התמודדות עם שטף המידע

הנושא בפורום 'אוף טופיק' פורסם ע"י גילגמש, ‏11/12/18.

  1. גילגמש

    גילגמש משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    843
    לייקים שהתקבלו:
    915
    נושא שמטריד אותי מזה זמן הוא איך מתמודדים עם שטף המידע האדיר שמסביבנו.
    איך מחלקים את הזמן בין הקטגוריות ספרים, בלוגים, אתרי חדשות, פורומים?
    איך מתעדפים בתוך קטגוריה למשל בין בלוגים?
    כשנחשפים לבלוג חדש האם כדאי לקרוא את כל ההיסטוריה שלו? מהתחלה לסוף? מהסוף להתחלה? גם את התגובות?
    שפת אמי היא עברית לכן אני קורא הרבה יותר מהר בעברית מאשר באנגלית. מצד שני התוכן העשיר הרבה יותר הוא באנגלית - איך מתעדפים בנושא הזה.
    מוזמנים לשתף בכל מחשבה שקשורה בנושא גם לשאלות שלא נשאלו.
    תודה
     
  2. לנצח נתהה

    לנצח נתהה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏26/1/15
    הודעות:
    629
    לייקים שהתקבלו:
    407
    שאלה מצוינת שמעסיקה גם אותי. יש לא מעט נושאים שאני מעוניין להעמיק בהם ולעקוב אחריהם. כדי לעשות את זה אני קורא כל יום חמש דפים בכל נושא.כרגע אני קורא 11 ספרים במקביל.לאורך זמן האסטרטגיה הזו מאפשרת לרכוש ידע רב בהרבה תחומים.בקיצור התמדה ומנות קטנות לאורך זמן.זה נותן סוג של הרגשה שאתה דולה משהו משטף המידע ושהוא לא רק חולף על פניך.
    רוב הספרים שאני קורא הם עיוניים ובאנגלית.וגם בעברית אבל פחות כי המבחר אכן מצומצם יותר.כדי לדייק 7 באנגלית ו4 בעברית.
    עד לא מזמן הקריאה שלי בעברית הייתה מהירה מאד יחסית לאנגלית,אבל מניסיון זה משתפר מהר מאד ולפי דעתי שווה להשקיע באנגלית כי זה פותח הרבה אפשרויות מעולות למידע
     
  3. משה

    משה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    503
    לייקים שהתקבלו:
    833
    אני מאמין שזו שאלה של יחס אות רעש. כלומר כמה מהמידע שאתה קורא בעל ערך בשבילך.

    לדעתי מוטב להקטין למינימום את כמות המידע שצורכים ולוודא שהמידע שנצרך שווה את הטרחה.
    לעשות דיאטת מידע שבה עוצרים לשאול איזה מידע אנחנו רוצים לצרוך ולמה. מבחינתי העובדה שקיבלתי נויזלטר לתיבת המייל שלי לא אומרת שהוא שווה את הזמן שלי. העובדה שמישהו מופיע בפיד שלי בפייסבוק לא אומרת שיש לו תוכן בעל ערך. כתבתי קצת על הנושא של תוכן בעל ערך בסלואו.

    סקוט יאנג, אחד הבלוגרים האהובים עלי, כתב פעם שהסוד להפוך לאיש רנסנס זה להתמקד כל פעם בנושא אחד.
    במקום ללמוד קצת מכל דבר במשך שנים עדיף להתמקד בנושא אחד באופן אינטנסיבי לכמה חודשים. כלומר במקרה שלך במקום לקרוא במקביל מעשרות מקורות בתריסר נושאים שווה לבחור נושא אחד שקרוב ללבך ולהתמקד רק בו. (לדוג' לקרוא רק בלוג אחד ואחרי שמסיימים אותו לעבור לבלוג הבא).

    לקח לי הרבה זמן אבל בסופו של דבר הבנתי שבחיים לא אצליח לסיים את רשימת הקריאה שלי (שכוללת ספרים, פוסטים וסרטוני יוטיוב) וזה בסדר גמור. אני קורא מה שאני מספיק, כמעט לא עוקב אחרי בלוגים ונהנה ממה שאני קורא בלי לחץ להספיק את הכל.
     
  4. לנצח נתהה

    לנצח נתהה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏26/1/15
    הודעות:
    629
    לייקים שהתקבלו:
    407
    יכול להיות שצריך להבחין בין רכישת ידע ושימורו.אני מסכים שכדאי לרכוש גוף ידע בצורה אינטנסיבית ומרוכזת ובפרק זמן קצר. אבל אני לא רואה איך אדם הופך להיות איש רנסנס בלי לשמר את הידע שהוא רכש בעמל,וזה דורש לענד השקעה ארוכת טווח ובמנות קטנות.כשהמוח עוסק באופן תמידי בגוף ידע מסוים אז מעצם ההתנהלות הוא ישמר.
    אמרו חזל,דברי תורה (ואני מיישם את האמירה בהקשר הרחב -דברי חוכמה באופן כללי) קשה לקנותם כזהב,וקל לאבדם כזכוכית. הפתרון לשימור כלי הזכוכית שנקנו בעמל הוא באמצעות חזרה. בעיניי איבוד ידע הוא טרגי.
    כמובן שהכל צריך להיות בנחת ובלי לחץ.אם זה בא עם הפרת שלוות הנפש זה כמובן מיותר
     
    משתמש חד פעמיי ו-גילגמש אוהבים את זה.
  5. גילגמש

    גילגמש משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    843
    לייקים שהתקבלו:
    915
    אפשר לשאול מדוע?
     
