מה לדעתכם הסיכונים בישראל ?

[JiRo]

השוואה לא צריכה להיות מול הייטק, גם כי התנאי כניסה לא זהים וגם כי אופי המשרה שונה לחלוטין ויותר מתבסס על יכולות רכות ואנושיות ולא ישיבה ממושכת מול מחשב,
וזה שמישהו מורה לא אומר שהוא יכול מבחינת ידע ומבחינת אופי לעבוד בתחום

ההשוואה להייטק היתה דוגמת קיצון להמחשת שיקולי המשיכה והדחיפה שעשויים לגרום לכל אדם לקבל החלטה בנושא.

ז"א, כשצעירים בני 18-23 שוקלים בחירת מקצוע הם צפויים להתרשם מאפשרויות ההכנסה השונות שהשוק מציע. הדוגמה להתרשמות מההייטק נמצאת בניגוד גמור להתרשמות ממקצוע ההוראה. גם מי שאין לו את הנתונים והיכולות להשלים תואר במקצוע הנדסי, די לו בהבנה ש"יש אנשים שמרוויחים פי 4-10 ביחס למורים, עם הרבה הטבות, תנאים, וכו..." לגרום להם לשאוף לצמצום הפער כדי לא להיות פראיירים. בעיקר בתוספת שאר גורמי המשיכה והדחיפה (שאת חלקם הזכרתי, כמו תנאי העבודה והפנסיה של המורים, תנאי השוק הנוכחיים וכיוב').

אני יודע כעובדה שיחס המורים החדשים שנכנסים למערכת כל שנה נמצא במגמת ירידה מתמדת. ז"א שאין ברשימת ההטבות שהזכרת כדי לשכנע את רוב האנשים לבחור בהוראה. ואני גם יודע שב5 השנים האחרונות רוב האנשים שבכל זאת נכנסו למערכת החינוך יצאו ממנה ועברו למקצועות אחרים. ז"א שאין ברשימת ההטבות שהזכרת כדי להשאיר אותם. יתכן משום שהיא לא מזכירה: שכר זעום, חיכוך גבוה עם תלמידים הורים שכולל גם מקרי אלימות, שעות עבודה נוספות שאינן בשכר (הכנת לבדיקת מבחנים ועבודות), ועוד. מה גם ששיעורים פרטיים הם למעשה עבודה נפרדת נוספת. ניתן להיות מורה פרטי בלי להיות מורה במשרד החינוך, ולהיפך.

לצערי יש היום הרבה אלטרנטיבות "משתלמות" ו"קלות" יותר מלהיות מורה (וכנ"ל גם לגבי מקצועות רבים אחרים כמו שהזכרת, אבל הם לא מהותיים לתפקוד המתמשך של המדינה כמו הוראה). דוגמאות לאלטרנטיבות שדורשות סט כישורים רכים: בניית ציפורניים, הדרכת כושר, ניהול אירועים, משפיענות רשת (YouTube, TikTok) ושיווק ממומן, רכש ולוגיסטיקה, אדמיניסטרציה, שליחות מזון, ואפילו זנות רשת (OnlyFans). קצת צורם לי ששמתי את כולם באותה הרשימה, כי בעיני חלקם לגיטימיים הרבה יותר מאחרים. אבל בכל מקרה כולם מהווים אלטרנטיבה להכנסה גדולה הרבה יותר משל מורה, עם תנאי עבודה טובים יותר, ועם רף כניסה זהה או נמוך יותר.

 

[minimizer]

כשמנסים לכמת את כל ההטבות האלו זה יצא סכום עצום, הם עוקפים בסיבוב את רוב עובדי המשק,
וזה לפני שהכנסו שעות של הוראה פרטית שהם יכולים לעשות מהצד ויכניס להם עוד כמה אלפים בחודש

או שכולם טיפשים ומפספסים את הבוננזה המטורפת שהיא להיות מורה בישראל, או שזה מקצוע כל כך מחורבן שגם ההטבות האלה לא מצדיקות לעסוק בו.

 

[vigaror]

לצערי יש היום הרבה אלטרנטיבות "משתלמות" ו"קלות" יותר מלהיות מורה (וכנ"ל גם לגבי מקצועות רבים אחרים כמו שהזכרת, אבל הם לא מהותיים לתפקוד המתמשך של המדינה כמו הוראה). דוגמאות לאלטרנטיבות שדורשות סט כישורים רכים: בניית ציפורניים, הדרכת כושר, ניהול אירועים, משפיענות רשת (YouTube, TikTok) ושיווק ממומן, רכש ולוגיסטיקה, אדמיניסטרציה, שליחות מזון, ואפילו זנות רשת (OnlyFans). קצת צורם לי ששמתי את כולם באותה הרשימה, כי בעיני חלקם לגיטימיים הרבה יותר מאחרים. אבל בכל מקרה כולם מהווים אלטרנטיבה להכנסה גדולה הרבה יותר משל מורה, עם תנאי עבודה טובים יותר, ועם רף כניסה זהה או נמוך יותר.

