חסמי כניסה להייטק

[Tim_Duncan]

הוא צריך ללמוד מה שהמוסד החליט ללמד והמוסדות שנתת כדוגמה לא מתיימרים, למיטב ידיעתי, לתת הכשרה פרקטית על חשבון הכשרה אקדמית.
היום פורסמה כתבה בנושא.

זה לא עונה על השאלה שלי. אני לא חושב שהמוסדות מתיימרים להכשיר פרקטית.
אני בעד ללמוד תיאוריה ברמה גבוהה באוניברסיטה, אני בעד ללמוד מתמטיקה ובטח שאני בעד קורסי מתמטיקה פרקטיים יותר במובני מדעי המחשב כמו הסתברות וחישוביות, ומבני נתונים-אלגוריתמים וכו׳. אני מנסה להבין למה הם מתעקשים שסטודנטים למדמח ילמדו מתמטיקה של מתמטיקאים בקורסי המבוא, ועוד קורסים שבארה״ב נחשבים לרמה מתקדמת של שנה ב׳ בתואר מתמטיקה. האם קורס טיפה יותר חביב של חדוא שדומה יותר לזה של כלכלנים למשל לא ישיג את אותה מטרה ויאפשר עדיין להבין את המתמטיקה של קורסי מדמח המתקדמים יותר?
אם יש פה דוקטורנטים למדמח/מתמטיקה אשמח לשמוע את דעתכם.
מרגיש שהסיבות היחידות שעושים את זה הן 1) מתוך הרגל 2) כדי לנפות, ואת זה אפשר היה לעשות לפני הקבלה.

 

[Henchman34]

אני מכיר את התשובה מהמקצוע שלי ומקצועות קרובים. לא יודע לגבי מדמ"ח. אני מניח שהשוק יתן את התשובה במשבר הבא ובאופן טבעי זה יהיה הרבה פחות רלוונטי למי שכבר יש לו ניסיון.

התשובה שלך רלוונטית לכל תחום שצריך לקבל חסרי נסיון לעבודה שמפעילה את הראש. מעסיק פוטנציאלי רוצה לראות שיש מי שחתם על המועמד שעומד לפניו. במקרה של חסר ניסיון החותם הוא מוסד הלימודים. בלי ספק שחתימה של הטכניון שווה יותר מחתימה של אורט בראודה. העניין הוא שתוכניות ההכשרה שאני מדבר עליהן קיימות כבר מעל עשור. יש להן מוניטין ובהחלט מכירים אותן בתעשיה. מכירים אותן מספיק בשביל לחזור ולגייס בהן פעם אחר פעם(על חשבון בוגרי אקדמיות עם "הידע הנסתר").

 

[Tim_Duncan]

איך סיימתי תואר במדעי המחשב תוך כדי עבודה במשרה מלאה בשלוש וחצי שנים - רונקה

אם לא מעניין אתכם ה-prequel של סיפור חיי כשכיר במשרה מלאה וסטודנט במשרה חלקית, לחצו כאן. אני אתחיל עם קצת הקשר, את העבודה הראשונה שלי מצאתי לגמרי במקרה תוך כדי שאני מחכה לציון פסיכומטרי כדי לראות איפה אני הולך ללמוד. בחור בשם אדיר מ-Interjet חיפש עובדים ובחר לתת לי הזדמנות כג'וניור עם תיק עבודות...

ronka.dev

פוסט של מישהו שלמד בפתוחה תואר ב-3.5 שנים תוך כדי עבודה מלאה.
מציע לקרוא ולבחור רעיונות.

אפשר לקרוא את זה גם 10 פעמים, בן אנוש לא אמור להיות מסוגל לסיים תואר במדמח ב30 שעות למידה שבועיות.

 

[c881]

בן אנוש לא אמור להיות מסוגל לסיים תואר במדמח ב30 שעות למידה שבועיות.

מי קבע?
כי הרוב לא מסוגלים?

