ניהול זמן ופיתוח תחביבים.
אז קצת עדכון, בכל זאת עברו חודשים, התחלפה העונה.
גינת הקיץ שלנו גדולה משמעותית מגינת החורף. עם החשק מגיע תאבון. מבחינת ביוגז יש תכנון למערכת ביתית קטנה שתספיק לנו מבחינת דשן ובגז עצמו כרגע אין תוכנית להשתמש כי גז טבעי כלכך זול שזה יוצא מהומה רבה על לא דבר אבל ייצור דשן עצמאי נשמעת כמו מטרה ראויה כדי שהגינה תהיה עצמאית באמת. עוד לא ביצעתי כי זה לא תלוי רק בי. מפה לשם המחשבה על לייצר דשן עצמאית הייתה נראית לי קצת אופטימיזציה מסדר שני כי אנחנו מייצרים מעט פסולת אורגנית בטח מאז שהילדים חזרו לשגרה ואנחנו פחות בבית. נדמה היה שהמים הם נושא מהותי יותר, כי כמה דשן כבר הגינה צריכה. גינות בסוף משתמשות בלא מעט מים, וירקות נראים לי צמאים במיוחד. עוד בעיה היא שעם השמחה וההתלהבות הגינה גדלה, וכעת יש לנו לא מעט שתילים של מלפפונים, עגבניות, קישואים, פלפלים וגמבות שהצטרפו לגינה שלנו. מצד אחד זה באמת כיף, מצד שני עוד אין לנו מערכת השקייה ולהשקות את כל השפע הזה קצת מייגע. התוכנית המקורית הייתה להעביר את זה לאחריות הילדים אבל הם לא בעניין. אז התחילה המלחמה ואיתה זמן ילדים בבית כי בלתי אפשרי לעבוד כשיש אזעקות אבל נגרות קלה ועבודה בחצר כן אפשר לעשות. וצריך להפעיל ילדים, אבל אנחנו כבר אחרי הקורונה אז זה קטן עלינו. הקושי הנוסף היחיד הוא שאנחנו קצת בלחץ וזה קצת קשה להשרות ביטחון ככה.
בכל מקרה, הבאנו מיכלים ותפסנו את כל המים שיורדים מהגג דרך המרזבים. זה מקצר זמני השקייה כי כבר המים נמצאים במיכל ולא צריך למלא אותו, מספיק לטבול משפך ולהשקות. מכאן הבנתי שהבעיה היא השקייה עם צינור כי מה לעשות הגינה שותה יותר מחצי שעה של צינור וזה לא בר קיימא לעמוד כל כך הרבה עם הצינור. זה לא שמערכת אוטומטית מחוץ לתקציב שלנו, אבל כרגע אנחנו פשוט מכסחים הלוואות וזה הכי חשוב. המים שיורדים הם ממערכת שטיפה של הסולארית, ולמי שמתעניין בסולארי המערכת הסולארית שלנו מניבה מעבר לתחזיות באופן עקבי יותר מחצי שנה. מדעית קשה לדעת בדיוק מדוע, אבל כנראה שזה שילוב של שנה שמשית וזה שהפאנלים כל הזמן נקיים. (שלא היה ידוע לחברה שנתנה לנו את התחזית).
אז עקב התגלית עם המרזבים התחלנו לתפוס מים במקלחות וכדי שיהיו מספיק מים כל המשפחה נרתמת לזה. לילדים זה מאוד חיבר אותם לגינה (וגם כיף להם שיש גיגית בכל מקלחת), לנו זה חוסך לא מעט זמן בהשקייה כי לשפוך דלי בזהירות הרבה יותר מהיר מאשר להשקות עם צינור. מבחינתי זו דיי תגלית, כי תמיד הסתכלתי על כל הקטע של להתקלח עם גיגית משהו שאינו ממש בר קיימא כי זה המון התעסקות. אבל במצב הנוכחי, מה שגורם לנו להתמיד זה שזה באמת חוסך המון זמן כאשר האלטרנטיבה היא לחזור להשקייה בצינור. פתאום מיכל שמתמלא בצורה אגבית במקלחות הופך להיות הפתרון הכי יעיל שיש לנו כרגע כדי לתחזק את הגינה. זמן ההשקייה ירד לחמש דקות פתאום מערכת השקייה אוטומטית כבר לא נראית כל כך חשובה. לא שווה להתאמץ בשביל לחסוך חמש דקות ביום, כשנגיע שוב לחצי שעה נחשוב על הנושא בשנית.
