חסמי כניסה להייטק

[klayhamn]

יכולת פשוט לכתוב "לא". שוב, מ.ש.ל.

יכלת לכתוב: "צודק, טעיתי - כתבתי משהו חסר הגיון ולא זיהיתי את זה בזמן. זה באמת חסר הגיון לשאול אם משהו שלא ניתן לגבות במחקרים מגובה במחקרים".
בחרת שלא.
בחירה שלך.

 

[Alon522]

לדעתי הבעיה באקדמיה היא שמרנות. המצב כיום הוא כזה שעל כל מושג הכי קטנטנן שאולי נעשה בו שימוש בקורס מתקדם, אתה נאלץ לקחת קורס באורך סמסטר שמלא בחומר לא רלוונטי כאילו אחרי הקורס אתה הולך להיות חוקר בתחום של הקורס. הסיבה שלומדים אינפי במדעי המחשב היא לא כי מדען מחשב צריך להוכיח משפטים באנליזה אלא כי בקורסים מתקדמים משתמשים בהגדרות ובמושגים שלומדים באינפי. רק שבתכלס היה אפשר לסגור את הידע הרלוונטי בחצי סמסטר במקרה הרע במקום להתעכב על הוכחת כל משפט וגלישה לנושאים לא רלוונטים, אבל אז יש עוד חודש וחצי למלא עד תקופת מבחנים. (אגב בטכניון גם מהנדסי חשמל ותכנה לומדים אינפי עם מדמ"ח - התפיסה אצל לא מעט סטודנטים היא שאלה קורסי סינון).

הקטע הוא, שבניגוד לדעה שכך האקדמיה ממקדת את מאמציה בהשגת חוקרים, זה כנראה דווקא פוגע בה. הרי אם יצמצמו בזמן שמשקיעים בלימוד חומר פחות רלוונטי, יתפנה יותר זמן ללימוד תחומי התמקצעות כמו קורסי בחירה שהנושאים הנלמדים בהם קרובים יותר לחזית המחקר. כלומר, במקום להגדיל את חשיפת הסטודנטים לתחומים הנחקרים היום או סתם להגדיל את הידע שלהם בתחום התואר - מה שבעתיד יוסיף למוניטין המוסד וימשוך צעירים, מעדיפים לבזבז זמן על חומר בן 200 שנה שרלוונטי לאחוז אפסי מהסטודנטים סתם כי כל נושא באופן מסורתי מקבל סמסטר שלם.

מצד שני, כפי שאנו עדים, המסלול האקדמי המסורתי עדיין זוכה ליראת כבוד מסוימת מצד התעשיה אז אני מניח ש"אם זה עדיין לא שבור...".

 

[minimizer]

לא יודע איך אפשר לחקור נושא כזה, ודאי בגישה כמותית.

אני לא חושב שזה בלתי אפשרי לחפש מתאם (לאו דווקא למצוא) בין מדדים כמותיים של חוקרים (כמות מאמרים שפרסמו, פרסים שזכו בהם וכו') לבין הקורסים שהם למדו בתואר הראשון באקדמיה. אבל זה גם לא כל כך משנה.
הפואנטה היא שהאקדמיה מחזיקה באמונה שאין לה בסיס מדעי שהיא יודעת מה טוב ומה נכון, ומתוך האמונה הזאת היא מחליטה מה סטודנטים צריכים ללמוד, וברור שהיא לא עושה את זה כדי לטייב את איכות החוקרים ובטח לא את איכות המהנדסים שיוצאים תחת שעריה אלא כדי לשמור על הכח שלה ועל האתוס שנבנה סביבה עוד מימי יוון העתיקה.
לכן אני בוודאי מסכים עם האמירה שהמטרה של האקדמיה היא לא להכשיר מהנדסים ואין מה לצפות ממנה להכשיר מהנדסים. אבל גם בלהכשיר חוקרים היא רוב הזמן נכשלת.

 

[minimizer]

(אגב בטכניון גם מהנדסי חשמל ותכנה לומדים אינפי עם מדמ"ח - התפיסה אצל לא מעט סטודנטים היא שאלה קורסי סינון).

הם באמת קורסי סינון. כנ"ל פיזיקה.