  6. לא חשוב שמות

    לא חשוב שמות משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏20/3/16
    הודעות:
    635
    לייקים שהתקבלו:
    197
    נושא חשוב ומעניין, בייחוד לאור כך שהאוניברסיטה החדשה מצויה במקורות המידע אשר אינם מהווים את המיינסטרים של הדורות הקודמים יותר: בלוגים, פורומים סודיים, קבוצות דיגיטל סגורות וכו'. מעבר לכך, נדמה שיש אפילו "תחרות" סמויה בין האנשים לגבי מקורות המידע הללו, לא כולם משתפים את חבריהם בבלוג הסודי שהם מצאו (שאם הוא באמת טוב הוא לא יהיה סודי לאורך זמן), ואנשים מסוימים עשויים אף לחוש שיש להם "יתרון סודי" על חבריהם רק בגלל שיש להם היכרות מסוימת עם תחום שלא נמצא במיינסטרים נכון לאותה עת (מה שכנראה יהפוך למיינסטרים לא יעיל בהמשך).

    מה שלי עזר עד כה זה להתייחס לכל העניין בתור משהו דיפוזי יותר, שבין השאר נועד ללמד אותי ולספק לעתים תועלת מעשית בחיים, אך יחד עם זאת נועד גם ואולי אף בעיקר לשעשע, לבדר, להנעים או להכניס מעט עניין בזמן המבוזבז ממילא, ולהוות סוג של תחליף לדברים (להתמכרויות) אחרים שהיו יכולים להיות שם במקום: הימורים (גם בצורות מעודנות יותר כגון השקעה בשוק ההון), משחקי מחשב, סמים וכו'. הצפת המידע אולי אף שומרת עלינו מפני כל ה-"נפלאות" הללו במובן זה שאנו מכורים רק לקריאה "ולימוד" (יתכן שדיי שטחי) את מה שפספסנו, את איך שהעולם היה יכול "להראות" אילו היה נאמן להיגיון מסוים, במקום לעשות דברים בפועל. כך ששאלת התיעדוף מתמעטת במצב זה, אין איזשהו צורך אמיתי וראוי להפוך את הקריאה שלנו ל-"שיטתית" או "אפקטיבית" יותר, כמו שאם תסיים את משחק המחשב שקנית תוך פרק זמן קצר מאוד לא תרוויח מזה שום דבר ואולי אף תאבד מההנאה שהייתה יכולה להיות לך אילו היית לוקח את הזמן, נהנה מחקירת ההיבטים השונים במשחק ולא חדור מטרה לנצח את הבוס כמה שיותר מהר.

    מה גם, שאת המידע הבאמת "טוב", שעונה על הסקרנות והייצריות שלי, איתרתי רוב הפעמים "במקרה":
    • משוטטות בקבוצות בזמן שעמום ואיתור קטע ספציפי ומעניין שפתח בפני עולם שלם.
    • מטעות הקלדה בגוגל שבמקום לספק לי את תוצאת החיפוש בה הייתי מעוניין חשפה בפני מידע אחר ומרתק ששירת אותי במשך למעלה מעשר שנים.
    • ובין שסתם חבר שיתף אותך באיזה קישור בתור בדיחה ובהמשך נשאבת לנושא המדובר.

    שוב, "למידה דיפוזית" זה המפתח לדעתי.

