להיות חייל סולידי

[Clove]

זה הטיעון הצבאי הקלאסי ש"מה שלא הורג מחשל", שזו אמירה נחמדה אבל לא נכונה עובדתית...

לא נכונה עובדתית ביחס למה? אתה מאמין שלהגיד שזה שמשהו לא נכון עובדתית על ניסיון אישי שלי איכשהו בעל השפעה פה?
אתה לא הוספת שום דבר לדיון עם התגובה שלך, אם אתה מעוניין תרחיב על מה שאמרת, ואם אתה רוצה לדבר על עובדות אז תספק מקורות.

 

[FIYaacov]

לא נכונה עובדתית ביחס למה? אתה מאמין שלהגיד שזה שמשהו לא נכון עובדתית על ניסיון אישי שלי איכשהו בעל השפעה פה?
אתה לא הוספת שום דבר לדיון עם התגובה שלך, אם אתה מעוניין תרחיב על מה שאמרת, ואם אתה רוצה לדבר על עובדות אז תספק מקורות.

התבקשתם להםסיק פה את הדיון הזה ולהעביר אותו לשרשור על שירות צבאי כן או לא שניתן למעלה.

 

[דור ה-Z]

איזה דיכאון, הבחור עם יותר מוטיבציה ואנרגיות מכל הפורום הזה יחד (וטוב שכך), כבר חושב איזה תואר יעשה ומתבלט בין מסלולי מצוינות.
מוכן להישבע שההודעה המקורית שהגבתי עליה נערכה אחרי שהגבתי, אבל הרמיזה שם (לפחות מה שאני הבנתי) הייתה שאם יש קושי (כמו שיש לכל חייל בערך, כי צבא זה חרא), אפשר למצוא דרכים לברוח (מה שכמובן נכון).

כמובן שאני עם מוטיבציה ואנרגיות-יש לי חיים שלמים לבנות!
צה"ל הוא ללא ספק "מפלצת", גם מבחינה רגשית. במשפט אחד-חוויתי כאן הכל. התפרקתי, ונבנתי, והמשכתי, ונלחמתי, ושמחתי אבל שרדתי עד כה, ואני עקשן מאוד. יהיה בסדר.

@דור ה-Z
אתה משהו מיוחד, בחיי!
ההתלבטויות שלך הן בוגרות מאד ואני מבינה מאד את הבעיה של חוסר גב כלכלי והצורך בכרית כלכלית עצמית עבה במיוחד. אני מניחה שרוב המגיבים כאן לא הגיעו מאותו מצב משפחתי ולכן לא מכירים את השיקולים והפחדים האלה. אגב, אתה נחשב חייל בודד?
אני מסכימה שיש לך כמה אפשרויות טובות (שהועלו ע"י חברים שונים), אני חושבת שלוותר על שלב הצבא לא יעשה לך טוב כי זה סוג של ויתור עצמי וממה שקראתי אותך עד היום, לא נראה לי שתאהב את תחושת הויתור.
מציעה לך לשבת על כל הרעיונות שעלו פה ודבר ראשון לבדוק בגוף מה עושה לך תחושת שמחה/ציפיה ומה גורם לך לכיווץ בבטן. זאת דרך ניפוי ראשונית טובה שאני משתמשת בה לא מעט

תודה, מחמיא לי מאוד
אני אכן נחשב לחייל בודד, מה שעוזר להמשיך לבנות לאט ובהתמדה את הכרית הכלכלית הדרושה, ונותן עוד קצת גב מהצבא.
האמת, ראיתי בעבר יציאה מהצבא כסוג של ויתור עצמי, אבל היום אני יודע שיש לי מה שצריך כדי לסיים את השירות. אם אצא מצה"ל, זה לא יהיה ממקום של ויתור עצמי, אלא כי לדעתי אני ראוי ליותר מלהיות עציץ במשרד של מ"פ, לא בשביל זה התגייסתי.
אחרי הכל, עצרתי את החיים שלי, סירבתי להצעה של עו"ס שרצה להמליץ על פטור על רקע ת"ש, וויתרתי על אופציה לקידום בלאומי למשרה עם משכורת 12K ברוטו בשביל צה"ל. המעט שאני מבקש בתמורה זה שירות משמעותי. אם זה לא יקרה בצה"ל, גם שירות לאומי במד"א יכול להיות משמעותי לא פחות. יש אלטרנטיבה.

