חיסכון ומשמעות

[מירוץ השקט]

למה יש תגובות שמחקות לאישור הנהלה?
הגבתי ל limit ו mmm וכתוב שצריך אישור הנהלה כדי שהתגובה תפורסם. למה?

 

[מירוץ השקט]

נניח שעשית זאת, האם זה באמת ישנה באופן מהותי את החיים שלך? האם באמת תצא לפרישה, תשקיע את רוב היום שלך בפנאי או עבודה בהתנדבות, או תכוון לקריירה אחרת? אם כן - אולי זה שווה את זה. אלה 9 שנים בהם אתה עובד בצורה אגרסיבית, בשביל לחיות בצורת החיים שאתה רוצה החל מאחר כך

אני מאוד מאוד מאוד קליידוסקופי ורב גווני ביחס למה שאני רוצה לעשות בחיים, כי יש לי המון תחומי עניין.
אבל אני יכול לומר שנתח גדול מהחלום הרב גווני שלי זה שתהיה לי האפשרות לקום בבוקר ופשוט ללמוד לכתוב ולחקור דברים ותחומי עניין שאני מאוד אוהב, בשלווה פיננסית. כלומר להשקיע את היום שלי במחקר, ביצירה, בגילוי, בכל מה שקשור לתחומי העניין שלי.
אבל מה שמקנן לי במוח זאת העובדה היחסית - שאנשים שהולכים למחקר לא מתחילים בגיל 30, אלא עשור קודם.

ולכן...........

עד כמה אתה באמת מתחבר לאמירה הזאת?

המון. בגלל זה יש לי שיקול של לחסוך סכום כסף במשך שנתיים, ולחיות כמה שנים על הכסף הזה במינימליזם - ופשוט להשקיע את הזמן שלי בעצמי עד שהכסף יגמר. הבעיה עם זה שבאמצע הכסף יגמר וצריך להתחיל שוב מ0 פיננסי, כשעל הכוונת נמצאת בהשהיה משפחה והחשיבה פיננסית.


לגבי טיפול באנשים שזקוקים לטיפול נפשי - (פסיכותרפיה ותזונה) - אני חושב שאם לא היה בזה כסף היתי מתנדב בזה. אני לא רוצה את זה רק כי אני רוצה לעבוד בזה, אלא כי זה משהו שאני אוהב. במיוחד פסיכותרפיה היתי מתנדב - לא בתור עבודה.

 

[מירוץ השקט]

אם התחום מושך אותך הייתי ממליץ כמו הרוב פה לנסות לשלב, אם זה לימודים בפתוחה, לימודי ערב או קורסים מקצועיים.

וואוו תודה על התגובה!!!

 

[משה]

השנקל שלי

קראתי בזמנו מאמר שמדבר על כך שאנחנו לא משלמים מספיק תמורת אינפורמצייה. אנחנו מחליטים החלטות שישפיעו על חיינו לטווח הארוך בלי לבדוק לעומק עד כמה הם ישפיעו עלינו.

אתה מתלבט בין שני החלטות מאוד ארוכות טווח. במקום להתחייב עכשיו על העשור הקרוב שלך אני מצטרף לדברי @בת העמק. תתנסה בשתי העולמות. תעבוד קצת באבטחה, קח כמה קורסים בפתוחה, תנסה עבודות שקשורות לעזרה לאנשים אחרים ותראה מה "עושה לך את זה".

באופן כללי בני אדם מאוד גרועים בלנבא מה יהפוך אותם למאושרים. ההמלצה לרדוף אחרי התשוקה שלך יכולה להתגלות כחרב פיפיות. בנושא הזה אני ממליץ על הספר SO GOOD THEY CAN'T IGNORE YOU.

שקלתי בזמנו לקחת מסלול דומה לשלך. לעבוד עשור בעבודה שחורה ומכניסה ולוותר על לימודים. היום, רגע לפני התואר השני שלי אני שמח שהלכתי לאקדמייה. לתחושתי השנים שביליתי באקדמייה הפכו אותי לאדם טוב יותר ופתחו לי עולמות של ידע שלא שיערתי את קיומם. אבל, לא כל התארים שווים ולא כל האנשים זהים. מה שעבד בשבילי עשוי שלא לעבוד בשבילך. אין תחליף להתנסות האישית.