 

[Henchman34]

אני בעד ללמוד תיאוריה ברמה גבוהה באוניברסיטה, אני בעד ללמוד מתמטיקה ובטח שאני בעד קורסי מתמטיקה פרקטיים יותר במובני מדעי המחשב כמו הסתברות וחישוביות, ומבני נתונים-אלגוריתמים וכו׳

למה? אם כל מה שצריך לרוב תפקידי הפיתוח תוכנה זה אנגלית וחשבון של בית ספר יסודי.
אם התשובה היא בשביל "לפתוח את המוח" אז יש מקצועות שיפתחו לך את המוח הרבה יותר משוואות דיפרנציאליות חלקיות כמו קורסים בפילוסופיה.

 

[גרהם]

התשובה שלך רלוונטית לכל תחום שצריך לקבל חסרי נסיון לעבודה שמפעילה את הראש. מעסיק פוטנציאלי רוצה לראות שיש מי שחתם על המועמד שעומד לפניו. במקרה של חסר ניסיון החותם הוא מוסד הלימודים. בלי ספק שחתימה של הטכניון שווה יותר מחתימה של אורט בראודה. העניין הוא שתוכניות ההכשרה שאני מדבר עליהן קיימות כבר מעל עשור. יש להן מוניטין ובהחלט מכירים אותן בתעשיה. מכירים אותן מספיק בשביל לחזור ולגייס בהן פעם אחר פעם(על חשבון בוגרי אקדמיות עם "הידע הנסתר").

לא בדיוק.
אתה מדבר עכשיו על סיגנלינג וזה נושא שונה מהשאלה מהם הכלים המקצועיים שנותן המוסד.
אם השוק היום מגייס מסיימי קורסים לא אקדמיים על חשבון בוגרי תארים כפי שכתבת, אז ענית לשאלה - אין כלים נסתרים, לפחות לדעת השוק.
זה דיון שדי חוזר על עצמו וכפי שכתבתי כאן בעבר, במקצועות שאני מכיר, כלכלה ומשפטים (גם חשבונאות, אבל זה מקצוע לא אקדמי בעיני אז לא רלוונטי לדיון), הידע התיאורטי שניתן באקדמיה הופך את האנשים לבעלי מקצוע טובים יותר. אבל, זה נתון סטטיסטי בלבד וברור שיש מכל הסוגים בין בוגרי כל המוסדות ובנוסף, בעל מקצוע טוב יותר לא חופף לבעל מקצוע שמרוויח יותר.

 

[משה]

יש 2 תוכניות בארץ שלוקחות אנשים בלי שום רקע בתוכנה ותוך 6-8 חודשים של קצב שמזכיר תקופת מבחנים בטכניון מוציאות ג'וניורים שאוכלים בלי מלח בוגרי מדעי מחשב טריים

אני משער שתוכנית אחת היא infinity labs

מה השנייה?

 

[breezblock]

תזכורת - רוב התפקידים בהייטק לא קשורים לכתיבת קוד...

 

[lazyprogrammer]

מי קבע?
כי הרוב לא מסוגלים?

הרוב גם לא יכולים להתקבל למדמח באוניברסיטאות המובילות

 

[lazyprogrammer]

גם 36~48 חודשים זה מספר חודשים.
אתה יכול לחפש משרת סטודנט בשנה ב' ולא להשלים תואר...

כן הנה למשל, אז למה שלא יהיה קורס שהוא השנה הראשונה במדמח(או אפילו להוציא כמה דברים משם ) וזה מסדר לך משרה ראשונה בהייטק?