    אחרית דבר לגבי עידן המידע בו אנו מצויים. לדעתי האישית, כיום זאת ממש לא חוכמה גדולה לצבור ידע חשוב ומועיל, מדובר באיזשהו אינסטינקט שהילדים של המאה העשרים ואחת יבצעו בכל מקרה (כבר אין צורך לפצוח במסע לארץ רחוקה בשביל להשיג גישה לאיזשהו ספר נדיר בעל מידע יקר ערך, פשוט מקלידים). אגירת מידע איכותי זה לא ההבדל שיעשה את ההבדל, כמו שהיה בעבר. מעבר לכך, אני תוהה אם עודף של מידע, גם אם חשוב ומועיל, לא יאלץ אותנו לשלם מחירים:
    • עומס קוגניטיבי.
    • החלשת היצירתיות שלנו (כי כיום לכל דבר יש סכמה או מדריך הגיוני ומסודר, כולל ליחסים רומנטיים. יש פחות ופחות צורך בהפעלת שריר היצירתיות ולכן הוא יתנוון).
    • הפחתת החשק והעניין שלנו בחיים - היום, לכל דבר שתבחר לעשות יש המון אנשים שעשו זאת לפניך, ייצרו תוכנית פעולה אפקטיבית ביותר, כתבו דוקטרינות ומדריכים אותם הם מוכרים בהמון כסף. מה הטעם בחיים אם כך? לאן נעלמו תחושות כמו: מיוחדות, אקספלוריזציה והבלתי-צפוי בחיים?
    • תרומה לדחק פסיכולוגי ונפשי שבלאו הכי קיימים. לא מספיק שאנחנו בקושי מסיימים את החודש, כעת עם המידע החשוב והמועיל בבלוג הזה לדוגמה גילינו שאם לא נשקיע את כספנו הוא יאבד מערכו. גילינו גם שבאורז יש רכיב שעלול לגרום לסרטן, שעליית ריבית תעלה לנו את המשכנתא, שערך הדירה שלנו ירד עקב קיפאון השוק, או שצריך ללמוד תחום מסוים ממש קשה וחזק בשביל להנות ממנו או לגרוף ממנו רווחים כלשהם (כמו השקעה סולידית). כל זה = תרומה ללחץ נפשי ופסיכולוגי לדעתי.
    • והמחיר הכי יקר - תסכול!
    בילודי שנאתי מאוד ואף פחדתי ממצבים של חוסר וודאות והליכה כלוט בערפל. מאז מהפכת ד"ר גוגל, אני מתחיל להתאהב בהם מיום ליום.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏12/12/18
  7. משה

    משה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    503
    לייקים שהתקבלו:
    833
    אין כאן איזו אמירה עקרונית נגד בלוגים. כבלוגר בעצמי וכאוטודידקט אני מאמין שאפשר ללמוד המון מבלוגים. כרגע יש בלוגים מעטים שמעניינים אותי בשלב הנוכחי שלי בחיים. (אבל אם אתה מכיר בלוג בעברית / באנגלית עם טיפים לאקדמאים מתחילים רצוי בתחום הביולוגיה אשמח לשמוע).

    אני כן חושד שבלוגים סובלים בתשואה שולית פוחתת. החידוש וההשפעה של 10 הפוסטים הראשונים לרוב משמעותית בהרבה משל 10 הפוסטים הבאים וחוזר חלילה.

    אם המטרה שלך היא שמירת ידע אז לדעתי אתה צריך לחזור על אותו חומר פעם נוספת. להחשף למידע חדש שחופף באופן חלקי פחות יעזור.
    כשלמדתי למבחנים באוניברסיטה חזרתי על הסיכום של הקורס / כרטיסיות שהכנתי. לא הלכתי לקרוא סיכומים של קורסים דומים. אני לא רואה למה המצב שונה בתחומים אחרים בחיים.
     
    מתכנת ו-גילגמש אוהבים את זה.
  8. Yoss

    Yoss משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏9/8/18
    הודעות:
    2,360
    לייקים שהתקבלו:
    2,477
    כשביולוג מולקולרי רוצה להפריד מקטע DNA שהוא מחפש (גן מסויים, בעל משמעות) מכל מיני חתיכות ושברי דנ"א אחרים שיש לו במבחנה, הוא מעביר את תכולת המבחנה דרך ג'ל צפוף. כל שברי הדנ"א האקראיים, שלא קשורים (פיזית) לשום דבר, עוברים בקלות דרך הנקבים בג'ל, ואילו הגן שהוא מחפש, שהוא חתיכת מידע קוהרנטי ושלם יותר, מתקשה לחצות את הג'ל וכך הוא מופרד מכל הבררה (הפשטתי מאוד, תסלח לי, בכל זאת אינטרנט).
    זה נכון גם לגבי מידע. המידע שעובר בדיפוזיה בקלות זה שברי מידע, בליל של עובדות, דעות, רצונות, שקרים, עמדות והמצאות. היתרון של מידע שגוי זה שהוא לא צריך להסתדר עם העובדות - הוא יחידה חופשית שנעה לה בחופשיות דרך
    מידע אמיתי, נכון וקוהרנטי הוא הרבה פחות כיפי, הוא צריך להסתדר עם הרבה מאוד עובדות ופרטים מדוייקים (המציאות) ולכן יקרה הרבה (הרבה) פחות שהוא פשוט יגיע אליך בדיפוזיה.
    ידע כזה לרוב ידרוש
    ולכן בעיני מה שאתה קורא לו
    ממש לא מחליף מקורות מידע אמינים יותר ונגישים פחות.

    הערה: בהחלט כן התחברתי לחלק ממה שכתבת, שכמו כל דבר באינטרנט הוא (בעיני) תערובת של דברים נכונים, חכמים, גם וגם או לא זה ולא זה...
     
