חסמי כניסה להייטק

[yk304]

זה אולי ההפך המוחלט ממה שקורה עכשיו, אבל אולי בגלל שאני מכיר את התחום ומרגיש כמה קל זה אני שואל את עצמי מה מונע מאנשים להכנס להייטק? יש להם מניע מאוד חזק - כסף רב, אני מרגיש לפעמים שללמוד תכנות זה עניין של כמה חודשים - נכון לא תהיה עכשיו מתכנת הכי טוב שיש, אבל תוך כמה שנים תוכל להיות די טוב, ובנוסף יש המון עבודות שהן לא מתכנת שאפשר לעשות בהכשרה יותר בסיסית.
בשביל להיות רופא צריך ללמוד המון שנים - פסיכומטרי מאוד גבוה ו/או דמי לימוד מאוד גבוהים אם לומדים בחו״ל וכו..
בשביל להיות מהנדס גם צריך ללמוד המון שנים, ובכלל כמעט כל עבודה חוץ מהייטק שמשלמת טוב דורשת לרוב הרבה הכשרה(אלא אם אני מפספס כמה עבודות),
מה מונע משוק ההייטק:
לייצא עבודות?
להעסיק ג׳וניורים?
ליצור בוטקאמפים?

דבר אחד שאני חושב עליו הוא שכל חודש שיש לך ג׳וניור בחברה זה הרבה כסף בהייטק(צריך להשקיע בו זמן ומשאבים, לשלם משכורת והוא לוקח זמן של סיניורים) ולרוב לא ירצו להשקיע אותו בג׳וניור - אמפירית, אבל מה אם חברות כן יסכימו להשקיע ? הרי יש הרבה עבודות שלא צריך להיות המתכנת הכי טוב לעשות אותן - לאט לאט אפשר להתקדם.
דעות מחשבות?

שוק ההייטק נמצא בבועה... להערכתי 5 עד 10 שנים מהיום 80% מהמשרות בתחום יעלמו. ולמה? כי השקעה בהייטק היא לטווח רחוק אבל עדין מעל ל-75% מהחברות בתחום כולל חברות הענק לא רווחיות. לכן, בסוף החגיגה תיפסק!

 

[klayhamn]

אתה בעצם אומר שלמרות שכבר הייתה לך משרת פיתוח בתעשיה ובניגוד לרבים אחרים לך היה את ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" כדי להבין ש" האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית"

נכון מאוד. כי אם קראת מה שכתבתי - אנחנו בתקופה שבה התעשייה עצמה (בטח של הטק) מונעת במידה רבה ע"י מדעי המחשב כמדע, ולא ע"י "היכולת המדהימה ליצור משתנים ולולאות FOR". אני שונא לחזור על עצמי, אז פשוט קרא את הודעותיי הקודמות. פריצות הדרך בבינה מלאכותית וביישומים מתמטיים אחרים - יחד עם כח חשוב הולך וגדל + הוזלה של תשתיות - מביא לפיתוחים חסרי תקדים. חלק (כמו למשל כח החישוב, שנשען בין היתר על מיזעור) הוא הודות לפיתוחיים הנדסיים, וחלק (כמו כל הדוגמאות שנתתי בהודעות קודמות) הוא הודות לתגליות והמצאות בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב.

אז בלי קשר למה האוניברסיטה "נועדה", רצה הגורל וישנם גם שימושים לידע הזה.

אני פשוט מעולם לא השליתי את עצמי : הידע שנרכש באוניברסיטה אמנם יכול להיות שימושי בתעשייה, אבל הוא לא נועד בשביל התעשייה.
בדיוק כשם שמדע הביולוגיה לא "נועד" בשביל ליצור בהכרח רק רופאים טובים יותר או תרופות, אבל הוא בהחלט יכול לסייע בכך.
בדיוק כשם שמדע הכימיה לא "נועד" כדי לייצר חומרי מיגון טובים יותר לחיילים או לטנקים, או - עטיפות או חומרי אריזה בטוחים יותר לסביבה או לאדם, או דלקים יעילים יותר - אבל הוא בהחלט יכול לסייע בכך.
בדיוק כשם שמדע הפיזיקה לא "נועד" כדי לבנות טילים שיסייעו לנו לטייל בחלל, אבל הוא בהחלט יכול לסייע לכך.