אלו העבודות שצריך להשוות אליהם כתחלופה כהוראה, חלקם פחות משתלמות לאדם הממוצע מהוראה, מסכים שהם יותר קלות, חלקם אפילו הרבה יותר.

או שכולם טיפשים ומפספסים את הבוננזה המטורפת שהיא להיות מורה בישראל, או שזה מקצוע כל כך מחורבן שגם ההטבות האלה לא מצדיקות לעסוק בו.

לא אומר שזה בוננזה, בטח שיש מקצועות שיותר מכניסים במכפלות, והתנאים מסביב יותר נוחים אבל לא כולם נגישים אליהם וכשהאופציות שלך הם -
בניית ציפורניים/הדרכת כושר/ניהול אירועים/אדמיניסטרציה/משחק. . .
זו אופציה טובה

לדעתי חלק גדול מהאנשים לא מכירים את ההטבות ולא לוקחים אותם בחשבון בבחירת מקצוע וזה חלק ממה שמצמצם את כמות האנשים שמגיעים אליו, אם יעשו פרסומת שמסבירה את כל ההטבות האלו יהיו הרבה יותר משוכנעים.

התקשורת יוצרת למקצוע שם רע, מפרסמת נתונים מעוותים ומתעים, מערבבת בין מקצועות שונים שדורשים הכשרה שונה שגם מועסקים על ידי גורמים שונים -
הכתבה הזו לדוגמה עושה סלט - באותה כתבה מדברים על סייעת/מטפלת שזה מקצוע שלא דורש הכשרה והם לא חייבות בגרות וגם לא לסיים תיכון והמעסיק הוא בדרך כלל לא משרד החינוך(ולכן הם לא זכאים לתנאים של מורים) ובאותה נשימה מדברים גם על מורים ששם נדרש תואר ראשון ותעודת הוראה וכך עושים הקבלה מעוותת שמורידה את היוקרה של המקצוע
ועל המורה שכן מציגים שם לא מציינים אם הם עובדים במשרה מלאה ובמשרד החינוך, ובהכנסה מציגים רק את הנטו ולא את ההטבות הנוספות

 

[היום מתה אמא]

הבעיה במערכת החינוך היא לא השכר.

פרסם בנושא 'מורה רווק מרוויח 8+ נטו ולא מצליח לסגור את החודש - דעתכם?' https://www.hasolidit.com/kehila/th...-מצליח-לסגור-את-החודש-דעתכם.24212/post-534054

 

[vigaror]

דרך אגב עוד סלט שעושים בנושא של מורים חסרים במערכת החינוך - הוא איזה מורים חסרים, יש הבדל בין מורה ביסודי ששם כל תואר ראשון יספיק
למורה בתיכון שמכין לבגרות 5 יחד' במתמטיקה ששם הדרישות הרבה יותר גבוהות ונדרש תואר ראשון בתחום מתמטי + הכשרה פרטנית להוראה בתחום ואלו דרך אנשים שלפחות מבחינת הכשרה על הנייר יש להם חלק גדול מהדרוש להיכנס לתחום ההייטק במקצועות מכניסים ואז הגיוני שיהיה יותר בעיה ומחסור באזור הזה

 

[JiRo]

נושא החינוך הוא לא מהות הדיון ולא כדאי לסטות מהנושא. הזכרתי את החינוך כדוגמה אחת בלבד כדי להמחיש שהחלטות הממשלה מייצגות את רצון הציבור שבחר בה. משמע, הבעיה האמיתית לא טמונה בממשלה הנוכחית אלא בציבור שבחר בה ובממשלות הקודמות לה. וככל שהציבור ימשיך לבחור בנציגים המקדמים נושאים מסויימים ומזניחים נושאים אחרים, כך תתקדם המדינה בהתאם. לתפישתי הכיוון הוא שלילי, אבל יש חלק משמעותי מהאוכלוסייה שחושב ובוחר אחרת.

 

[איניגו מונטויה]

הממשלה מורכבת מנבחרי הציבור. נבחרי הציבור נבחרו.

נבחרי הציבור נבחרו מתוך האפשרויות הקיימות (אלו שבחרו להתמודד).
אם קיימת התדרדרות במקצוע הפוליטי עצמו כך שהוא מושך אליו את הגרועים ביותר, זה אומר שלציבור נותרות פחות אפשרויות לבחור מהן.

הם מקדמים (או לפחות אמורים לקדם) חוקים שחשובים לבייס הבוחרים שלהם, משום שבזכות זה הם מקווים להישאר בממשלה ואולי אף להיבחר שוב.

אכן "אמורים", אבל בפועל הם ממש לא.
סתם כדוגמא - כמה מבוחרי הציונות הדתית והליכוד היו מעוניינים בהשתמטות שהממשלה הנוכחית עודדה ותמרצה בכל הכוח?

ולגבי "בזכות זה הם מקווים ... להיבחר שוב" - יש גם מסלול עוקף:
במקום לנסות לקיים את רצונות הציבור שבחר בהם, יש להם כמה שנים שבהם ניתן לנסות להשפיע על הציבור בעזרת מניפולציות ותקציבי עתק.