    לא חשוב שמות ו-גילגמש אוהבים את זה.
  9. Yoss

    Yoss משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏9/8/18
    הודעות:
    2,360
    לייקים שהתקבלו:
    2,477
    דווקא אצלי זה להיפך.
    זאת אומרת, גם אני חזרתי על הסיכומים למבחן, אבל זה לא עזר לי, והציונים היו בהתאם. לעומת זאת, ברגע שנתקלתי בדברים גם בהקשר אחר, או אז ידעתי אותם.
     
    גילגמש ו-משה אוהבים את זה.
  10. משה

    משה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    503
    לייקים שהתקבלו:
    833
    @Yoss אני מצטרף למה שכתבת על למידה שיטתית ואפקטיבית. כשאני רוצה ללמוד משהו לעומק אני לא מחפש פוסטים באינטרנט אלא לומד קורסים רלוונטים בקורסרה. מידע באינטרנט יכול לעזור בתשובה לשאלות ספציפיות וממוקדות אבל כשרוצים לקבל תמונה "ממעוף הציפור" על נושא חייבים לבצע למידה יסודית ומסודרת.
     
    Yoss, גילגמש, sogi ומשתמש נוסף אוהבים את זה.
  11. Brightside

    Brightside משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏25/7/15
    הודעות:
    51
    לייקים שהתקבלו:
    80
    בררנות, רף לסטנדרט, יעילות עוזרים מאוד.

    1. מי יצר את התוכן? אם זה תגובה כבדרך אגב בתגובה לסרטון יש לה ערך שונה מאשר בלוגפוסט שנכתב ע"י מישהו שמבין הרבה בנושא
    2. אם אתה קורא ספר על שיפור הכישורים החברתיים שלך או איך להשקיע בבורסה אך אתה לא מתקשר עם אף אחד (לא יוצא ולכן גם לא מתרגל) או לא משקיע בבורסה ולא עושה שום צעד כבר שנים, אז מה הטעם? תשלב בין העשייה לצריכה של ידע.
    3. צריכה של ידע הופכת מהר מאוד לצריכה לשם צריכה. פחד מהחמצה או FOMO. אם אתה קורא X ספרים והם לא שינו מהומה בחייך, אל תצא מנק' הנחה שהם "משפיעים" עליך מאחורי הקלעים, וגם אם כן בא לך לבחור בגישה הזו תקדיש לזה X אחוזים מהסך כאשר השארית הוא לפרקטיקה.
    4. קריאה יעילה, אם קראת כבר 10 מאמרים על "איך להרוויח כסף באינטרנט" ואתה עדיין לא מרוויח כסף באינטרנט, אז המאמר מספר 11 לא ישנה שום דבר. החיפוש אחר ה"מידע המיוחד" "הנכסף" שלאף אחד אחר אין לא תשנה את התמונה (להיות מציאותי כלפי עצמך).
    5. רמת לימוד - יש דברים שאני לומד בקריאה וכאלה שאני לומד בקריאה + כתיבה + שיטות נוספות וכו' וכו', שיטה אחידה לצריכה של ידע לא תועיל בהכול בצורה שווה ותגרור צריכה כפולה ומשולשת של אותו ידע רק על מנת לשמר \ לתחזק אותו.
    6. סלקטיביות - הרבה תוכן שמיוצר נועד "להשאיר אותך" דבוק למסך שלא לצורך: מאמרים יכילו פסקה שלמה שלא מועילה בדבר, תתי כותרות שחוזרות על עצמן, פסקאות שמדברות על תת נושא מהנושא העיקרי שאתה כבר מכיר ואתה יכול לדלג עליהם (לקרוא משפט ראשון + אחרון ולהעריך אם לקרוא את השאר בכלל), סרטונים (לרוב ביוטיוב) מכילים דקה וחצי של הקדמה מיותרת לרוב שאפשר לדלג, כלים מסויימים נותנים לך תמצית למאמר או להריץ סרטון ב1.25 מהמהירות שלו.
    7. איזון וזמן - אם תקדיש 16 שעות בצריכה של ידע אתה תהיה "טוב בתאוריה" שזה לא כ"כ מועיל. איזון בין צריכה של ידע אל מול דברים אחרים זה חשוב (אם אתה עושה 4 שעות כושר פיזי בחודש ומשקיע 100 שעות בצריכת ידע אז האקטסרא ידע לא יעזור לך אם אתה מקצץ כמה שנים מחייך בגלל כושר פיזי גרוע).
     
    גילגמש אוהב/ת את זה.
  12. Roi

    Roi משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏28/7/15
    הודעות:
    2,191
    לייקים שהתקבלו:
    2,307
    שמעתי ש @ביולוג ירושלמי מתכנן לפתוח בלוג משלו על בליוגיה פילוסופיה ומה שביניהם.
    לא באמת, ססתם מטריל.
     
  13. Yoss

    Yoss משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏9/8/18
    הודעות:
    2,360
    לייקים שהתקבלו:
    2,477
    היתה תקופה שאהבתי לקרוא את Working life של Science, וגם מעט פוסטים פה (הרוב יותר מדי לעומק תחומים שמתרחקים ממני).
     