 

[ההוא]

דעתי על כמה דברים שעלו פה -

לגבי האם חייבים ידע תאורטי בשביל לעסוק בתכנות. לכל הדעות התשובה היא לא. אפשר לכתוב פרונט אנד בלי לדעת מה זה coNP. זה לא שנוי במחלוקת. מצד שני, גם אפשר לעסוק בתכנות בלי להכיר את git -p, אבל זה לא אומר שלא צריך כדאי ללמוד מה זה עושה.

אפשר לעשות כל דבר בלי לדעת כל דבר אחר. אבל כמו שנכתב בבלוג פוסט שאין צורך לקרוא, כל יוזר משתמש רק ב-20% מהפיצ'רים, אבל אלה לא אותם הפיצ'רים עבור כל היוזרים. אם תגידו לי מראש מה יהיו הדברים שתשתמשו בהם בקריירה, אגיד לכם שאין שום בעיה שתלמדו רק אותם. אבל אם אתם לא יודעים, אז ויתור על תחומי לימוד מסויימים כמוהו כויתור על הצלחות והזדמנויות פוטנציאליות בעתיד. זו החלטה שאפשר לקבל אבל יש לה משמעויות - גם פרקטיות (בטוחים שתוכלו לעבור ראיון בפייסבוק/גוגל בלי רקע תאורטי?).

רק בשבוע האחרון מישהו בצוות נתקל בבעיה פרקטית לחלוטין ופתר אותה עם אלגוריתם אופטימיזציה. זה לא היה overkill, זו פשוט בעיה שקל לפתור תוך ניסוח שלה בצורה מסויימת ואז שימוש באלגוריתם קיים. האם היו מפטרים אותו לו היה נתקע עם הבעיה הזו שבועיים? לא סביר. האם לא היה יכול ללכת לעסוק ב-CSS במקום? בוודאי שכן. האם הרקע האקדמי עזר לו? בהחלט כן, והוא העלה את ערכו של האיש כאיש מקצוע. יש דברים שהוא יכול לעשות שאנשים שסיימו קורס איפשהו לא יכולים לעשות. בסבירות גבוהה זה מתרגם ליותר יחידות VT בסוף הדרך, אם כי מי יודע.

על כל דבר שלומדים באקדמיה (וגם רוב הדברים שנלמדים בקורס) אפשר לשאול האם אפשר להסתדר בלי. התשובה היא לרוב "כן". אבל השאלה היותר חשובה היא האם קיים מקרה שבו הידע יעזור, ופה כבר הרבה יותר קשה להגיד שאין צורך בכלום.


לגבי טענות על כך שלומדים חדו"א יותר מתקדמת בישראל לעומת ארה"ב - לדעתי זו נקודה לרעת ארה"ב. בכלל, יש להם כל מיני העמדות פנים לימודיות בארה"ב, כמו למשל קורסי AP. מה שלומדים בארץ זה לא באמת חומר מתקדם יותר, פשוט בישראל נוטים לא לדלג על הוכחות של דברים, וזה כמובן דבר טוב. הרי החטא הקדמון בלימודי מתמטיקה בבית ספר הוא שמלמדים כל מיני פעולות מתמטיות ואז איך לפתור איתן מבחנים, בלי לערב מתמטיקה בתהליך. אם בוחרים כן ללמוד חדו"א, אז עדיף לעשות את זה על אמת. אם בוחרים לא ללמוד חדו"א, גם בסדר. יש המון דברים שאני לא למדתי ולא אלמד. ככה זה.


לגבי ג'וניורים בכלליות - יש בעיה אמיתית. זה הוזכר פה בכמה הודעות בחלקים. זה הולך ככה: מגיעים שני מועמדים ללא ניסיון. הם עברו ראיונות, אולי הראו פרוייקט, אבל אין דרך לדעת באמת אם הם יהיו מוצלחים בעבודה. לשניהם הוצע שכר זהה, נניח 10. מסתבר שאחד מהם טוב ואחד לא טוב. הטוב למד הרבה, תרם קצת, ואחרי שנה הוא כבר לא ג'וניור, ולכן יכל לעבור לחברה אחרת במשכורת של 20. הלא טוב למד קצת, גרם נזק, ואחרי שנה הוא פוטר. מה החברה הרוויחה מכך ששכרה את הג'וניורים? לא הרבה, אבל מצד שני אם חברות לא ישכרו ג'וניורים, אותם אלה שהם סיניורים בפוטנציה יתקעו מחוץ למשחק. להבנתי ברמה מסויימת זה באמת מה שקורה.

