חיסכון ומשמעות

[מירוץ השקט]

שלום לכולם! מרגש לכתוב כאן את ההודעה הראשונה שלי בפורום

אני נמצא כאן כבר הרבה זמן (כלא פעיל ולא רשום), ונהנה מאוד לטייל ולשוטט במרחבי הידע הפיננסי שיש בנכס הוירטואלי - "הסולידית".


למרות שלא קל לי לנסח אותה בצורה ברורה - אני מרגיש צורך להציג בפניכם את התהייה שמקננת בי, אולי מישהו מכם יוכל לתת לי עצה מחוכמת ליבו.


אני בן 21.6, רווק, משוחרר כבר 4 חודשים. בימים אלה ממש אני מאבטח זמני במקום מסויים עם שכר ממוצע. כרגע אני מתעתד לעבוד בעבודה אחרת בתחום האבטחה עם משכורת גבוהה יחסית, והוצאות נמוכות מאוד (גר אצל ההורים), מה שמביא ליכולת חיסכון חודשית של 10\11 אלף בחודש. אם אני אשרוד\אמשיך לעבוד, על פי התחזית הוורודה הזו, לאחר כ8\9 שנים כשאני נושק לעשור השלישי של חיי- אני אוכל להשתחרר (לפחות חלקית) מכבלי המאסר הפיננסי שדורש זמן ואנרגייה.

אז איפה התהייה בעולם "הנוצץ" שהצגתי?

אחד מהדברים שאני אוהב לעשות ושנותנים לי משמעות בחיים, זה לטפל ולגרום לאנשים במצב נפשי-רגשי ירוד ומוקצן (מכל מיני סיבות), להיות בריאים מאושרים ומאוזנים מנטלית רגשית - ופיזית. לכן אני מעוניין ורוצה ללמוד תזונה + רפואה פונקציונלית (ע"ע), ופסיכותרפיה וטיפולים רגשיים (כמו CBT - EFT - EMDR - ביופידבק ועוד. ג.נ. אני ברמת מאסטר בn.l.p), כדי לשלב וליצור סימביוזת טיפול פסיכופיזית. בדקתי את הדברים לעומק, המינימום כדי שתהיה לי היכולת להיות במקום שאני רוצה - זה תואר שני בעו"ס כמסלול הסבה - לאחר תואר ראשון בתזונה. (המקסימום שאני רוצה זה לעשות מחקר בנוירוביולוגיה - בהקשר של ביוכמיה ופסיכותרפיה).


בתזונה ופסיכותרפיה (וגם במחקר) אין כסף, לפחות לא כזה שאפשר לחסוך ממנו, ביחוד אם אתה נשוי +, לכן החשיבה שלי היא קודם לחסוך כסף אגרסיבי כמה שנים, ליצור הון עצמי שידלל את כמות הלחצים הפיננסים בהמשך, ורק לאחר מכן להתחיל ללמוד.

אבל ההרגשה עם המתווה הזה היא שאני לא מתקדם בדברים שאני אוהב, אמנם יש כסף טוב, אבל התחושה התמידית שיש משהו בוער בפנים שלא מסופק, זה כמו לשים את החיים בהשהייה. זה אומר לקום בבוקר ולעשות משהו שאין לי אליו תשוקה פנימית. אני לא סובל - אבל מספיק שאין תחושת משמעות. אני לא קם בבוקר ומרגיש תשוקה להיות מאבטח, וזה כמה שנים שהחיים יהיו אפורים ונטולי תשוקה, משהו שנשבעתי לעצמי שלא יקרה מאז השחרור, כי אין לי מספיק זמן כדי לבזבז על זה (80 שנה בסה"כ).
אני בהלבטות מה לעשות - חריקת שניים, בשביל כסף וחיסכון - או חיים תשוקה ומשמעות...

תודה !

 

[בת העמק]

התחושה התמידית שיש משהו בוער בפנים שלא מסופק, זה כמו לשים את החיים בהשהייה.