    משה אוהב/ת את זה.
  14. גילגמש

    גילגמש משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    843
    לייקים שהתקבלו:
    915
    אני די מסכים עם המשפט הזה, אבל זה לא חייב להיות דווקא הראשונים שהם הטובים. לכן אני תוהה אם ישנה דרך פשוטה לברור את המוץ מן התבן. אולי הפוסטים הכי נצפים הם נקודה טובה להתחיל ממנה.
     
    Yoss אוהב/ת את זה.
  15. משה

    משה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    503
    לייקים שהתקבלו:
    833
    או להתעצל ולשאול מישהו שכבר קרא מה הפוסטים החשובים :)
     
    גילגמש אוהב/ת את זה.
  16. לא חשוב שמות

    לא חשוב שמות משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏20/3/16
    הודעות:
    635
    לייקים שהתקבלו:
    197
    דיסקליימר - עדיין לא הצלחתי לפתח את המיומנות להשחיז את דבריי, להחדיר בהם עניין מסקרן ולהפוך אותם לידידותיים על מנת לא להלאות את הקורא. מתנצל מראש :)

    מעניין שהשתמשת באלגוריה מעולם הביולוגיה, כי מטרת החוקר ובכלל, תחום הדעת הזה אותו יש ללמוד בכותלי האקדמיה - מהווה סגנון לימוד דיפוזי ביותר. כמה זמן לדעתך לקח לחוקר הזה להוציא את ה-PHD שלו וכמה זמן ייקח לו ללמוד על השקעה סולידית ולפתוח חשבון השקעות? מעבר לכך, השימוש באמצעי הלימוד או המחקר, הוא דיפוזי ביותר לעתים: שימוש בחלומות, בספרות עדכנית וישנה, בכלי מעבדה שונים ואף מעבדות שונות זו מזו, אנליטית, מיקרוביאלית וכן הלאה. הגעה לאאוריקה/AHA! MOMENT דווקא מחוץ לכותלי האקדמיה ומחוץ למעבדה וכן הלאה.

    בכוונה נמנעתי מלציין את נושאי הלימוד הללו כי הם מערבים בתוכם סבך הרבה יותר רחב של סגנונות למידה שלא בהכרח ישקפו היבטים פרקטיים לשאלותיו של פותח הפוסט. מה שיפה לעשות עם ספרות מחקרית, לא בהכרח יפה לבלוגים, לספרים פופולאריים ולעתים גם לתחומים אקדמיים שאנשים מעוניינים ללמוד ולדעת אותם מתוך עניין/התמכרות/תאווה לידע או רצון להיות משכיל או נאור ובקיא בתחומי הדעת העדכניים. לצורך העניין, אם אינך סטודנט לביולוגיה אך מייחס ערך רב לתחום ובעל רצון להבין את העקרונות החשובים בו, אין צורך לפצוח בלמידה מרתונית סטייל תקופת מבחנים.

    לא מדויק. נתונים שנבדקו/ידע המשקף את המציאות בצורה יחסית מדויקת, אשר יובאו בצורת בליל של מאות מאמרים מחקריים או ספר עב כרס בתחומי הביולוגיה, כימיה, פסיכולוגיה וכן הלאה, יהווה אולי עוגן מסוים לחזור אליו בכל פעם שעולה בך שאלה או ששכחת משהו, אבל ללמוד תחום באופן שיטתי על-ידי דפדוף וקריאה של 600 עמודים לדוגמה, זה לא יעיל בעליל ואני מניח שכל סטודנט בערך בשנה שנייה שלו באקדמיה מבין זאת. הכוונה שלי היא שמה שנראה "יעיל" ונדרש להדיוט הפשוט, יתגלה כממש לא כזה ברגע שאותו הדיוט יחליט ללמוד את התחום באופן רציני ולהבינו. בשלב זה נכנסת הלמידה הדיפוזית. הנה דוגמאות ללמידה דיפוזית שיצא לי באופן אישי להתנסות בהן עם ספרי מידע עבי כרס בתחום הפסיכולוגיה/פסיכולוגיה פיזיולוגית/חברתית וכדומה:

    - בשלב דיי מהיר מיציתי את המקומות הפיזיים הקבועים בהם למדתי. לכן, התחלתי ללמוד במקומות לא שגרתיים: באמצע קניונים גדולים, בפארקים, בתחנות אוטובוס בשיא החורף כשבערך 6 מעלות בחוץ ויורד גשם חזק (הסיטואציה בתוכה הייתי "כלוא/חופשי" היא זו שנצרבה בזיכרוני וקושרה לחומר הנלמד. חומר הלימוד בפני עצמו, בצורתו השטחית כשורות צפופות בצבע שחור הפרוסות כקווים שחורים על-גבי דפים שאין ממש מה לעשות איתם, ככל הנראה לעולם לא ייקלט בזכות עצמו או יישלף מהזיכרון ללא רמזים אחרים מסיטואציות חיים וכדומה).