בהצלחה

 

[adamshalev]

למה יש תגובות שמחקות לאישור הנהלה?
הגבתי ל limit ו mmm וכתוב שצריך אישור הנהלה כדי שהתגובה תפורסם. למה?

יכול להיות באג, כי לא נראה שהיו להם קישורים בהודעה.
אתה יכול לנסות להגיב שוב ורק לתייג אותם.

 

[yotamd]

אבל אני יכול לומר שנתח גדול מהחלום הרב גווני שלי זה שתהיה לי האפשרות לקום בבוקר ופשוט ללמוד לכתוב ולחקור דברים ותחומי עניין שאני מאוד אוהב, בשלווה פיננסית. כלומר להשקיע את היום שלי במחקר, ביצירה, בגילוי, בכל מה שקשור לתחומי העניין שלי.

אם אתה חושב שמחקר אקדמי זה מה שיגרום לך הנאה לטווח הארוך, ואם אתה חושב שיש לך את הכישורים להצליח בכך - אז תשקיע בזה. אל תבזבז שנים במשרת אבטחה.
לא מתעשרים מזה, אבל מי שטוב מספיק יכול להתפרנס.
כנ"ל גם לגבי התחום הטיפולי.

המון. בגלל זה יש לי שיקול של לחסוך סכום כסף במשך שנתיים, ולחיות כמה שנים על הכסף הזה במינימליזם - ופשוט להשקיע את הזמן שלי בעצמי עד שהכסף יגמר. הבעיה עם זה שבאמצע הכסף יגמר וצריך להתחיל שוב מ0 פיננסי, כשעל הכוונת נמצאת בהשהיה משפחה והחשיבה פיננסית.

אז אתה בדילמה שרק אתה תוכל לענות לעצמך.
האם חשוב לך יותר הבטחון ש-"הרווחת מספיק" ושאתה יכול לפרוש מהמרוץ הפיננסי, או שחשוב לך ללמוד ולהשקיע בהכשרה מקצועית שתתן לך כנראה שגרה מספקת יותר.
זה שהרוב בוחרים באופציה 2, לא אומר שאתה חייב לבחור בה.
יש לך דעה על מה יעשה לך טוב - זה ממש מצוין לגילך. כל האופציות שאתה מציע הן טובות. עכשיו רק - להחליט

 

[מירוץ השקט]

ובעבודת אבטחה, אם תהיה נשוי+ אז אין לך הרבה סיכוי להשתחרר מכבלי המאסר הפיננסי

חישבנתי שאם אני אשרוד ואחסוך 6-7 שנים, בצורה רצינית ועם משמעת עצמית גבוהה, אני יכול להגיע 650-800, וזה סכום נכבד להשקעה.
כל זה בלי לחשבן הוצאות של דיור מים חשמל אוכל ביגוד ושאר ירקות, כי אני גר אצל ההורים. במידה ויהיה לי משהו מתוכנן או בלת"ם ואני אקים משפחה בשנים הללו אז תכננתי שלפחות זה יהיה בזמן שהמשכורת תהיה יותר מ11 א' נטו, בתור אחמ"ש, ואולי גם היא תעבוד, וככה עדיין תהיה מדניות חיסכון אגרסיבית בשנים הראשונות.

זה כל כך הזוי ולא ראלי להתחיל ללמוד תואר ראשון בתור נשוי, חופף לגיל 30?
אנשים לא עושים את זה?
יש לי אופציה ללימודי ערב במכללה, ואז אני יוכל לשלב עבודה עם לימודים. (למרות שאוניברסיטה הרבה יותר קורצת כי יש שם אפשרות לכפל תואר)

האם אי אפשר לבנות קריירה כמאמן nlp? קאוצינג? יעוץ זוגי?

אפשר כעצמאי, אבל צריך סיבולת מרפקים חזקים ופרסום טוב, כי השוק גדוש בכאלה. גם בשנים הראשונות רצוי שתעבוד בתור שכיר בתחום הטיפול - כדי לצבור נסיון, ותוך כדי לבנות קליניקה פרטית. מהנקודת מבט ומהתפיסה שלי לא ניתן לבנות על הכנסות של קליניקה מבחינה פיננסית, צריך להיות כל הזמן בלחץ, ופרסום, ויד על הדופק, ולקוחות, וכמו שאני מכיר את עצמי, הלחץ הפיננסי יכריע. אולי אני אעשה את מה שאני אוהב, אבל עם מלא לחץ פיננסי. (בן לאבא עצמאי)

אתה יודע מה אתה רוצה. אולי אפילו יותר מידי

חחח לגבי "היותר מדאי" אתה צודק.