אין שום סיבה לכך. החיים זה לא אפס או אחד. אתה יכול לעבוד ולחסוך היטב ובינתיים להתחיל לקחת קורסים בנושאים שאתה אוהב. זה יכול להיות קורס אינטרנטי
או קורס שהולכים פעם בשבוע למפגש במשך כמה חודשים. למשל, יש קורס בתזונה עפ"י הרמב"ם שמעביר אותו ד"ר גיל שחר. אפשר להצטרף לטיולי ליקוטים של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק. אפשר לעשות קורסים בסגנונות שונים של טיפולים אלטרנטיבים. ככה כל שנה תצבור רוחב יריעה בתחומים שמעניינים אותך.

 

[חול כבד]

אם זה מה שאתה באמת רוצה, אז לך על זה.

אל תדחה ואל תחכה, ואל תחשוב יותר מדי.

זה מפתה לחסוך, מפתה לעבוד במשרה נוחה יחסית ולהרוויח לא רע. זה מפתה מאד, אבל זה מסוכן. אפשר להתמכר לזה.

מתרגלים לזה, יש לך עבודה קבועה ויציבה, אתה צעיר, אתה מרוויח יפה, אתה חוסך, אין לך מחויבויות , אתה די חופשי לעשות מה שאתה רוצה אחרי שהעבודה מסתיימת.

אבל לפעמים בחיים הדבר הנכון לעשות זה לדחות הישגים לטווח הרחוק, וככה הרווח שלך לא יסתכם רק בחשבון בנק מרופד.

הכל מסתכם במה אתה באמת רוצה. רק אתה רואה את הספקות שמבצבצים מתחת לפני השטח. השאלה היא עד כמה הספקות האלה עמוקים.

יש את הסדרה הזאת 'מתחזים' עם ענבר לביא, ויש שם פרק עם דיאלוג כזה:

No, I just never settled down

. I could have a few times, but something always took me away. It's too late now, you know?

You know, I saw this mug the other day in the... the Newark airport gift shop

. You know what it said? It said "If you wanted to, you would have done it."

And I just thought, "Yes, that's right," you know. I mean, when it comes down to it, we all choose the life that we want.

I mean, even if it isn't the life we say we want.


הכל שאלה של עד כמה חזקים ההחלטיות שלך וכח הרצון שלך. בדרך כלל מי שיש לו כח רצון חזק והחלטיות, הוא לא טורח לשאול , הוא פשוט ממשיך הלאה ועושה את שלו. ובדרך כלל הוא גם מצליח בזה, אפילו אם זה לוקח לו זמן.

בינינו, זה לא כזה משנה אם יהיה לך 100 אלף שקל או 200 שקל בעו"ש. זו בסך הכל טקטיקה של דחייה.

בגיל הזה הדבר הכי נכון זה להשקיע בעצמך, בהשכלה או בקריירה או במה שבוחרים בו. אחרי שמתבססים בקריירה וחוסכים מספיק, אפשר להכנס לתחום של ההשקעות.

בגילאים צעירים זו הסחת דעת ובזבוז זמן להשקיע כוחות וזמן בהשקעות , אלא אם כן יש לך סכומים רציניים באמת שאפשר לעשות איתם משהו, ואז זה כבר סיפור אחר. לרוב הצעירים יש סכומים יפים, אבל לא כאלה שיוציאו לפנסיה עם קצת עצות בפורום הסולידית.

אני באופן אישי מצטער שמרחתי ודחיתי , ולא הלכתי ללמוד מוקדם יותר. הייתה לי את האפשרות. גם אם זה אומר שהייתי מסיים תואר עם 1000 שקלים בחשבון , זה היה יותר טוב מלדחות ולהתחיל רק עכשיו.

אתה יכול לעבוד ולחסוך ובמקביל לקחת קורסים או סדנאות או משהו, לדבר עם אנשי מקצוע בתחום. מקסימום תרד מזה בהמשך, לא חייבים להרגיש מחויבים למשהו, החיים הם דינמיים וזורמים.

אולי תרצה להיות חקלאי או אגרונום או משו, לך תדע.

קח לך שנה אם אתה לא מרגיש מוכן ועדיין לא סגור על עצמך לגמרי.

 

[לא חשוב שמות]

אין שום סיבה לכך. החיים זה לא אפס או אחד.