אמנם חלק מהמוטיבציות המחקריות (במדעי המחשב ובכל תחום אחר) מגיעות מהעולם ה-"פרקטי" (ישנן בעיות עקרוניות שצריך לפתור - והן מהוות אולי קרקע לחלק המחקרים שמנסים לפתור אותן) אבל חלק מהפיתוחים וההמצאות הם תולדה של מחקר טהור שמעולם לא כוון בכלל להניב שימוש פרקטי כלשהו.

שרשאות מרקוב - למשל , פותחו בראשית המאה העשרים, כלומר לפני כ-120 שנה - כפיתוח מתמטי, ולקח בערך 100 שנה עד ש-"נמצא להן שימוש פרקטי" בדמות אלגוריתם PAGERANK (שהיווה פריצת דרך בעולם מנועי החיפוש והוביל להולדה של גוגל).

ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" שלנו בהחלט על גל שונה.

בזה, ידידי - אין לי צל של ספק.

אם היה לך בדל של אחד משני אלה, היית טורח לקרוא את הודעותיי ומבין מדוע הצדקתי את הקוריקולום של האוניברסיטה דווקא משום שהוא ממוקד במדע עצמו ולא מנסה לייצר "מהנדסים". אם היה מנסה לייצר מהנדסים, לא היו לך גוגל, לא היה אמאזון, לא היה ווייז, לא היה מכוניות אוטונומיות, וכל פיתוח אחר שהוא לא תולדה של "הנדסה" אלא של מדע ומתמטיקה.

זו בדיוק ההתמקדות של האקדמיה במחקר לשם מחקר שמאפשרת לו לנתק את עצמו מהצרכים ה-"יומיומיים" או ההנדסיים של מפתח התוכנה המצוי.
זה בדיוק העובדה שהאונברסיטה היא לא ג'ון ברייס או "LearnPython.com" שמאפשרת לה להוות חממה למוחות הגדולים ביותר של דורנו ולהמצאות שיצרו מהפכה בחיינו בעשורים האחרונים.

ורלוונטי מקצועית למפתח מנוסה בתעשיה בערך כמו תואר לפילוסופיה או רשיון טיסה אזרחי

אוקיי BUDDY.
תמשיך לספר את זה לעצמך...
בתור מפתח תוכנה שכבר 15 שנה בתעשייה ואומר לך שהמשפט הזה הוא הבל הבלים.

אם הטכניון אומר בכל הזדמנות שהוא הקטר של ההנדסה בישראל(שבלי אקדמיה אין הנדסה) ואם חברות בתעשיה שצריכות ידיים עובדות מעדיפות בוגרי טכניון אז 1+1 שסטודנט פוטנציאלי צריך לעשות הוא ש"האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית". כי זו הסקת מסקנות מאוד מעניינת.

כי כל מה שאיזשהו זב חוטם ממחלקת השיווק כותב באיזה פרוספקט אתה לוקח כתורה מסיניי?
הסקת המסקנות שלי לא מבוססת על ימים פתוחים ועלוני שיווק. באמת מאוד מעניין.
מעניין על מה הסקת המסקנות שלך מבוססת...

 

[minimizer]

שרשאות מרקוב - למשל , פותחו בראשית המאה העשרים, כלומר לפני כ-120 שנה - כפיתוח מתמטי, ולקח בערך 100 שנה עד ש-"נמצא להן שימוש פרקטי" בדמות אלגוריתם PAGERANK (שהיווה פריצת דרך בעולם מנועי החיפוש והוביל להולדה של גוגל).

לשרשראות מרקוב היו שימושים פרקטיים בהמון תחומים עשרות שנים לפני PageRank.