מה שאתה מתאר יותר נשמע כמו תחום של רפואה אלטרנטיבית

רפואה פונקציונלית היא רפואה שמבוססת על איבחונים מדעיים מסוגים שונים, והיא על טהרת המדע והמחקר העדכני, הביוכמיה והפיזיולוגיה. בשונה מהרפואה האלופתית מבוססת מחלות ותסמינים - וממומנת על ידי חברות התרופות. - (קישור מצורף)

זה אומר שרוב האנשים לא מעוניינים בטיפול כזה

לא רק, יש מלא אנשים שצריכים טיפול, פשוט השוק גם מוצף במטפלים, ובקליניקות של עצמאיים, והמטפלים השכירים (שיש להם ביקוש תמיד) מרוויחים מינימום, (גם כשיש להם ביקוש - כמו עוסים). זה דומה לתחום אחר שמעניין אותי כמו רפואת חירום - "פארמדיקים", (אני חובש קרבי, וראיתי מקרים בצבא), וגם שם - עבודה שמספקת נפשית, ושכר מינימום.

 

[מירוץ השקט]

בגיל 21 אתה לא ממש צריך לתכנן עשר שנים קדימה..

לימדו אותי בחיים לשים את האבנים הגדולות (מטרה מרכזית בחיים), ורק אז לשים את כל השאר. לא כך? (קישור מצורף)
זה קצת מעופף לחיות בלי מטרות גדולות ויעדים גדולים, בלי יעד בחיים, ודרכי פעולה להגעה אליו... (יש כמה דרכים להגיע ולכן פתחתי את השאלה)

 

[מירוץ השקט]

אני לא מצליח לעלות קישורים - - - - -

 

[מירוץ השקט]

במקום להתחייב עכשיו על העשור הקרוב שלך אני מצטרף לדברי @בת העמק. תתנסה בשתי העולמות. תעבוד קצת באבטחה, קח כמה קורסים בפתוחה, תנסה עבודות שקשורות לעזרה לאנשים אחרים ותראה מה "עושה לך את זה".

תודה! (האמת שעשיתי את הרוב של ההמלצות שכתבת)

שקלתי בזמנו לקחת מסלול דומה לשלך. לעבוד עשור בעבודה שחורה ומכניסה ולוותר על לימודים. היום, רגע לפני התואר השני שלי אני שמח שהלכתי לאקדמייה. לתחושתי השנים שביליתי באקדמייה הפכו אותי לאדם טוב יותר ופתחו לי עולמות של ידע שלא שיערתי את קיומם.

וואיי וואי תגובה שמערערת את המעט ביטחון שעוד נשאר לי...
(היתי שואל אותך מה למדת\לומד כדי להבין את הפער הטכני - שאולי\אם יש)

 

[מירוץ השקט]

שרק אתה תוכל לענות לעצמך.

בסופו של יום אני זה שיחליט, אבל אני רוצה לשמוע לראות ולהבין אם יש כאן משהו שאני לא לוקח בחשבון - הן מהבחינה הפיננסית, והן מהבחינה האינטלקטואלית נפשית, ולכן אני פתחתי את השרשור כדי לשאול ולהחשף לחוויות ולתובנות של אנשים שדרכו בצומת דרכים הזו שאני נמצא בה. (ברור שכרגע בנקודת זמן שלי בחיים, כל מה שאני אבחר, בטווח הקצר של השנתיים, שלוש, לא ישפיע על היכולת שלי לחזור אחורה ולבחור באופציה השניה, אבל ההשפעה של זה היא גדולה בטווח זמן גדול יותר - ולכן אני רוצה לקחת את כל מה שאני יכול בחשבון).

ההתלבטות היא יותר בפן המנטלי, מאשר בפן הטכני - כי בראש המתמטי שלי, - לחסוך מקסימום כסף במינימום זמן זה הדבר הנכון. אבל בהרגשה שלי - ללכת לעבוד במשהו שהוא לא "מה שהנפש בוערת אליו" משהו שפחות מביא אותי לידי ביטוי, זה אפור.