חחחחח.. אם הוא מתכוון ללמוד את אחד מתחומי הטיפול ברמה האקדמית, מבחינתו החיים הם בהחלט אפס או אחד

בדיקת השערות במדעי החברה

 

[fliper]

תשקיע בפיתוח שלך (השכלה ומקצוע), ותחסוך בינתיים כמה שאתה יכול.
השכלה/ידע +תשוקה לעבוד בתחום יידעו לייצר גם כסף

 

[Roi]

או חיים תשוקה ומשמעות...

לך על תשוקה ומשמעות, מנסיון אישי של אחד שהלך על כיוון החיסכון האגרסיבי, "בזבזתי" שנים על חסכון, אמנם זה נתן לי, יחסית לאחרים בגילי, שקט נפשי מבחינה כלכלית, גם היה לי יותר מזל משכל בהשקעה שעשיתי.

אני יכול להגיד לך שתוך כדי זה גם לקחתי כל מני קורסים בדברים שעינינו אותי,( טריינר nlp) אבל גם לא היה לי כיוון מוגדר כמו שנשמע שיש לך.

אולי אתה יכול למצוא דרך גם לעבוד וגם ללמוד, זה מה שאני עשיתי
בהצלחה.

 

[Shlomi Z]

חסית לאחרים בגילי, שקט נפשי מבחינה כלכלית,

כלום אינך חושב שאם לא היה לך שקט נפשי זה היה משפיע לך על שאר החיים?
סטרס, לחץ בזוגיות [אם יש] ושאר מרעין בישין ?

 

[נתן]

ממליץ בחום להתעלם מהתשוקה למשמעות כפי שאתה מגדיר אותה. אתה נמצא במקום טוב עכשיו מבחינת עתיד כלכלי, וממילא רוב המשמעות שלנו באה מהאינטרקציה היומיומית עם אנשים ופחות מהעבודה שלנו. במקומך הייתי משקיע קודם כל בללמוד מקצוע מעניין ומכניס יותר מאבטחה (כל מקצוע הנדסי\ תכנותי), ואז משקיע בלמצוא בת זוג, לפתח כמה תחביבים כיפיים שיגרמו לך לפגוש אנשים, וזהו. הרבה מהמירוץ אחרי משמעות זה שקר של אנשים שמנסים למכור לך משהו- אין משמעות בחיים, משמעות זה מה שאנחנו ממציאים לעצמנו. לעומת זאת, סיפוק בחיים מושג עליו ידי תחושת מסוגלות שבאה מהתמודדות עם אתגרים. אתגרים כאלו יכולים להיות חיצוניים (עבודה מאתגרת) או פנימיים (ללמוד משהו חדש, להתחיל להתאמן וכו').

 

[מירוץ השקט]

תודה על התגובה!

הרבה מהמירוץ אחרי משמעות זה שקר של אנשים שמנסים למכור לך משהו- אין משמעות בחיים, משמעות זה מה שאנחנו ממציאים לעצמנו

לא דיברתי על משמעות ערטילאית שצריך לחפש אותה, אלא על תחושת המשמעות, במובן הזה משמעות = סיפוק = אושר.

לעומת זאת, סיפוק בחיים מושג עליו ידי תחושת מסוגלות שבאה מהתמודדות עם אתגרים.

לך, (ולעוד חברים שאני מכיר אישית) בנקודה הפנימית מה שמביא לך סיפוק - התקדמות והצלחה - תחושת המסוגלות.
אני שונה ממך בערכים בגורמים לי לסיפוק ומשמעות, אני זקוק לחשיבה, לעזרה, לנתינה, ולהקשבה.
ובצורה פחות מופשטת לביטוי עצמי של ידע וחשיבה שיעזור ויתן לאנשים.


היתי פותח כאן הסבר פילוסופי על משמעות וחיים ואקזיסטנציאליזם, אבל זה פורום פיננסי

 

[מירוץ השקט]

אלא אם כן יש לך סכומים רציניים באמת שאפשר לעשות איתם משהו, ואז זה כבר סיפור אחר.

זה יכול להגיע בהשקעה של חיסכון ומשמעת עצמית ב6 שנים לאיזור ה700,800 אלף. (גם המשכורת תהיה גדולה יותר).

