי התרופה, אני עומד בדרישות הקבלה, למעט נקודה אחת מקוללת באנגלית שמנעה ממני להגיע למתקדמים ב'. המסלול הזה לא מלא בסוכריות ובדבש, אבל זאת חפיפה לא רעה לתחום, והאמת שרוקח מרוויח סביר יחסית לעיסוק שלו. נכון לעכשיו, אני רוצה לתת צ'אנס למסלול הזה.
אני רוצה ללמוד תכנות ולהמשיך לטעום מהתחום הזה, אבל אני נתקל בכמה קשיים: קורסי הקיץ של הפתוחה לא מלמדים JAVA, אז המקסימום שעומד לצידי זה "קמפוס" הממשלתי שיש בו C+ מצה"ל ועוד קצת פייתון, ו-UDEMY. מצאתי שם קורס JAVA נחמד שיועצת אקדמית באו"פ אמרה שהוא טוב.
כך או כך אני רוצה ללמוד תכנות כי אני חושב שזאת מיומנות שיכולה מאוד להשתלם לעתיד, היא מפתחת חשיבה והיא מאתגרת, מעצבנת וכיפית מהרבה תחומי לימוד אחרים

אני מרוויח כסף מלימוד שיעורים פרטיים במתמטיקה-מקצוע ששנאתי (ואני עדיין שונא חלקים נכבדים ממנו)
בסופו של יום, צריך להרוויח מכל הסיפור הזה.

תכנות זה המקצועות האלו שכל כך קל ללמוד לבד. ממש לא צריך קורס בשביל זה ובטח שלא קורס פרונטאלי.
יש לך את קוד אקדמי שלפי דעתי הם ממש טובים, את קאן אקדמי, את קורסאה, מלא סרטוני יוטיוב. צריך רק רצון ויוזמה והשקעה.
מתקדמים ב'? תעשה מבחן אמירם ותוציא פטור מאנגלית. זה יקל עליך מאוד במהלך התואר. אני רואה עכשיו חברים שלי בוכים בגלל החרא הזה...

לגבי מתמטיקה- למדת קורסים מתקדמים בזה? לדוגמא חדוא, ליניארית וכו?
זה פותח את המחשבה ממש. גרם לי לאהוב את המקצוע בקטע מטורף. (מדברת מישהי שהוציאה 60 בשלוש יחידות בתיכון...)

 

[דור ה-Z]

תכנות זה המקצועות האלו שכל כך קל ללמוד לבד. ממש לא צריך קורס בשביל זה ובטח שלא קורס פרונטאלי.
יש לך את קוד אקדמי שלפי דעתי הם ממש טובים, את קאן אקדמי, את קורסאה, מלא סרטוני יוטיוב. צריך רק רצון ויוזמה והשקעה.
מתקדמים ב'? תעשה מבחן אמירם ותוציא פטור מאנגלית. זה יקל עליך מאוד במהלך התואר. אני רואה עכשיו חברים שלי בוכים בגלל החרא הזה...

לגבי מתמטיקה- למדת קורסים מתקדמים בזה? לדוגמא חדוא, ליניארית וכו?
זה פותח את המחשבה ממש. גרם לי לאהוב את המקצוע בקטע מטורף. (מדברת מישהי שהוציאה 60 בשלוש יחידות בתיכון...)

האמת שלא ממש שקלתי אופציות אחרות ללימוד תכנות. אבדוק את העניין, תודה
אמרו לי שהקורסים באנגלית נוראיים ומבזבזים זמן, אבל לא תיארתי שעד כדי כך. פשוט וואו. אבדוק אם אוכל לגשת לאמיר"ם עוד במהלך צה"ל, כדי להפטר מזה כמה שיותר מהר.
לגבי מתמטיקה, האמת שלא למדתי קורסים מתקדמים. כל הניסיון שלי עם המקצוע נובע מהלמידה במערכת החינוך ובבגרות 5 היח"ל שגורמת לי להרגיש שמדובר במקצוע שפשוט חוזר על עצמו עוד ועוד ועוד ושוחק ברמות. אולי נעשה לו עוול (?)