 

[yahud]

למרות שלכאורה הצגת דילמה אחת, נראה שהיא נוגעת בשני דברים נפרדים.

האם אתה שואל מה כלכך קשה לאנשים ללמוד לתכנת והאם באמת קיים "חסם קשיח", או שאתה שואל לגבי הבדלים במלאכת ההכשרה של מתכנת ומה כלכך קשה למעסיקים להעסיק ג'וניורים?


אם שאלת לגבי זה, אז בתור בחור ללא רקע בתחום שמנסה בימים אלו ללמוד Java, יכול לציין שללא אדם אחר שישב איתי אחד על אחד כמה זמן שאצטרך (המון זמן), כולל כמה עשרות שעות של תאוריה (שהיא מאוד קצרה וממוקדת ללימוד הבסיס של Java בלבד..) וכמה מאות שעות של פרקטיקה, אין לי סיכוי להבין מבחינה תיאורטית את הבסיס של Java. וגם אחרי כל זה, עדיין אין לי שמץ של סיכוי להתחיל לתכנת בכוחות עצמי.

עד כדי כך קשה, ומאוד.

הקושי העיקרי זה הצורך להבין כל בעיה ב-LeetCode מבחינה רעיונית עוד לפני שאני ניגש לפתור אותה. או לחילופין להבין מבחינה רעיונית מה אני אמור ליצור בפרוייקט קוד מסוים, וגם איך יוצרים זאת מבחינת קווי מתאר כלליים. ואחרי שעברתי את זה, פתאום אני מגלה שטכנית אין לי מושג כיצד אפשר להדפיס Return כלשהו או איזו רקורסיה על משהו. ולא משנה כמה פוסטים תקרא ב-Stack ולא משנה אם תסכם את כל הנושא של GUI/Swing לדוגמה, זה פשוט לא יעזור לך אם לא יגלו לך כיצד כותבים הקוד.

כך שאתה מותקף משתי חזיתות במקביל, גם מבחינת הבנה מחשבתית-רעיונית-מופשטת של האתגר/תרגיל/פרוייקט עצמו, וגם מבחינה טכנית ופרקטית בכתיבת הקוד (אתה מבין איך לפתור את התרגיל, אבל לא יכול לפתור אותו [אפילו בהנחה שנעזרת בכל המקורות במרשתת]).

וכל הסיוט הזה בהנחה שיש מישהו שמוכן לשבת איתך אחד-על-אחד מאות שעות. ברור לך שאם ישראלי רנדומלי וממוצע יקום בבוקר ויחליט שמתחשק לו לצפות בקורס אינטרנטי כלשהו או לתרגל מלא LeetCode, סיכוי טוב שזה פשוט לא יעבוד לו בשום צורה. ומכאן שמדובר בסוג של "חסם קשיח" לכניסה לתחום. למרות ששמעתי על הרבה סיפורי מעשיות מגניבים של אנשים שלמדו לבד..

עד כדי כך קשה ובלתי נסבל. מבחינתי רק על מלאכת הלימוד ראוי לשלם לכם הרבה

אתה קצת מוריד מעצמך, ומהתחום עצמו.
לרובנו לקח הרבה מאוד זמן להגיע מהשלב שאתה נמצא בו עכשיו לשלב של להצליח לפתור שאלות ליטקוד טוב ומהר. זה ממש ממש לא אינדיקציה להתקדמות בשנים הראשונות לדעתי.

אם חשוב לך ללמוד ולהתקדם, תעשה את זה. אם חשוב לך להתקדם מהר, זה הכל עלייך.

חלקנו קיבלנו הדרכה ועזרה במספר מוסדות שונים, מהבית ספר תיכון, חוג מצטיינים לילדים ביסודי, יחידה טכנולוגית, תואר ראשון/שני/שלישי, זרקו עלינו בעיות מהשמיים והיינו צריכים לשבת ולפתח את החשיבה ולהבין מה קורה, ובשלב כלשהו מגיעים למצב שאתה יותר טוב ממה שהיית קודם.
אין פה קסם.

