טוב, לא יודע איך זה יתקדם, אבל אתן לזה צ'אנס, למה לא 
-----
אז ברוכים הבאים ליומן המסע שלי, שיהיה קצת שונה משאר היומנים שיש כאן כי הוא מיועד להיות זמני, האורך המסע שלי להבין קצת יותר בכלכלה ופיננסים.
ימים יגידו אם הוא באמת יהיה זמני אבל זה כבר לא לענייני היום
אז, קצת רקע:
הכל התחיל לפני כחצי שנה, כשגיליתי בהתלהבות גדולה שכל השנים היה פיקדון קטן וצנוע עבורי בבנק י-ם.
חמוש בהרבה תקוות להון קטן משלי, יצאתי לסניף הקרוב למקום מגוריי כדי להבין מה הולך.
אחרי טעות של הבנקאית, הופנתי במקרה ליועצי ההשקעות בסניף, שדיווחו לי (עם מעט מאוד חשק..) שבמקור הופקד לי סכום של כ-5,000 ש''ח, שכיום עומד על 5,500 ש''ח.
"אתם רוצים לומר לי שאחרי עשור שלם כל מה שנוסף זה 10 אחוז?"
"כן, יש לך כאן מדד+0.9 אחוז, זאת הריבית"
"מה? מה זאת אומרת? זה נחשב להרבה? זה נחשב למעט? תן לי הכל וזהו"
"אי אפשר"
"למה? זה על שמי!"
"נקודת היציאה עוד חצי שנה"
"זאת בדיחה?"
"תקשיב, זאת ריבית מעולה, ועזוב אותך, זה כלום כסף, אל תתייחס, מי בכלל נתן לך להעלות לכאן?"
ואחרי עוד שלל פנינים כאלה, ואחרי שראיתי איך אותו אדם שצחק עליי בפרצוף, גירש אותי ומתחנף לזוג פנסיונרים ("אתם מאמינים שעל מים אין עמלה כאן? חה חה חה") החלטתי בעודי מלא כעס ועלבון שאלמד את התחום האפרורי והמסתורי שלא נלמד בבתי הספר-פיננסים וכלכלה.
איכשהו התגלגלתי לבלוג של האופטימית, בדרך הבנתי מה זה משבר הסאב פריים שהביא אותנו לעולם ה-0 ריבית של היום והתגלגלתי לאתר בצבע בורדו מוזר של מישהי שאוהבת להתקלח במים קרים
האתר הזה, הוא זהב.
כתוב בצורה כל כך קולחת, כל כך נעימה לקריאה ודי ממכרת, וככה מצאתי את עצמי קורה את כל הבלוגים באתר מדי לילה במשך חצי שנה.
ערב ערב, לפני השינה, ואפילו לפני בגרויות, נכנסתי לקרוא קצת ''הסולידית''-למצוא עוד פוסט שהחמצתי, להבין איך משקיעים פסיבית, ולבחון עוד כמה תפיסות עולם פוליטיות שלא פגשתי.
בגלל שאני לא אוהב להשמע חנפן, אקצר ואומר שלמדתי הרבה, ותודה רבה על שסיפקת לכל הדורש חינם את הידע שקשה מאוד למצוא במקום אחר.
עם הידע הזה החלטתי שבמקום למלצר או משהו אלך לעבוד במגזר הפיננסי, וכך הגעתי לעבודה כטלר.
בכל אופן, אז כטלר, די רואים את הבורות הפיננסית שיש לאנשים ביום יום. לא ממקום של האשמה, אלא ממקום של צער.
החל מאישה זקנה שחוסכת מהמינוס כדי לכסות את המינוס, ועד לצעירים שלא מסתכלים בכלל על מה הם חותמים או שלא טורחים להשוות בין בנקים אחרים, הבורות פשוט חוגגת.
על חלק מהדוגמאות סיפרתי בפוסטים אחרים (למשל, בפוסט על יציאות של צרכניסטים, או בפוסט ''מחשבות על עבודה במגזר הפיננסי'' וכו') , ולכן לא אחזור עליהם כאן, אבל מניח שיהיו עוד הרבה בעתיד לצערי.
מנגד, מצאתי גם בנקאים ויועצי השקעות מעולים שמוכנים לענות על כל שאלה, לא משנה כמה חופרת היא.
החל משאלות די קשורות ("אפשר לשאול שאלה?למה התשואה של האג''ח הממשלתיות יורדת?" "כנראה שמשקיעים חוששים ממיתון או מהורדת ריבית, הריבית על האג''ח משקפת את ציפיות המשקיעים.") עד לשאלות הרבה פחות קשורות ("איך הפכת למנהל סניף? איך הפכת ליועץ השקעות?*").
*אחת התשובות היותר מעניינות שקיבלתי היו ממנהל מחלקה, שאמר שהחליט להשקיע את כל כספי הבר מצווה שלו בבורסה. הוא הפסיד הכל, אבל זה היה בשבילו שכר לימוד מעולה.
"ותקשיב לעוד עצה ממני"
"כן?"
"אל תשאל דברים כאלה-מתי להכנס לשוק, אל תנסה לתזמן"
"למה? זה די מפתה ועקום התשואות התהפך"
"אני פה 20 שנה, אף אחד לא יודע מה יקרה מחר, גם לא אני, תאמין לי"
"אבל אתם לא יועצים אקטיביים? בוחרים מניות? מתזמנים?"
"היום כבר פחות, בעיקר מציעים קרנות סל ונאמנות. רק פה ושם כשיש הזדמנות... אף אחד פה לא סוחר יום, אתה רוצה להשתגע?"
-----
אז זה הגרוש שלי להיום:
אם מנהל מחלקה של יועצי השקעות אומר לך שלא שווה לתזמן את השוק, כנראה שזה נכון.