זוכר מה קרעי עשה בשבוע הראשון לאחר 7 באוקטובר (כשכולנו היינו מזועזעים ורק חיפשנו איך ניתן לעזור לאלו שנפגעו)?
העביר תקנות שמחייבת חברות מסחריות (!) להתעלם מחובות כספיים של ערוץ התעמולה של מנהיג המפלגה.
מן הסתם למשרד התקשורת יש תפקידים חשובים יותר בעת מלחמה,
אבל מה יותר חשוב מאשר לנסות לקדם ערוץ תעמולה כדי שיכסה במסך עשן את הכישלון הברור של המפלגה?

וזו רק דוגמא אחת לנבחר שמנסה להשפיע על הבוחרים.
אפשר כמובן לתת גם דוגמאות אחרות

נניח כבר שנים שאני רואה פרסומות של סמוטריץ' בעיתונים כלכליים מובילים, נחשף כבר שהוא הציע למשפיענים סכומים שהם לא ראו בחיים תמורת זה שיהללו את "תמיכתו" במילואימניקים, ובמקרה לא מזמן התגלגל לידי עיתון "בשבע" (חינמון שמופץ בעיקר במעוזי הציבור שתומך במפלגתו), וראיתי שם חוברת מהודרת עם עשרות עמודים שבה סמוטריץ' מהלל את עצמו ואת הישגיו הזוטרים (ומתעלם מכל כשלונותיו הברורים).
אכן, מטרות ראויות לשר האוצר להשקיע בהן כספי עתק, בזמן שקורות "זוטות" כמו חיילים שנכנסים לקרב בלתי ממוגנים, או אנשים שפונו מביתם ומקבלים מהממשלה בעיקר הבטחות עתידיות.

וזה עוד כלום כמובן לעומת הפעלת רשת "חינוך" מפלגתית (צפון קוריאה זה כאן...) שגם שולטת בכספים כראות עיניה, וחילקה למשל 67 אלף ש"ח לעורכת העיתון המפלגתי לילדים (!) עם תלוש שכר של מורה (כשהיא עובדת כעורכת, כן?),
וקיימות אין ספור דוגמאות כאלו.

הכלל הוא שנבחרי הציבור שולטים בכסף, ולכן במקום האפשרות הרגילה שפתוחה לכולם (לרצות את הלקוחות) יש להם גם אפשרות להקצות (או לקבל מגורמים בעלי עניין) סכומי עתק להפעלת מניפולציות על הציבור.

וכשזה לא עוזר (כי מה לעשות, לא כל הציבור פתי) ומתחילות מחאות,
אפשר לנסות להעביר נגדן חוקים, להודיע שיקודמו קצינים במשטרה שיפעילו אלימות על מפגינים, ועוד.

בנוסף, אפשר לנקוט צעדים לחסימת תחרות בשוק הפוליטי (נניח העלאת אחוז החסימה ועוד).

בקיצור, למה לייצג את רצון הציבור, אם אפשר לנסות לייצר את רצון הציבור?
ואם הציבור בכל זאת לא נכנע, אז נעביר חוקים שיגרמו להם "לבחור" בתוך המסגרת שרצויה לנו.

 

[איניגו מונטויה]

אם ניקח לדוגמה את נושא החינוך (שנסכים עליו כמהותי להווה ולעתיד המדינה בכל הרבדים, באופן ישיר ועקיף)

+100
לדעתי נושא החינוך הוא הקריטי ביותר לעתיד המדינה.

כל זה היה רק תיאור שטחי של בעיה אחת בלבד, מני רבות, שנובעת מבחירות הציבור לאורך שנים.

דווקא בנושא הזה, אני בכלל לא בטוח שהדברים נובעים מרצון ובחירה.
אולי אנשים מן השורה, ואפילו מעט הח"כים שמנסים לעבוד, אינם בהכרח יודעים איך לפתור בעיה מורכבת כזו.

זה בפירוש לא רק הכסף (אם כי גם לזה יש משמעות תקציבית אדירה) -
יש כאן גם עניין ארגוני (מערכת אדירה שקשה מאוד לנהל, וגדלה מעריכית לאור קצב הילודה כאן),
וגם עניינים עקרוניים יותר כמו מהו מעמד המורה כשכל הידע קיים בכף היד של כולנו,
מהו המקום בכלל להקדשת שנים ללימוד עובדות כשניתן לחפש אותן בכל רגע,
איך ניתן לחנך מגוון רחב של ילדים (כולל בעייתיים) ללא הפעלת כוח שכבר אינה מותרת,
מה ניתן לעשות בחברה ששמה את הפרט במרכז (גורם לתחושת זכאות - entitlement),
איך ניתן לשפר את הקשב הדרוש לישיבת שעות ארוכות בכיתה בחברה שבה קיימים מסיחי קשב רבים, ואפליקציות ואתרים שמורידים את טווח הקשב,
ועוד ועוד נושאים ממש לא פשוטים.