 

[גרהם]

אבל גם בלהכשיר חוקרים היא רוב הזמן נכשלת.

נכשלת יחסית למה? (או כפי שכתבת, זה הוכח מחקרית?)

 

[lazyprogrammer]

דעתי על כמה דברים שעלו פה -

לגבי האם חייבים ידע תאורטי בשביל לעסוק בתכנות. לכל הדעות התשובה היא לא. אפשר לכתוב פרונט אנד בלי לדעת מה זה coNP. זה לא שנוי במחלוקת. מצד שני, גם אפשר לעסוק בתכנות בלי להכיר את git -p, אבל זה לא אומר שלא צריך כדאי ללמוד מה זה עושה.

אפשר לעשות כל דבר בלי לדעת כל דבר אחר. אבל כמו שנכתב בבלוג פוסט שאין צורך לקרוא, כל יוזר משתמש רק ב-20% מהפיצ'רים, אבל אלה לא אותם הפיצ'רים עבור כל היוזרים. אם תגידו לי מראש מה יהיו הדברים שתשתמשו בהם בקריירה, אגיד לכם שאין שום בעיה שתלמדו רק אותם. אבל אם אתם לא יודעים, אז ויתור על תחומי לימוד מסויימים כמוהו כויתור על הצלחות והזדמנויות פוטנציאליות בעתיד. זו החלטה שאפשר לקבל אבל יש לה משמעויות - גם פרקטיות (בטוחים שתוכלו לעבור ראיון בפייסבוק/גוגל בלי רקע תאורטי?).

רק בשבוע האחרון מישהו בצוות נתקל בבעיה פרקטית לחלוטין ופתר אותה עם אלגוריתם אופטימיזציה. זה לא היה overkill, זו פשוט בעיה שקל לפתור תוך ניסוח שלה בצורה מסויימת ואז שימוש באלגוריתם קיים. האם היו מפטרים אותו לו היה נתקע עם הבעיה הזו שבועיים? לא סביר. האם לא היה יכול ללכת לעסוק ב-CSS במקום? בוודאי שכן. האם הרקע האקדמי עזר לו? בהחלט כן, והוא העלה את ערכו של האיש כאיש מקצוע. יש דברים שהוא יכול לעשות שאנשים שסיימו קורס איפשהו לא יכולים לעשות. בסבירות גבוהה זה מתרגם ליותר יחידות VT בסוף הדרך, אם כי מי יודע.

על כל דבר שלומדים באקדמיה (וגם רוב הדברים שנלמדים בקורס) אפשר לשאול האם אפשר להסתדר בלי. התשובה היא לרוב "כן". אבל השאלה היותר חשובה היא האם קיים מקרה שבו הידע יעזור, ופה כבר הרבה יותר קשה להגיד שאין צורך בכלום.


לגבי טענות על כך שלומדים חדו"א יותר מתקדמת בישראל לעומת ארה"ב - לדעתי זו נקודה לרעת ארה"ב. בכלל, יש להם כל מיני העמדות פנים לימודיות בארה"ב, כמו למשל קורסי AP. מה שלומדים בארץ זה לא באמת חומר מתקדם יותר, פשוט בישראל נוטים לא לדלג על הוכחות של דברים, וזה כמובן דבר טוב. הרי החטא הקדמון בלימודי מתמטיקה בבית ספר הוא שמלמדים כל מיני פעולות מתמטיות ואז איך לפתור איתן מבחנים, בלי לערב מתמטיקה בתהליך. אם בוחרים כן ללמוד חדו"א, אז עדיף לעשות את זה על אמת. אם בוחרים לא ללמוד חדו"א, גם בסדר. יש המון דברים שאני לא למדתי ולא אלמד. ככה זה.


