אשמח אם מישהו פה מושקע בעולם הסולארי / אנרגיה ירוקה ויכול לפרט קצת עלויות, והכנסות.
כתבתי בבלוג אחר את התגובה למטה לפני 6 שנים. גוזר ומדביק. יכולה להיות גם רלוונטית היום.
(מאז גם הלוואת הבלון מול. הקרש הוחזרה כשפתחתי ira)
------
התקנתי (2011) מערכת ביתית קטנה שבשיא נותנת 4 kWp(קילו ואט לשעה) ב90000 שקל שנותנת לי כ12500 שקל שנתי החזר(אין מס על הרווח) עם חוזה ל 20 שנה מחברת החשמל…
המערכת מייצרת כ6250 kWp לשנה וחברת החשמל משלמת כ 2 שקלים לkWp
צמוד למדד.(סבסוד גדול כי הצרכן משלם כ 55-60 אגורות לkWp כולל מע"מ).
אחרי 20 שנה צריך לחדש חוזה וכנראה שהסבסוד אם בכלל יהיה הרבה יותר קטן.
בחישובים שלי הנחתי שאחרי 20 שנה אקבל את המחיר לצרכן בלבד.
בין כה , אחרי 25 שנה צריך להחליף את כל הפאנלים שכל שנה מאבדים 0.5 אחוז מיכולת הייצור שלהם. יש ממיר שצריכים להחליף בממוצע פעם ב 10-12 שנה שעולה בערך 7-10 K ויש גם הוצאות תחזוקה פעם ב ….
בנוסף , נקטתי בכללי זהירות מחמירים למערכת ביתית קטנה (תודות לאשה )
והתקנתי את הממיר בנקודה הנמצאת כ5 מטר מקיר הבית , דבר שכנראה הוריד
את ייצור מערכת מכ7000 kWp שנתי.
————————————————————————————
מכל החלקים המרכיבים את המערכת, רק הממיר מייצר סביבו שדה מגנטי. השדה המגנטי בתדר זה הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי, ולכן יש להגביל את החשיפה לו. בהתאם לעקרון הזהירות
המונעת יש להגביל את השהייה באזור הממיר, מכייון שעוצמת השדה המגנטי במקום זה עלולה להיות גבוהה. ההנחייה של המשרד להגנת הסביבה הינה להתקין את הממיר במרחק של לפחות 4 מטרים ממקום שהיית אנשים דרך קבע. בשנים האחרונות יצאו לשוק ממירים חדשים ומשוכללים יותר, הפולטים עוצמותשטף מגנטי נמוכות יותר. עוצמות אלו מאפשרות התקנה גם במרחקים קטנים יותר, בפרט עבור מערכות בעלות הספקים נמוכים לשימוש ביתי (בין 4 עד 10 קילו וואט).
————————————————————————————
נקודות כלליות:
—————-
לא רציתי להשתמש בכסף קיים אז לקחתי הלוואת בלון מקרן ההשתלמות. בפריים מינוס חצי ל7 שנים וכנראה שאגלגל אותה הלאה ( בעצם לא בטוח, תלוי איך ארגיש באותו יום עוד 3 שנים – המערכת בת 4 כבר)
מחירי המערכות לפי הבנתי מאוד ירדו והיום ועלות מערכת כזאת היא בסביבות ה60K . אמה מה? הממשלה שמסבסדת את העניין גם הורידה את המחיר לkWp
לסביבות השקל ולכן זה לא כדאי כ"כ לחברות הסולאריות להתעסק עם מערכות קטנות.
בעתיד , גם כשאצטרך להחליף את רוב המערכת ישארו בידי חלק מהתשתיות
והאישורים כך שבטח יהיה כדאי להמשיך מאחר ומחירי הפאנלים יורדים ובטח הטכנולוגיות ישתפרו.
מערכות עסקיות מקסימליות עם כ 55-50 kWp עלו בזמנו כ 600-650K ומחזירות בערך 130 לשנה שעליהם משלמים מס – החזר ההשקעה על מערכות כאילו יותר מהיר כמובן.
בזמנו , חשבתי NPV , ROI וכיוצא באילו ובשפה פשוטה אני מעריך רווח של כ 4000-5000 שקל לשנה ל 20-25 שנה אם מערכת השמש לא תקרוס.
המערכת מחוברת ל2 שעונים. כל כל מה שהמערכת מייצרת מקבלים 2 שקלים מסובסדים. כל מה שנצרך ( גם אם מהמערכת) משלמים לחברת החשמל לפי התעריף לצרכן. כך שאין קשר לרווח מהמערכת לכמות שהצרכן צורך רק למה שהמערכת מייצרת.
אני משלם לח"ח כששת שקל לשנה(ומקבל 12.5K). העלות כולל מע"מ לקוט"ש היתה עד עכשיו כ 60 אגורות. משמע שצרכנו כ 10000 קוט"ש לשנה.
המערכת כאמור מייצרת בערך 6250 קוט"ש לשנה( שעליהם כאמור אני מקבל כ 2 ש"ח לקוט"ש ) , בקיץ יוצא משהו בסביבות 650 קוט"ש לחודש ובחורף מחצית.
אנחנו פותחים מזגנים חופשי (יש לי גם סוג של בית ירוק אז בנוסף הוא חסכוני באנרגיה) וכנראה שהמערכת ביום הייתה מספקת כל צרכינו בקיץ אם כי בחורף כנראה שלא.
בכל מקרה ח"ח מקזזת לנו את ההוצאות מהככנסות ואפילו בחורף אני בפלוס של כמה מאות שקלים (חשבון (זיכוי )דו חודשי).
----_-------
נקודות נוספות -* מאז 2015 ירד מחיר חשמל
לקצת יותר מ50 אג כולל מע''מ. התשלום המסובסד שמקבלים ל20 שנהנשאר כ2 שח. הוא צמוד למדד אבל המדד 0 מאז.
*המערכת הביתית מייצרת בערך חצי אחוז עד אחוז פחות כל שנה - כצפוי.
בקיץ היא תהיה בת 10 - לא היו עלויות או תיקונים במשך 6 השנים האחרונות.
* כנראה שמאז 2015 הכדאיות לחברות להתקנה של מערכות ביתיות עלתה כי ראיתי שמשווקים אותן יותר