 

[Yevgeny]

התחום מרתק (מערכת החיסון וה-DNA הם הפייבורטים שלי), אבל אני רוצה להשתמש בידע הזה בשביל להמציא משהו-תרופה וכו', ולא לזכור הכל בע"פ לעד. התואר מרגיש לי עיוני מדי.

בתור מחשביסט במקצועו והשכלתו, אבל גם כזה שלמד כימיה (לבגרות) וביולוגיה (בתואר הראשון) - זה תחומים שבעיני בהחלט שונים מפיזיקה/מתמטיקה/מדעי המחשב בכך שהם דורשים לזכור הרבה מאוד פרטים ספציפיים. לא מספיק לך להבין כמה עקרונות יסוד שמהם, אם שכחת, תוכל לשחזר עם קצת מאמץ איזה משפט או מסקנה מורכבת יותר - אלא צריך ללמוד ולהכיר הרבה מאוד פרטיים ספציפיים וייחודיים. בכלל, בעיני כל "כלל" בביולוגיה הוא רק אוסף המקרים הפרטיים שמקיימים אותו ויוצאים מהכלל לא נגמרים...
גם אופי העבודה שונה למדי. במדעי המחשב, בתהליך האיטרטיבי של לכתוב קוד, להריץ/לבדוק/לעשות ניסוי, ולחזור לשנות ולשפר משהו - כל סבב כזה יכול לקחת דקות או שעות (אולי ימים אם עובדים על מערכות מורכבות). בביולוגיה, במעבדה רטובה? צריך הרבה יותר אורך רוח וסבלנות. יש לך מזל אם כל מה שאתה צריך זה לגדל עוד קצת תאים, להפיק מהם את מה שצריך ולהריץ מבחנים שונים וזה לוקח ימים/שבועות לכל סיבוב. בהרבה מקרים יכול לקחת חודשים או יותר בשביל לאסוף עוד קצת תוצאות רק בשביל לגלות מה לא עובד או מה הדבר הבא שצריך לנסות.

 

[לנצח נתהה]

השאלה שלי היא... האם חיית באופן עצמאי עם מעט כסף?

בהנחה שבחרת תחום ומקום עיסוק שמנטרלים את זה:

אתה בא לעבודה בשביל להרוויח משכורת. ויש במשרד פוליטיקה מגעילה, אתה כל הזמן חושש מלעשות משהו לא בסדר כי יכולים לפטר אותך בשנייה, סביר להניח שלא תסתדר עם הרבה מהאנשים שתעבוד איתם, אתה תבלה שעות בנסיעות, הרבה פעמים צריך להגיע גם כשמרגישים זוועה פיזית/נפשית ותגיע הבייתה עייף.
כרגע אתה לא עובד במשרה מלאה. אתה לא מבין את הדינמיקה הזאת. 8-5/9-6 זה קשה.

אז שכר של 8.5 נטו לחודש הוא די והותר לאדם סולידי,וגם למישהו שלא מאד סולידי. ואם הוא גם חי עם בן זוג שמרויח סכום כזה השמים הם הגבול. 17 לחודש זה ים כסף. כעס ועצבים ותסכול ושחיקה פשוט לא שווים את המחיר במיוחד כשאתה יכול להוציא את הגורמים האלה מהחיים בלי לחיות באשפתות.
עבודה היא אומנם לא תחביב אבל גם לא חייבת להיות סיוט

 

[איש(3718)]

אולי היוצא דופן היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה craftsmanship. לדוגמא- אני מכירה נגר שכל היום בונה רהיטים בהזמנה אישית והוא נהנה מזה מאוד.

הרבה מאד עבודות תוכנה הם craftsmanship

בהגדרה- אם היינו נהנים מעבודה אז היה לך אדם אחד בעולם לפחות שהיה עושה את זה כתחביב בחינם ואז לא היה צורך במשרה כזאת בשכר.