כל זה, כמובן, לא אומר שמיציתי את הדרך שלי בצה"ל לקראת שיבוץ חדש-ההפך. אני ממשיך לחקור מה האופציות שעומדות בפניי, ויש כמה שקורצות לי. הפעם אני רואה אותן ממקום שבו אני מרגיש שאני מוביל ולא מובל ע"י המערכת, כי אני יודע מה הערך שלי, ולמדתי לומר "לא" לקצינים שם גם כשלא נעים.
בקיצור, קל זה לא יהיה, אבל יש למה לצפות.

הרעיון לבחון דברים ע"פ הרגש/תחושה הוא מעולה, ואני לגמרי אאמץ אותו! האמת, שהשתמשתי בשיטה דומה כדי להחליט שאני לא רוצה בעתודה. אחרי כמה שעות של טבלות והשוואה של יתרונות וחסרונות, פשוט זרקתי את העט ואמרתי לעצמי "לא משנה מה, אני לא יכול לחתום על החוזה הזה". הלכתי לישון, קמתי עם קצת התלבטות, קצת מועקה אבל אותה הרגשה, וככה החלטתי.

 

[בת העמק]

אחרי הכל, עצרתי את החיים שלי, סירבתי להצעה של עו"ס שרצה להמליץ על פטור על רקע ת"ש, וויתרתי על אופציה לקידום בלאומי למשרה עם משכורת 12K ברוטו בשביל צה"ל

לא עצרת את החיים שלך, הם תמיד ממשיכים לזרום. לא ויתרת על האופציה בשביל צה"ל, היה לך חשוב להתגייס ואתה לא יכול לדעת מה היה קורה בבנק בהמשך הדרך אז מה שאני מציעה זה שפשוט תכתוב מחדש את הסיפור הפנימי שלך.

המעט שאני מבקש בתמורה זה שירות משמעותי. אם זה לא יקרה בצה"ל, גם שירות לאומי במד"א יכול להיות משמעותי לא פחות.

ראשית אני מציינת שלגמרי מסכימה איתך. שירות לאומי במד"א יכול להיות חשוב באותה המידה אם לא יותר.
העניין עם שירות משמעותי הוא קצת טריקי. לפעמים רק אחרי שנים אתה מבין איזו משמעות היתה לשירות. רוב החיילים לא מרגישים משמעותיים ביומיום כי בכל זאת רוב הזמן מתעסקים בפרוצדורות, כולל החבר'ה מהסיירת ומקורס טייס.

 

[נעם בלה בלה]

לאן היית רוצה להגיע בצבא?

 

[soject]

בחורצ'יק אתה מרשים! נהנתי לקרוא את התגובות שלך.
הבחור עושה קורסים באוניברסיטה הפתוחה כבר תוך כדי צבא בזמן שבשנה ארבע הראשונות שלי בצהל כל מה שחשבתי עליו זה על ההקפצות קרב מגע. בסוף יצאתי עם גוף שבור ועבודה באבטחה. (היה כיף).

 

[דור ה-Z]

לאן היית רוצה להגיע בצבא?

יחידה בשם "גוונים" שמתעסקת בכימיה, הייתה החלום.

בחורצ'יק אתה מרשים! נהנתי לקרוא את התגובות שלך.
הבחור עושה קורסים באוניברסיטה הפתוחה כבר תוך כדי צבא בזמן שבשנה ארבע הראשונות שלי בצהל כל מה שחשבתי עליו זה על ההקפצות קרב מגע. בסוף יצאתי עם גוף שבור ועבודה באבטחה. (היה כיף).