 

[lazyprogrammer]

זה לא עונה על השאלה שלי. אני לא חושב שהמוסדות מתיימרים להכשיר פרקטית.
אני בעד ללמוד תיאוריה ברמה גבוהה באוניברסיטה, אני בעד ללמוד מתמטיקה ובטח שאני בעד קורסי מתמטיקה פרקטיים יותר במובני מדעי המחשב כמו הסתברות וחישוביות, ומבני נתונים-אלגוריתמים וכו׳. אני מנסה להבין למה הם מתעקשים שסטודנטים למדמח ילמדו מתמטיקה של מתמטיקאים בקורסי המבוא, ועוד קורסים שבארה״ב נחשבים לרמה מתקדמת של שנה ב׳ בתואר מתמטיקה. האם קורס טיפה יותר חביב של חדוא שדומה יותר לזה של כלכלנים למשל לא ישיג את אותה מטרה ויאפשר עדיין להבין את המתמטיקה של קורסי מדמח המתקדמים יותר?
אם יש פה דוקטורנטים למדמח/מתמטיקה אשמח לשמוע את דעתכם.
מרגיש שהסיבות היחידות שעושים את זה הן 1) מתוך הרגל 2) כדי לנפות, ואת זה אפשר היה לעשות לפני הקבלה.

תראה התחושה שלי הם ש קורסי הבסיס האלה הם מאוד קשים אבל אפשר לעבור אותם, בציון נמוך(אפשר גם בציון גבוה אבל כנראה שלא הרבה). האם זה טוב או רע? זה ככה. אבל אני מדבר על זה שאולי לא צריך לנפות, ואם לא ננפה, אולי יהיו לנו פתאום המון בוגרים(שיכולים למלא משרת ג׳וניור)?

 

[c881]

הרוב גם לא יכולים להתקבל למדמח באוניברסיטאות המובילות

יש היום מספיק קורסים אונליין חינמים שיכולים ללמד אותך את הבסיס/ עקרונות.
אתה רק צריך להוכיח/ להראות למגייס שאתה אכן מתאים לתפקיד.
רוב המקומות ירצו לראות דוגמאות לדברים שעשית, או תעודה שהצלחת לקבל.
לפחות בהתחלה.
רק "הראל" ביקשו לראות את התעודה שלי, אחרי 4 שנות נסיון.

 

[klayhamn]

המטרה של מוסד להשכלה גבוהה של *מדעים* היא לייצר *מדענים* - היא להנחיל את הידע המדעי/מתמטי שנצבר לאורך ההיסטוריה לדור הבא של חוקרים, ולייצר עוד אקדמאים וכו' שיתרמו מהידע שלהם לאקדמיה עצמה, לתחום, לחברה, ולכלכלה.

לכן לא אמור ממש לעניין את האוניברסיטה אם אתה מוצא את קורס X שימושי בעבודה אחר כך או לא - בעיני וועדה פדגוגית כלשהי הוחלט שזה קורס מספיק בסיסי בתחום כדי להיות קורס חובה.

התואר הראשון לא אמור (מבחינת האוניברסיטה) להכין אותך לשום דבר מעבר לתואר מתקדם יותר.

עכשיו, במציאות הפרקטית - רוב האנשים לא נהיים חוקרים (וגם אין מספיק תקנים באקדמיה לכולם גם אם היו רוצים), אז מה שיוצא הוא שהמצטיינים (שמעוניינים בכך, כמובן) ממשיכים באקדמיה ואחרים לוקחים את הידע האקדמי שצברו ומיישמים אותו (באופן חלקי או מלא) בעולם העסקי/מסחרי/ממשלתי/צבאי/אחר שחיצוני לאקדמיה.

אם התחום ה-מדעי לא מעניין אותך - תמיד תוכל ללמוד תואר בהנדסה - ששם אין משמעות ואין חשיבות ל-"מחקר" פר סה אלא רק ליישומים פרקטיים. שם, אם יש איזשהו שימוש במחקר, זה אך ורק ככלי לצורך יישום פרקטי כלשהו בעולם האמיתי. אף אחד לא מנע ממך לעשות כזה תואר, ויש במחזור שלי באוניברסטת ת"א הרבה שלקחו תואר כזה במקום תואר במדמ"ח.