אם הטכניון אומר בכל הזדמנות שהוא הקטר של ההנדסה בישראל(שבלי אקדמיה אין הנדסה) ואם חברות בתעשיה שצריכות ידיים עובדות מעדיפות בוגרי טכניון אז 1+1 שסטודנט פוטנציאלי צריך לעשות הוא ש"האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית". כי זו הסקת מסקנות מאוד מעניינת.


אתה בעצם אומר שלמרות שכבר הייתה לך משרת פיתוח בתעשיה ובניגוד לרבים אחרים לך היה את ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" כדי להבין ש" האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית" ורלוונטי מקצועית למפתח מנוסה בתעשיה בערך כמו תואר לפילוסופיה או רשיון טיסה אזרחי החלטת שזו ""אבן דרך חשובה בקריירה".

ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" שלנו בהחלט על גל שונה.

הטכניון זה מוסד אקדמי שמטרתו להרוויח כסף. פרסומות כדי לקבל סטודנטים צריכים לפנות לרוב האוכלוסייה שיכולה להתאים, וזה מה שמוכר.

 

[klayhamn]

לשרשראות מרקוב היו שימושים פרקטיים בהמון תחומים עשרות שנים לפני PageRank.

זה לא משנה את הנקודה שלי.
זה משהו שבא כפיתוח מתמטי טהור, ולא להפך. לא פותח "כדי" לפתור בעיה מעשית. ושום "מתכנת" (או "בעל מקצוע" אחר) לא הגה אותן, אלא מתמטיקאי.
בכל מקרה, כשרוצים להגיד שהיה "המון ממשהו" - נהוג להביא לפחות דוגמא בודדת.

 

[minimizer]

בכל מקרה, כשרוצים להגיד שהיה "המון ממשהו" - נהוג להביא לפחות דוגמא בודדת.

פיתוח הפצצה האטומית.

 

[LevAizik]

שוק ההייטק נמצא בבועה... להערכתי 5 עד 10 שנים מהיום 80% מהמשרות בתחום יעלמו. ולמה? כי השקעה בהייטק היא לטווח רחוק אבל עדין מעל ל-75% מהחברות בתחום כולל חברות הענק לא רווחיות. לכן, בסוף החגיגה תיפסק!

חברות כנראה יקרסו או יתמזגו ברגע שיגמר הכסף הזול ויש מצב שזה יקרה כבר השנה. מצד שני השוק כל כך רעב לאנשי מקצוע שאותם מפוטרים יצליחו להיספג בחברות מבוססות. ככה או ככה זה יהיה win-win גם מצוקת כוח אדם תיפטר וגם השוק יעבור תיקון נדרש ביותר.

אבל מי יודע אם נביאי הזעם שאני אוהב להקשיב להם צודקים יש שאנחנו הולכים ל-great depression 2.0.

מה שבטוח יהיה מעניין.

 

[lazyprogrammer]

חברות כנראה יקרסו או יתמזגו ברגע שיגמר הכסף הזול ויש מצב שזה יקרה כבר השנה. מצד שני השוק כל כך רעב לאנשי מקצוע שאותם מפוטרים יצליחו להיספג בחברות מבוססות. ככה או ככה זה יהיה win-win גם מצוקת כוח אדם תיפטר וגם השוק יעבור תיקון נדרש ביותר.

אבל מי יודע אם נביאי הזעם שאני אוהב להקשיב להם צודקים יש שאנחנו הולכים ל-great depression 2.0.

מה שבטוח יהיה מעניין.

אתה חושב שאם תהיה ירידה מטורפת בשווקים לא יהיו פה המון מפוטרי הייטק יום אחרי?

 

[האזרח הקטן]

אתה חושב שאם תהיה ירידה מטורפת בשווקים לא יהיו פה המון מפוטרי הייטק יום אחרי?