 

[JiRo]

נבחרי הציבור נבחרו מתוך האפשרויות הקיימות (אלו שבחרו להתמודד).
אם קיימת התדרדרות במקצוע הפוליטי עצמו כך שהוא מושך אליו את הגרועים ביותר, זה אומר שלציבור נותרות פחות אפשרויות לבחור מהן.

האפשרויות הקיימות מייצגות את ציפיות הציבור. המקצוע הפוליטי לא התדרדר אלא פשוט מכיל סוג אנשים שלא מייצג את מה שאני (ולהבנתי גם אתה) מעריכים. אבל זה כן הסגנון של מי שבחר בהם. כוחניות ואגרסיביות נתפסות כעוצמה בעוד שהתחשבות נתפסת כחולשה. חוצפה נתפסת כאותנטיות בעוד שנימוס נחשב לצביעות. כיבוי שריפות ופתרונות פלסטר מוערכים יותר מתכנון ארוך טווח (כי מי זוכר ולמי יש סבלנות לתהליכים של שנים, הרי יש מלא מה לפתור כרגע). תחמנות הפכה למילה נרדפת לממולח בעוד שיושר והגינות נראות כמעט נאיביות. זה לא חדש אלא לצערי זה הלך הרוח ברחוב כבר שנים, וזאת הגרסה העדכנית של מה זה אומר להיות ישראלי. זה פשוט מיוצג ביתר שאת בכנסת.

בשורה התחתונה You get what you tolerate. העובדה שאין אפשרויות אחרות לבחור בהן אומרת שאין מספיק אנשים שמרגישים דחף משמעותי לשינוי. ואלה שכן, כנראה נמצאים בעמדת מיעוט שלא מספיקה כדי להביא לתוצאה שונה. או שהם עוזבים את ישראל כי זה קל ומהיר יותר לביצוע (אגב, מאחר וניתוק תושבות לוקח זמן יהיה מעניין לראות את נתוני ההגירה של 2025 ואילך, אם עדיין אפשר להאמין לנתוני הלמ"ס).

אגב, לגבי הדוגמאות שהזכרת, לצערי גיליתי שיש ציבור לא קטן שבאמת מאמין שההחלטות של קרעי וכו' הן טובות ונכונות. מה שמחזק את מה שרשמתי פה בפסקה הראשונה.

 

[JiRo]

דווקא בנושא הזה, אני בכלל לא בטוח שהדברים נובעים מרצון ובחירה.
אולי אנשים מן השורה, ואפילו מעט הח"כים שמנסים לעבוד, אינם בהכרח יודעים איך לפתור בעיה מורכבת כזו.

זה בפירוש לא רק הכסף (אם כי גם לזה יש משמעות תקציבית אדירה) -
יש כאן גם עניין ארגוני (מערכת אדירה שקשה מאוד לנהל, וגדלה מעריכית לאור קצב הילודה כאן),
וגם עניינים עקרוניים יותר כמו מהו מעמד המורה כשכל הידע קיים בכף היד של כולנו,
מהו המקום בכלל להקדשת שנים ללימוד עובדות כשניתן לחפש אותן בכל רגע,
איך ניתן לחנך מגוון רחב של ילדים (כולל בעייתיים) ללא הפעלת כוח שכבר אינה מותרת,
מה ניתן לעשות בחברה ששמה את הפרט במרכז (גורם לתחושת זכאות - entitlement),
איך ניתן לשפר את הקשב הדרוש לישיבת שעות ארוכות בכיתה בחברה שבה קיימים מסיחי קשב רבים, ואפליקציות ואתרים שמורידים את טווח הקשב,
ועוד ועוד נושאים ממש לא פשוטים.

מסכים שמדובר באתגר עצום, שרק הופך ונהיה קשה יותר ככל שהזמן עובר.

לגבי עקרון מעמד המורה - הוראה וחינוך הם משלימים אך שונים. זה נכון שמרבית העובדות והנושאים הנלמדים זמינים בלחיצת כפתור, אבל הלימוד שלהם נחשב להוראה ולדעתי הוא משני לחינוך.

חינוך הוא הקניית כישורים חברתיים ופרקטיים שנועדו להכין את הילדים לחיים הבוגרים. בדגש על הכנה לתפוקתיות ופרודקטיביות בשוק העבודה. זאת הסיבה לדירוג תלמידים לפי ציונים ורמות, להגדרת לוחות זמנים ושיתופי פעולה כפויים וציפייה לעמידה בהם, להחלת עונשים ופרסים כחלק ממנגנון התנייה שתואם תפקוד תקין של החברה.

לצערי כיום יש בעיקר דגש על הוראה (לקויה) ומעט מאוד חינוך. נכון שכסף לא יהיה הפתרון היחיד לבעיה, אבל הוא בהחלט יעזור להחזיר מוחות טובים למערכת שיקצו משאבים לתיקון המצב. כל עוד אין כסף, גם אנשים חכמים לא יהיו. וכל עוד אין מעורבות של אנשים חכמים, גם הפתרונות לא יגיעו.