 

[משה]

תודה! (האמת שעשיתי את הרוב של ההמלצות שכתבת)


וואיי וואי תגובה שמערערת את המעט ביטחון שעוד נשאר לי...
(היתי שואל אותך מה למדת\לומד כדי להבין את הפער הטכני - שאולי\אם יש)

אני סטודנט לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל. שנה הבאה אמשיך לתואר שני במיקרו-ביולוגיה.
אל תאבד את הביטחון העצמי אבל אני כן ממליץ שתקרא את הספר.

אגב, בנוגע לקישורים אתה תוכל להעלות קישורים אחרי שתגיע לסף מסויים של הודעות שפרסמת באתר. אני מניח שזה מנגנון מובנה נגד ספאמרים.

בהצלחה

 

[גרהם]

זה כל כך הזוי ולא ראלי להתחיל ללמוד תואר ראשון בתור נשוי, חופף לגיל 30?
אנשים לא עושים את זה?

לא הזוי ואנשים עושים את זה, אבל מאחר שהמסלול מאד ארוך, יש מחיר להתחלה המאוחרת.
אם אתה סגור על השאיפות האקדמיות, חבל לדחות אותן.
כדאי גם לשקול מראש היכן ללמוד כי לכל החלטה כזו יכולה להיות השלכה על ההמשך.

 

[Ofec_Bar]

חישבנתי שאם אני אשרוד ואחסוך 6-7 שנים, בצורה רצינית ועם משמעת עצמית גבוהה, אני יכול להגיע 650-800, וזה סכום נכבד להשקעה.

עם אורח חיים סולידי ומקצוע טוב (ואולי חיי זוגיות, גם עוזר לחסוך...) זה סכום שתוכל לחסוך בחצי מהזמן (ואף פחות), גם כשאינך נשען על ההורים, וגם כאשר יש לך גמישות להוצאות שאינן הכרחיות.
כתבת שמעניין אותך התחום של רפואה במובן של לטפל באנשים. האם יש לך את הכישורים הבסיסיים כדי ללכת ללימודי רפואה? למה שלא תהיה רופא? תחת התואר של רופא תוכל ללכת להרבה כיוונים שאינם על טהרת הרפואה המערבית, או אפילו ללכת לרפואה לא-מערבית לגמרי. ההבדל הוא שכרופא יהיה לך קל למצוא עבודה בכל מקרה, וגם אם תחליט לא לטפל בשיטות מערביות בכלל, עדיין אנשים יעדיפו ללכת אליך כמטפל בשיטות לא-מערביות על פני מטפלים לא-מערבים בלי השכלה של רופא (בגלל פחד משרלטנים).
חוץ מזה שהרפואה המערבית בגדול פתוחה לקבל שיטות ורעיונות של רפואה אחרת, גם כי הרבה רופאים מתעניינים בזה בעצמם, וגם בגלל שיש דרישה של מטופלים שאי אפשר להתעלם ממנה, ולכן יש הרבה שיתוף פעולה.
החסרון הוא מסלול ההכשרה הארוך (והיקר אבל מסתדרים) אבל לפי מה שאני רואה סביבי גם אנשים שהלכו לכיוונים שרכישת המקצוע/ השכלה בהם קצרה לכאורה, בסוף מצאו את עצמם מתברברים הרבה שנים במילא, כי הם לא הבינו בהתחלה שהתואר בהם בחרו/ הקורס בהם החליטו לקצר וללמוד לתכנת/ התואר שהלכו ללמוד בשביל הנשמה - לא עוזרים להם להתפרנס בפרקטיקה.

 

[מירוץ השקט]

תודה על התגובה! סליחה על ההתיישנות...

אני סטודנט לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל. שנה הבאה אמשיך לתואר שני במיקרו-ביולוגיה.

זאת ההתלבטות שלי!!!
כפל תואר באריאל ביולוגיה ותזונה. או לימודי תזונה ערב, במרכז האקדמי פרס. (כשהרצון הסופי בהמשך הוא מחקר על תזונה ונוירוביולוגיה.)

ממליץ שתקרא את הספר

תודה! אגב כרגע אני בעיצומה של קריאה בספר "להיתקל באושר" של דן גילברט.

 

[מירוץ השקט]

ומקצוע טוב

יש לך דוגמאות למקצועות?

למה שלא תהיה רופא?

