ההבדל בין זוגיות וחברות להורות הוא בדיוק ההבדל בין פדופיליה והומוסקסואליות. ההסכמה. ולכן אין שום בסיס להשוואה ביניהם. עכשיו דמיין לך שאתה מושך למסיבה את אחד מחבריך בעל כורחו רק כי נדמה לך שיהיה לך משעמם שם לבד,ושהוא יצור לך עניין וריגושים. נראה לך מוסרי? ולאור העובדה שהחיים הם לא תמיד מסיבה לכל אחד, הרי שמבחינה מוסרית יש כאן איזושהיא בעיה מקל וחומר( וזה בהנחה שמסיבה היא משהו מהנה בכלל

). אתה לא סתם מנצל מישהו לצרכיך,אתה פאקינג יוצר אותו לצרכיך. בעל כורחו. ואם מישהו הביא ילדים והם מקשים על חייו אז זו בעיה שלו. זה ממש לא משנה כלום מבחינת החובות שיש לו כלפי הילד ,ואני לא רואה מה זה רלוונטי בכלל.מישהו כתב פה שהוא מאד אוהב את החיים. והאמת שגם אני מאד אוהב אותם. יחד עם זאת אני מודע לעובדה שההנאה שלי מהחיים האלה היא תוצר תמהיל של הרבה מאד נסיבות מסוגים שונים שבחלקם הגדול כלל לא היה בידיים של אף אחד. כולל הוריי. להמר על חיים של בן אדם רק כדי שיהיה לך טוב זה לא משהו שהייתי מגדיר כפשוט ונהיר מבחינה מוסרית. מעל הכל ברור שזו דרכו של עולם ולשיקולים קנטיאניים כאלה יש מקום ברוב המקרים רק במגדלי השן האקדמיים ,ובמוחם הקודח של אנשים שיש להם יותר מדי זמן. בין היתר כי אין להם ילדים