ג'וני בחור אחראי
משתמש רשום
- הצטרף ב
- 19/3/24
- הודעות
- 10
- דירוג
- 11
אני בודק לאחרונה אפשרות השקעה במינוף, ככל שאני חושב עליה יותר היא נראית לי יותר כדאית. אני לא מציע אותה כגישת השקעה כללית, אלא חושב שיש בה הגיון פיננסי במצבי הספציפי בנתוני המאקרו של 2024. משתף אותה פה לחוות דעת נוספות ו"בדיקת שפיות".
קצת רקע
בת הזוג ואני מרוויחים משכורות גבוהות כשכירים, יש לנו דירה בבעלותנו (+משכנתא) ועוד תיק השקעות עם סכום גדול. אנחנו חוסכים כרבע מההכנסה השוטפת. יש לנו שני ילדים בגילאי גן/יסודי.
תיק ההשקעות כולל קרן חירום נזילה. שאר התיק הוא קרנות נאמנות/סל פסיביות עוקבות מדדי אג"ח ממשלתי לטווח בינוני ומדדי מניות (מוטה חזק לאפיק מנייתי באופן כללי ול- S&P 500 ספציפית). חלק גדול ממנו מושקע דרך קרנות השתלמות נזילות. החיסכון מהמשכורות החודשיות מגדיל את התיק באופן ששומר על הרכבו.
מבחינת טמפרמנט השקעה אני אוהב סיכון: כשהריבית הייתה אפס העברתי את האג"ח להשקעות נדל"ן בחו"ל, כשהשוק נפל בתחילת הקורונה הזרמתי עוד כסף למניות ועשיתי בעבר ספקולציות בסכומים גדולים שהייתי מוכן להיפרד מהם (ולפעמים נפרדתי).
ההזדמנות
הרבה בנקים מציעים היום הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה למצטרפים חדשים תמורת העברת משכורת + מינימום פעילות, רובם בגובה 30,000 ש"ח ל- 30 חודשים. אני רואה את זה בתור לקבל כסף ולחסוך אותו בדיעבד, במיוחד בגלל שיש לנו כושר החזר גבוה ואין בעיה לעמוד בתשלום החודשי של הלוואה כזו (כ-1000 ש"ח בחודש). אני שוקל לקחת אפילו שתי הלוואות כאלה (אחת עבור כל משכורת). כאב הראש של ניהול חשבון בנק נוסף ולדאוג למינימום פעילות הוא לא משמעותי מבחינתי. אני מכיר את האותיות הקטנות שההלוואה היא בעצם P+5% וחיוב-זיכוי ריבית.
עד כה אין התלבטות בעיניי, במצבי זה נראה צעד חכם, וגם אחרים כתבו על זה בעבר בפורום.
ההתלבטות היא האם להגדיל את סכום ההלוואה מעבר - קיבלתי הצעה נוספת להלוואה עד 250,000 ש"ח עד שבע שנים בריבית של P-0.5% ללא הצמדה.
קו המחשבה שלי הוא שכדאי לקחת הלוואה אם:
מה דעתכם?
קצת רקע
בת הזוג ואני מרוויחים משכורות גבוהות כשכירים, יש לנו דירה בבעלותנו (+משכנתא) ועוד תיק השקעות עם סכום גדול. אנחנו חוסכים כרבע מההכנסה השוטפת. יש לנו שני ילדים בגילאי גן/יסודי.
תיק ההשקעות כולל קרן חירום נזילה. שאר התיק הוא קרנות נאמנות/סל פסיביות עוקבות מדדי אג"ח ממשלתי לטווח בינוני ומדדי מניות (מוטה חזק לאפיק מנייתי באופן כללי ול- S&P 500 ספציפית). חלק גדול ממנו מושקע דרך קרנות השתלמות נזילות. החיסכון מהמשכורות החודשיות מגדיל את התיק באופן ששומר על הרכבו.
מבחינת טמפרמנט השקעה אני אוהב סיכון: כשהריבית הייתה אפס העברתי את האג"ח להשקעות נדל"ן בחו"ל, כשהשוק נפל בתחילת הקורונה הזרמתי עוד כסף למניות ועשיתי בעבר ספקולציות בסכומים גדולים שהייתי מוכן להיפרד מהם (ולפעמים נפרדתי).
ההזדמנות
הרבה בנקים מציעים היום הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה למצטרפים חדשים תמורת העברת משכורת + מינימום פעילות, רובם בגובה 30,000 ש"ח ל- 30 חודשים. אני רואה את זה בתור לקבל כסף ולחסוך אותו בדיעבד, במיוחד בגלל שיש לנו כושר החזר גבוה ואין בעיה לעמוד בתשלום החודשי של הלוואה כזו (כ-1000 ש"ח בחודש). אני שוקל לקחת אפילו שתי הלוואות כאלה (אחת עבור כל משכורת). כאב הראש של ניהול חשבון בנק נוסף ולדאוג למינימום פעילות הוא לא משמעותי מבחינתי. אני מכיר את האותיות הקטנות שההלוואה היא בעצם P+5% וחיוב-זיכוי ריבית.
עד כה אין התלבטות בעיניי, במצבי זה נראה צעד חכם, וגם אחרים כתבו על זה בעבר בפורום.
