• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

התמודדות דור ה- y מול דור ה -x

מזדהה מאוד עם השרשור הזה.
אני באופן כללי מאוד נגד שעות נוספות, מה גם שבתחום שלי אין דבר כזה שעות שהן נוספות על הקיים - השכר הוא גלובאלי וכל המרבה שעות הרי זה משובח.
זו הסיבה המרכזית שעזבתי את העבודה הקודמת. הבוס (והבעלים של המשרד) היה טיפוס שמרני מאוד, בן 50 בערך. אני בן 30 פלוס.
יש לי חיים, יש לי בת זוג, יש לי תחביבים, ויש לי ספורט. אני רוצה לעבוד מפני שאני מוצא בזה עניין והנאה, אבל בפירוש לא מעוניין שזה יכלה את מרבית שעות הערות שלי. לעזאזל, אין שום פעילות עלי אדמות שהייתי רוצה שתכלה ברצף את מרבית שעות הערות שלי.
מבחינתו של הבוס לשעבר, שעות הפעילות השגרתיות היו 8 בבוקר עד 7 בערב, כששמונה זה שמונה ושבע זה שבע. ושמונה בבוקר זה אחרי 40 דקות פקקים.
ואם בטמטומו הוא קבע לנו פגישה שרק תתחיל בשש וחצי - אז גם אחרי, עד 8 ו - 9 (ולמחרת בשמונה כרגיל). כל בוקר הקקר הזה (שהיה מסתובב הרבה לפגישות) היה בשמונה אפס חמש מתקשר למשרד ועושה סבב בין השלוחות לראות מי נמצא (בתירוץ של שיחת עדכון לגבי מה על הפרק באותו יום ושאר בולשיט).
מי שרצה לצאת רבע שעה קודם היה צריך לבוא ולומר משהו בסגנון "להתראות, היום אני צריך לצאת קצת קודם כי _______, נתראה מחר", כשברור שזה נקודתי.
פעם אמרתי לו שביום מסויים אני צריך לצאת בחמש - חמש וחצי כי יש לי אירוע, ותגובתו האינסטינקטיבית היתה "אה... זה חד פעמי"? (לא, מטומטם, זה כנראה הארוע האחרון אי פעם שאני הולך להיות בו... בעעע)
רציתי פעם גם לנסות ולחסוך את ה - 40 דקות פקקים בבוקר. העבודה, מבחינת מרחק, היתה 10-12 דקות מהבית. א-מ-מה, בדרך יש 3 בתי ספר, וכשצריך להיות בעבודה בשמונה- התוצאה ברורה. אם אפשר היה להגיע בשמונה וחצי עד שמונה ארבעים, זו היתה הופכת להיות נסיעה חלקה של 10-15 דקות ולא פקקים מטריפים של 40. לא הגעתי אפילו למצב שאני בודק איתו, שכן מנהלת החשבונות אמרה לי שניסו את את זה מולו ברמה המשרדית כמה פעמים בעבר ולא היה עם מי לדבר.
מובן שהעבודה היתה מאוד לא יעילה, ומתוך 11 שעות ביום עבדתי בפועל אולי 5.
נשבר לי כמובן די מהר, ובישלתי את עזיבתי תוך פחות משנה משהתחלתי, להיכן שאני היום.
כשבאתי לעזוב הבוס היה בשוק, והציע לי עוד כסף שאשאר (היה מאוד מרוצה מרמת העבודה שלי). עניתי לו שלא מעניין אותי עוד כסף, מעניין אותי הזמן שלי, ושאם הוא מוכן שאעבוד שעות נורמליות יותר, נניח 9 שעות (עדיין הרבה) ולא 11 (!) ויותר - אני אשקול זאת בחיוב. זה היה כמו לדבר לקיר.
הוא ממש לא הבין למה שארצה דבר כזה. הוא גם אמר, שמבחינתו העבודה צריכה לעניין אותי ברמה שארצה לעשות אותה עוד ועוד, לא פחות, ושאלו השעות מבחינתו ושלדעתו הן סבירות ביותר (!) ושיש משרדים בהם עובדים אפילו יותר (מה שנכון), ושלשאר הדברים יש סופ"ש. את מה שחשבתי באמת (כמה שהוא דפוק, מנותק, חסר חיים, נאיבי במובן מסויים, לא מבין אנשים בשיט, קורבן מעורר רחמים של החינוך שלו ואורח חייו) לא אמרתי - פשוט לחצנו ידיים ועפתי משם.
היום אני עובד במקום שנמצא 7-10 דקות מהבית (מעשית), וכמה זמן אני בעבודה תלוי לחלוטין בי. יש יעדים מוגדרים, גבוהים אך סבירים, ואופן ההגעה אליהם תלוי בכל אחד ואחד. אף אחד לא עומד עם סטופר, והעבודה, הפלא ופלא, יעילה ומספקת בהרבה, וגם מצב הרוח והאוירה החברתית טובים לאין שיעור.
השכר לא היה בהתאם? היום עם פחות שעות, השכר זהה?
נניח, אני עובד בעבודה זהה ברעיון לזאת שאתה עבדת בה (צבא)
 