לגבי ג'וניורים בכלליות - יש בעיה אמיתית. זה הוזכר פה בכמה הודעות בחלקים. זה הולך ככה: מגיעים שני מועמדים ללא ניסיון. הם עברו ראיונות, אולי הראו פרוייקט, אבל אין דרך לדעת באמת אם הם יהיו מוצלחים בעבודה. לשניהם הוצע שכר זהה, נניח 10. מסתבר שאחד מהם טוב ואחד לא טוב. הטוב למד הרבה, תרם קצת, ואחרי שנה הוא כבר לא ג'וניור, ולכן יכל לעבור לחברה אחרת במשכורת של 20. הלא טוב למד קצת, גרם נזק, ואחרי שנה הוא פוטר. מה החברה הרוויחה מכך ששכרה את הג'וניורים? לא הרבה, אבל מצד שני אם חברות לא ישכרו ג'וניורים, אותם אלה שהם סיניורים בפוטנציה יתקעו מחוץ למשחק. להבנתי ברמה מסויימת זה באמת מה שקורה.

אז אולי זה כמו פרדוקס האסיר, שבו אם כולם מקריבים ומכשירים ג׳וניורים(גם אם הם יעזבו) אבל בסוף יהיו הרבה יותר סיניורים? אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון של התערבות ממשלתית, אבל אפילו משהו וולנטרי(שלמעשה קורה כנראה היום כי בכל זאת אנשים חדשים מצטרפים להייטק)

 

[unsullied]

שהאקדמיה מחזיקה באמונה שאין לה בסיס מדעי שהיא יודעת מה טוב ומה נכון, ומתוך האמונה הזאת היא מחליטה מה סטודנטים צריכים ללמוד

כמו כל אחד אחר בשרשור...

וברור שהיא לא עושה את זה כדי לטייב את איכות החוקרים ובטח לא את איכות המהנדסים שיוצאים תחת שעריה אלא כדי לשמור על הכח שלה ועל האתוס שנבנה סביבה עוד מימי יוון העתיקה

משל

אגב לדעתי התואר הוא זמן מצויין להרחבת אופקים, למיני-מחקרים עצמאיים במגוון תחומי דעת, ולאו דווקא כל דקה צריכה להיות בעלת משמעות פרקטית בקריירה. בעיני דווקא החופש וההעמקה (לפעמים בכורח כמו בחדו"א, ולפעמים בבחירה כמו בפילוסופיה) דווקא הם הערך המוסף של התואר בפיתוח האדם.
אבל לכל אחד שמורה הזכות לדעה, וגם לפעולה.
(גילוי נאות, אחרי שנות ניסיון רבות, עשיתי תואר שני, ללא מטרה וגם ללא השגה של שום שיפור קריירה - ועדיין אני מרגיש שזה תרם לי)

 

[Tim_Duncan]

מכל מקום, אני בטוח שהאוניברסיטאות המדוברות התאימו את הקוריקולום בהתאם לצרכים של התואר, ואני לא מטיל ספק ביכולת שלהם ליצור תכנית איכותית שמקנה את היסודות הדרושים של התחום

לא יודע. באמת, קטונתי, מי אני שאבקר את הדיקנים הדגולים האלה? אבל עם יד על הלב לי זה מרגיש קצת עצלני "אה מדמח זה מתמטיקה כן שילמדו כל שנה א' עם מתמטיקה בסדר שיהיה".

אני ממשיך להגיד שאשמח לשמוע את הדעות של אנשים שעבדו בתואר שני-שלישי תחת מרצים למדמח (בדגש על למדמח ולא למתמטיקה) ומה דעתם על זה שלומדים בישראל על הסמסטר הראשון קורס עם הוכחות ריגורוזיות ברמה גבוהה והאם זה באמת הכרחי כדי להבין את המתמטיקה במבני נתונים, אלגוריתמים, חישוביות וML. האם לא מספיק חדוא חישובית ופרקטית יותר?


הכי אקראי שלי - הלכתי לסילבוס של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור במדמ"ח.

NUS Computing - Curriculum (Prospective Students)

NUS Computing, School of Computing, National University of Singapore, NUS, Singapore Universities

www.comp.nus.edu.sg

מדורגים 4 בדירוג שנחאי של מדעי המחשב

QS World University Rankings for Computer Science and Information Systems 2021

Discover the world's top universities for Computer Science. Explore the QS World University Rankings by Subject 2021 in various disciplines.

www.topuniversities.com

משהו שבישראל יכולים לחלום עליו כרגע. (טכניון 103, העברית ותל אביב 200-250)

תואר תלת-שנתי כמו בישראל (ולא 4 כמו בארה"ב)

מאוד מאוד מוכוון מחשוב ותכנות. בלימודי החובה:
2 קורסי תכנות גדולים בסי וג'אווה, כולל פיתוח ווב
קורס בהנדסת תוכנה ופרויקט ארוך
3 קורסים בתקשורת בינאישית ואתיקה במחשוב

כמובן הusual של קורסי מבני נתונים, אלגוריתמים, חישוביות, OS ומבוא לML.