כבר כחודשיים שאנחנו לא מוסיפים מים לגינה, זה כנראה מורגש בחשבון המים שירד (אבל באמת שקשה לדעת בוודאות ונצטרך עוד כמה חודשים כדי לפתח השארה מבוססת) והסיפוק מזה שיש ירקות שבעצם גדלים לנו מהמים שאנחנו תופסים במקלחות ומהגג כנראה עושה אותנו ואת ילדינו שמחים יותר מהערך הכלכלי של אותם ירקות. מה שכן, נראה שאין בינתיים פחת כלל בתנובה מהגינה למעשה היא לא ממש מגיעה לצלחת הילדים בגדול קוטפים מהשיחים ואוכלים במקום (אבל תראו לי הורה מתלונן שהילדים אוכלים בריא, טוב לפעמים הם רבים על תות או מלפפון אבל גם זה סה"כ נורמלי). בירקות מהסופר לפעמים אנחנו אוכלים הכל, לפעמים הם נרקבים לנו אז מהבחינה הזאת הרבה יותר מוצלח שהירקות על השיח עד שממש צריכים אותם. ובכלל גננות קצת עוזרת עם הקריירה מאוד תחרותית, ועם מלחמות ומרעין בישין מלחיצים אחרים זה משהו מאזן. המלפפונים גדלים כרגיל גם כשבחוץ כל העולם קורס לתוך עצמו.
זה גם קצת תחום של ניסוי וטעיה - ויש כל מיני דברים שקשה להסיק רק מחומר באינטרנט כמו למשל איפה לגדל כל צמח, כאשר יש חלקים חמים יותר ופחות וכמות השמש תלויה בדיוק במבנה של הבית והכיוונים. ויש איפה לטעות לדוגמא כבר הרגתי לא מעט תותים כי מיקמתי אותם קרוב מידי לגדר מתכת שהופכת לכבשן בשמש הבאר שבעית. אבל אם משהו למדתי ממניות זה לפזר סיכונים ולא לשים את כל הביצים על סל אחד, ולכן לא הרגתי את כל התותים ואלה ששרדו הם מתוקים במיוחד כי מאוד התאמצתי בשבילם. עם הזמן הניחושים לגבי המקומות הנכונים לגדל הופכים להיות טובים יותר. וזה נדמה שאחוזי ההצלחה עולים.
מחשבות לעתיד זה לגדל ירקות במקומות לא כל כך שגרתיים כמו על פרגולות או ממש על הגג אבל זה כאשר נצליח למלא את כל המקומות הסטנדרטים אם ישארו לנו מספיק מים ממוחזרים. (אולי נגדל הידרופונית במקומות כאלה כי זה חוסך המון מים ומשקל). אחרי ההרחבה של השבת האחרונה (עוד עשרה שתילים של גמבה ועוד עגבניות) אנחנו ממש משתמשים בכל המים שהמשפחה מצליחה לתפוס ועכשיו כדי להמשיך להתרחב צריך למצוא דרכי השקייה יותר חסכוניות. יש כל מיני דברים שאפשר לעשות כמו לחפות את הקרקע ולעבור להשקות מאוחר כשלא חם אבל כנראה שרוב הדברים האלה יחכו לקיץ כשנצטרך לבדר את הילדים באוגוסט.
עוד מחשבה שכרגע נשארת ברמה המחשבה היא להצליח לתפוס את כל המי גשם שירדו על הגג בחורף, מחישוב לפי הישיגי הנבטים שישבו בעבר את האיזור הגיאוגרפי הזה והצליחו לתחזק חקלאות בת קיימה לאורך זמן. הם היו צריכים לנקז מים מ30 דונם בשביל לגדל דונם אחד של ירקות למשך שנה. זה אומר שמגג של 130 מטר ניתן בטכנולוגיה נבטית (ושלנו כנראה טובה יותר) להחזיק קצת יותר מארבעה מ"ר של ירקות למשך שנה שלמה. השאלה כמה מסובך הוא באמת לתפוס ולאחסן מים בחורף למשך שנה שלמה ואיך מתמודדים הם מרעין בישין שיכולים להגיע למים. טוב זה לא משהו קונקרטי, רק מחשבה שיושבת לה בראש. וכמובן שלא נעשה את זה עד שנבין איך עושים את זה בטוח. ועל הדרך יש גם פתאום מחשבות נדל"ניות על בוא נבנה לעצמנו בית כמו שאנחנו באמת רוצים כזה שיש בו שימוש הכי נכון שיש במים וגג מוצלח לשמש וגינה הרבה יותר גדולה. אבל משום מה מרגיש לי שדווקא השטח הקטן יחסית מאפשר המון יצירתיות. אז יש גם ייתרון במצב הנוכחי, בוא אנחנו מגדלים לגובה וכל פעם שיש זמן פנוי אפשר לנצל אותו לעוד פרוייקטון בגינה. מינימליזם בכל זאת, זה משהו מאוד יפה בעיני וכבר הבית הנוכחי הוא הרבה מעבר למה שאיי פעם חשבתי שנרצה. בכל מקרה כמו עם המחקר, כמות הדברים שמתחשק לי לנסות בבית גדלה מהר יותר מהיכולת הצנועה שלי באמת לבצע אותם. כל פעם שיהיה זמן לזה, אקח את הפרוייקט שנראה לי הכי ישים והכי כיפי.