-----
אז ברוכים הבאים ליומן המסע שלי, שיהיה קצת שונה משאר היומנים שיש כאן כי הוא מיועד להיות זמני, האורך המסע שלי להבין קצת יותר בכלכלה ופיננסים.
ימים יגידו אם הוא באמת יהיה זמני אבל זה כבר לא לענייני היום
אז, קצת רקע:
הכל התחיל לפני כחצי שנה, כשגיליתי בהתלהבות גדולה שכל השנים היה פיקדון קטן וצנוע עבורי בבנק י-ם.
חמוש בהרבה תקוות להון קטן משלי, יצאתי לסניף הקרוב למקום מגוריי כדי להבין מה הולך.
אחרי טעות של הבנקאית, הופנתי במקרה ליועצי ההשקעות בסניף, שדיווחו לי (עם מעט מאוד חשק..) שבמקור הופקד לי סכום של כ-5,000 ש''ח, שכיום עומד על 5,500 ש''ח.
"אתם רוצים לומר לי שאחרי עשור שלם כל מה שנוסף זה 10 אחוז?"
"כן, יש לך כאן מדד+0.9 אחוז, זאת הריבית"
"מה? מה זאת אומרת? זה נחשב להרבה? זה נחשב למעט? תן לי הכל וזהו"
"אי אפשר"
"למה? זה על שמי!"
"נקודת היציאה עוד חצי שנה"
"זאת בדיחה?"
"תקשיב, זאת ריבית מעולה, ועזוב אותך, זה כלום כסף, אל תתייחס, מי בכלל נתן לך להעלות לכאן?"
ואחרי עוד שלל פנינים כאלה, ואחרי שראיתי איך אותו אדם שצחק עליי בפרצוף, גירש אותי ומתחנף לזוג פנסיונרים ("אתם מאמינים שעל מים אין עמלה כאן? חה חה חה") החלטתי בעודי מלא כעס ועלבון שאלמד את התחום האפרורי והמסתורי שלא נלמד בבתי הספר-פיננסים וכלכלה.
איכשהו התגלגלתי לבלוג של האופטימית, בדרך הבנתי מה זה משבר הסאב פריים שהביא אותנו לעולם ה-0 ריבית של היום והתגלגלתי לאתר בצבע בורדו מוזר של מישהי שאוהבת להתקלח במים קרים
האתר הזה, הוא זהב.
כתוב בצורה כל כך קולחת, כל כך נעימה לקריאה ודי ממכרת, וככה מצאתי את עצמי קורה את כל הבלוגים באתר מדי לילה במשך חצי שנה.
ערב ערב, לפני השינה, ואפילו לפני בגרויות, נכנסתי לקרוא קצת ''הסולידית''-למצוא עוד פוסט שהחמצתי, להבין איך משקיעים פסיבית, ולבחון עוד כמה תפיסות עולם פוליטיות שלא פגשתי.
בגלל שאני לא אוהב להשמע חנפן, אקצר ואומר שלמדתי הרבה, ותודה רבה על שסיפקת לכל הדורש חינם את הידע שקשה מאוד למצוא במקום אחר.
עם הידע הזה החלטתי שבמקום למלצר או משהו אלך לעבוד במגזר הפיננסי, וכך הגעתי לעבודה כטלר.
בכל אופן, אז כטלר, די רואים את הבורות הפיננסית שיש לאנשים ביום יום. לא ממקום של האשמה, אלא ממקום של צער.
החל מאישה זקנה שחוסכת מהמינוס כדי לכסות את המינוס, ועד לצעירים שלא מסתכלים בכלל על מה הם חותמים או שלא טורחים להשוות בין בנקים אחרים, הבורות פשוט חוגגת.
על חלק מהדוגמאות סיפרתי בפוסטים אחרים (למשל, בפוסט על יציאות של צרכניסטים, או בפוסט ''מחשבות על עבודה במגזר הפיננסי'' וכו') , ולכן לא אחזור עליהם כאן, אבל מניח שיהיו עוד הרבה בעתיד לצערי.
מנגד, מצאתי גם בנקאים ויועצי השקעות מעולים שמוכנים לענות על כל שאלה, לא משנה כמה חופרת היא.
החל משאלות די קשורות ("אפשר לשאול שאלה?למה התשואה של האג''ח הממשלתיות יורדת?" "כנראה שמשקיעים חוששים ממיתון או מהורדת ריבית, הריבית על האג''ח משקפת את ציפיות המשקיעים.") עד לשאלות הרבה פחות קשורות ("איך הפכת למנהל סניף? איך הפכת ליועץ השקעות?*").
*אחת התשובות היותר מעניינות שקיבלתי היו ממנהל מחלקה, שאמר שהחליט להשקיע את כל כספי הבר מצווה שלו בבורסה. הוא הפסיד הכל, אבל זה היה בשבילו שכר לימוד מעולה.
"ותקשיב לעוד עצה ממני"
"כן?"
"אל תשאל דברים כאלה-מתי להכנס לשוק, אל תנסה לתזמן"
"למה? זה די מפתה ועקום התשואות התהפך"
"אני פה 20 שנה, אף אחד לא יודע מה יקרה מחר, גם לא אני, תאמין לי"
"אבל אתם לא יועצים אקטיביים? בוחרים מניות? מתזמנים?"
"היום כבר פחות, בעיקר מציעים קרנות סל ונאמנות. רק פה ושם כשיש הזדמנות... אף אחד פה לא סוחר יום, אתה רוצה להשתגע?"
-----
אז זה הגרוש שלי להיום:
אם מנהל מחלקה של יועצי השקעות אומר לך שלא שווה לתזמן את השוק, כנראה שזה נכון.