בגילאים צעירים זו הסחת דעת ובזבוז זמן להשקיע כוחות וזמן בהשקעות

למה?
ומה זה גילאים צעירים?

 

[מירוץ השקט]

אולי אתה יכול למצוא דרך גם לעבוד וגם ללמוד, זה מה שאני עשיתי
בהצלחה.

תודה על התגובה!
משרה מלאה ולימודים של תואר אקדמי?
(אגב, מצאתי לימודי ערב לתואר ראשון בתזונה)

 

[Roi]

תודה על התגובה!
משרה מלאה ולימודים של תואר אקדמי?
(אגב, מצאתי לימודי ערב לתואר ראשון בתזונה)

חיובי, אמנם זה היה במכללה ולא באוניברסיטה, כי לרוב יש להם מסלולים שמתאימים לאנשים עובדים.

בדיעבד, הייתי מקדיש זמן ללימודים עכשיו ומוצא עבודה סטודנטיאלית שמאפשרת לימודים או קריאה בעבודה, יש גם באבטחה תפקידים כאלו.
באמת נשמע מדבריך (אני אודיטורי) שאתה יודע מה הכיוון.

 

[מירוץ השקט]

באמת נשמע מדבריך (אני אודיטורי) שאתה יודע מה הכיוון.

ראיתי שאתה אודיטורי, הרגשתי את זה מההתחלה, אגב, לפעמים אני נשמע כמו אחד שמתעקש לדבר בכל המערכות יצוג, אבל זה רק בגלל שאני נמנע מלהגדיר את עצמי, אז אני אומר לעצמי שאני הכל.

 

[Limit]

אני בן 21.6, רווק, משוחרר כבר 4 חודשים. בימים אלה ממש אני מאבטח זמני במקום מסויים עם שכר ממוצע. כרגע אני מתעתד לעבוד בעבודה אחרת בתחום האבטחה עם משכורת גבוהה יחסית, והוצאות נמוכות מאוד (גר אצל ההורים), מה שמביא ליכולת חיסכון חודשית של 10\11 אלף בחודש. אם אני אשרוד\אמשיך לעבוד, על פי התחזית הוורודה הזו, לאחר כ8\9 שנים כשאני נושק לעשור השלישי של חיי- אני אוכל להשתחרר (לפחות חלקית) מכבלי המאסר הפיננסי שדורש זמן ואנרגייה.

אז איפה התהייה בעולם "הנוצץ" שהצגתי?

אחד מהדברים שאני אוהב לעשות ושנותנים לי משמעות בחיים, זה לטפל ולגרום לאנשים במצב נפשי-רגשי ירוד ומוקצן (מכל מיני סיבות), להיות בריאים מאושרים ומאוזנים מנטלית רגשית - ופיזית. לכן אני מעוניין ורוצה ללמוד תזונה + רפואה פונקציונלית (ע"ע), ופסיכותרפיה וטיפולים רגשיים (כמו CBT - EFT - EMDR - ביופידבק ועוד. ג.נ. אני ברמת מאסטר בn.l.p), כדי לשלב וליצור סימביוזת טיפול פסיכופיזית. בדקתי את הדברים לעומק, המינימום כדי שתהיה לי היכולת להיות במקום שאני רוצה - זה תואר שני בעו"ס כמסלול הסבה - לאחר תואר ראשון בתזונה. (המקסימום שאני רוצה זה לעשות מחקר בנוירוביולוגיה - בהקשר של ביוכמיה ופסיכותרפיה).


בתזונה ופסיכותרפיה (וגם במחקר) אין כסף, לפחות לא כזה שאפשר לחסוך ממנו, ביחוד אם אתה נשוי +, לכן החשיבה שלי היא קודם לחסוך כסף אגרסיבי כמה שנים, ליצור הון עצמי שידלל את כמות הלחצים הפיננסים בהמשך, ורק לאחר מכן להתחיל ללמוד.