תודה
כל אחד והדרך שלו

------
טוב, קצת התקדמות מסוימת:
לא מזמן, הפכתי להיות מש"ק תקציבים. השם, וההבטחה שאוכל לנהל תקציב, פיתו אותי.
במציאות מסתבר שהתפקיד הוא פשוט לעבור על קבלות ספקים של צה"ל, ולאשר שהכל נכון. רובוטי, ומשעמם.
למזלי, יש כמה יתרונות: תנאי השירות מדהימים. העבודה אמורה להיות בין 9-14, מה שמשאיר לי חצי יום עבורי. המפקדים מעולים, דיברתי איתם הרבה על השאיפה שלי להיות יותר משמעותי, ויש כמה אפיקים שאוכל להתקדם שם עם ובלי קורס קצינים. סה"כ מדובר במדור בעל שאיפה גבוהה להתייעל, והוא הופך להיות אוטומטי יותר ויותר במשך הזמן. די מרשים עבור המערכת הצה"לית.
במקביל, נמאס לי מהמלחמות האינסופיות בצה"ל למען שיבוץ משמעותי, וככל הנראה פשוט אשאר שם ואפעל לקיצור שירות לשנתיים (על רקע ת"ש).
במקביל, אני מתקדם בקורס במיקרו כלכלה (שמסתבר שהוא קצת משעמם, והייתי יכול לבחור ישירות מאקרו-כלכלה), התחלתי שיעורי נהיגה והתקבלתי לעבודה חדשה ומבטיחה כמדריך של פרויקט ברשות המקומית. שעות העבודה מצומצמות אך השכר גבוה, אני נהנה מאוד מהעבודה, אז למה לא לנסות.
המצב בינתיים קצת עמוס, אבל אני מקווה שאצליח לאזן, ואולי אדחה את הקורס במאקרו לסמסטר אביב במקום סתיו הקרוב.

אני חושב שאני צריך להתפקס מעט יותר על מה שאני רוצה לעשות עד השיחרור.
לצערי, אני נטול שליטה אמיתית עד אז, אז אני צריך למצוא דרך להפוך את הלימונים ללימונדה, ולהחליט מה הולכת להיות ה"לימונדה" שלי.
-------

בין לבין, שמתי לב לתופעה מעניינת.
פיננסים זה תחום מעט אפרורי, אבל הוא מצוי בכל מקום-וברגע שאתה מבין בו, יש לך יתרון קטן שאין לאחרים-שאותו אפשר למנף.
החל מלעזור למש"קית ת"ש שסוכנת פנסיונית פתחה לה קופה בחברה הלא נכונה, עד מלדבר עם קצינים שמבוגרים ממני ב-5-6 שנים על הקצאת נכסים, בטא ומדדים מחקים, אנשים מסתכלים עליך בצורה שונה.
זה אף פעם לא מזיק להשיג קצת נטוורקינג, וקצת עזרה, במיוחד בצה"ל.

 

[AlexNOSAM]

התבטאתי על זה כבר בעבר, אני באופן כללי נגד שירות צבאי כי בעיני זה גזל ועוד אחד רגרסיבי במיוחד. אבל אני לא שופט את הבחירה להישאר, ובתור יוצא קבע יש לי דעות גם על שאר המסלול שתיארת.

הייתי ממליץ מאוד בחום לא לצאת לקצונה. בה״ד 1 במאה ה-21 הוא סתם קוריוז של אפליה מתקנת. כל דביל יכול להפוך לקצין אם הוא מסוגל לשנן את שמות ראשי הממשלה, נשיאים ורמטכ״לים. זה נותן לך באזרחות פרקטית שום כלום בריבוע ובדרך כלל יש מחוייבות לקבע מיותר לגמרי. אם אתה כל כך רוצה קבע, אני ממליץ אך ורק בתור נגד. ואני אומר את זה בתור סרבן קצונה בעצמי - הפעילו עלי בזמנו כל מיני לחצים ועמדתי בהם. כל זאת מהסיבה הפשוטה שבקבע ראשוני נגדים מרוויחים לרוב כמה אלפים יותר ממקביליהם הקצינים (אם בסולידיות עסקינן, כן?). מכאן, המסקנה הלוגית המתבקשת היא שאם אתה לא רוצה בקריירה צבאית - בה״ד 1 זה מקום שעדיף לא לעבור בו בכלל. אין לזה גם שום ערך באזרחות. עוד לא פגשתי את הבנאדם שזה עשה לו את ההבדל בין קבלה למקום א׳ או סירוב. אולי רק אם אתה בקטע של קריירה ביטחונית...
אבל אם בכל זאת אתה בקטע של קבע, תחתום לחצי שנה ואז תוכל להינות מדמי אבטלה - עוד משהו סולידי. כי לאנשי קבע משוחררים יש אחרי חצי שנה במקום שנה, בניגוד לאזרחים רגילים.