 

[EOFibz]

הכלל הוא שנבחרי הציבור שולטים בכסף, ולכן במקום האפשרות הרגילה שפתוחה לכולם (לרצות את הלקוחות) יש להם גם אפשרות להקצות (או לקבל מגורמים בעלי עניין) סכומי עתק להפעלת מניפולציות על הציבור ... בקיצור, למה לייצג את רצון הציבור, אם אפשר לנסות לייצר את רצון הציבור?

התזה שלך נשנעת על שתי הנחות בעתיות, ועל מנת להפוך אותה להיות משכנעת אתה נדרש לדעתי להשקיע מאמצים רבים בהוכחה של כל אחת מהן:
ההנחה הראשונה שלך היא שאדם מסוגל לבדות מדיימנו הפורה ערכים, אידאולוגיות והשקפות עולם חדשות ומקוריות לגמרי ללא תלות בחינוך שהוא קיבל בילדותו; וההנחה השניה שלך היא שאותו אדם מסוגל - אם הוא עשיר מספיק - לשתול את תפיסת עולמו והערכים החדשים שהמציא במוחם של אנשים רבים אחרים.

אם אנחנו מקבלים הנחות אלו כאקסיומות, אז לא נותר אלא להסכים עם כל מה שרשמת - ממשלת ימין קיצון תשתיל ערכים ימיניים קיצוניים במוחותיהם של רוב ציבור הבורים וכך היא תישאר בשלטון. אבל במידה וההנחה הראשונה אינה מתקיימת, ונבחרי הציבור בסך הכל מהדהדים הלאה את הערכים שהם קיבלו בצעירותם מההורים וממערכת החינוך, אז התיאוריה שלך נופלת. החלוקה שלך למשפיעים ומושפעים, ל"מציירי רצונות" ו"צרכני רצונות" כבר לא מחזיקה מים, כי אז אין באמת מי שמייצר רצונות, אלא יש בסך כאלה שמוכרים בשוק יד-שנייה את הרצונות שמכרו להם לפני כמה שנים. ואז הערכים החילוניים/דתיים לאומיים/חרדיים/וכו' הם פשוט ערכים ש"מסתובבים" בעם ואין לאף אחד זכויות יוצרים עליהם.

הדוגמאות שנתת הן כולן מתייחסות לניסיונות של פוליטיקאים להשתלט על התקשורת. ועדיין, לא מספיק לשלוט על הטלויזיה, אלא גם צריך שיהיה לך משהו משכנע לומר בה, ואם אתה אנוס לומר את מה שקהל הבוחרים שלך רוצה לשמוע, משמע אתה לא מייצר את הרצונות שלהם. לפיכך אני לא משוכנע שההנחה השניה שלך מתקיימת. אם סמוטריץ' (בהמשך לדוגמה שלך) פתאום יקבל הארה אלוהית בחלום, ובעקבותיה יחליט שמעכשיו הוא תומך במתן עצמאות לפלסטין, אתה באמת חושב שהוא מסוגל לסחוף את כל הציבור הדתי-לאומי לשנות את דעתו, גם אם הוא ישלוט ליטרלי בכל הערוצי החדשות שקיימים? יותר סביר שידיחו אותו מהמפלגה ויביאו יו"ר חדש שמקיים את רצון הציבור הדת"לי בארץ, כי לדחוף לאנשים רעיונות לראש זה לא כזה פשוט.

 

[איניגו מונטויה]

התזה שלך

זו אינה "התזה שלי" - נתתי עובדות כיצד הממשלה פועלת.

ההנחה הראשונה שלך היא שאדם מסוגל לבדות מדיימנו הפורה ערכים, אידאולוגיות והשקפות עולם חדשות ומקוריות לגמרי ללא תלות בחינוך שהוא קיבל בילדותו; וההנחה השניה שלך היא שאותו אדם מסוגל - אם הוא עשיר מספיק - לשתול את תפיסת עולמו והערכים החדשים שהמציא במוחם של אנשים רבים אחרים.

אפשר לדון על ההנחות שכתבת
(למשל, אין חובה "לבדות ... אידאולוגיות והשקפות עולם חדשות ומקוריות לגמרי", אלא אפשר לקחת ערך שרק חלקיק קטן מהציבור מאמין בו, ולהגביר לו את התפוצה.
כמו כן בפירוש אפשר להשתיל ערכים אם שולטים בחינוך מגיל צעיר כמו רשתות ה"חינוך" המפלגתיות/משפחתיות שהזכרתי,
או אפילו בגיל מבוגר אם שולטים בשיח הציבורי, ומזיזים את חלון אוברטון מ"לא יעלה על הדעת" לקיצוני ומשם לקביל ולהגיוני).

אבל מי דיבר על להמציא או לשתול ערכים?!
הדיון שהתפתח כאן מדבר על היכולת של מדינת ישראל ותושביה לשרוד, וזה ערך שקיים אצל הרוב המוחלט מתושבי המדינה...