האמת שחפרתי על נושא הרפואה למעלה מ4 חודשים כל מה שאפשר, אני מכיר על הנושא המון. - לחו"ל אני יכול להכנס כבר עכשיו, ולארץ לפי ההערכה שלי אני צריך +- 3 שנים של שיפורים כדי לעמוד בתנאי קבלה.
יש גם תוכנית 4 שנתית לבעלי תואר ראשון.
רפואה בכללי לא קורצת לי (רק הידע קורץ. לא כל הלחץ האטומי שעובר על רופא ברמה הפסיכולוגית מצד המערכת, והסיפור שעובר רופא בהתמחות, וגם בהיררכיות הפוליטיות של בתי החולים. וגם להיות 24\7 בתוך כלוב של אנשים חולים - זה לא המקום שלי). מה שמעניין אותי זה שילוב פסיכותרפיה וביוכמיה.
ופסיכיאטר זה הכי קרוב לזה - ובאמת תכננתי ללמוד רפואה, עד שקראתי את הספר "אנטומיה של מגיפה" גיליתי שהוא המקצוע עם העוולות הכי גדולות, מהמאה ה19 ועד השניות האלו. לפעמים זה עוולות שנעשות במודע, ולפעמים זה פשוט תרמית של חברות תרופות וחוקרים ומחקרים שממומנים על ידם, שמאכילים את הסטודנטים להתמחות בפסיכיאטריה בידע שהם מדקלמים בלי לחקור.
לכן ירדתי מזה כי אני לא רואה טעם ללכת לתחום שאני מתנגד לו.

לכן אני עדיין בודק בצורה רצינית על מסלול של תזונה וביולוגיה - העמקה בביוכמיה קלינית ורפואה פונקציונלית (שזה מדעי לא אלטרנטיבי), מחקר בנוירוביולוגיה (שזה המטרה הסופית), וטיפול בפסיכותרפיה.

בסופו של יום אם יש למישהו שירות מעולה ואמין, ושיווק טוב, גם אם הוא בלי תואר אקדמי ורק על הסקאלה של המאמן אישי, הוא יכול להרוויח יותר מפסיכיאטר. ואני מכיר אנשים כאלו אפילו ללא תואר (לא הרבה, אבל יש). זה הכל משחק של שירות ושיווק. גם פסיכיאטר פרטי כדי להרוויח הוא חייב לשווק ולתת שירות טוב.

 

[Ofec_Bar]

לכן אני עדיין בודק בצורה רצינית על מסלול של תזונה וביולוגיה - העמקה בביוכמיה קלינית ורפואה פונקציונלית (שזה מדעי לא אלטרנטיבי), מחקר בנוירוביולוגיה (שזה המטרה הסופית), וטיפול בפסיכותרפיה.