12 נז של 6 חודשי התמחות הכרחית בתעשייה (או בארגונים ללא מטרות רווח או בתכנות במעבדות של האוניברסיטה)

28 נז בחירה של עבודות ו/או פרויקטים בליווי חברי סגל, חלקם נמשכים במשך שנה שלמה.


ו... 2 קורסים מתמטיים (8 נז מתוך 120, יש גם 40 בחירה חופשית): חדוא למחשבים (עדיין בפקולטה למתמטיקה), אלגברה ליניארית 1 (נראה דומה מאוד למה שהולך בארץ).
בנוסף, קורס הסתברות וסטטיסטיקה בפקולטה לסטטיסטיקה (8 נז).

חדוא נראה כמו קורס קשה ורחב היקף (כולל נושאים מאינפי 1 ו-2 ומעבר), אבל בסוף - המבחן נראה חישובי וטכני, לא הוכחות של משפט בולצאנו-ויירשטראס או למה שורש של 2 הוא לא רציונאלי בשבוע ה2 של סטודנט באוניברסיטה.

Exam December 2018, questions - Matriculation Number: MA A NATIONAL UNIVERSITY OF SINGAPORE FACULTY - Studocu

Share free summaries, lecture notes, exam prep and more!!

www.studocu.com

לעונמת 70% נ"ז בשנה א' באינפי 1-2 וליניארית 1-2 בישראל של הוכחות מבוקר ועד ערב, במה שאין אלא להבין כקרב התשה מנפה מכוון.

 

[breezblock]

אפשר דוגמאות בבקשה? *הרבה יותר*?

מכירות.
ב B2B עיסקאות מוצלחות יכולות להיות דרמטיות.

יצא לי להכיר גם אנשי קריאייטיב שהרוויחו יותר ממפתחים.

 

[unsullied]

3 קורסים בתקשורת בינאישית

וואו, זה בהחלט ראוי לציון!
משהו שהייתי שמח שישקיעו בו יותר, אפילו בתיכון

 

[Tim_Duncan]

מכירות.
ב B2B עיסקאות מוצלחות יכולות להיות דרמטיות.

יצא לי להכיר גם אנשי קריאייטיב שהרוויחו יותר ממפתחים.

קודם כל הוא כתב ״הרבה יותר״. בנוסף, אנקדוטות זה נחמד אבל יש מספרים

Google Sales Salary | $162K-$735K+ | Levels.fyi

Sales compensation in United States at Google ranges from $162K per year for L3 to $735K per year for L8. The median yearly compensation package in United States totals $267K. View the base salary, stock, and bonus breakdowns for Google's total compensation packages.

www.levels.fyi

Google Software Engineer Salary | $210K-$1.79M+ | Levels.fyi

Software Engineer compensation in United States at Google ranges from $210K per year for L3 to $1.79M per year for L9. The median yearly compensation package in United States totals $321K. View the base salary, stock, and bonus breakdowns for Google's total compensation packages.

www.levels.fyi

 

[breezblock]

קודם כל הוא כתב ״הרבה יותר״. בנוסף, אנקדוטות זה נחמד אבל יש מספרים

Google Sales Salary | $162K-$735K+ | Levels.fyi

Sales compensation in United States at Google ranges from $162K per year for L3 to $735K per year for L8. The median yearly compensation package in United States totals $267K. View the base salary, stock, and bonus breakdowns for Google's total compensation packages.

www.levels.fyi

מכירות - מנסיון. הרבה יותר.

בכל אופן, אני לא בטוח שאני מבין מה הנקודה שלך, הנקודה שלי היא שמי שלא מתחבר ללשבת כל היום מול המסך ולבצע כישופי קוד, יכול בהחלט למצוא את עצמו בהייטק, בתפקיד מעניין ומאתגר, בשכר מצויין.