ההתלבטות היא האם להגדיל את סכום ההלוואה מעבר - קיבלתי הצעה נוספת להלוואה עד 250,000 ש"ח עד שבע שנים בריבית של P-0.5% ללא הצמדה.
קו המחשבה שלי הוא שכדאי לקחת הלוואה אם:
- סביר שתיק ההשקעות ישיג תשואה גבוהה מהריבית שאשלם לאורך התקופה
- אני חי בשלום עם הסיכונים
- החזר שנוח לי איתו בתזרים החודשי
- תשואה עודפת על הוצאות ריבית - התשואה השנתית הממוצעת של S&P 500 (שמייצג את תיק ההשקעות שלי) היא באזור 10%. שבע שנים רצופות הגרועות ביותר (1968-1974) היוו הפסד של 3.4% בשנה לעומת שבע השנים הכי טובות (1993-1999) עם תשואה של 19.6% בשנה.
מנגד, בנק ישראל שואף להשאיר את הריבית בתחום צר יחסית (2-6%). אני מניח שריבית של 17% כמו שהייתה בשנות ה-90 לא תחזור (כי הייתה תוצר, בין השאר, של כלכלה פחות מפותחת ותחרותית).
השוויתי תרחישים שונים של ריבית ותשואת מניות ואיך הם משפיעים על איזה רווח/הפסד מרוויחה הלוואה של 250,000 ש"ח בפריים מינוס 0.5% לתקופה של שבע שנים.
ריבית בנק ישראל בציר x ותשואת תיק השקעות בציר y
עולות שתי תובנות עיקריות:
- יחס סיכון/סיכוי בין תרחישי הקיצון הוא 1 ל- 5. נכון, אלה ריבית ותשואה לא סבירים, אבל היחס נשמר (ואפילו משתפר) אם בתרחישים מתונים יותר.
- כל התרחישים לא שווי סיכוי להתממש (בגלל הטווחים ההגיוניים של ריבית ותשואת מניות שהזכרתי קודם), ואם יהיו שוב שבע שנים רעות (תשואה של ~3.5% בשנה) ריבית בנק ישראל צריכה להיות 6.5% בממוצע באותה תקופה כדי שאפסיד כסף. מצד שני, אם תהיה תשואה ממוצעת של 10% התיק מרוויח יותר מ- 100,000 ש"ח גם בריבית הזויה של 12% בממוצע. בשבע שנים טובות התיק עושה 370,000-470,000 ש"ח.
- מזכיר שאלה רווחים בניכוי החזר ההלוואה (קרן + ריבית), כלומר כסף שנשאר אצלי.
- שווה גם להזכיר שלא כל התיק מנייתי, יש רכיב קרנות אג"ח/כספית קטן אבל משמעותי. עליית ריבית תגדיל את התשואה שלהם לאורך זמן וזו תמתן את התרחישי הקיצון בטבלה.
- הוצאות בינוניות (החלפת רכב, חופשה, אירוע משפחתי גדול, לימודים) - כאמור נשאר חיסכון חודשי גדול. במצב כזה יותר הגיוני בעיניי למכור ניירות כשעולה צורך כי הכסף יושקע חזרה תוך זמן לא רב.
- אבטלה - קרן חירום אמורה לכסות אותנו לכמה חודשים טובים + דמי אבטלה אם נמצא את עצמנו מפוטרים. אמנם שוק העבודה בהייטק במצב קשה, אבל שנינו מנוסים ויש ביקוש למקצועות שלנו. זה יכול לקחת חודשים אבל בסוף נמצא עבודה בשכר דומה.
- הוצאות גדולות (שדרוג דירה, צרות משפטיות) - פה לא תהיה ברירה ויהיה צורך למכור ניירות. נניח והאירוע קורה אחרי שלוש שנים, אז טווח האפשרויות נע בין הפסד של 15.5% (2000-2002) לרווח של 28.5% (1995-1997). בריבית של 4.5% זה יוצא הפסד של כ- 120,000 ש"ח. אין לי שום הגנה במצב כזה, אבל הוא לא יהרוג אותי כלכלית ואני מניח שהוא לא סביר (כמו ריבית של 12% ותשואה שנתית של 2%).
- פגיעה בכושר תעסוקה (תאונה, מחלה קשה, מוות וכו') - לכולנו יש ביטוחי בריאות + מחלות קשות, וביטוחי חיים + פנסיית שארים תדאג למי שצריך אם חס וחלילה. פה כנראה שכדאי לי להבין טוב טוב מה המשמעות של מחלה/תאונה של המפרנסים בבית מבחינת ביטוח לאומי ולשקול להרחיב אובדן כושר עבודה + תאונות אישיות.
3. החזר הלוואה חודשי - החזר חודשי להלוואה של 250,000 לשבע שנים בריבית 5.5% יוצאת כ- 3,600 ש"ח בחודש בריבית הנוכחית. עליית ריבית תייקר את ההחזר (וגם את המשכנתא) ותשאיר פחות הכנסה פנויה. זה למעשה הפרמטר העיקרי למשחק - כמה כסף נוח לי להחזיר בחודש. אם לא נוח לי יותר מ- 1,800 ש"ח בחודש, אני פשוט לוקח הלוואה על חצי מהסכום.
מה דעתכם?
נערך לאחרונה ב: