החוקים הללו צריכים גם לא להעלות את מדד השחיתות או לגרום לרמת חינוך נמוכה או לפגוע בפתיחות לעסקים או לפגוע בזכויות קניין או עצמאות הבנק המרכזי וכדומה. דברים מדידים שהמחקרים הוכיחו שכאשר פגעת בהם פגעת בכלכלה.
לא תמצא אף כלכלן או איש מדע שיגיד לך או פירסם מאמר שאומר שהעלאה ברמת מדד השחיתות גורמת לכלכלה טובה יותר. ההיפך, המחקרים מוכיחים הפוך. כשאתה פוגע באחד מהמדדים שנחקרו, פגעת בכלכלה. זה לא מוטל בספק.
עכשיו, פה נשאלות השאלות האמיתיות שמהוות את מהות העניין מבחינת חוקרי הכלכלה,
האם חוק המתנות שלא יפסל על ידי בג״ץ מכייון שבג״ץ לא יוכל לפסול חוקים, ולדוגמא ראש עיר נוסע לטיפול שיניים בלונדון במימון קבלן שבונה בעיר, יגרום להעלאת מדד השחיתות או לא ?
מינויים שבגץ לא יוכל לפסול, למשל מועמד שהעלים מס ולקח שוחד להיות שר אוצר, האם זה יעלה או יוריד את מדד השחיתות ?
כמו שאמר שר החינוך, מטרה מרכזית של משרד החינוך זה להעביר כסף לחינוך החרדי. יעלה או יוריד את רמת החינוך הכללית בארץ ?
ולהזכירך, מדובר במדדים בינלאומים לשחיתות, רמת חינוך וכדומה.
ושאר החוקים שמוצעים כרגע ובג״ץ לא יוכל לפסול או להגן מהם, יעלו או יורידו את מדד שחיתות ? יעלו או יורידו את רמת החינוך במדינה ? יעלו או יורידו את רמת השירות של המגזר הציבורי ? יעלו או יורידו את זכויות הקניין במדינה ?
השאלה היא מה יקרה למדדים הללו בהינתן אוסף החוקים שמוצאים כרגע (ואפילו לא חוקי הרפורמה אלא החוקים שיבואו אחריה ובג״ץ לא יוכל לפסול). תשובה חיובית אפילו לאחת מהשאלות האלה גוררת פגיעה מוכחת בכלכלה, על זה אין ויכוח.
אכן, כפי שכתבת באופן מאוד בהיר ונהיר, (ושאפו לך), הנושא של שחיתות כמשהו מדיד ביחס לכלכלה, וכן רמת חינוך נמוכה וכו' הוא אכן עניין לכלכלנים, שיש להם את הכלים והידע למדוד ולבנות מודלים (ע''פ העבר וע''פ מקומות אחריפ בעולם ושאר כלים) בכדי להוכיח עד כמה X במדד השחיתות למשל משפיע Y על השקעות זרות, למשל.
אבל כפי שכתבת בעצמך, השאלה שיש פה, זו האם אכן החוקים המוצעים ייגרמו למדד השחיתות לעלות, לרמת החינוך לרדת וכו', שבזה, גם אם אכן יש לך דעה מוצקה (כפי שהבהרת) ואולי אף משכנעת, (ותתפלא, אולי גם אותי) מבכל אופן, יש עדיין אי אלו אנשים שסבורים אחרת, ובעניין זה, -ועל זה באה עיקר טענתי- אין יכולת מיוחדת לכלכלן על פני מישהו אחר חכם ואינטליגנט, כמוך למשל, (בלי ציניות) או על פני אדם אחר אינטילגנט מהצד השני.
כלומר, ברור שהנושא למדוד האם וכמה רמת חינוך נמוכה פוגעת בכלכלה, הוא עניין לכלכלנים, אבל השאלה האם הרפורמה המוצעת תוריד את רמת החינוך, הוא ממש לא עניין שלהם.
למשל, בנושא של תקציב ללא לימודי ליבה לחרדים, בהחלט יש מקום לטענה, (בלי להיכנס לשאלה אם זה מוצדק לתקצב אותם או לא) שכיון שבכל מקרה כבר עכשיו חלק גדול מהגברים החרדים לא לומדים ליבה, או השכלה פורמלית אחרת, מכל מיני סיבות, (תהא אשר תהא הסיבה, ענייין אידאולוגי, לחץ קהילתי ורבני, או סתם פרזטיות ועצלנות), גם אם נעלה את רמת התקצוב לתלמידם חרדים, לא ייפגע בכך יותר האחוז של אלה שכן לומדים ליבה, וממילא רמת החינוך לא תרד,
או למשל שבמקום לא לתקצב, דבר שלא הוכח כמניע לאורך השנים, לעודד לימודים למי שכן מעוניין, בכל מיני אופנים אחרים, דרך מכונים, קרנות וכו'
ושוב, זו שאלה שלכאורה אין בה שום עדיפות לדעה של כלכלן.
וכנ''ל בשאר הנושאים שציינת, כשחיתות, או פגיעה בחוסר הקניין, יכול לבוא אי מי ולומר שאדרבה, זה שלבג''צ יש כיום (לתפיסתו של הטוען כך) כח בלתי מוגבל, ותיאורטית הוא יכול לחליט מחר, שלמשל, זה לא צודק שבעלי דירה ייקבעו את שכר הדירה כרצונם, וייפגעו ע''י זה בחלשים, ויקבע שיש צורך בפיקוח על מחירי הדיור, או נניח הוא יכול להחליט שעקב האפליה רבת השנים כלפי הערבים, יש לתת להם העדפה מתקנת באקדמיה, והשכר מינימום שלהם גבוה משמעותית וכו' וכו', וע''י כך לפגוע ברמת החינוך, ובזכות הקניין כאן במדינה.
בתור מה יכול כלכלן לבוא ולומר שזו טענה לא נכונה?, זאת אומרת, וודאי שהוא יכול, אבל בדיוק כמו שאתה ואני יכולים, אף שאיננו כלכלנים. ולכן -להבנתי, אלא''כ תבהיר שוב את דבריך, - אין עדיפות לדעתם.