אלה סתם הדעות שלי בתור אחד שעשה שירות חובה מלא, קבע ושאר ירקות.

 

[נעם בלה בלה]

במקביל, אני מתקדם בקורס במיקרו כלכלה (שמסתבר שהוא קצת משעמם, והייתי יכול לבחור ישירות מאקרו-כלכלה),

אני מניח שאתה מדבר על קורסי המבוא.
מבוא למיקרו היה אולי הקורס הכי טוב שעשיתי בכלכלה, בתואר הראשון והשני. יש מצב שאני מגזים וזה כנראה אך ורק כי היה לי מרצה שמאוד התחברתי אליו, אבל בגדול רוב מה שעושים בתואר הראשון בונה על זה (ומוסיף עוד מתמטיקה ועוד התעמקות, אבל העקרונות והרעיונות שם חשובים). חבל לי לשמוע שאתה משתעמם, ואני תוהה אם אתה באמת לא מתחבר לחומר או שמשהו בפורמט הלמידה שלך (ספר של הפתוחה פשוט?) יבש.
בכל מקרה, מבוא למיקרו ומבוא למאקרו הם די עצמאיים, אם אני זוכר נכון מאקרו לא מאוד בנה על מיקרו. לא מתחייב על המשפט האחרון. כך או כך, אלה קורסים עם אופי מאוד שונה וחשיבה מאוד שונה בעיניי.

 

[doc29]

הבחירה

זו בחירה? זה לא החוק? יכול להיות שאני לא מעודכן.

 

[AlexNOSAM]

זו בחירה? זה לא החוק? יכול להיות שאני לא מעודכן.

בוא נאמר בעדינות שיש הרבה דרכים חוקיות גם לצאת החוצה. או שלא להיכנס מלכתחילה. זו היתה הכוונה... לכן אני קורא לזה ״בחירה״. זו הבחירה אם להיאבק או שלא על זמן יקר מהחיים.
אם הייתי שוב בן 18, אין לי בכלל ספק מה אני הייתי עושה.

 

[חתול לילה]

זו בחירה? זה לא החוק?

תלוי למי.

 

[ALEX47]

העבודה אמורה להיות בין 9-14, מה שמשאיר לי חצי יום עבורי.

במקביל, נמאס לי מהמלחמות האינסופיות בצה"ל למען שיבוץ משמעותי, וככל הנראה פשוט אשאר שם ואפעל לקיצור שירות לשנתיים

בתור מישהו שכל השירות שלו עשה יומיות, וחלק גדול ממנו בתנאים נוחים, אני חושב שצריך לנצל את הפנאי שיש לך לטובתך. אני גם התלבטתי לעיתים על שירות משמעותי וכו' (אפילו היה לי מקצוע שהצבא יכל להשתמש בו), אך לבסוף בגלל המערכת נשארתי עם יחסית הרבה פנאי. אישית בעיקר עבדתי וביליתי עם חברים, אך בדיעבד היה עדיף לנצל את הזמן ללמידה - פסיכומטרי, השלמת בגרויות, אוניברסיטה פתוחה וכיום יש גם שלל אפשרויות באינטרנט.

 

[דור ה-Z]

אני מניח שאתה מדבר על קורסי המבוא.
מבוא למיקרו היה אולי הקורס הכי טוב שעשיתי בכלכלה, בתואר הראשון והשני. יש מצב שאני מגזים וזה כנראה אך ורק כי היה לי מרצה שמאוד התחברתי אליו, אבל בגדול רוב מה שעושים בתואר הראשון בונה על זה (ומוסיף עוד מתמטיקה ועוד התעמקות, אבל העקרונות והרעיונות שם חשובים). חבל לי לשמוע שאתה משתעמם, ואני תוהה אם אתה באמת לא מתחבר לחומר או שמשהו בפורמט הלמידה שלך (ספר של הפתוחה פשוט?) יבש.
בכל מקרה, מבוא למיקרו ומבוא למאקרו הם די עצמאיים, אם אני זוכר נכון מאקרו לא מאוד בנה על מיקרו. לא מתחייב על המשפט האחרון. כך או כך, אלה קורסים עם אופי מאוד שונה וחשיבה מאוד שונה בעיניי.