    - שימוש בנוף הנצפה ממצפור גבעתיים ומצפה הכוכבים, כאמצעי סמלי אותו אני מקשר למידע שאני נדרש לזכור, לדעת או להבין. לדוגמה, הצמדת מאפיינים של כל הפרעת אישיות לגורדי השחקים הצפים בנוף, או את אלו של הפרעת OCD לכיכר מאוד מסודרת ומדויקת באחד הרחובות של גבעתיים.

    - לא קרה לך שדרגת על נושא מסוים המון זמן בצורה מאומצת, ולא הצלחת להבין אותו? אך כשאותה תקופת לימוד חלפה, והמידע כבר נהפך ללא רלוונטי, פתאום הבנת את הפרנציפ'? (יתכן אף שהטריגר שגרם לך להבין את הפרנציפ' היה סיטואציה חברתית/פיזית/נפשית/פסיכולוגית בה היית מצוי). לי זה קורה למכביר ואני אף לעתים ממש בונה על זה. כמו למשל בנוגע לדילמה מתי להיכנס לשוק ההון עם ביטחון שאני מבין "מספיק" את עקרונות ההתנהגות בו – כנראה שסיטואציות חיים יקבעו מתי "אבין מספיק" וידרבנו אותי להיכנס לשוק, ולא קלישאות נוסח "אמונה עצמית/ביטחון עצמי/עבודה קשה/למידה יסודית של התחום" וכן הלאה.

    - לבקש מאנשים שלא לומדים איתי לייצר יחד סיטואציות חיים מעניינות או לעתים אף אנרגטיות, במקומות ובזמנים לא שגרתיים (חוסר השגרתיות זהו אלמנט חשוב מאוד לזכירת החומר, אגב), בתוכן אנסה ללמוד ולהבין את החומר. לעתים אף נעזרתי באנשים זרים שסיפקו לי תועלת בהקשר זה בלי שביקשתי מהם לבצע משהו מיוחד ובלי שהפרעתי להם, פשוט הנוכחות/התנהגות/דיבור שלהם באותה סיטואציה סייעו לי מאוד בהקשר ללמידה. דוגמה מעניינת ליעילות של השיטה הזאת היא שבאחד המבחנים ניצבה בפני שאלה שדרשה ממני לעשות הפרדה בין שני צדדים של טבלה אותה נדרשתי ללמוד ולזכור. את רוב תוכן הטבלה כמובן שלא זכרתי. בזמן לימוד החומר, כשקראתי את המילה הספציפית שהופיעה בשאלת המבחן אני זוכר ששמעתי קללות בשפה הרוסית, ואילו כשקראתי את המילה השנייה שהופיעה בשאלה אני זוכר ששמעתי שיח בשפה הערבית. צדקתי בתשובה, הלוואי והייתה לי הזדמנות להודות לאותם אנשים שנכחו שם ליידי בעת הלמידה.

    אני מניח שאנו מצויים בדיוק בנקודת השינוי בה האמצעים האמינים יותר, לכאורה, ונגישים פחות, הופכים לנגישים יותר. עקב אינפלציה של תארים, זמינות המידע, יוזמות כגון UDEMY ופשוט סגנון החיים של הטכנוקרט הממוצע שלא באמת יאפשר לו לשרוף זמן על הכיסא באקדמיה. אלו מקצת הטריגרים שידרבנו ויתניעו את האקדמיה לעבור לרשת, אולי לא באופן מוחלט.

    בהקשר זה, לדאבוני, גם יש צדדים לא טובים. למשל, במהלך התואר הראשון שמתי לב לתופעה מסוימת שחזרה על עצמה. כשאתה ניגש למבחן, יש לך שתי אופציות בחירה:
    1. ללמוד את החומר במטרה להבין מעט יותר טוב כיצד היקום בו אתה חי עובד. אבל אז אתה ככל הנראה תקבל ציון לא מספק במבחן שלא משקף את מאמציך.
    2. להיות יעיל ולהבטיח לעצמך ציון של 90+ ברוב הפעמים, בלי להבין באמת את רוב החומר או לזכור אותו לטווח ארוך שישרת אותך בחייך (מלבד קבלת ציון גבוה), לאחר שתסיים את לימודיך. בהקשר זה, היה הבדל דיי מבוהק לדעתי בין אלו שנעזרו בקבוצות בפייסבוק, בשחזורים משנים קודמות, בסיכומים שזמינים רק ברשת, בסרטונים ביוטיוב או בהרצאות מאקדמיות אחרות הזמינות ברשת. אם עשית את כל אלו הבטחת לעצמך ציון הרמטי של 90+, אם לא עשית זאת, הימרת על הציון שלך (למרות שיש סיכוי סביר שלמדת הרבה יותר טוב את החומר כי טרחת גם להבינו ולא רק לזכור אותו). היה ניתן להבחין בהבדל בין הסטודנטים שהבינו את "הקומבינה" האינטרנטית הזאת לאלו שלא (או לאלו שהבינו אבל סירבו להשתמש בה).