היום עם פחות שעות ושכר גבוה יותר בכ - 15%.
בתחום שלי התפיסה היא לא שעתית - אלא שכר Fixed / גלובאלי ושעות פסיכיות.
אי אפשר לבוא למעסיק ולבקש לרדת בשעות בתמורה להפחתה בשכר, יסתכלו עליך כאילו אתה לא נורמלי.
היום אני מקבל יותר כי זה משרד שנוהג לשלם יותר, ועובד פחות כי ככלל זה משרד שנהוג לעבוד בו פחות.
לא "מעבירים כרטיס" או שום דבר כזה (לא אז ולא היום).
 
אז או שתעלה מעליו ותגיד את זה למי שהביא אתכם.
או שתמשיך בדרכך.
ניסינו לעשות זאת, זה לא הלך. יש קרבות עמוקים בחברה בין המנכ"ל האמריקאי שהגיע מבחוץ (שהוא דרך אגב זה שהניע את הפרוייקט) לבין הדירקטוריון המקומי שסידרו ג'ובים לכול המשפחות שלהם ולכן המפעל נראה ככה.
המנכ"ל נלחם כדי לבנות תרבות ארגונית בחברה והדירקטוריון נלחם בו כדי לשמור על הסטטוס קוו.
למפעל יש חובות של מיליוני דולרים.
בעלי המניות לא רוצים ולא מעוניינים להתערב, בקיצור זה עסק מאוד מסובך פה.

אני בחרתי לעזוב, זה לא שווה את העצבים שלי.
 
זאב, מצטער אך לפי התאור שלך הבוס שלך צודק. הסיבה היא פשוטה, בתור מנהל תצטרך להניע אנשים ולהפיק מהם את המירב, שזה אומר בין השאר יותר שעות עבודה. אחת השיטות הכי טובות היא דוגמא אישית. איש עתודה ניהולית שלא מוכן להשקיע שעות נוספות, באופן מוצהר, בניגוד לתרבות הארגונית, יוצר בעיה במערכת.

אגב, יש הרבה מנהלים שנוקטים בשיטה של אחד בפה ואחד בלב. כלומר, אומרים שמוכנים להשקיע שעות נוספות, אך בפועל מחפפים ומעגלים פינות.

אישית, עבדתי כל ימי בהייטק. כשהייתי מהנדס מן המניין הקפדתי לעשות העבודה אך להימנע משעות נוספות על ידי המנעות מישיבות מיותרות ובזבוזי זמן אחרים (קורסים לא נחוצים, פעיליות גיבוש, ימי הולדת בקפטריה וכו'). כאשר עברתי לנהל אנשים נאלצתי להיכנע לתרבות הארגונית. איזה ערך יש לישיבות או פעילויות גיבוש אם המנהל לא מגיע?
 