למה שיהיו? רוב גדול של החברות לא מגייסות הון כל חצי שנה. מחיר המניה לא אמור להשפיע על פעילות החברה באופן ישיר.

 

[LevAizik]

אתה חושב שאם תהיה ירידה מטורפת בשווקים לא יהיו פה המון מפוטרי הייטק יום אחרי?

לא השפעה מיידית. מצד אחד החברות האלה גייסו הרבה מאוד כסף. מצד שני יש להם קצב שריפת מזומנים גבוהה + דולר נחלש. זו אחת הסיבות למה הנגיד מתאבד להשאיר את הדולר מעל 3.1 ש"ח.

 

[lazyprogrammer]

למה שיהיו? רוב גדול של החברות לא מגייסות הון כל חצי שנה. מחיר המניה לא אמור להשפיע על פעילות החברה באופן ישיר.

בבועת הדוט קום ? לא פיטרו אנשים? (אני לא יודע אני שואל) ממה שזכור לי גם בתחילת המגפה פיטרו אנשים והיו קיצוצים. כשחברות רואות שהמצב עגום יכול להיות שהן יעברו למצב שבו הן מנסות לחסוך כסף

 

[האזרח הקטן]

בבועת הדוט קום ? לא פיטרו אנשים? (אני לא יודע אני שואל) ממה שזכור לי גם בתחילת המגפה פיטרו אנשים והיו קיצוצים. כשחברות רואות שהמצב עגום יכול להיות שהן יעברו למצב שבו הן מנסות לחסוך כסף

בהחלט יהיה קיצוצים בהוצאות, אבל פיטורים הם לרוב לא השלב הראשון.
אפשר לקצץ בתנאים (משרדים פחות מנכרי עיניים, בלימת העלאות שכר), הקפאת תקנים חדשים וקיימים (אם עובד עזב לא ימהרו לגייס לו מחליף), פחות אירועי חברה ומסיבות.
אם וכאשר המשבר יתארך ויתעצם, גם יהיו כמובן גלי פיטורין - בעיקר בחברות הפסדיות שחיות רק על כספי המשקיעים.
אבל זה תהליך ארוך ולא ברמת "יום אחרי".

 

[LevAizik]

גם אם עובדים יקבלו 30% קיצוץ בשכר הם עדיין ירוויחו הרבה מעל הממוצע במשק.

אם וכאשר המשבר יתארך ויתעצם, גם יהיו כמובן גלי פיטורין - בעיקר בחברות הפסדיות שחיות רק על כספי המשקיעים.

כל "היוניקורנים" של מדינת ישראל.

אבל זה תהליך ארוך ולא ברמת "יום אחרי".

נכון.

 

[גרהם]

בהחלט יהיה קיצוצים בהוצאות, אבל פיטורים הם לרוב לא השלב הראשון.
אפשר לקצץ בתנאים (משרדים פחות מנכרי עיניים, בלימת העלאות שכר), הקפאת תקנים חדשים וקיימים (אם עובד עזב לא ימהרו לגייס לו מחליף), פחות אירועי חברה ומסיבות.
אם וכאשר המשבר יתארך ויתעצם, גם יהיו כמובן גלי פיטורין - בעיקר בחברות הפסדיות שחיות רק על כספי המשקיעים.
אבל זה תהליך ארוך ולא ברמת "יום אחרי".

ירידות חדות לאורך זמן קשורות לכלכלה הריאלית.
כתבת בצדק שחברות ריווחיות לא תלויות בדרך כלל בהנפקות כדי להמשיך להרוויח. הן כן תלויות בהכנסות מלקוחות ואם הלקוחות יחטפו, גם החברות יחטפו איתם.
וייתכן גם שיהיה משבר בסקטורים מסויימים ואז יהיו חברות הייטק שייסגרו בגלל המשבר, יהיו כאלו שהוא לא יזיז להן ויהיו כאלו שירוויחו.
נקודה נוספת - בירידות חדות, העובדים רואים כסף גדול על הנייר שהופך לאוויר.
אנשים מהסוג שכותבים בפורום יתבאסו, אבל כנראה ההשפעה עליהם תהיה מינורית. אבל, כמה אנשים לקחו משכנתה או התחייבויות אחרות על סמך הניירות האלו? איך ההסתמכות הזו תשפיע על הכלכלה?