האמת שהמרצה ממש טובה, ולא נגענו בספר בכלל (היא הכינה סיכומים משלה ושלחה לכולנו).
זה פשוט החומר עצמו-אני פחות מתעניין איך יצרן מתמחר מוצר, או להכיר עקומות ביקוש שונות וכו'.
אני מתעניין בריביות (שמופיעות לקראת סוף הקורס), מדיניות מוניטרית, גרעון, היצע הכסף-נושאים שהם באופן מובהק מאקרו.
נראה מה יהיה סמסטר הבא.

 

[דור ה-Z]

טוב, עברו כמה חודשים, וקצת התגעגעתי
אז הנה כמה עדכונים:
1. צה"ל- למדתי שלא כל הנוצץ זהב. התפקיד החדש הפך ליותר ויותר משעמם ככל שנהפך ליותר יותר ויותר מונוטוני.
בין לבין, התחלתי להבין קצת איך בנויה הפוליטיקה במדור: ראש המדור אדם עם ראש על הכתפיים, הנגד תחתיו המסרב להתייעל ומיושן שרק ממתין לפנסיה והנגד שכיביכול הוא אחד ממפקדיי, הוא בפועל חסר סמכות.
לאחר חודשים של מרמור, ואחרי המון תשובות של "אין מה לעשות, ככה זה צה"ל"-בסוף פשוט נמאס לי.
"תקשיב דור ה-Z, אתה צריך להבין. אפילו אם אסכים איתך שהתפקיד שלך מיותר, אין לך ברירה אחרת. אני לא יכול לסייע לך לעבור, ולפעמים אין ברירה אחרת אלא פשוט להמתין שהזמן יעבור", אמר המפקד שלי
"רגע, בוא ניישר קו. אתה בעצם מייצג את צה"ל כאן, נכון?"
"נכון"
"ומבחינתך, אם אני סתם חש מבוזבז, אין באמת בעיה בזה, נכון?"
"תראה, חצי מהחיילים פה מרגישים כמוך..."
"אבל זה נכון! המדינה שלנו מגייסת אנשים, גוזלת להם 3 שנים מהחיים ובשביל מה? בשביל עבודה של מחשב? או בשביל להיות נציגי שירות של מילואמיניקים? למה זה טוב?"
"כבר אמרתי לך...יש דברים שפשוט צריכים לחכות שיעברו..."

בהמשך אותה פגישה, הסביר המפקד שלי שהוא רוצה שנסיים את שיחתנו, כי בפועל שנינו חשנו שזה הגיע למיצוי
"תראה, אתה בחור חד וחכם, ואין לי ספק שתגיע למקום מעניין בעתיד, אבל לא כאן. לפעמים פשוט צריכים להסתגל"
הסתכלתי עליו לשנייה. עצרתי ועניתי דבר פשוט "תראה. יש דברים שלא צריכים להתפשר עליהם. זה אחד מהם. כל תא בגוף שלי, מתנגד להתנוונות פה שכופים עליי. אם אתה חושב שאני אשאר פה פקיד לעוד שנה וחצי-אתה טועה, אבל אני לא אחד שעושה צרות-אני פשוט לא אחד שמוותר או מסתגל לטמטום, וזה, אני מתנצל, טמטום. אני מקווה שעוד בימיי חיי, תוך 10, 20 שנה, צה"ל יהפוך לצבא מקצועי-כי את מה שאני מרגיש, לא מרגיש רק אני. זאת ההרגשה של עשרות אלפי חיילים מיותרים בצבא, ג'ובניקים שאין שום טעם לגייס. כמה דור Z יש בצה"ל? אלפים.
מה שאני מאחל לך ולי, זה שבעוד דור צה"ל לא יהיה צבא חובה שבפועל בכפייה, אלא צבא מוצלח, מקצועי ומתגמל שיימשוך אנשים כשרוניים לשרת בו."

הוא אמר שמסכים עם חלק מהדברים, אבל שככה זה עובד. אין ברירה אחרת.