וואו יש לי פה מלא על הנושא הזה. אגב, סתם שתדע, כיום לא נהוג לקרוא לנו (אנשי דור Y) "דור Y" בכלל. הכינוי שתפס חזק בשנה וחצי האחרונות הוא "דור המילניום" (Millennials), הכוונה לא לילדים שנולדו בעשור הקודם, זה דור Z שגם הוא צפוי לעבור שינוי שם.
אני באופן אישי ממש לא סובל את המנטליות של אנשי דור X. כל הקונפליקטים שיש לנו איתם בעבודה זה בגלל שאותם חינכו מבית שעבודה זה הדבר הכי חשוב בחיים ומי שהעבודה שלו לא מגדירה אותו אז הוא בנאדם רופס שהחיים שלו הם סתם. וראיתי את זה כבר בכל מקום - מפקדים בצבא, בוסים, מורים... מה לא. אנחנו, דור המילניום, עובדים בשביל לחיות ופחות מעניין אותנו להתקדם בסולם התאגידי ולהצטיין בעבודה. מכאן כל הקטעים המטומטמים האלה שאתה סיימת את העבודה להיום ואתה בא לשאול אם אתה יכול ללכת הביתה, ואז הבוס השמוק מדור X אומר לך "לא" בטון כזה ש"אם אני סובל פה עד השעה המוגדרת של העבודה, גם אתה תישאר פה איתי".
בכלל, דוחה אותי כל המנטליות הזו שהם רואים בהגעה לעבודה בדיוק בזמן משהו עם ערך מיסטי. כאילו שאם אתה תתייצב במשרד ב-09:03 ולא ב-09:00 בדיוק אז השמיים יפלו, הבורסה תתפוצץ והעולם יפסיק להסתובב.
 
אני האמת בעד גמישות בעבודה.
אין לי בעיה לתת שעות נוספות כשצריך וגם לעיתים נדירות לעבוד בסופ"ש כדי לסיים מה שאני צריכה להספיק. כל זאת כי אני יודעת שאם אני צריכה לקפוץ באמצע היום לבנק, לשיננית, להגיע יום אחד מאוחר או לחתוך ביום אחר מוקדם את אף אחד זה לא מעניין.
זה עניין של איזון ומנהל נורמלי מבין זאת. כשיש עומס נותנים יותר, כשיש לך עומס בחיים האישיים אתה לוקח יותר. לא קרה לי אף פעם שהעירו לי על זה שיצאתי מוקדם בדיוק באותה מידה שלא העירו לי כשנשארתי מאוחר. כל עוד אתה עומד בזמנים וביעדים למי אכפת כמה זמן לוקח לך לעשות את זה?
 
זאב, מצטער אך לפי התאור שלך הבוס שלך צודק.
אולי אתה צודק, אבל הגישה הזאת שלי הגיעה בעקבות העובדה שאני במשך כמעט שנתיים עשיתי יותר שעות נוספות מכל אחד אחר בכל המפעל (בממוצע 280 שעות בחודש) ואז בתמורה אני מקבל יחס של זבל.
אותי לימדו שבשביל כבוד צריך לעבוד, ויש כמות מסויימת של יחס רע שאני מוכן לקבל.
 
אישית, עבדתי כל ימי בהייטק. כשהייתי מהנדס מן המניין הקפדתי לעשות העבודה אך להימנע משעות נוספות על ידי המנעות מישיבות מיותרות ובזבוזי זמן אחרים (קורסים לא נחוצים, פעיליות גיבוש, ימי הולדת בקפטריה וכו'). כאשר עברתי לנהל אנשים נאלצתי להיכנע לתרבות הארגונית
אז למה עברת לניהול?
 