 

[ווטרן-טירון]

אתה קצת מוריד מעצמך, ומהתחום עצמו.
לרובנו לקח הרבה מאוד זמן להגיע מהשלב שאתה נמצא בו עכשיו לשלב של להצליח לפתור שאלות ליטקוד טוב ומהר. זה ממש ממש לא אינדיקציה להתקדמות בשנים הראשונות לדעתי.

אם חשוב לך ללמוד ולהתקדם, תעשה את זה. אם חשוב לך להתקדם מהר, זה הכל עלייך.

חלקנו קיבלנו הדרכה ועזרה במספר מוסדות שונים, מהבית ספר תיכון, חוג מצטיינים לילדים ביסודי, יחידה טכנולוגית, תואר ראשון/שני/שלישי, זרקו עלינו בעיות מהשמיים והיינו צריכים לשבת ולפתח את החשיבה ולהבין מה קורה, ובשלב כלשהו מגיעים למצב שאתה יותר טוב ממה שהיית קודם.
אין פה קסם.

לא הצלחתי להבין איפה הסתירה. כל מה שכתבת עכשיו זה בדיוק אותו חסם קשיח עליו דיברתי (ואף ביטאת אותו בצורה הרבה יותר בולטת מהודעתי הקודמת).
האם בשביל ללמוד עבודה סוציאלית או היסטוריה אשורית מוכרחים להתקבל לחוג מצטיינים ביסודי או ליחידה מובחרת בצה"ל?

 

[גרהם]

האם בשביל ללמוד עבודה סוציאלית או היסטוריה אשורית מוכרחים להתקבל לחוג מצטיינים ביסודי או ליחידה מובחרת בצה"ל?

אף אחד לא מוכרח להתחיל את הקריירה בגיל 10 וזה גם לא מה שכתב מי שענית לו.
לא חסרים מדענים, כלכלנים ואפילו כותבי קוד מצטיינים שהתחילו את הקריירה באוניברסיטה בגיל 21 או אפילו, שומו שמים, בגיל 25.
מה שנכון זה שתכנות ומתמטיקה הם נושאים שחלק מהילדים המוכשרים אוהבים ללמוד, הרבה יותר מאשר תחומי ידע אחרים, וזה אחלה אבל לא תנאי הכרחי כדי להצליח במקצוע.
[מה שגם נכון, זה שיש הורים שדוחפים לכיוונים האלו ילדים מוכשרים שזה בכלל לא מעניין אותם, וזה הרבה פחות אחלה ופוגע בילדים].

 

[האזרח הקטן]

כל "היוניקורנים" של מדינת ישראל.

לא כולם.
יש חברות יותר בשלות ופחות בשלות. לחלקן יש מחזור מכירות משמעותי, מוצר, לקוחות ומודל עסקי.
חלק אחר מתקיים על חשבון המשקיעים וכנראה גם בעוד 300 שנה לא יחזירו את ההשקעה.

 

[Henchman34]

כון מאוד. כי אם קראת מה שכתבתי - אנחנו בתקופה שבה התעשייה עצמה (בטח של הטק) מונעת במידה רבה ע"י מדעי המחשב כמדע, ולא ע"י "היכולת המדהימה ליצור משתנים ולולאות FOR".

אני לא יודע איזה קוד אתה כותב אבל הנדסת תוכנה היא הרבה מעבר ללולאות For.

אם היה לך בדל של אחד משני אלה, היית טורח לקרוא את הודעותיי ומבין מדוע הצדקתי את הקוריקולום של האוניברסיטה דווקא משום שהוא ממוקד במדע עצמו ולא מנסה לייצר "מהנדסים". אם היה מנסה לייצר מהנדסים, לא היו לך גוגל, לא היה אמאזון, לא היה ווייז, לא היה מכוניות אוטונומיות, וכל פיתוח אחר שהוא לא תולדה של "הנדסה" אלא של מדע ומתמטיקה.