לרוב, מה שהפוליטיקאים מנסים לעשות אינו "לשתול ערכים" אלא דברים כמו:
- לעוות את העובדות
(למשל לדאוג לשדר שקרים בוטים, מתוך ידיעה שעד שייסתיים משפט הדיבה - השקר כבר יתקבע בציבור ולאף אחד לא יהיה אכפת מהאמת)

- לספק תמונה סלקטיבית
(שבה רק עובדות "נוחות" זוכות לשידור בערוצי התעמולה, וכל מה שלא נוח - פשוט לא משודר).

- להסיט את הדיון (למשל לדבר כל הזמן על מה קרה לפני 30 שנה במקום בזמן האחרון, או על איזה דבר זניח שעשה שופט כלשהו שאולי תרם כמה שברירי אחוז למצב, במקום על האנשים שהבעיה נמצאת ישירות תחת אחריותם, וכדומה)

- לעוות את השפה ("מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח") בצורה שמקשה מאוד על חשיבה חופשית

נניח לקרוא לחוק שמטרתו המוצהרת היא להחליף חוק קיים עם גיוס חובה, בחוק שבו יהיו פטורים רבים יותר (כלומר, השתמטות) - "חוק גיוס",
או לקרוא להפחתת סבסוד עמוק בשם "רדיפת לומדי תורה", "גזירות שמד" וכדומה,
או לקרוא בשם "פטריוט" לאדם שלדעתו אלוהים ניצח כשטיל איראני פגע במכון וייצמן (כלומר ה"פטריוט" חושב שאלוהים נמצא בצד של האיראנים) ושמגיע לאזרחים ישראלים להירצח או להיחטף ולעבור עינויים אם לטענתו (השקרית, אגב) הם רקדו מסביב לפסל של בודהא או אם ההורים שלהם לא הודו למנהיג העליון (כלומר, הוא אינו שונה מכל תומך חמאס ששמח על עינויים והרג של ישראלים).

ועוד מיליון ואחת מניפולציות אפשריות.

 

[Particle accelerator]

+100
לדעתי נושא החינוך הוא הקריטי ביותר לעתיד המדינה.

השאלה בעיניי היא מה בדיוק הבעיה שאנחנו מזהים במערכת החינוך – האם מדובר בחוסר במורים מקצועיים ומעודכנים בתחומם,
או דווקא במחסור בדמויות חינוכיות עם תקשורת, השראה ויכולת להוביל בני אדם.
כי אם הבעיה היא מקצועית טכנית — ידע, שליטה בחומר, הכנת מערכי שיעור או תרגול –
אז אולי ה-AI יוכל בשנים הקרובות להסביר, לתרגל, למדוד הישגים ולהתאים את הלמידה אישית לכל תלמיד.
במובן הזה, ה-AI כבר היום עוקף את המורה הממוצע ביכולת העברת ידע.

אבל אם הבעיה עמוקה יותר – קשורה לנוכחות האנושית בכיתה,
ליכולת לעורר סקרנות, להציב גבולות מתוך אהבה, להבין את הנפש שמולך – שם בדיוק נמצא הגבול ש-AI לא יכול לעזור.

 

[EOFibz]

אין חובה "לבדות ... אידאולוגיות והשקפות עולם חדשות ומקוריות לגמרי", אלא אפשר לקחת ערך שרק חלקיק קטן מהציבור מאמין בו, ולהגביר לו את התפוצה.

זה אותו דבר.
מותר לאדם חילוני לחזור בתשובה, או לחרדי לצאת בשאלה. אבל מתי נאמר שזוהי החלטה אוטונומית של אותו אדם עצמו, ומתי נטען שיש מאחוריו איזה פוליטיקאי שהשתמש באדם הזה ככלי להגברת התפוצה של האידאולוגיה שלו? אולי הציבור פשוט שינה את דעתו כי הוא חכם (זה מאפיין של אנשים חכמים שהם מסוגלים לשנות את דעתם בהסתמך על מידע חדש שמגיע לידם) ולא כי מישהו מרושע מלמעלה השפיע עליו?
זו אותה שאלה בדיוק כמו האם שתי ההנחות שכתבתי בתגובה הקודמת מתקיימות או לא מתקיימות.

- לעוות את העובדות
- לספק תמונה סלקטיבית
- להסיט את הדיון

תפקידה של האופוזיציה הוא להציג את החלקים החסרים התמונה שמציירת מפלגת השלטון. וכל זמן שהיא פועלת כהלכה, היא תבלום דברים כאלו.
האם לדעתך יש מגבלה לא סבירה על חופש הביטוי של נציגי הציבור מהאופוזיציה או של בוחריהם?

- לעוות את השפה בצורה שמקשה מאוד על חשיבה חופשית

נדמה לי שאתה קורא יותר מידי דיסטופיות מהמאה ה-20, ומשום כך אתה נותן יותר מידי קרדיט לאנשים שיושבים בשלטון, ולאינטליגנציה שלהם, ולמידת המסוגלות שלהם להוציא לפועל תחבולות מורכבות ומתוחכמות כל כך.