אבל ההרגשה עם המתווה הזה היא שאני לא מתקדם בדברים שאני אוהב, אמנם יש כסף טוב, אבל התחושה התמידית שיש משהו בוער בפנים שלא מסופק, זה כמו לשים את החיים בהשהייה. זה אומר לקום בבוקר ולעשות משהו שאין לי אליו תשוקה פנימית. אני לא סובל - אבל מספיק שאין תחושת משמעות. אני לא קם בבוקר ומרגיש תשוקה להיות מאבטח, וזה כמה שנים שהחיים יהיו אפורים ונטולי תשוקה, משהו שנשבעתי לעצמי שלא יקרה מאז השחרור, כי אין לי מספיק זמן כדי לבזבז על זה (80 שנה בסה"כ).
אני בהלבטות מה לעשות - חריקת שניים, בשביל כסף וחיסכון - או חיים תשוקה ומשמעות...

תודה !

כלומר, במקום לעשות עכשיו את מה שאתה אוהב, אתה חושב לעשות דברים שאתה לא אוהב כדי שבעתיד, אולי, תוכל לעשות את מה שאתה אוהב? לא אידאלי...
ובעבודת אבטחה, אם תהיה נשוי+ אז אין לך הרבה סיכוי להשתחרר מכבלי המאסר הפיננסי.

אז מצד נטיית הלב הייתי אומר ללכת בכיוון של מה שאתה רוצה לעשות בחיים ולא מה שיגרום לך להרוויח כסף.
מצד שני, אתה גם לא רוצה להתקע בתחום שבו אין באמת אפשרות להרוויח, כך שתתקע עם עבודות שלא תהיה מעוניין בהם (אבטחה???)

אז לדעתי השאלה האמיתית היא מה הדרך לבנות קריירה איכותית בתחום שמעניין אותך.

לגבי טיפולים רגשיים, מאוד מפתיע אותי שאין שם כסף. האם אי אפשר לבנות קריירה כמאמן nlp? קאוצינג? יעוץ זוגי? מבחוץ זה נראה כמו תחום שמגלגל הרבה כסף, אבל אני ממש לא מכיר.

לגבי תזונה, אני בהחלט מודע לכך שיש המון עודף בתזונאים. אבל מה שאתה מתאר יותר נשמע כמו תחום של רפואה אלטרנטיבית. שוב, יפתיע אותי אם לא ניתן לבנות קריירה שאפשר להרוויח בה טוב.

נראה מהפוסט שאתה יודע מה אתה רוצה. אולי אפילו יותר מידי. הייתי מנסה להתמקד בתחומים הרחבים ולראות מה המסלול שיקח אותך הכי רחוק, גם אם זה לא בהכרח

סימביוזת טיפול פסיכופיזית.

(הערה: אין לי שמץ של מושג מה זה אומר. אם מחוסר הכרות של התחום כתבתי שטויות, מתנצל מראש.).

זכור שאם אין כסף בתחום, זה אומר שרוב האנשים לא מעוניינים בטיפול כזה. האם זה מה שאתה רוצה? או שאתה מעדיף למצוא תחום שאנשים מתעניינים בו, ולכן יש בו כסף?

 

[MMM]

בגיל 21 אתה לא ממש צריך לתכנן עשר שנים קדימה. תעשה בחוכמה ותכנן שנה אחת קדימה. תעשה מה שהכי מתאים לך לעשות בשנה הקרובה.
כסף הוא אמצעי שמאוד עוזר להגיע למטרות אמיתיות. מה שאני הייתי מציע לך זה לחסוך 120,000 שח בשנה הזו. הכסף הזה שתחסוך יוכל לשמש אותך למטרות הבאות שתגבש במהלך השנה הזו.

 

[מירוץ השקט]

ובעבודת אבטחה, אם תהיה נשוי+ אז אין לך הרבה סיכוי להשתחרר מכבלי המאסר הפיננסי.

חישבנתי שאם אני אשרוד ואחסוך 6-7 שנים, בצורה רצינית ועם משמעת עצמית גבוהה, אני יכול להגיע 650-800, וזה סכום נכבד להשקעה.
כל זה בלי לחשבן הוצאות של דיור מים חשמל אוכל ביגוד ושאר ירקות, כי אני גר אצל ההורים. במידה ויהיה לי משהו מתוכנן או בלת"ם ואני אקים משפחה בשנים הללו אז תכננתי שלפחות זה יהיה בזמן שהמשכורת תהיה יותר מ11 א' נטו, בתור אחמ"ש, ואולי גם היא תעבוד, וככה עדיין תהיה מדניות חיסכון אגרסיבית בשנים הראשונות.