אממה, תואר במדמ"ח - יש יטענו - הוא באופן פרדוקסלי לפעמים שימושי יותר - בגלל שהרבה בעיות טכנולוגיות דורשות ידע שהוא מעבר לסתם הנדסי.
למשל, בעיות קריפטוגרפיה, אבטחה, אלגוריתמים שמבוססים על למידת מכונה או שיטות אחרות של בינה מלאכותית, דחיסה של מידע, ייעול של שיטות רינדור גרפי, ועוד מיליארד דברים שאני אולי בכלל לא מכיר או לא העלתי כרגע בדעתי --- נפתרים ע"י פריצות דרך וגילויים ופיתוחים אקדמיים טהורים - כלומר כאלה שבבסיסם יש מתמטיקה ולא "עקרונות הנדסיים" או "פרקטיקות הנדסיות".

השאלה היא איזה סוג של מפתח אתה רוצה להיות. אתה רוצה להיות CODE MONKEY שיושב כל היום וכותב לולאות FOR,
או שאתה רוצה לפתח או להיות מעורב בפיתוח של אלגוריתם החיפוש הבא? או אלגוריתם שיעשה מהפכה בניווט רכבים ו/או שליחים? או לבנות את המכונית האוטונומית? או לבנות משהו שיודע לזהות סרטן מוקדם? או לפתח חיסונים לוירוסים שעוד בכלל לא נוצרו? או לדעת להמליץ לאנשים על סרטים/ספרים/קרקרים שיאהבו מבלי שאיזשהו בן אנוש השקיע בכך מאמץ או מעורבות? או שאתה רוצה לבנות את ה-DB המהיר בעולם? או שיטת דחיסה שמאפשרת העברת נתונים פי 100 יותר מהירה דרך הרשת? או 19,000 דברים אחרים?

ברור שלא כל אחד יהיה הממציא הבא של PAGERANK או כל פריצת דרך אחרת - ולא כל בוגר מדמ"ח בהכרח יהפוך ל-DATA SCIENTIST או לאלגוריתימקאי,
הפואנטה היא שהתואר האקדמי מעניק לך את היסודות להבנה של הדברים שעל בסיסים כל הדברים לעיל בנויים. זה אומר שבמינימום תוכל להבין אותם, גם אם לא לפתח אותם בעצמך, ותהיה לך זיקה מספיק טובה להכנס ולהתעמק בתחום כלשהו (נניח קריפטוגרפיה) בלי שהמושגים שם והעבודה עם הנושא תהיה לך סינית מוחלטת.

זה בלתי צפוי איזה תחום כל סטודנט בהכרח ירצה להתעמק בו (או איזה תחום יהיה "חם" או "רלוונטי" במהלך התואר של סטודנט), וזה בלתי צפוי איזה כלים מתמטיים בסיסיים יהיו שימושיים פתאום באיזה תחום - ולכן פשוט מלמדים אותך את היסודות של הכל. משם - אתה כבר צריך לקחת את זה הלאה.

באמת שמה שמלמדים בתואר זה הבסיס של הבסיס.
העניין של הוכחת משפטים וכו' - מעבר לכך שזה כלי ניפוי של הטובים מהפחות טובים, מראה (לפחות מבחינת האקדמיה) על הבנה יסודית יותר של התחום ולא על סתם שינון שטחי של כלים מתמטיים.

בכל מקרה, אני לא בא להגן על שום החלטה ספציפית --- לגמרי יכול להיות שאפשר להסיר תת נושא X מאיזשהו קורס Y (ולעבות במקומו איזשהו תת-נושא בקורס אחר, או וואטאבר) ולא יגרע כלום מהתואר ואולי גם להפך. אבל בגדול ההחלטות של האקדמיה מבוססות על שיקולים אקדמיים מוצקים.

 

[Delver]

אם התחום ה-מדעי לא מעניין אותך - תמיד תוכל ללמוד תואר בהנדסה

כל מה שרשמת נכון גם לתארי ההנדסה האוניברסיטאות, מדובר בתארים מדעיים לכל דבר ועניין.
אתה אולי מתכוון הנדסאות?

 

[klayhamn]

מדובר בתארים מדעיים לכל דבר ועניין.

הנדסה היא לא מדע.

מדובר בתארים לכל דבר, לא תארים מדעיים.
יש הבדל קטגורי בין "הנדסה" ובין "מדע".