לפסיכיאטריה יש בעיה אבל כדי שהיא תתקדם צריך שאנשים טובים ייכנסו אליה. לא השתכנעתי שיש הבדל בין פסיכיאטריה לנוירולוגיה ואני מקווה שהשנים הקרובות יביאו לפריצות דרך בתחום הפסיכיאטריה, דרך מחקר בנוירוביולוגיה. אם המטרה הסופית שלך היא מחקר מוח אז המסלול הוא מחקרי. אבל זה תחום בעייתי כמו כל תחום מחקרי - המסלול עם מעט כסף ואין ממש עבודה (אלא אם אתה רוצה להיות חוקר, ואז זה מסלול בעייתי של דוקטורט + פוסטים ונסיון למציאת משרות, כמעט אין תקנים ועוד... (ג"נ אני עוסקת במחקר מוח... שמחה שזה לא יהיה המקצוע היחיד שלי).
ממה שאני מתרשמת הבעיה של פסיכיאטריה (התחום הקונקרטי ברפואה) הוא שבאופן פרקטי היא מושכת אנשים שפחות מתעניינים במחקר, אלא שרוצים לחקור הולכים לנוירולוגיה, ובנוירולוגיה יש המון מחקר אבל הוא מתנער כמעט כולו מהנושא של "הנפש" (לא חשוב איך מגדירים אותה, בפועל רובם פשוט חוקרים סינפסות ושריר ותאים...). לכן יש יותר תיאוריות ופחות ידע מבוסס מוח למרות שיש הסכמה שהתשובות יגיעו דרך מחקר כזה.
אני עדיין חושבת שאם יש לך אפשרות ללמוד רפואה תעשה את זה, יש לי הרגשה שזה "או שאתה מנצח או שאתה מסביר". אם תהיה רופא ותלך לכיוונים פורצי דרך אתה תגיע כמנצח. אבל כל מסלול אחר (כמעט) שתלמד ותרצה להיכנס לתחום הרפואי דרכו איכשהו, התואר וההסמכה הרפואית יחסרו לך, תצטרך להסביר למה הלכת לתואר אחר (אנשים יחשבו שזה בגלל שלא היית יכול להתקבל - מיושן אבל לדעתי זאת הדעה הרווחת). המחסור בפכיסיאטרים כל כך גדול שלא צריך שיווק רב כדי להתפרנס טוב (שירות טוב - זה כמובן אבל לצורך הדיון הנחת העבודה שאדם שהולך לתחום טיפולי עושה את זה בראש ובראשונה כדי לעשות טוב). אם תהיה פסיכיאטר ותרצה לעשות מחקרי מוח בתחום לא יהיה לך קשה לסלול את הדרך, כי אתה תגיע מתוך המערכת, תהיה "שייך" לבית חולים ותוכל לחקור דרכו, תהיה לך דרך לגייס מטופלים ולבנות פרוטוקול מחקר מתוך הכרה קלינית. אם תלך לכיוון פארארפואי תצטרך למצוא מישהו שאיכשהו ירצה לקשר אותך לאיזשהו מחקר, אני לא בטוחה שיש בכלל "טייטלים" שיאפשרו לך להיות שייך למחקר (בטח אם אתה לא אפיליאטד לגוף מחקרי), ויהיה לך הרבה פחות יכולת להשפיע על המחקר (גם ברמה הפרקטית, מבחינה אתית רק רופאים יכולים להיות החוקרים הראשיים של סוג כזה של מחקר ולכן תהיה תלוי ברופאים). הרופאים שיהיו אחראים על המחקר לא ממש "יצטרכו" אותך, יהיו להם המטופלים שלהם וכו'.

 

[יוסי מערוף]

אם המטרה הסופית שלך היא מחקר מוח אז המסלול הוא מחקרי. אבל זה תחום בעייתי כמו כל תחום מחקרי - המסלול עם מעט כסף ואין ממש עבודה

הצחקת אותי בקול. זה בדיוק מה שהבנתי בסוף התואר הראשון שלי אחרי שלוש שנים מתישות. אמרתי ביי-ביי לתואר השני ולתואר הד"ר שאליו כיוונתי וברחתי כל עוד נפשי בי.
כמעט עשרים שנה אחרי אני נמצא במצב פיננסי הרבה יותר טוב מכל חברי שהמשיכו לחקור. אז רובם ד"ר למשהו אבל מתפרנסים בקושי.

 

[nick]

רפואה פונקציונלית היא רפואה שמבוססת על איבחונים מדעיים מסוגים שונים, והיא על טהרת המדע והמחקר העדכני, הביוכמיה והפיזיולוגיה. בשונה מהרפואה האלופתית מבוססת מחלות ותסמינים - וממומנת על ידי חברות התרופות. - (קישור מצורף)

יש לי בקורת על מדעי הרפואה מכאן ועד להודעה חדשה.
אבל,
אם מחפשים משהו אפילו יותר יומרני ממדע שמבוסס על ניסוי ותהיה, זה פסאודו-מדע שלא טוען לכתר הבנת המחלות והתסמינים, אלא להבנה 'הוליסטית' . הם מבינים הכל.
אז, לעשות cherry-picking לכמה עובדות מדעיות, ולסדר להן טיפולים מופרכים וחסרי תועלת מוכחת, זה לא בדיוק צדיקות גדולה, ותיקון עולם.
במיוחד ש... באופן די נח למטפל, שזוכה בהכנסה קבועה, מסתבר שצריך יחס אישי, ומעקב צמוד. מפגשים חוזרים וחוזרים..
כאילו.. צריך, מה לעשות?

 

[tchc1]

אני נמצא בצומת מאוד דומה לשלך, מכל הבחינות.
רק רציתי לומר תודה על שרשור נהדר, ושאתה לא היחידי בדילמה הזאת . מאחד שכרגע עדיין מכוון לרפואה ...