    אגב, זוהי דוגמה לסיבה בגינה ציינתי את המילה "לימוד" בגרשיים בתגובתי הקודמת.

    נקודה נוספת חשובה לציון בהקשר זה, הוא שינוי אפשרי בסגנון הלימוד של כלל החברה, את תחומי הדעת המדעיים. אין לי ידיעה ברורה אבל אני מחזיק בתחושה שאופן הלימוד של תחומי המדע צפוי להשתנות. לא עוד לימודי פיזיקה או חשבונאות בנפרד, כדיסציפלינות לא קשורות, אלא הינעלות על יעד קונקרטי ומעשי בחיים ולשמו נלמד את כל החלקים הרלוונטיים של כלל תחומי הדעת הקיימים בעולם. לדוגמה, אם חפץ אתה לבנות גשר מחופי תל-אביב עד לחופי מאימי (מטרת חיים נעלה בהחלט שכנראה גלגולך הנוכחי לא יספיקו לשם כך), כנראה שתצטרך לדעת הרבה מתחום ההנדסה, הרבה מתחום הגיאוגרפיה (לוחות טקטוניים, אקלים בכל מקטע לאורך המסלול של הגשר שישפיעו על התחזוקה שלו וכו'), חלק מתחום יחסים בינלאומיים, הרבה או מעט מתחומי הכלכלה, אולי גם קצת גיאופוליטיקה וכן הלאה. לא עוד "בוגר תואר B.A/M.A במדעי להתחנף לבוס שלך".

    בהקשר זה, האם שמעת על תרגיל צינור הדם לאילת?
    (אגב, תוהה אם הדוגמאות שציינתי והקישורים שהנחתי כאן לא מהווים עדות לסגנון חשיבה או כתיבה דיפוזי בפני עצמו).

    אולי מוטב ללמוד להכין מבליל התערובת הזאת איזה דיש מנחם ;)
    תודה רבה על התגובה שלך, היא מלמדת מאוד.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏12/12/18
    yossik אוהב/ת את זה.
  17. Yoss

    Yoss משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏9/8/18
    הודעות:
    2,360
    לייקים שהתקבלו:
    2,477
    מההודעה הראשונה שלך הבנתי שבלמידה דיפוזית אתה מתייחס ללמידה של דברים שאתה נתקל בהם, כלומר מידע שמסתובב ועושה דרכו אליך. מידע כזה הוא מטבעו קצר, שטחי או אף שגוי, ולזה התייחסתי.
    אם הכוונה היא לסביבות הלימוד אז זה משהו אחר. גם אם בחרת ללמוד באמצע קניון או במצפור, אתה עדיין יכול לבחור ללמוד שם בצורה מעמיקה, או כלשונך קריאה שיטתית או אפקטיבית יותר.
    באופן כללי, ללמוד במגוון סיטואציות נשמע נכון, ויעשיר את רשת האסוסיאציות שלך כך שמידע יהיה נגיש לך יותר וזמין לשימוש יצירתי יותר. שים לב שחשוב שזה יהיה מגוון. אם תלמד רק בקניון או רק במצפור, הידע יהיה פחות זמין לך בכלל הסיטואציות האחרות. בנוסף, למרות זאת, מידע שאתה צופה את הסיטואציות בהן תזדקק לו - יהיה אפקטיבי יותר ללמוד בסיטואציות דומות.
    זו פשוט ההסבר הידוע הטוב ביותר (ככל שאני מכיר) לדרך בה זכרונות מקודדים.
    אני לא מתייחס לשאלה האם המידע קיים ברשת, בפרינט או בחריטה על אבן. ב"מידע נגיש פחות" אני מתייחס לתוכן, ולא לזמינות שלו באינטרנט. מידע נגיש יותר הוא מידע קצר, שטחי, כיפי, לא תלוי בידע חיצוני, דל בפרטים וללא מורכבויות וסייגים. זה מידע שמסתובב ומשותף בקלות ברשת ("עובר בדיפוזיה"). לעומת זאת קורס מעמיק בתחום מסויים, גם אם זמין חינם ביוטיוב, הוא לרוב מידע פחות נגיש, כיוון שהוא ארוך יותר, בעל פרטים ומורכבויות, מלא בסייגים ואילוצים, דורש ידע נוסף וכן הלאה. אבל המידע הפחות נגיש הזה הוא לא בר השוואה למידע הנפוץ (לשון תפוצה) ברשת.
    מסכים מאוד עם הנקודה הזו.
     
    משה ו-לא חשוב שמות אוהבים את זה.
  18. לא חשוב שמות

    לא חשוב שמות משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏20/3/16
    הודעות:
    635
    לייקים שהתקבלו:
    197
    למידה דיפוזית זוהי הגדרה רחבה לדעתי, כוללת בתוכה אלמנטים רבים כמו מקורות המידע וצורת הלימוד הודותיו.