זה בערך כמו ההבדל בין פיזיקאי ובין מהנדס גשרים. האחד הוא מדען, השני הוא מהנדס.

 

[Delver]

הנדסה היא לא מדע.

מדובר בתארים לכל דבר, לא תארים מדעיים.
יש הבדל קטגורי בין "הנדסה" ובין "מדע".

זה בערך כמו ההבדל בין פיזיקאי ובין מהנדס גשרים. האחד הוא מדען, השני הוא מהנדס.

אם כך, אתה טועה בכל מה שאתה אומר.

אין משמעות ואין חשיבות ל-"מחקר" פר סה אלא רק ליישומים פרקטיים. שם, אם יש איזשהו שימוש במחקר, זה אך ורק ככלי לצורך יישום פרקטי כלשהו בעולם האמיתי.

מוזמן לעיין בפרסומים של הפקולטות השונות להנדסה בארץ ולהיווכח בטעותך.

ג.נ. אני בוגר תואר גבוה בהנדסה שעסק במחקר מדעי, בדיוק כמו כל מי שהיה מסביבי.

עריכה: כדי למנוע ויכוחים מיותרים, אני רק אציין שהתואר שמקבלים בוגרי תואר ראשון בפקולטות להנדסה, לפחות בטכניון הוא: BSc (bachelor of science)

 

[klayhamn]

עריכה: כדי למנוע ויכוחים מיותרים, אני רק אציין שהתואר שמקבלים בוגרי תואר ראשון בפקולטות להנדסה, לפחות בטכניון הוא: BSc (bachelor of science)

אכן חבל על ויכוחים סמנטיים - אני לא יודע מה למדת בתואר האישי שלך או מה מלמדים בטכניון וכו' -
בעולם מקובל שתואר הנדסה הוא Bachelor of Engineering
ולא Bachelor of Science
כאמור, אין לי מושג מה בדיוק למדת, מה תכנית הלימודים או למה הם מעניקים תואר מדעי על משהו עם כותרת של תואר הנדסי.

מה שאני אומר הוא כללי יותר: הנדסה היא לא מדע. נקודה. אין פה בכלל ויכוח. הדיסיפלינה שקרויה : "הנדסה" אין לה דבר עם "מדע".
מדעי המחשב היא תת-ענף של מתמטיקה. לא של "תוכנה" ולא של "הנדסה" ולא של שום דבר דומה לזה.
מדעני-מחשב הם בראש ובראשונה מתמטיקאים (גם אם יישומיים).

מוזמן לעיין בפרסומים של הפקולטות השונות להנדסה בארץ ולהיווכח בטעותך.

תן דוגמא אחת

שוב - חוזר לשם ההבהרה: אני דיברתי על העובדה שיש הבדל בין הכשרה מעשית שנועדה להכשיר אדם לתפקיד מעשי כלשהו (נניח, אדריכל, עורך דין, רופא, מהנדס חשמל, מהנדס מכונות, מהנדס גשרים, מהנדס בניין, וכו'וכו') ובין הכשרה אקדמית שנועדה להכשיר חוקר מדעי או אדם שמיישם ידע מדעי באופן ישיר לצרכים מעשיים (כמו - פיזיקאים, מתמטימקאים, כימאים, ביולוגים, מדעני-מחשב, היסטוריונים, ארכאולוגים, וכו').

האסכולה הראשונה מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד לפתור בעיות בעולם.
האסכולה השניה מעסיקה את עצמה בשאלה מה הוא העולם או כיצד דברים עובדים בו.

כמובן שהן מפרות זו את זו - אבל אלה עדיין אסכולות שונות של ידע אנושי.

הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א - מעסיקה את עצמה בענף המתמטי שקרוי "מדעי המחשב" ובמחקר בתחום. הסטודנטים שהיא מכשירה - לומדים את האסכולה המדעית הנ"ל ואת הידע היסודי שדרוש כדי להבין אותה ולהמשיך בה הלאה ללימודים מתקדמים.