זה כל כך הזוי ולא ראלי להתחיל ללמוד תואר ראשון בתור נשוי, חופף לגיל 30?
אנשים לא עושים את זה?
יש לי אופציה ללימודי ערב במכללה, ואז אני יוכל לשלב עבודה עם לימודים. (למרות שאוניברסיטה הרבה יותר קורצת כי יש שם אפשרות לכפל תואר)

האם אי אפשר לבנות קריירה כמאמן nlp? קאוצינג? יעוץ זוגי?

אפשר כעצמאי, אבל צריך סיבולת מרפקים חזקים ופרסום טוב, כי השוק מפוצץ בכאלה. מה שאני רוצה זה לעבוד בשנים הראשונות בתור שכיר, ותוך כדי לבנות קליניקה פרטית. מהנקודת מבט והתפיסה שלי לא ניתן לבנות על הכנסות מקליניקה מלכתחילה, צריך להיות כל הזמן בלחץ, ופרסום, ויד על הדופק, ולקוחות, וכמו שאני מכיר את עצמי, הלחץ הפיננסי יכריע. אולי אני אעשה את מה שאני אוהב, אבל עם מלא לחץ פיננסי. (בן לאבא עצמאי)

אולי אפילו יותר מידי

חחח אתה צודק.

נשמע כמו תחום של רפואה אלטרנטיבית.

רפואה פונקציונלית היא רפואה שמבוססת הרבה איבחונים מסוגים שונים, והיא על טהרת המדע. http://israel.ecopolitan.com/מהי-רפואה-פונקציונאלית-טבעית

זה אומר שרוב האנשים לא מעוניינים בטיפול כזה.

לא רק, יש מלא אנשים שצריכים טיפול, פשוט השוק מוצף במטפלים, ובקליניקות של עצמאיים, והמטפלים השכירים (שיש להם ביקוש תמיד) מרוויחים מינימום.
תחום אחר שמעניין אותי זה רפואת חירום - פארמדיקים, (אני חובש קרבי, וראיתי מקרים בצבא), וגם שם - עבודת קודש שמספקת נפשית, ושכר מינימום.

 

[חול כבד]

זה יכול להגיע בהשקעה של חיסכון ומשמעת עצמית ב6 שנים לאיזור ה700,800 אלף. (גם המשכורת תהיה גדולה יותר).



למה?
ומה זה גילאים צעירים?

נגיד ותעבוד ותחסוך , ותגיע לסכומים כאלה. מה תעשה אז? אף אחד לא מבטיח לך שתדע איך להתנהג עם זה, זה שאתה חושב ומתכנן , זה לא אמיתי.

אף אחד לא מבטיח לך שתוכל לייצר הבטחה פסיבית מהסכום הזה או להגדיל את ההון העצמי שלך בעזרתו, זה לא כל כך פשוט. צריך ידע וניסיון, וצריך גם לא מעט מזל.

ונגיד ותוכל לייצר מהסכום הזה הכנסה פסיבית כלשהי שתתן לך בטחון כלכלי , מה אז? תמשיך לעבוד באבטחה ולחיות את אותם חיים בצבעי שחור מוות ואפור שעמום?

זה התרחיש האופטימי יותר. אתה גם יכול לקרוס ולהשרף עם הסכום הזה, ולמצוא את עצמך חי חיים שלא באמת רצית, ואת השנים אף אחד לא יכול להחזיר לך.

בגילאים צעירים אני מתכוון לגילאי ה20 – 26, משהו כזה. זה שלב בחיים שאדם צריך למצוא את המקום שלו, להפוך את עצמו לאיזה משהו עם ייעוד.

לא חייבים ללכת ללמוד, לא כולם מתאימים לזה. יש אנשים שישתלמו באיזשהו תחום ואז יפתחו עסק, יש אנשים שיתברגו באיזשהו ארגון או חברה, ויתחילו לטפס מלמטה.

אני באופן אישי רציתי ללכת ללמוד מזמן, אבל דחיתי את זה בתירוצים שונים, מפחדנות. נתתי לפחד לשתק ולעצור אותי, סיפרתי לעצמי כל מיני סיפורים.