כל עוד אתה עומד בזמנים וביעדים למי אכפת כמה זמן לוקח לך לעשות את זה?
את לא רק אופטימית, את גם קצת נאיבית (במובן הטוב של המילה).
בהרבה ארגונים אכפת להם מאוד.
בעברי עבדתי בארגון שאחד המדדים המובילים בו זה שעות נוספות.
אני חושב שזה נובע מהעובדה שמחתימים שם שעון בכניסה וביציאה, והמדד של השעות זמין ונוח למנהלים הרבה יותר מאשר ממש לכמת ולהעריך את טיב העבודה של כל עובד ועובד.
מדד של שעות הוא זמין מיידית, אמפירי, ניתן לסיכום בקלות ברמה של צוותים, מחלקות, שטחים וכו', ניתן לזהות בו מגמות לאורך זמן. בקיצור מדד "מושלם".
המדד מאוד נוח בעיקר למנהלים לא ישירים שלא חשופים לעבודה של כל עובד ועובד ובאמצעותו הם יכולים להפעיל לחץ כלפי מטה בדרישה לעשות יותר שעות נוספות.

אני באופן אישי בחיים לא אעבוד בארגון מהסוג הזה, אבל יש כאלו שזה מתאים להם.
 
את לא רק אופטימית, את גם קצת נאיבית (במובן הטוב של המילה).
בהרבה ארגונים אכפת להם מאוד.
בעברי עבדתי בארגון שאחד המדדים המובילים בו זה שעות נוספות.
אני חושב שזה נובע מהעובדה שמחתימים שם שעון בכניסה וביציאה, והמדד של השעות זמין ונוח למנהלים הרבה יותר מאשר ממש לכמת ולהעריך את טיב העבודה של כל עובד ועובד.
מדד של שעות הוא זמין מיידית, אמפירי, ניתן לסיכום בקלות ברמה של צוותים, מחלקות, שטחים וכו', ניתן לזהות בו מגמות לאורך זמן. בקיצור מדד "מושלם".
המדד מאוד נוח בעיקר למנהלים לא ישירים שלא חשופים לעבודה של כל עובד ועובד ובאמצעותו הם יכולים להפעיל לחץ כלפי מטה בדרישה לעשות יותר שעות נוספות.

אני באופן אישי בחיים לא אעבוד בארגון מהסוג הזה, אבל יש כאלו שזה מתאים להם.

אני בהחלט אופטימית כי ככה הכל התנהל אצלי עד עכשיו.
אבל אני לא נאיבית, אני חושבת שלא לקחת בחשבון שיש עוד פרמטרים מדידים כמו עמידה במשימות או עבודה מהבית.
המנהלים שלי תמיד אישרו לי את השעות בלי לבדוק בכלל אם זה נכון או לא. זה עניין של אמון לדעתי, הם רואים שאני עושה את העבודה כמו שצריך ולא מתקטננים איתי על איך וכמה. כנראה שזה באמת עניין של להתאים את עצמך למנהל והארגון הנכונים אבל מניסיון שלי בדיקה של שעות העבודה הייתה בגדר מטרד מעיק לרוב המנהלים שהכרתי וממש לא עניין אותם כמה שעות אנשים עבדו ומאיפה אלא רצו לראות תוצאות.
כן שווה להזכיר שאני עובדת מול לקוחות ואם אני לא נמצאת במשרד פשוט מניחים שאני אצל לקוח או אצל שותף עסקי כלשהו וזה נורמלי לחלוטין אם אני אצא עם התיק מהמשרד בשעה 2, אף אחד לא ישאל אותי אם אני יוצאת לפגישה עם לקוח או חותכת הביתה מוקדם. אם ממש רוצים לבדוק אותי יכולים ויכולים לבקש ממני לחזור למשרד אחר כך, אבל מעולם לא עשו זאת בשום מקום שעבדתי בו.
 