זה כל כך מהותי אם הוא מרוויח 28 כמעצב במקום 45 כמתכנת, כשהאלטרנטיבה מחוץ להייטק היא להרוויח 12?

מה שאני אומר תמיד פה, זה לא לחשוש, לכל סוג עיסוק יש מקבילה רלוונטית בהייטק שתכניס יותר כסף, ואני מקווה שאנשים שמתלבטים או חושששים לעבור יקראו את ההודעות שלי ויקבלו בטחון.

 

[ההוא]

אני ממשיך להגיד שאשמח לשמוע את הדעות של אנשים שעבדו בתואר שני-שלישי תחת מרצים למדמח (בדגש על למדמח ולא למתמטיקה) ומה דעתם על זה שלומדים בישראל על הסמסטר הראשון קורס עם הוכחות ריגורוזיות ברמה גבוהה והאם זה באמת הכרחי כדי להבין את המתמטיקה במבני נתונים, אלגוריתמים, חישוביות וML. האם לא מספיק חדוא חישובית ופרקטית יותר?

שום דבר לא הכרחי לשום דבר אחר. אין הרצאה בתואר ראשון שאם פספסת בגלל מילואים, לא תוכל להבין קורס מתקדם מסויים. הכל אפשר להשלים אחר כך לפי הצורך. ובכלל, למה להבין הוכחות בחישוביות ואלגוריתמים ב-ML? בסופו של יום עושים import, לא?

הדינמיקה בקורסים מתקדמים היא כזו - מרצים מניחים שאתה יודע כל מיני משפטי בסיס ומסתמכים עליהם. ברוב המקרים אלה דברים שלמדת בקורסים מוקדמים יותר, אבל לפעמים לא, ואז כולם מבולבלים, וכשאתה מבקש ללמוד פחות חדו"א בהתחלה, אתה מבקש להיות יותר מבולבל בהמשך. אלה דברים שהם נכונים, ומישהו בוודאי הסתמך עליהם כדי להוכיח משהו באיזשהו שלב.

אז תשאל, בשביל מה להוכיח את הדברים האלה? ועל כך אענה - חדו"א זה לא המקום היחיד שבו רואים טענות מסוג לכל א' קיים ב' כך שאם ג' אז ד'. אתה פשוט לא חוסך כלום אם אתה מעלים את ההוכחות בחדו"א, רק מעביר את נטל ההוכחה כמה סמסטרים קדימה.

ואם כל מה שמעניין אותך זה לכתוב קוד, ותאוריה זה בזבוז זמן עבורך, אז תרגיש חופשי ללמוד גיט וג'אווהסקריפט במקום, גם זה מסלול קריירה קביל.

 

[ווטרן-טירון]

למרות שלכאורה הצגת דילמה אחת, נראה שהיא נוגעת בשני דברים נפרדים.

האם אתה שואל מה כלכך קשה לאנשים ללמוד לתכנת והאם באמת קיים "חסם קשיח", או שאתה שואל לגבי הבדלים במלאכת ההכשרה של מתכנת ומה כלכך קשה למעסיקים להעסיק ג'וניורים?

זה אולי ההפך המוחלט ממה שקורה עכשיו, אבל אולי בגלל שאני מכיר את התחום ומרגיש כמה קל זה אני שואל את עצמי מה מונע מאנשים להכנס להייטק?

אם שאלת לגבי זה, אז בתור בחור ללא רקע בתחום שמנסה בימים אלו ללמוד Java, יכול לציין שללא אדם אחר שישב איתי אחד על אחד כמה זמן שאצטרך (המון זמן), כולל כמה עשרות שעות של תאוריה (שהיא מאוד קצרה וממוקדת ללימוד הבסיס של Java בלבד..) וכמה מאות שעות של פרקטיקה, אין לי סיכוי להבין מבחינה תיאורטית את הבסיס של Java. וגם אחרי כל זה, עדיין אין לי שמץ של סיכוי להתחיל לתכנת בכוחות עצמי.

עד כדי כך קשה, ומאוד.