זה חוק כלכלי חדש שהמצאת ולא מחובר לשום מציאות כלכלית שאני מכיר:
1) אותו אדם אחד שציינת צריך גם לאכול, לא? אם הוא יעסוק רק בתחביבו במשרה מלאה, ממה הוא יתפרנס?
2) מי אומר שאותו אדם דמיוני הוא בעל מקצוע טוב? ואם הוא בעל מקצוע טוב, סביר שתיווצר תחרות על שרותיו
3) אני מכיר הרבה מתכנתים שיוצרים פרוייקטי תוכנה בחינם, באופן מפתיע זה לא מייתר את משרות המתכנתים בעולם

 

[ת.אוקהם]

אתה בא לעבודה בשביל להרוויח משכורת. ויש במשרד פוליטיקה מגעילה, אתה כל הזמן חושש מלעשות משהו לא בסדר כי יכולים לפטר אותך בשנייה, סביר להניח שלא תסתדר עם הרבה מהאנשים שתעבוד איתם, אתה תבלה שעות בנסיעות, הרבה פעמים צריך להגיע גם כשמרגישים זוועה פיזית/נפשית ותגיע הבייתה עייף.
כרגע אתה לא עובד במשרה מלאה. אתה לא מבין את הדינמיקה הזאת. 8-5/9-6 זה קשה.
לסבול את כל זה וגם לקבל על זה שכר רעב? זה חרא. זה מרגיש חרא וזה שוחק.

מצער מאוד שזו החוויה שלך מעולם העבודה בגיל 22 המופלג.

מה שהרבה יותר מצער זו העובדה שאת מכלילה מהנסיון האישי שלך על כל עולם העבודה.

החסרון הגדול בטענות מסוג "לכל" בלוגיקה הוא שמספיקה דוגמא נגדית אחת לסתור אותן.
אני חי בעולם הזה הרבה יותר שנים ממך ובחיים לא חוויתי את התחושות שאת מתארת. אני *מאוד* אוהב את העבודה שלי, לא חושב שהייתי מחליף את סוג העבודה בשום עבודה אחרת, גם לא בחוסר עבודה.

וכן, במשכורת של ביולוג שפעם אחרונה שבדקתי זה בערך 10-8 ברוטו

דוקטור לביולוגיה עם נסיון יכול בכיף להגיע ל15 וגם ליותר, אני אומר את זה מנסיון, לא ממרומי גיל 22.
נכון שבתארים אחרים ניתן להגיע לאותו שכר ברבע מהזמן אבל זה לא שכר רעב.

 

[wa11a]

@kerenX לא צריך להגביל כניסה לאוניברסיטה. גם אם הוא יבין אחכ שהוא טעה. אז מה הוא עדיין ילד. הוא יוכל לתקן אח"כ. מקסימום הוא למד עוד נושא ופיתח את עצמו לעוד כיוונים כבר בגיל מוקדם.

 

[דאניל]

אז שכר של 8.5 נטו לחודש הוא די והותר לאדם סולידי,וגם למישהו שלא מאד סולידי. ואם הוא גם חי עם בן זוג שמרויח סכום כזה השמים הם הגבול. 17 לחודש זה ים כסף. כעס ועצבים ותסכול ושחיקה פשוט לא שווים את המחיר במיוחד כשאתה יכול להוציא את הגורמים האלה מהחיים בלי לחיות באשפתות.

דוקטור לביולוגיה עם נסיון יכול בכיף להגיע ל15 וגם ליותר,

וכאן אנחנו מגיעים למלכודת של מדעי הטבע והחיים: עם תואר ראשון אפשר להרוויח משכורת כמעט סבירה, אבל אילו עבודות זמינות היום עם תואר ראשון? כמעט רק עבודות שחורות. אנשים לא רוצים ללמוד 3 או 4 שנים בשביל להיות לבורנטים. אז הם ממשיכים לתואר שני (היום תואר שני הוא הראשון החדש). ואז הם מגלים שגם עם תואר שני המצב לא טוב בהרבה. "אולי אמשיך באקדמיה", הם חושבים לעצמם. אמנם השכר לא משהו, והסיכוי שיצליחו לעבור את משוכת הפוסט-דוק נמוך, אבל השעות גמישות, וזה יכול להיות טוב בינתיים, כשהילדים קטנים.
בסוף הדוקטורט לוקח 7 שנים, במקום 4, ומגיעים לגיל 35 עם משכורת שמגרדת את ה-5. אין עבודה, אין פנסיה, אין נסיון רלוונטי לשוק.
"אולי נעשה הסבה לתכנות"...