את לא רק אופטימית, את גם קצת נאיבית (במובן הטוב של המילה).
בהרבה ארגונים אכפת להם מאוד.
בעברי עבדתי בארגון שאחד המדדים המובילים בו זה שעות נוספות.
אני חושב שזה נובע מהעובדה שמחתימים שם שעון בכניסה וביציאה, והמדד של השעות זמין ונוח למנהלים הרבה יותר מאשר ממש לכמת ולהעריך את טיב העבודה של כל עובד ועובד.
מדד של שעות הוא זמין מיידית, אמפירי, ניתן לסיכום בקלות ברמה של צוותים, מחלקות, שטחים וכו', ניתן לזהות בו מגמות לאורך זמן. בקיצור מדד "מושלם".
המדד מאוד נוח בעיקר למנהלים לא ישירים שלא חשופים לעבודה של כל עובד ועובד ובאמצעותו הם יכולים להפעיל לחץ כלפי מטה בדרישה לעשות יותר שעות נוספות.

אני באופן אישי בחיים לא אעבוד בארגון מהסוג הזה, אבל יש כאלו שזה מתאים להם.
ברור שככה הרבה ארגונים מתנהלים, אין ספק. אבל זה לא הופך את זה לתקין. חשיבת דור X פרימיטיבית במיטבה.
בתחום ההי-טק יצא לי לראות בעיניים שלי את ההבדלים האלה. לרוב החלוקה של קבוצות היא כזו - הוורקוהוליקים שמגיעים למשרד ב-06:00 (WTF?!) ויוצאים אחרי צאת הכוכבים, ויש את אלה שמעניין אותם יותר לסיים את התכולות שלהם במסגרת הזמן שנתנו להם בעוד שבשאר הזמן הם פשוט מתחפפים. מגיעים ב-10:00 ועובדים קשה על התכולות שיש - כמובן שאם צריך להישאר קצת יותר נשארים, אבל אם נגמרה העבודה חותכים.
 
אני לא סגורה על עצמי מתי זה דור ה x ומתי זה דור ה y.
בכל מקרה, כמה דברים ממה שאני למדתי על בשרי:
1. הקטע של שופוני- כשבתוך זה אני מכלילה גם את הקטע של השעות הנוספות כי יש בהן הרבה מראית עין. אני מתעבת את השופוני. שונאת אותו ממש אבל ברור לי שבהרבה ארגונים זה ככה.
החיים הם לא תמיד צודקים לצערנו וברור לי שיש בזה משהו מקומם. במקום הקודם שלי, היה על זה הרבה דגש ואני סבלתי מזה. מה גם שבאופן טבעי אני קוראת המון חומרים מקצועיים כדי להישאר מעודכנת במקצוע וזה קורה על חשבון שעות פנויות שלי. אני עושה את זה באהבה ובכייף אבל ציפיתי שהמנהל שלי יבין שאין טעם למדוד לי סטופר. זה לא קרה.
אחד השיעורים שלמדתי זה שאי אפשר להתעלם לגמרי מהשופוני גם אם אני הכי לא מתחברת לזה. ויש לזה סיבה פשוטה: זה כמו להיות במגרש משחקים שבו לא אני קובעת את החוקי משחק אלא נאלצת לשחק לפיהם.

2. גמישות- יש דימוי על גמישות שאני מאוד אוהבת ולקח לי המון שנים להפנים אותו בתור מישהי שהייתה פעם נוקשה כמו קיר:
ענפים גמישים מתמודדים עם הכל, ענפים נוקשים נשברים מהרבה דברים.
אני לא מדברת על ויתור על ערכים אלא להגמיש את המחשבה ולהתאים את עצמנו לפעמים. רק אנחנו יוצאים מורווחים מזה.
 
אולי אתה צודק, אבל הגישה הזאת שלי הגיעה בעקבות העובדה שאני במשך כמעט שנתיים עשיתי יותר שעות נוספות מכל אחד אחר בכל המפעל (בממוצע 280 שעות בחודש) ואז בתמורה אני מקבל יחס של זבל.
אותי לימדו שבשביל כבוד צריך לעבוד, ויש כמות מסויימת של יחס רע שאני מוכן לקבל.