נניח לקרוא לחוק שמטרתו המוצהרת היא להחליף חוק קיים עם גיוס חובה, בחוק שבו יהיו פטורים רבים יותר (כלומר, השתמטות) - "חוק גיוס",
או לקרוא להפחתת סבסוד עמוק בשם "רדיפת לומדי תורה", "גזירות שמד" וכדומה,

אני משוכנע שגם היועצים הפרלמנטריים שם בשלטון קראו יותר מידי אורוול ולקחו ממנו רעיונות. אולם אני די סקפטי לגבי איכות הישום שלהם.
אם בסופו של דבר בחירת השמות האלה מעוררות זעם ברשתות החברתיות, סימן שהטריק הזה של עיוות השפה לא עבד. זה יעבוד כשהציבור באמת יאמין שמדובר ברדיפות וגזרות שמד ויקבל את המונחים האלו בשיוויון נפש מלא (כמו בספר).

 

[isalidiq]

ועוד מיליון ואחת מניפולציות אפשריות.

כמו הדברים שמנית בעצמך.
כך זו השיטה, לייצר תמונת מציאות מעוותת ומניפולטיבית של הדעה הנגדית, למחוק כל לגיטימיות של נציגיהם (״אנחנו לא נגד העם, אנחנו נגד הפוליטיקאים״), ולהתיש עד בלי די.
ככל שעובר הזמן אני משתכנע שהביקורת היא פשוט תמונת מראה עצמית, מה שחכמינו קראו ״כל הפוסל במומו פוסל״

 

[AIML]

תפקידה של האופוזיציה הוא להציג את החלקים החסרים התמונה שמציירת מפלגת השלטון.

הארנק והחרב נמצאים אצל הממשלה.

 

[חתול לילה]

הארנק והחרב נמצאים אצל הממשלה.

במצב העניינים הנוכחי, גם המאזניים.

 

[AIML]

במצב העניינים הנוכחי, גם המאזניים.

מדינה שבה המאזניים בידי הממשלה אינה דמוקרטיה.

 

[oferM]

התזה שלך נשנעת על שתי הנחות בעתיות, ועל מנת להפוך אותה להיות משכנעת אתה נדרש לדעתי להשקיע מאמצים רבים בהוכחה של כל אחת מהן:
ההנחה הראשונה שלך היא שאדם מסוגל לבדות מדיימנו הפורה ערכים, אידאולוגיות והשקפות עולם חדשות ומקוריות לגמרי ללא תלות בחינוך שהוא קיבל בילדותו; וההנחה השניה שלך היא שאותו אדם מסוגל - אם הוא עשיר מספיק - לשתול את תפיסת עולמו והערכים החדשים שהמציא במוחם של אנשים רבים אחרים.

אם אנחנו מקבלים הנחות אלו כאקסיומות, אז לא נותר אלא להסכים עם כל מה שרשמת - ממשלת ימין קיצון תשתיל ערכים ימיניים קיצוניים במוחותיהם של רוב ציבור הבורים וכך היא תישאר בשלטון. אבל במידה וההנחה הראשונה אינה מתקיימת, ונבחרי הציבור בסך הכל מהדהדים הלאה את הערכים שהם קיבלו בצעירותם מההורים וממערכת החינוך, אז התיאוריה שלך נופלת. החלוקה שלך למשפיעים ומושפעים, ל"מציירי רצונות" ו"צרכני רצונות" כבר לא מחזיקה מים, כי אז אין באמת מי שמייצר רצונות, אלא יש בסך כאלה שמוכרים בשוק יד-שנייה את הרצונות שמכרו להם לפני כמה שנים. ואז הערכים החילוניים/דתיים לאומיים/חרדיים/וכו' הם פשוט ערכים ש"מסתובבים" בעם ואין לאף אחד זכויות יוצרים עליהם.

הדוגמאות שנתת הן כולן מתייחסות לניסיונות של פוליטיקאים להשתלט על התקשורת. ועדיין, לא מספיק לשלוט על הטלויזיה, אלא גם צריך שיהיה לך משהו משכנע לומר בה, ואם אתה אנוס לומר את מה שקהל הבוחרים שלך רוצה לשמוע, משמע אתה לא מייצר את הרצונות שלהם. לפיכך אני לא משוכנע שההנחה השניה שלך מתקיימת. אם סמוטריץ' (בהמשך לדוגמה שלך) פתאום יקבל הארה אלוהית בחלום, ובעקבותיה יחליט שמעכשיו הוא תומך במתן עצמאות לפלסטין, אתה באמת חושב שהוא מסוגל לסחוף את כל הציבור הדתי-לאומי לשנות את דעתו, גם אם הוא ישלוט ליטרלי בכל הערוצי החדשות שקיימים? יותר סביר שידיחו אותו מהמפלגה ויביאו יו"ר חדש שמקיים את רצון הציבור הדת"לי בארץ, כי לדחוף לאנשים רעיונות לראש זה לא כזה פשוט.