נניח בצד שחברות כמו כמו גוגל,אפל מיקרוסופט...קימות היא ממש לא בזכות תרומת האקדמיה למיסדים שלהם.

אין שום הצדקה למלל שדוחפים לסטונדטים לתואר ראשון בזמן שכל מה שהם רוצים זה לצאת מהנדסים, 99% ממי שהולך לאקדמיה במדעים מדוייקים הולך לשם כדי לצאת מהנדס(הוא רוצה להיות oompa loompa of science) אין לו שום תוכניות לצאת חוקר והוא לא מתכוון לחזור לאקדמיה אחרי התואר הראשון. בפועל בוגר תואר ראשון בהנדסה יוצא לא חוקר ולא מהנדס. מצד אחד בוגר תואר ראשון לא יהיה זה שיתן את הפתרון ל-traveling salesman ומצד שני הוא בקושי ידע להשתמש ב-git. אבל העיקר שהאקדמיה "הכשירה" עוד מהנדס ועשתה קופה.

אני רק מקווה בשבילך שלא עצרת בתואר הראשון והמשכת כל הדרך אל הדוקטורט כי אחרת מה הטעם לעשות שליש עבודה.

בתור מפתח תוכנה שכבר 15 שנה בתעשייה ואומר לך שהמשפט הזה הוא הבל הבלים.

אז אתה יושב מול מסך כבר 15 שנה, זה אמור להרשים אותי? יצא לי לדבר עם לא מעט "דינוזאורים" שסיימו לימודים לפני 2-3 עשורים ועד היום אף אחד מהם לא הצליח להסביר לי מה ה-value המקצועי בתואר ראשון אקדמי למי שבוחר להיות מהנדס.

כי כל מה שאיזשהו זב חוטם ממחלקת השיווק כותב באיזה פרוספקט אתה לוקח כתורה מסיניי?
הסקת המסקנות שלי לא מבוססת על ימים פתוחים ועלוני שיווק. באמת מאוד מעניין.
מעניין על מה הסקת המסקנות שלך מבוססת...

אתה בא להגיד לי שנשיא הטכניון(ויצא לי לשמוע יותר מאחד) ודיקני פקולטות הם זבי חוטם? בחייך. הטכניון מפמפם את היותו היצרן של עלית המהנדסים בכל הזדמנות אפשרית לסטודנטים שלומדים בו. כמות הימי זרקור וירידי התעסוקה שהוא מארגן היא לא מבוטלת. לא היה לי מרצה אחד שלא הזכיר את התעשיה בהרצאות שלו. דווקא על מחקר ותארים מתקדמים לא מדברים בכלל.

 

[LevAizik]

לא כולם.
יש חברות יותר בשלות ופחות בשלות. לחלקן יש מחזור מכירות משמעותי, מוצר, לקוחות ומודל עסקי.
חלק אחר מתקיים על חשבון המשקיעים וכנראה גם בעוד 300 שנה לא יחזירו את ההשקעה.

במשבר הדוט.קום היה מספיק להיות עם ברק בעיניים בשביל לקבל כספי משקיעים. היום צריך מוצר, מודל עסקי, לקוחות. הבעיה היא החברות האלה מוציאות 100 דולר בשביל להרוויח 80 דולר. הם מקווים שזה איכשהו אמור להסתדר בהמשך הדרך בתקווה לפני שהם יסיימו לשרוף את כספי המשקיעים.

לדעתי רובן המוחלט לא יעברו לרווחיות גם עוד 500 שנה.

 

[minimizer]

לדעתי רובן המוחלט לא יעברו לרווחיות גם עוד 500 שנה

רובן המוחלט כבר רווחיות מזמן. יש דוגמאות בודדות כמו Wiz שהן אנומליה שבסופו של דבר תתקן את עצמה.