הקושי העיקרי זה הצורך להבין כל בעיה ב-LeetCode מבחינה רעיונית עוד לפני שאני ניגש לפתור אותה. או לחילופין להבין מבחינה רעיונית מה אני אמור ליצור בפרוייקט קוד מסוים, וגם איך יוצרים זאת מבחינת קווי מתאר כלליים. ואחרי שעברתי את זה, פתאום אני מגלה שטכנית אין לי מושג כיצד אפשר להדפיס Return כלשהו או איזו רקורסיה על משהו. ולא משנה כמה פוסטים תקרא ב-Stack ולא משנה אם תסכם את כל הנושא של GUI/Swing לדוגמה, זה פשוט לא יעזור לך אם לא יגלו לך כיצד כותבים הקוד.

כך שאתה מותקף משתי חזיתות במקביל, גם מבחינת הבנה מחשבתית-רעיונית-מופשטת של האתגר/תרגיל/פרוייקט עצמו, וגם מבחינה טכנית ופרקטית בכתיבת הקוד (אתה מבין איך לפתור את התרגיל, אבל לא יכול לפתור אותו [אפילו בהנחה שנעזרת בכל המקורות במרשתת]).

וכל הסיוט הזה בהנחה שיש מישהו שמוכן לשבת איתך אחד-על-אחד מאות שעות. ברור לך שאם ישראלי רנדומלי וממוצע יקום בבוקר ויחליט שמתחשק לו לצפות בקורס אינטרנטי כלשהו או לתרגל מלא LeetCode, סיכוי טוב שזה פשוט לא יעבוד לו בשום צורה. ומכאן שמדובר בסוג של "חסם קשיח" לכניסה לתחום. למרות ששמעתי על הרבה סיפורי מעשיות מגניבים של אנשים שלמדו לבד..

עד כדי כך קשה ובלתי נסבל. מבחינתי רק על מלאכת הלימוד ראוי לשלם לכם הרבה

 

[גרהם]

וואו, זה בהחלט ראוי לציון!
משהו שהייתי שמח שישקיעו בו יותר, אפילו בתיכון

קיים בתיכון ובכלל משקיעים היום יותר במערכת החינוך בלימוד מיומנויות רכות, אבל עדיין לא מספיק.

 

[Henchman34]

לדעתי הבעיה באקדמיה היא שמרנות

אני מתיחס להנדסה. לא מדובר בשמרנות אלא שילוב של תמריץ כלכלי של להשאיר את המצב As is בשילוב עם היעדר לחץ חיצוני להשתנות.

מצד אחד התעשיה בסדר גמור עם המצב שהאקדמיה משמשת עבורה כסנן ראשוני למועמדים. התעשיה בסדר גמור עם המצב שבו התואר ברובו הגדול הוא פשוט proof of .work התעשיה בסדר גמור שבוגר טכניון יודע לפתח תוכנה בערך כמו טווס כל עוד זה טווס עם הזנב הכי ארוך. התואר הוא לא יותר מעיקרון הכבדה.

מצד שני יש את האקדמיה שלמרות שברמה הפילוסופית דוגלת בכך מי שבא בשעירה בשביל להגיע לתעשיה הוא לא יותר מ"oompa loompa of science" עדיין צריכה לאכול. באופן מאוד נוח האקדמיה מקבלת תקציב על פי ראש ולכן יש לה אינטרס למשוך סטודנטים גם אם הידע שלשמו באו מפוקפק(מהבחינה הזו האקדמיה לא שונה מתעשיית "קורסי הייטק" שפורחת בזמן האחרון).

ואם כבר הזכרתי את "קורסי הייטק" , אז בניגוד להכשרות שעושות את הכסף שלהן רק אם המתלמד הצליח למצוא עבודה והיה מספיק טוב כדי שלא יפתרו אותו ולכן חייבות לתת לו את הידע והכלים שיהפכו אותו למהנדס טוב(בשאיפה כזה שהחברה שלקחה אותו תרצה עוד ממנו) לאקדמיה יש אפס accountability אז מה עם בוגר הטכניון יודע בקושי לעשות git push בשלב שזה הופך להיות קריטי הטכניון כבר עשה את הכסף שלו והבוגר תמיד יכול להגיע לעשות תואר שני

מספר פעמים במהלך האשכול נאמר כאן שהאקדמיה לא מתיימרת להכשיר לתעשיה אלא לתת את הכלים לדור הבא של המדענים אבל האקדמיה לא ממהרת להכרריז על כך בקול רם זה עוד עלול להפחיד את הראשים שבאים בשעריה.