אוקיי, זה נתון נוסף שלא היה בהודעה המקורית. התמונה יותר מורכבת. קח בחשבון שצריך לדעת לאכול חרא בשביל להתקדם. הרבה מנהלים, ביחוד מוצנחים בארגונים גדולים , מדברים בסיסמאות ופשוט לא מכירים העובדים. אי אפשר לחנך את כולם.

אז למה עברת לניהול?

כי הייתי הכי מתאים לתפקיד מקצועית ומבחינת יחסי אנוש.
הדברים קורים לאט, כך שנסחפים לתוך השעות הנוספות בלי שמרגישים את זה. עצם זה שאתה ותיק ומקצועי (גם אם אינך מנהל) גורם לזה שהרבה אנשים מתייעצים איתך בנוסף למשימות הטכניות הרגילות, זה מחניף ומעניין, אך מבזבז זמן ואז יוצא שצריכים להישאר יותר זמן בערב להשלים המשימות. כך שגם אם אין לך תואר של "מנהל" יוצא שמשקיעים הרבה זמן בהדרכת אנשים ומשימות "היקפיות". ואז יש לך 4 ברירות
(1) להפוך אנטיפט ולנעול הדלת (ואז כל סביבת העבודה הופכת לא נעימה)
(2) לדרוש מהמנהל שלך הפחתת משימות טכניות (אבל אין לך קייס אמיתי לזה, כי תשובתו תהיה: תהפוך אנטיפט או שתהפוך להיות מנהל)
(3) להפוך למנהל ואז המשימות הטכניות מופחתות באופן אוטומטי וההנחיה הופכת חלק מובנה בתפקיד, עם זאת, זה מדרון חלקלק כי משימות לא טכניות נדבקות למנהלים ...
(4) להתנתק פיזית מהמשרד, אך להמשיך לעשות אותה העבודה. זאת אומרת, להפוך פרילנסר שעובד מהבית. זה שנוי קשה מאד שלא מתאים לכולם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • אהבתי
Reactions: Leo
כמה נכון. אני נהנה מאוד להנחות את המתמחות/מתמחים שלנו ולא מסרב אף פעם לבקשות סיוע שלהם.
אבל זה גוזל זמן, וגם את העבודה שלי מישהו צריך לעשות...
 
אנשים מתייעצים איתך בנוסף למשימות הטכניות הרגילות, זה מחניף ומעניין, אך מבזבז זמן ואז יוצא שצריכים להישאר יותר זמן בערב להשלים המשימות. כך שגם אם אין לך תואר של "מנהל" יוצא שמשקיעים הרבה זמן בהדרכת אנשים ומשימות "היקפיות".
פתרתי את ע"י מעבר למשרה שבה אני עובד 40% מהזמן מהבית ובעבודה יש לי שעות קבועות (שהצבתי לעצמי), דיברתי עם הבוס שלי וקבענו שיש לי אחוז משרה מסויים שהולך על הדרכות. בהתאם לזה המשימות שלי מתוכננות ככה שישאר לי זמן להדרכות. ככה לא יוצא מצב שאני עובד יותר מ100% משרה :)