במשך אותה תקופת זמן, המשיכה להציק לי בראש המחשבה על כך שהתפקיד יכול לעבור אוטומטיזציה.
במשך 3 חודשים, מאז פתיחת הפוסט כאן, ואחרי שחקרתי וגיליתי את המאקרו (כן, לפשוטי העם שלא מתכנתים זאת תגלית) המשכתי לחפש שוב ושוב ושוב דרכים לייבא את התוכנה. הנגד אמר שאי אפשר, במוקדי תקשוב אמרו שזה לא עניינם ואף ידידה ב-8200 לא הצליחה לעזור.
עד שפעם אחת שמעתי "כן".
מסתבר, שהאופציה קיימת, אך פשוט לא בשימוש ולא מוכרת.

יום לאחר השגת האישור הנדרש, התייצבתי עם דיסק CD שנצרבה עליו התוכנה. היא עברה את התהליך הבדיקה, נמצאה כבטוחה והותקנה במדור.
זה לא היה קל, ודרש הרבה התעקשות אבל בסוף, יחד עם חבר, זה עבד.
יצרנו שתי תוכניות מאקרו שיכולות לבצע 30% מהעבודה כפיילוט.
עוד יש הרבה אתגרים לפנינו, אבל אין לי ספק שבכל יום שעובר, אנחנו מתקרבים למצב בו התוכנה תהיה בשלה.

--------------

2. עבודה- מכיוון שהפכתי לחייל יומיות, חיפשתי עבודה גמישה בה אוכל להרוויח שכר טוב.
לא באמת היה לי צורך גדול, פשוט חשבתי לעצמי שעוד כסף זה תמיד נחמד, ושבעזרתו אוכל להעלאות את איכות חיי יחד עם שימור מידת החיסכון.
המשרה שמצאתי, כמדריך של פרויקט ברשות המקומית, לא ממש התבררה כמתאימה לי, ולא תפסה תאוצה.
משרה אחרת, כמורה פרטי לכימיה, מאוד סיפקה אותי (כי זה פשוט כיף ללמוד), אבל עם שכר שעתי נמוך (40 ש"ח לשעה...) וחוסר בהיצע תלמידים, לא ראיתי טעם להתרחב מעבר לתלמיד אחד.

למזלי, אותו תחום ישן של פיננסים וכלכלה נחלץ לעזרתי:
יום אחד, נתקלתי בעמוד אינסטגרם שעוסק בכלכלה. הוא היה נראה מאוד מושקע, והתוכן נראה איכותי
זה היה ממש מרשים, עד שהבנתי-גם אני יכול לעשות את זה
שלחתי הודעה לבעלי החברה, כתבתי שאני יכול לעזור, ומפה לשם הפכתי לכותב תוכן בנושאי כלכלה ושוק ההון

--------------

3. אימונים- טוב, כאן זאת הפינה האנטי-סולידית שלי להיום
החלטתי להתחיל להתאמן ברצינות לפני כ-3 חודשים.
מצאתי ואיתרתי מחדש מאמן ספיציפי שעזר לי בכיתה ח'. התאמנתי לאורך ה-3 חודשים האחרונים, וראיתי שלעבודה קשה יש תוצאות: בפעם הראשונה (כן, קצת מאוחר אבל עדיין), אני מצליח לעשות שכיבות סמיכה בכמות נורמלית, להרים משקולות, והקפדתי ללכת ולרוץ כל שבוע לפחות 3 שעות בחוץ (לאחרונה מודה שקצת פישלתי, עם בוא החורף שמפריע ליציאה החוצה).
העלות של התענוג, היא כ-1,500 ש"ח לחודש- אך זאת עלות שאני בוחר להתייחס אליה כהשקעה, שתשתלם בבריאות טובה יותר בעתיד.
זה רובד שונה של עושר-עושר, שלא בהכרח חייב להיות פיננסי

--------------

לסיכום, זה עדיין לא זה, אבל כל עוד צה"ל בתמונה, אני חושב שהגעתי למצב די סביר.
אני מאמין שככל שהמגמה של האוטומטיזציה בתפקיד שלי תמשך, כך אצא בשעות מוקדמות יותר מהמשרד ואוכל להעביר יותר זמן לחיי הפרטיים.
עד אז, פשוט אעשה את מה שאפשר כדי לעשות מהלימון לימונדה

 

[חתול לילה]

זה לא היה קל, ודרש הרבה התעקשות אבל בסוף, יחד עם חבר, זה עבד.
יצרנו שתי תוכניות מאקרו שיכולות לבצע 30% מהעבודה כפיילוט.
עוד יש הרבה אתגרים לפנינו, אבל אין לי ספק שבכל יום שעובר, אנחנו מתקרבים למצב בו התוכנה תהיה בשלה.