רצה הגורל ויש הרבה יישומים פרקטיים לידע המדעי/אקדמי הספציפי הזה ולכן על אף שאינם "מהנדסים" בשום מובן רלוונטי, הרבה מדעני מחשב תורמים רבות לתעשייה הטכנולוגית דה פקטו בפיתוחים שנשענים על פריצות דרך מחקריות/מתמטיות/מדעיות : מנועי חיפוש (גוגל), מנועי המלצה (נטפליקס, אמאזון, פייסבוק), אלגוריתמים של ייעול מסלולים (וייז, וולט), אבטחה וקריפטוגרפיה (כל הסייבר בארץ ובעולם...), דחיסת מידע (יוטיוב, נטפליקס), ראיית מכונה וכיו"ב (מכוניות אוטונומיות), ועוד ועוד --- כולם פרי תגליות או פיתוחים מתמטיים בבסיסם.
אין להם שום קשר להנדסה כאסכולה. מהנדסים הם לא מתמטיקאים.

אם אתה אישית למדת מתמטיקה ואתה יודע לבנות מנוע המלצות שמבוסס על מטריצות של העדפות משתמשים וכיו"ב --- יופי. זה לא קשור להנדסה.

אני לא מדבר עליך אישית, ואפילו לא על תארים בארץ.
אני מדבר ברמת העקרון.
אם תלך לארה"ב ותגיד שאתה STUDENT OF ENGINEERING המשמעות תהיה אחרת לגמרי בעיני השומעים מאשר אם תגיד שאתה STUDENT OF COMPUTER SCIENCE. הם יסיקו דברים שונים על מה אתה לומד, מה התכניות שלך להמשך, מה היכולות שלך כרגע או בהמשך וכו'.

 

[Delver]

אכן חבל על ויכוחים סמנטיים - אני לא יודע מה למדת בתואר האישי שלך או מה מלמדים בטכניון וכו' -
בעולם מקובל שתואר הנדסה הוא Bachelor of Engineering
ולא Bachelor of Science
כאמור, אין לי מושג מה בדיוק למדת, מה תכנית הלימודים או למה הם מעניקים תואר מדעי על משהו עם כותרת של תואר הנדסי.

מה שאני אומר הוא כללי יותר: הנדסה היא לא מדע. נקודה. אין פה בכלל ויכוח. הדיסיפלינה שקרויה : "הנדסה" אין לה דבר עם "מדע".
מדעי המחשב היא תת-ענף של מתמטיקה. לא של "תוכנה" ולא של "הנדסה" ולא של שום דבר דומה לזה.
מדעני-מחשב הם בראש ובראשונה מתמטיקאים (גם אם יישומיים).


תן דוגמא אחת

שוב - חוזר לשם ההבהרה: אני דיברתי על העובדה שיש הבדל בין הכשרה מעשית שנועדה להכשיר אדם לתפקיד מעשי כלשהו (נניח, אדריכל, עורך דין, רופא, מהנדס חשמל, מהנדס מכונות, מהנדס גשרים, מהנדס בניין, וכו'וכו') ובין הכשרה אקדמית שנועדה להכשיר חוקר מדעי או אדם שמיישם ידע מדעי באופן ישיר לצרכים מעשיים (כמו - פיזיקאים, מתמטימקאים, כימאים, ביולוגים, מדעני-מחשב, היסטוריונים, ארכאולוגים, וכו').

האסכולה הראשונה מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד לפתור בעיות בעולם.
האסכולה השניה מעסיקה את עצמה בשאלה מה הוא העולם או כיצד דברים עובדים בו.

כמובן שהן מפרות זו את זו - אבל אלה עדיין אסכולות שונות של ידע אנושי.

הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א - מעסיקה את עצמה בענף המתמטי שקרוי "מדעי המחשב" ובמחקר בתחום. הסטודנטים שהיא מכשירה - לומדים את האסכולה המדעית הנ"ל ואת הידע היסודי שדרוש כדי להבין אותה ולהמשיך בה הלאה ללימודים מתקדמים.