אני לא נושא על עצמי חרטה או אשמה, כי זכיתי לעבור בהרבה עבודות ולראות הרבה מאד מקומות, זה היה סוג של מסע כזה. אבל בסופו של דבר מגיע הזמן להתיישב ולהתחייב למשהו , המסע לא יכול להמשך לנצח.

בסופו של יום, רק אתה יודע מה נכון לך.נתנו לך פה עצות טובות, תהיה נאמן לעצמך.

בתור מישהו שהוא נהדר בלחשוב, בלראות, בלהבין, בלתכנן, אבל גרוע במעשים ובפרקטיקה, אני יכול לומר לך שרק תתחיל, אם זה משהו שאתה רוצה כבר הרבה זמן. מקסימום תפסיק, מקסימום תוותר, מקסימום תכשל, תגלה שזה לא זה.

לא צריך לקחת את זה כזה ברצינות, כולם לוקחים הפסדים בחיים שלהם, אתה לא תהיה שונה מהשאר.

 

[מירוץ השקט]

לא צריך לקחת את זה כזה ברצינות, כולם לוקחים הפסדים בחיים שלהם, אתה לא תהיה שונה מהשאר.

ואווו !!!!!!
אחת התגובות!! תודה!!

 

[yotamd]

היי,
אם אתה משקיע וחוסך 10-11 אש"ח כל חודש למשך 9 שנים, ומשקיע אותם בצורה אגרסיבית במניות, ואם שום דבר לא משתבש ואתה תקבל תשואה ממוצעת, חישוב יבש ומפושט אומר שתוכל להגיע ל-5-6 אש"ח קצבה חודשית לפי כלל 4%. כמובן שלפני או תוך כדי תוכל לעשות גם דברים אחרים עם הכסף (השקעה אגרסיבית יותר, קניית בית או רכב וכו'). אני מתעלם רגע מהאפשרות הסבירה שמתישהו לא תצליח להתמיד בחסכון הזה מאיזושהי סיבה, כי הנקודה שלי אחרת:

נניח שעשית זאת, האם זה באמת ישנה באופן מהותי את החיים שלך? האם באמת תצא לפרישה, תשקיע את רוב היום שלך בפנאי או עבודה בהתנדבות, או תכוון לקריירה אחרת? אם כן - אולי זה שווה את זה. אלה 9 שנים בהם אתה עובד בצורה אגרסיבית, בשביל לחיות בצורת החיים שאתה רוצה החל מאחר כך. זה לא מאוד שונה מהסטודנט הממוצע לרפואה (שנה בהכנות ופסיכומטריים, שבע שנות לימוד, התמחות של כמה שנים - הכל כדי לזכות בקריירה הנכספת של להיות רופא).

אבל אם אתה חושב שגם ככה תרצה לעבוד, וכל מה שאתה מקבל מהכסף שתחסוך זו רשת ביטחון. האם הרשת הזאת באמת שווה לך 9 שנים בהם אתה כבול לעבודה שלא מעניינת או מספקת אותך בשום צורה?

מכבלי המאסר הפיננסי שדורש זמן ואנרגייה

עד כמה אתה באמת מתחבר לאמירה הזאת?

 

[trhe]

אני גם הייתי במצב שלך, ונשארתי באבטחה עד היום (5 שנים). כבר עם הון עצמי נכבד, גם בבוקר עם הרגשה טובה (לא סובל בעבודה שלי). לא הלכתי ללמוד כי אין שום תחום שבאמת משך אותי שאני ארצה לעבוד בו בעתיד. כרגע במקביל לעבודה לוקח 1-2 קורסים בפתוחה, סתם כדי לפתח את הראש ולאמן את המוח (לא בונה על התואר שיהיה לי עוד 4-5 שנים כי אני יודע שאני אצטרך לרדת בשכר ביותר מ 50% אם אני אחפש עבודה בתחום של התואר, שהוא דרך אגב מנהל עסקים). אם התחום מושך אותך הייתי ממליץ כמו הרוב פה לנסות לשלב, אם זה לימודים בפתוחה, לימודי ערב או קורסים מקצועיים.