כל הכבוד !
הצבא צריך עוד חיילים כאלה.

 

[123W]

@דור ה-Z אולי במקום לנסות לתקן את צה''ל, ולהתעסק בשטויות, פשוט תשב ללמוד?

המלצה שלי: האו"פ, או בוטקאמפ בתכנות. מכיר כמה שסיימו ככה תואר ראשון, או לפחות חלק גדול ממנו. קבע גם יכול לשרת אותך בזה.

הסוד הוא, להיות חברותי ונחמד לכולם, במיוחד למפקדים, ולעשות את המינימום האפשרי, כך שלא תישלח לכלא הצבאי. או אולי באמת לעשות אוטומציה לתפקיד שלך. מעבר לזה, שום דבר לא מונע ממך פשוט ללמוד בזמן שאתה בצבא. אתה יכול להגיע ככה ללימודים בהיקף מלא במהלך החובה.

התבטאתי על זה כבר בעבר, אני באופן כללי נגד שירות צבאי כי בעיני זה גזל ועוד אחד רגרסיבי במיוחד. אבל אני לא שופט את הבחירה להישאר, ובתור יוצא קבע יש לי דעות גם על שאר המסלול שתיארת.

הייתי ממליץ מאוד בחום לא לצאת לקצונה. בה״ד 1 במאה ה-21 הוא סתם קוריוז של אפליה מתקנת. כל דביל יכול להפוך לקצין אם הוא מסוגל לשנן את שמות ראשי הממשלה, נשיאים ורמטכ״לים. זה נותן לך באזרחות פרקטית שום כלום בריבוע ובדרך כלל יש מחוייבות לקבע מיותר לגמרי. אם אתה כל כך רוצה קבע, אני ממליץ אך ורק בתור נגד. ואני אומר את זה בתור סרבן קצונה בעצמי - הפעילו עלי בזמנו כל מיני לחצים ועמדתי בהם. כל זאת מהסיבה הפשוטה שבקבע ראשוני נגדים מרוויחים לרוב כמה אלפים יותר ממקביליהם הקצינים (אם בסולידיות עסקינן, כן?). מכאן, המסקנה הלוגית המתבקשת היא שאם אתה לא רוצה בקריירה צבאית - בה״ד 1 זה מקום שעדיף לא לעבור בו בכלל. אין לזה גם שום ערך באזרחות. עוד לא פגשתי את הבנאדם שזה עשה לו את ההבדל בין קבלה למקום א׳ או סירוב. אולי רק אם אתה בקטע של קריירה ביטחונית...
אבל אם בכל זאת אתה בקטע של קבע, תחתום לחצי שנה ואז תוכל להינות מדמי אבטלה - עוד משהו סולידי. כי לאנשי קבע משוחררים יש אחרי חצי שנה במקום שנה, בניגוד לאזרחים רגילים.

אלה סתם הדעות שלי בתור אחד שעשה שירות חובה מלא, קבע ושאר ירקות.

מסכים באופן כללי, עם פסקת הפתיחה לא לגמרי...

 

[דור ה-Z]

@דור ה-Z אולי במקום לנסות לתקן את צה''ל, ולהתעסק בשטויות, פשוט תשב ללמוד?

המלצה שלי: האו"פ, או בוטקאמפ בתכנות. מכיר כמה שסיימו ככה תואר ראשון, או לפחות חלק גדול ממנו. קבע גם יכול לשרת אותך בזה.

הסוד הוא, להיות חברותי ונחמד לכולם, במיוחד למפקדים, ולעשות את המינימום האפשרי, כך שלא תישלח לכלא הצבאי. או אולי באמת לעשות אוטומציה לתפקיד שלך. מעבר לזה, שום דבר לא מונע ממך פשוט ללמוד בזמן שאתה בצבא. אתה יכול להגיע ככה ללימודים בהיקף מלא במהלך החובה.