רצה הגורל ויש הרבה יישומים פרקטיים לידע המדעי/אקדמי הספציפי הזה ולכן על אף שאינם "מהנדסים" בשום מובן רלוונטי, הרבה מדעני מחשב תורמים רבות לתעשייה הטכנולוגית דה פקטו בפיתוחים שנשענים על פריצות דרך מחקריות/מתמטיות/מדעיות : מנועי חיפוש (גוגל), מנועי המלצה (נטפליקס, אמאזון, פייסבוק), אלגוריתמים של ייעול מסלולים (וייז, וולט), אבטחה וקריפטוגרפיה (כל הסייבר בארץ ובעולם...), דחיסת מידע (יוטיוב, נטפליקס), ראיית מכונה וכיו"ב (מכוניות אוטונומיות), ועוד ועוד --- כולם פרי תגליות או פיתוחים מתמטיים בבסיסם.
אין להם שום קשר להנדסה כאסכולה. מהנדסים הם לא מתמטיקאים.

אם אתה אישית למדת מתמטיקה ואתה יודע לבנות מנוע המלצות שמבוסס על מטריצות של העדפות משתמשים וכיו"ב --- יופי. זה לא קשור להנדסה.

אני לא מדבר עליך אישית, ואפילו לא על תארים בארץ.
אני מדבר ברמת העקרון.
אם תלך לארה"ב ותגיד שאתה STUDENT OF ENGINEERING המשמעות תהיה אחרת לגמרי בעיני השומעים מאשר אם תגיד שאתה STUDENT OF COMPUTER SCIENCE. הם יסיקו דברים שונים על מה אתה לומד, מה התכניות שלך להמשך, מה היכולות שלך כרגע או בהמשך וכו'.

ברמת העקרון וההגדרה אתה צודק, אבל בכל הקשור בחומר הנלמד באוניברסיטאות בישראל - מה שאתה אומר לא רלוונטי.

למעט הנדסה אזרחית ועוד מספר מצומצם *מאוד* של הנדסות - אף תואר אוניברסיטאי בהנדסה בארץ לא מכשיר אותך למקצוע אלא למחקר מדעי בתחום.

לכן גם ההמלצה שלך ללמוד הנדסה ולא מדעים ככלי לרכישת מקצוע מנותקת מהמציאות (שוב, למעט קומץ מקצועות כמו הנדסה אזרחית או חשמל במגמת מתח גבוה וכו...)

לגבי דוגמאות - אני לא מתכוון להוכיח שהשמש זורחת בצהריים. לך לכל חבר סגל בכל פקולטה הנדסית בטכניון ותראה את הפרסומים. דרך אגב, דן שכטמן, שהוא מדען ולא מהנדס לפי כל פרמטר אפשרי, הוא חבר סגל בפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון. אמנם יש לפקולטה את השם "מדע" בשם, אבל היא מחלקת אך ורק תארים בהנדסה, אין שם אף תואר "מדעי" פרופר. לא יודע, אולי גם הם מבולבלים.

 

[עודאחד]

תזכורת - רוב התפקידים בהייטק לא קשורים לכתיבת קוד...

לא קראתי את כל השרשור כי זה מעייף אבל +1
ואוסיף, בתור לא מתכנת שעובד בהייטק (לא כי לא יכול להיות מתכנת מצוין אלא כי זה פשוט משעמם אותי בטירוף), ניתן להרוויח הרבה יותר מרוב המתכנתים בתפקידים שלא דורשים כתיבת קוד.

 

[Tim_Duncan]

ניתן להרוויח הרבה יותר מרוב המתכנתים בתפקידים שלא דורשים כתיבת קוד.

אפשר דוגמאות בבקשה? *הרבה יותר*?
פרודאקט מרוויח על הטווח של קצת פחות לקצת יותר.
בלי דוגמאות ניהול צוות קאסטמר סקסס או vp data ולא יודע מה, כי אז תשווה למנהל פיתוח.