    אם רגע נשים את נושא הרשת בצד, לדעתך למידה אפקטיבית יותר דורשת בעצם תחימה למקומות בהם המידע הרחב והמבוסס זמין יותר? לא קרה לך אף פעם ש-AHA! MOMENT, בין אם לגבי עקרון שהיית צריך להבין לקראת בחינה ובין אם עיקרון שיספק לך את פרס הנובל בהמשך חייך, התרחש דווקא מחוץ לזמני וכותלי המקומות המנגישים את הידע המבוסס?

    לא הצלחתי להבין דבריך עד תום.

    ומה אם נדבר על תנאי/הכרח ללמוד בצורות אחרות, במקומות אחרים וכן הלאה? לדוגמה, לא זוכר אם אמרו זאת על מבנה האטום או על משהו אחר, אבל במשך המון שנים לימדו דורות של סטודנטים על האטום באמצעות מטפורה ספציפית (נראה לי שהיא הייתה לקוחה מתחום האסטרונומיה ומבנה מערכת כוכבים כלשהי), ורק לאחר ששינו את צורת המבט על האטום והפסיקו עם המטפורה הקבועה, הצליחו לקדם את המחקר לגבי האטום, לגלות את התנועה שלו או משהו כזה. מתנצל שאיני זוכר בדיוק את פרטי הסיפור, לא הצלחתי לאתר אותו מחיפוש לא מעמיק ברשת. אם דוגמאות כאלו קורות לעתים, נראה לי שלמידה שיטתית ויעילה עשויה להוות חרב פיפיות: לעזור מאוד למקד אנרגיה, משאבים וריכוז בהבנת תחום דעת ספציפי, ומנגד לעצור לעתים את הבנת המציאות (את התקדמות המחקר). ומבלי לדבר על החסרונות הפוטנציאליים של למידה יעילה ביכולתו של הפרט להבין תחום דעת מסוים.

    כאלגוריה, הנושא מזכיר קצת היבט מסוים של התנהגות האדם בהקשר אבולוציוני. כשנשקפת סכנה (חיה טורפת/בצורת ארוכה) האדם הקדמון נדרש לריכוז משאבים מאומץ, בהיבטים מסוימים הוא יעיל יותר כמו בחוזק שריריו (לזמן קצר יחסית) או במהירות תנועותיו (לברוח מהחיה הטורפת?) עקב משאבות הדם שפועלות טוב יותר, אינסטינקטים חדים יותר וכו'. מנגד, רפרטואר המחשבה-פעולה שלו יחסית מצומצם (מבלי לציין את הנזק הגופני שייווצר אם דרישה ליעילות גופנית זו תימשך זמן רב). בזמני טובים יותר (בהם אני מניח שהמערכת הפאראסימפתטית דומיננטית יותר מהסימפתטית), רפרטואר המחשבה-פעולה שלו רחב יותר (דיפוזי כבר אמרנו?) והוא יחשוב על רעיונות יצירתיים יותר (אומנם באופן איטי ולא כלכך יעיל במובן הצר של המילה) לשם הישרדות. כמו למשל, לעזור לשבט השכן או להלוות לו מזון בתקווה שבזמני בצורת השבט השכן יחזיר לו טובה. בזמני סכנה ומאמץ, בהם נדרשת יעילות רבה, לא נראה לי שיש זמן או פניות לחשוב על רעיונות עקיפים כאלו להישרדות.

    למידה "יעילה" (במובנה הצר של המילה), לא כלכך שונה מהמסר של אלגוריה זו לדעתי.

    לא הייתי קובע זאת נחרצות, אולי בהתחשב במאמץ שרובנו מוכנים להשקיע במציאת החומר זה נכון.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏12/12/18
  19. Yoss

    Yoss משתמש בכיר

    הצטרף ב:
    ‏9/8/18
    הודעות:
    2,360
    לייקים שהתקבלו:
    2,477
    זו הגדרה שאתה טבעת, אז היא מה שתרצה שהיא תהיה (אבל מודה, אני כבר לא מבין מה היא אומרת).
     
  20. משה

    משה משתמש ותיק

    הצטרף ב:
    ‏27/1/15
    הודעות:
    503
    לייקים שהתקבלו:
    833
    אם אני מבין נכון @Yoss לא מתכוון לרמת זמינות אלא לרמת קושי.

    מבחינות זמינות אני יכול ללמוד באינטרנט תארים שלמים בחינם. מבחינת קושי אין מה להשוות את רמת הריכוז המתבקשת כדי ללמוד אותם ורמת הריכוז הנדרשת כדי ללמוד את המידע הקל והשטחי שמסתובב ברשת.
     
    לנצח נתהה ו-Yoss אוהבים את זה.
מוזמנים להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמאזון , להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר.
טוען...
  1. אתר זה משתמש בעוגיות דפדפן. אין באמור בפורום כדי להוות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו של כל אדם.