תראה, מידת ההשקעה שלי בתפקיד תמיד הייתה נושא שערערתי בו ביני לבין עצמי
אין לי שום ספק, שלמעט מקרים יוצאי דופן (תפקיד עם ניסיון לעתיד, חתירה לקצונה וכו'...), כדאי לצמצם למינימום את מידת ההשקעה בתפקיד הצבאי-זה שיעור שלמדתי עוד בחודשים הראשונים לשירות
פרויקט המאקרו הקטן שלי, גוזל בערך שעה של פיתוח ביום+כמה דקות של פיקוח לאורך היום. בסופו של יום, תוכנה שיכולה לבצע 30% מהפונקציות של המשתמש היא לא רעה בכלל, ויש ימים שלמים (למשל היום) שאני פשוט לא עושה כלום חוץ מלדבר עם אנשים, לראות נטפליקס ולקרוא ספרים, בזמן שהתוכנה עושה את העבודה שלי

עכשיו, עם כמה שהייתי רוצה לומר "אוקיי, זה מספיק, בוא נלמד במשרה במלאה" יש כמה גורמים שמשנים את דעתי:
1. הבטחה לקיצור שעות פעילות: יום העבודה שלנו ארוך בשעתיים יותר מגדר הרגיל, עקב עומסים שאיתם מתמודד המדור. פתירת העומס, תוביל ליציאה מוקדמת יותר מצה"ל, מדי יום ביומו-ועשויה לחסוך שעות יקרות לאורך כל השירות
2. 30% זה פשוט לא מספיק: הפיילוט פותר את סוגי העבודה הקלים ביותר. יש הרבה סוגים שהמאקרו עדיין לא יודע להתמודד איתם.
3. פרויקטים צדדיים: אני מתאמן, לומד נהיגה ועובד בזמני הפרטי. למרות שעדיין יש לי זמן פרטי רב, אני מתקשה לצפות שהוא עשוי להספיק ליותר מקורס או שניים בסמסטר.
4. תוכנית הלימודים לא ברורה: בעיקרון, הרצון שלי הוא לפתח תרופות. ביררתי את תנאי הקבלה באוניברסיטה העברית, אצטרך לעשות מבחן אמיר"ם-אבל גם אז, אני עדיין לא בטוח מה אני רוצה ללמוד: מה היצע העבודה בתחום? מה השכר? איפה עובדים? אולי עדיף כבר ללמוד תואר דו חוגי של כימיה וכלכלה? ומה עם תכנות?

אני יותר רואה את עצמי מסיים תואר בלמידה במשרה מלאה באוניברסיטה רגילה, ולא בפתוחה בה אני לומד מזה מספר שנים.
אולי לימודי תעודה הם אופציה מעניינת, או משהו ביניים אחר, אבל האמת שאני חושב שהאתגר שלי באמת הוא פשוט לבחור דרך וללכת עליה

 

[123W]

פרויקט המאקרו הקטן שלי,

התכוונתי לוויכוחים עם קצינים ונגדים. פרויקט מאקרו זה דווקא חביב. ממליץ ללמוד פייתון.

אני חושש שלא הבנת את הכוונה שלי. אסביר. בפתוחה לומדים עם ספרים. יש גם מפגשים בכל רחבי הארץ, מאוחר בערב, ומקוונים.
יש כמה מכללות שיאפשרו לך ללמוד כחייל.

אתה חייב להיות בצבא ופשוט ללמוד. לא בבית בערב. אלא בצבא.

 

[דור ה-Z]

התכוונתי לוויכוחים עם קצינים ונגדים. פרויקט מאקרו זה דווקא חביב. ממליץ ללמוד פייתון.

אני חושש שלא הבנת את הכוונה שלי. אסביר. בפתוחה לומדים עם ספרים. יש גם מפגשים בכל רחבי הארץ, מאוחר בערב, ומקוונים.
יש כמה מכללות שיאפשרו לך ללמוד כחייל.

אתה חייב להיות בצבא ופשוט ללמוד. לא בבית בערב. אלא בצבא.

כן, אני כבר לומד בפתוחה (קצב של קורס בסמסטר, מאוד לאט)
לא חשבתי על זה שאני יכול ללמוד בעצם גם בזמן שלי בצבא. האמת שזה די הגיוני.
מה שכן, אני די בטוח שהמפקדים שלי לא יתלהבו לראות אותי עם ספרים במשרד, לומד-וזאת יכולה להיות בעיה לטווח הארוך, אבל שווה לנסות
בקורס הבא שלי, בסמסטר הבא אנסה ללמוד בצבא