כשאני הייתי בטכניון הנרטיב ששווק לי לאורך כל הדרך(מהיום הפתוח) הוא שהטכניון הוא כרטיס הכניסה לתעשייה ושיש המון בכירים בוגרי הטכניון בתעשיה. בשום שלב אף אחד לא ניסה לשווק לי את הטכניון כמשהו אחר בטח שאף אחד לא דיבר על קרירה אקדמאית(אף אחד לא הילל את דן שכטמן ככלי שיווקי).

למכור למועמד שרוצה להיות מהנדס שהמוסד שלך יכשיר אותו לתעשיה בזמן שלא רק שממלאים סמסטרים שלמים ב-drivel אלא גם לא מספקים לו כלים להיות מהנדס טוב זה לגמרי לפעול ב-bad faith. אבל עם good faith לא הולכים למכולת.

 

[klayhamn]

מוזר לי מאוד לשמוע שמישהו חשב שהאקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא משהו מעבר לקורת גג מחקרית/אקדמית - מהיסודות ועד לחזית המחקר.
לי זה איכשהו היה ברור מההתחלה ולא עניין אותי כל כך מה כתוב בפרוספקטים של ה-"יום הפתוח" או כל קשקוש אחר.

ידעתי שתואר ראשון הוא סוג של "אבן דרך" חשובה בקריירה (אפילו שהבוס שלי ניסה לשכנע אותי לדחות אותו או לא לעשות אותו בכלל, בטענה שאין צורך, כי התחלתי לעבוד במשרה מלאה עוד לפני התואר), וידעתי שהוא לא "נועד" להכשיר מהנדסי תוכנה אלא ללמד מדע - במקרה הזה - מדע המחשב -- ומהצצה בקוריקולום לפני התואר היה ברור לי שיהיו לי כמה וכמה קורסי חובה שאאלץ לעשות וכמה קורסי בחירה מעניינים שאוכל לבחור עבור עצמי.

צר לי לשמוע שיש אנשים שמושפעים מכל מיני פרסומות ו-"מבצעי הנחה". באמת....
בשביל זה צריך גם קצת קומון סנס וחשיבה ביקורתית.

 

[עודאחד]

אפשר דוגמאות בבקשה? *הרבה יותר*?
פרודאקט מרוויח על הטווח של קצת פחות לקצת יותר.
בלי דוגמאות ניהול צוות קאסטמר סקסס או vp data ולא יודע מה, כי אז תשווה למנהל פיתוח.

מנסיוני בצד הטכני של המכירות, גם לא מנהלים, מרוויחים הרבה יותר מ: מהנדסי אפליקציה, ולידיציה, q&a ועוד שאר תפקידים שדורשים תואר במדמח או הנדסת תוכנה. מרוויחים כמו פרודקט לעיתים ולפעמים יותר.
אם עוברים למכירות טכניות לפי quota אז כתלות בכישרון ובחברה אפשר להרוויח *הרבה* יותר מכל תפקיד אחר בחברה למעט הנהלה בכירה.

 

[Henchman34]

מוזר לי מאוד לשמוע שמישהו חשב שהאקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית

אם הטכניון אומר בכל הזדמנות שהוא הקטר של ההנדסה בישראל(שבלי אקדמיה אין הנדסה) ואם חברות בתעשיה שצריכות ידיים עובדות מעדיפות בוגרי טכניון אז 1+1 שסטודנט פוטנציאלי צריך לעשות הוא ש"האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית". כי זו הסקת מסקנות מאוד מעניינת.

ידעתי שתואר ראשון הוא סוג של "אבן דרך" חשובה בקריירה

אתה בעצם אומר שלמרות שכבר הייתה לך משרת פיתוח בתעשיה ובניגוד לרבים אחרים לך היה את ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" כדי להבין ש" האקדמיה (בטח בתחומים האלה) היא לא משהו מעבר לקורת גג של מחקרית/אקדמית" ורלוונטי מקצועית למפתח מנוסה בתעשיה בערך כמו תואר לפילוסופיה או רשיון טיסה אזרחי החלטת שזו ""אבן דרך חשובה בקריירה".

ה"קומון סנס וחשיבה ביקורתית" שלנו בהחלט על גל שונה.