אה - ולפעמים צריך להיות קצת אנטיפט כדי שאנשים יגגלו 10-20 דקות לפני שפונים אליך, זה פותר 90% מהפניות ומלמד אנשים לחשוב לבד.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
T התמודדות עם מסרונים לא רצויים מה לעשות? אוף טופיק 13
M התמודדות עם אבא חולה נפש ותהיות קריירה.. התפתחות אישית 31
deussex התמודדות עם אי תיאום ציפיות בעבודה ויציבות נפשית התפתחות אישית 17
deussex התמודדות עם קנאה התפתחות אישית 69
ז התמודדות עם דירה שכנה שמושכרת בBooking אוף טופיק 59
IAmSam התמודדות וחלוקה של הון חדש צרכנות פיננסית 21
C התמודדות עם לחץ חברתי לרכישת דירה אוף טופיק 51
A דרכי התמודדות עם מגפת הקורונה אוף טופיק 4
Wonko התמודדות עם טעות של מס הכנסה מיסים 9
Yuval328 התמודדות מול מס הכנסה - ברוקר זר צרכנות פיננסית 11
nick מס רכישה - דרכי התמודדות נדל"ן 54
unrealx התמודדות פסיכולוגית עם ירידות בתיק מנייתי גדול שוק ההון 59
T התמודדות עם הנושאים הפחות קריטיים אך המשתקים יותר שוק ההון 14
פשוט התמודדות עם שטף המידע אוף טופיק 34
Dor95 התמודדות עם המשפחה לגבי ההחלטה לחסוך במקום ללמוד אוף טופיק 20
D התמודדות עם צאצאים שלא עובדים / לומדים אוף טופיק 93
C התמודדות עם התמכרויות התפתחות אישית 16
סתןלי ת'כסף התמודדות עם קרובים לא-סולידיים מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 5
H התמודדות עם אי-סימטריה במס בין בני זוג צרכנות פיננסית 27
ארגמן התמודדות של מס הכנסה עם מי שמגיע לעצמאות כלכלית צרכנות פיננסית 17
E צוואה המדלגת דור - הפחתת סיסוכי נכדים + רעינות לאבני דרך ועוד צרכנות פיננסית 21
H יומן מסע | דור ה-Y יומני מסע אישיים 17
deussex איך ההורים שלכם (דור הפנסיה) שומר על ערך הקניה של הכסף שלהם בבנק ? שוק ההון 16
U קרינה דור 5 ואייפונים אוף טופיק 31
המהנדל הכנת דור העתיד לעולם האמיתי התפתחות אישית 8
ד השאלות של דור ה-Z (אוטומטיזציה ועוד) אוף טופיק 5
נ השפעת המגפה בעולם על דור הY והZ, דעתכם בנושא? אוף טופיק 47
oz1987 סדרת כתבות על דור ה-Y מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 308
דור דורים טיוטת התיק של דור דורים שוק ההון 48
oz1987 חוסכים בלי מטרה - כך מתנהלים בני דור ה-Y עם הכסף שלהם אוף טופיק 5
זריקת תבונה השטויות שההורים שלנו (דור ה-X) עשו ועושים עם הכסף שלהם אוף טופיק 9
הסולידית על דור המילניום המפונק אוף טופיק 371
לאץ' מס הכנסה מול מס רווח הון מיסים 11
ל עזרה מול המנהל אוף טופיק 5
S עבודה מול מעסיק בחו"ל - מה הדיבור? מיסים 2
A גביית ביטוח שארים למרות קיום מסמך המבטל זאת - איך להתנהל מול הגוף המנהל? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 9
N פריסייל מול יד 2 נדל"ן 3
ש קרן השתלמות לעצמאי/ת כדאית אל מול הפרשה לחשבון פרטי ממוסה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 9
א מצליחים להזדהות איתי בהרגשה שלי מול הבנק? צרכנות פיננסית 38
מ מיסוי - הפקדות לפנסיה מול הפקדה לקופת ג בניהול אישי מיסים 1
ס השוואת קופת גמל להשקעה מול מסחר עצמאי שוק ההון 15
M מדד עולמי מול ACWI+שווקים מתפתחים בתיק חדש שוק ההון 14
AbuNafha מחשבון אקסל - השקעה בנדל"ן מול השקעה בשוק ההון שוק ההון 14
L אינבסקו מול בלקרוק (ישראל) שוק ההון 6
S חישוב רווח: קופגל"ה מול ניהול עצמי פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
O דיבידנדים מול מדדים בהקשר של יציאה לחופש כלכלי - איך כדאי להתנהל דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 88
ש החזר מס על הפסדים בבורסה מול מס רכישה לדירה שניה שוק ההון 3
N CSPX אל מול 1159250 שוק ההון 10
ה תחשיב ימי מילואים מול תשלום בט'ל ומס הכנסה אוף טופיק 1
Bonfire הישורת האחרונה מול FinUpp - מה דעתכם? מיסים 12

נושאים דומים

Back
למעלה