 

[בננית 36]

שיהיה לך בהצלחה. כיף לקרוא שיש אנשים כמוך שגם בגיל צעיר מאד מבינים את משמעות החסכון

 

[ת.אוקהם]

וכאן אנחנו מגיעים למלכודת של מדעי הטבע והחיים: עם תואר ראשון אפשר להרוויח משכורת כמעט סבירה, אבל אילו עבודות זמינות היום עם תואר ראשון? כמעט רק עבודות שחורות. אנשים לא רוצים ללמוד 3 או 4 שנים בשביל להיות לבורנטים. אז הם ממשיכים לתואר שני (היום תואר שני הוא הראשון החדש). ואז הם מגלים שגם עם תואר שני המצב לא טוב בהרבה. "אולי אמשיך באקדמיה", הם חושבים לעצמם. אמנם השכר לא משהו, והסיכוי שיצליחו לעבור את משוכת הפוסט-דוק נמוך, אבל השעות גמישות, וזה יכול להיות טוב בינתיים, כשהילדים קטנים.
בסוף הדוקטורט לוקח 7 שנים, במקום 4, ומגיעים לגיל 35 עם משכורת שמגרדת את ה-5. אין עבודה, אין פנסיה, אין נסיון רלוונטי לשוק.
"אולי נעשה הסבה לתכנות"...

אני מכיר לא מעט דוקטורים לביולוגיה, מכיר גם את ה"מלכודת" שציינת.
אנחנו מסכימים שביולוגיה היא מקצוע *גרוע* ללמוד למי שרוצה להרוויח הרבה כסף.
Having said that, עם דוקטורט בביולוגיה ונסיון בתעשיה אפשר להגיע למשכורות שאפשר להחזיק איתן משק בית בישראל (אם שני בני הזוג עושים 12 למשל אפשר להתקיים), אלו לא יהיו חיי רווחה אבל למי שהתשוקה לביולוגיה בוערת בו מספיק ייתכן שזה שווה את זה...
בלי תשוקה גדולה למקצוע ולעבודת מעבדה רטובה - לא הייתי מתקרב לתואר הזה.

 

[Yoss]

זווית אחרת: עם ידע מתקדם בתכנות/מתמטיקה/הנדסת חשמל ועוד, יש סיכוי הרבה יותר גבוה למצוא פוזיציה טובה כדוקטורנט לביולוגיה ושות', וגם לפוסט-דוק והלאה. אלו דברים שחסרים למעבדות ביולוגיות הרבה יותר מבוגרי תואר ראשון בביולוגיה או מעכברי מעבדה (אנושיים).
(רוב הסיכויים שבשלב הזה כבר לא תרצה דוקטורט בביולוגיה, כמובן. זו הסיבה שיש לזה ביקוש.)

 

[ביולוג ירושלמי]

ביולוגיה זה מה שאני אוהב וזה עושה אותי מאושר ואני חושב שזה הרבה יותר חשוב מאשר כמה ארוויח.

אאל תתרגש מאנשים אנונימיים בפורום שהרבה פעמים פורקים תיסכולים.

זה אגב, בכלל לא חשוב אם כן או שלא מכוון אליי, ואני בתור אחד שמקווה על עצמו ולטובת עצמו שיודע לקרוא את הסביבה, אגיב בהתאם.
אישית, אני ממליץ לכל אחד ללמוד ביולוגיה, לשכנע את כל מי שהוא מכיר ללמוד מדעי החיים, ללמוד לתואר מתקדם עד כמה שיותר ולא להפסיק ללמוד ביולוגיה עד שיימאס לו או שהעוניברסיטה תזרוק אותו מממלגת המחקר קודם.
זה מקצוע מדהים, מתגמל מאוד בעניין מקצועי, עמוס בשאלות מחקר, בסקרנות תהומית שאין לה די, ובאינסוף דברים מעניינים לעשות אותם בפועל.
בהצלחה בתואר באוניברסיטה הפתוחה.
תזכור לחזור לכאן בעוד עשור ולספר לנו איך היה.

15k, נטו או ברוטו?

אם תנסה לחשוב שוב לרגע, ולנשום בין הנסיון לחשיבה לבין החשיבה בפועל, נדמה לי שלא תצטרך לשאול אותי את השאלה הזו שוב