יפה מאוד. הרגע הוכחת שהשיקולים שמנחים את האוניברסיטאות בקביעת תוכניות הלימוד לתואר ראשון לא קשורים רק למתן כלים להמשך מחקר אקדמי ומדעי באותו תחום אלא גם שיקולים זרים לחלוטין. בדוגמה שאתה בעצמך נתת, האוניברסיטה החליטה שהיא יודעת "מה טוב לסטודנטים" ולכן תכריח אותם לקחת קורסים (בתשלום, כמובן) שברור שהם לא צריכים כדי לפתח את הקריירה המדעית, המחקרית או הפרקטית בתחום אותו הם לומדים.
מה שנקרא - מ.ש.ל.
קודם כל לא "הוכחתי" כלום, סתם נתתי פרשנות משלי
דבר שני התפיסה של האוניברסיטה עצמה (כלומר, של כל פקולטה בפני עצמה ושל האוניברסיטה כגוף שמאגד את כולן) היא שהשכלה רחבה תהפוך אותך גם לחוקר/אקדמאי יותר טוב, ולכן גם בפקולטה למדעי המחשב מאמינים שאם תלמד פילוסופיה / כלכלה / וואטאבר אתה עשוי להיות חוקר יותר טוב של מדעי המחשב.
חוקר יותר טוב כי הרבה מהמחקר נוגע ליצירתיות - צריך הרבה דמיון לפעמים כדי להגות היפותיזות חדשות ו/או רעיונות חדשים ולבחון אותם וכיו"ב.
ואי אפשר לדעת מניין יגיע אותו "ניצוץ" ומה יצית אותו או באילו דרכים חדשניות / מעניינות / ייחודיות - הידע ה-"מתוכלל" שלך יביא אותך למחקרים והמצאות טובים יותר. אולי תצליח לשלב שני תחומים שונים בצורה שעד כה לא נעשתה.
אולי תצליח למשל להגות מבחן אמפירי שיצליח לבחון אם אנחנו חיים בסימולציה. כדי שיהיה לך מלכתחילה רעיון כזה - אתה צריך אולי לדעת משהו על INFORMATION THEORY ועל סימולציות, אתה צריך לדעת מתמטיקה, ואולי הרעיון עצמו יגיע אליך מכך שלמדת זן בודהיזם ופילוסופיה אחרת....
מה שמייחד בני אדם ואת המח שלהם הוא בדיוק היכולת שלנו לעשות אינטגרציה לידע הרבה יותר טוב מכל "מכונה ייעודית" שיודעת לשחק שח או להכין קפה או לנקות את הרצפה או לנווט בכביש. אתה מעדיף לחשוב על כולנו כרובוטים שצריכים ללמוד כישור בודד. אוקיי. זכותך.
בכל מקרה נראה שאנחנו טוחנים מים.
לי יש תפיסה מסויימת של האקדמיה (שאתה יכול לקרוא לה "רומנטית" או "נאיבית" אם אתה רוצה).
לך יש תפיסה קרה וצינית.
הבנו.
אפשר להתקדם.
בכל מקרה, מי שרוצה לבחון את העולם רק בצורה צינית - לא צריך את כל הדיון הזה בכלל.
תגיד לו: "עזוב, הכל זה קליקות, חבר מביא חבר, תמצא חברים בתעשייה ותתברג פנימה. תקנה שימורים ונשק. כולנו הולכים למות. ביי".