מה ששותל ערכים במוח של אדם זה רגשות חזקים. אנשים לא יצור הגיוני, אלא יצור מונע רגש

לממשלה יש כוח ביצועי עצום ליצור רגשות חזקים, במיוחד במדינה כמו שלנו. כוח שלא קיים לאופוזיציה.

זה כוח שהרבה יותר חזק בלחולל רגשות מאשר דיבורים. "חמאס הוא
נכס", שירות ביו"ש ובהתנחלויות, הם אסטרטגיות מעולות להעביר אנשים לימין.

יצירת אי וודאות בכל תחום(בטחונית, כלכלית) גורמים להרבה אנשים לחפש מנהיג חזק מתוך צורך רגשי ולא רציונלי.

יצירת לחץ על הנושא הדתי, למשל לסגור חנויות בשבת, מפעיל אצל חלק מהאנשים את הרגש הדתי, והם מזדהים עם המחנה "הדתי", במקום לזכור שהם אולי רצו לסיים את המלחמה.

 

[EOFibz]

מה ששותל ערכים במוח של אדם זה רגשות חזקים. אנשים לא יצור הגיוני, אלא יצור מונע רגש

יצירת לחץ על הנושא הדתי, למשל לסגור חנויות בשבת, מפעיל אצל חלק מהאנשים את הרגש הדתי, והם מזדהים עם המחנה "הדתי", במקום לזכור שהם אולי רצו לסיים את המלחמה.

במקרה היום בצהריים שוחחתי עם כמה חברים שהתנגדו לעסקת החטופים.
בדיוק כמו כולם הם התרגשו ובכו כשהחטופים השתחררו והתייחדו עם משפחותיהם - ועם זאת שמרו על עמדתם לפיה צה"ל היה צריך להמשיך ולהילחם בעזה.
כי ברור לך שאם אדם יוצא מנקודת מוצא שבה הוא מאמין שהמחבלים ששוחררו בעסקה מסכנים את אזרחי ישראל ואת ביטחון המדינה, אז אין סיבה שהוא פתאום ישנה את דעתו רק כי הוא ראה בטלויזיה חטוף מחבק את אמא שלו.

לכן אני חולק עליך שאפשר לשתול ערכים באמצעות הפעלת רגשות. כן אפשר להניע אנשים באמצעות רגש (כמו בדוגמה שלך על הנושא הדתי, למרות שאתה מדבר כאן דווקא על "להרדים" אנשים או למנוע פעולה באמצעות רגש. אבל זה אותו דבר), אבל לא לשנות את דעתם. אדם שמלכתחילה מתכנן להצביע ליכוד אבל תוהה לעצמו האם שווה לו לצאת מהבית ביום הבחירות או שחבל על הזמן - אפשר להשפיע עליו רגשית כדי לגרום לו ללכת להצביע, אבל אי אפשר להשפיע על איזה פתק הוא ישים בקלפי אלא על ידי שהימוש בטיעונים רציונליים. אזרחי ישראל שמלכתחילה שוקלים לעשות רילוקיישן לחו"ל, אויבנו יכולים באמצעות פעולות טרור לזרז את ירידתם מהארץ, אבל הם לא לעולם לא ישכנעו את כל אלו שקוראים "אין לי ארץ אחרת" וגו' לעזוב את מולדתם.

לממשלה יש כוח ביצועי עצום ליצור רגשות חזקים

כמו שכתבתי ל"איניגו מונטויה" - אתם נותנים יותר מידי קרדיט לכישורים האינטלקטואליים של החבר'ה שיושבים בממשלה וליכולת שלהם לתכנן מזימות מורכבות.

זה כוח שהרבה יותר חזק בלחולל רגשות מאשר דיבורים. "חמאס הוא
נכס", שירות ביו"ש ובהתנחלויות, הם אסטרטגיות מעולות להעביר אנשים לימין.

אני לא מכיר תופעה של "התיימנות" של מי ששירת ביו"ש (אבל אני סומך עליך שהיא קיימת), וגם אני לא מבין למה אתה מחשיב את זה כשינוי תפיסה על בסיס יצירת רגשות בלבד, ולא כחשיפה של אדם לחוויות שהוא יכול להשכיל מהן ולשנות את דעותיו על בסיס ידע חדש שנוסף לו.
לא הבנתי גם מה זה "חמאס הוא נכס", לא שמעתי את הסלוגן הזה אף פעם.

יצירת אי וודאות בכל תחום(בטחונית, כלכלית) גורמים להרבה אנשים לחפש מנהיג חזק מתוך צורך רגשי ולא רציונלי.

וככל שהצורך הרגשי הזה מתחזק כך גם יגבר התמריץ להתמודד על תפקיד "המנהיג החזק" ויותר אנשים ינסו לכונן את עצמם בתודעה הציבורית כמנהיגי הציבור. כמובן שה"מנהיגים החזקים" האלו כולם יתנגדו נחרצות זה למנהיגותו של זה. יהיה זה רעיון רע מאוד מצד מפלגת השלטון להניח שהמנהיג שאנשים יכמהו לו יהיה דווקא הראש של אותה מפלגה.