היי
אני צופה פסיבי בפורום שנים רבות.
נעזרתי בפורום רבות, ועל כך תודה לסולידית היקרה.
ההודעה של פותח האשכול
@wish עוררה בי הזדהות גדולה, כי יש לי סיפור חיים עם הרבה קווי דמיון.
אך בעיקר הזדהיתי עם רוח הדברים במשפט מסוים כפי שאפרט בהמשך.
וזה הניע אותי להירשם לפורום ולספר את סיפורי.
מתנצל מראש על הטקסט הארוך. ועל התגובה המאוחרת.
רק לפני כמה ימים ראיתי את ההודעה הזאת, ולקח לי כמה ימים לכתוב. כל יום כשהתפנה לי זמן, ישבתי לכתוב עוד קצת.
גם אני נולדתי למשפחה חרדית-ליטאית-אשכנזית הארד-קור בקהילה שמרנית מאוד.
החינוך היה קיצוני ורווי אלימות. הן בבית והן בתלמוד תורה. (כך היה מקובל אז. היום כבר אין כמעט אלימות.)
הייתי בחור ישיבה עילוי ומתמיד. ממש ברמה של ללמוד כ14 שעות תורה ביום וכל השאר לשינה, אוכל ותפילות.
אך הייתי מקורי ועצמאי, ככל שבגרתי גדולי הפוסקים החרדיים לא היוו מקור סמכות מחייב עבורי.
למשל סברתי שעקרונית מותר להפעיל חשמל בשבת, ולכן בתנאים מסוימים הייתי משתמש בסתר בחשמל בשבת באופן שאינו מקובל אצל החרדים.
מצד שני לא הייתי מוכן להיות חשוף לאינטרנט לפני שהתחתנתי, כי סברתי שאסור לי להעמיד את עצמי בפני פיתויים..
ככל שבגרתי, הלכתי ותיעבתי את הממסד החרדי והמפלגות החרדיות. על ההשתמטות משירות צבאי. על המלחמה באקדמיה ובלימודי חול. על שיטות הכפייה והדיכוי.
הצבעתי רק פעם אחת בחיי ל"יהדות התורה". ממש בתחילת גיל 18. וגם זה אחרי התלבטות קשה של נער שלא מבין הרבה מהחיים שלו.
ומאז לא הצבעתי למפלגות החרדיות. תיעבתי אותן. והתיעוב רק הולך וגדל.
כשהייתי בשידוכים (גיל 21) , התקשו להבין למה אני פוסל בחורה אחרי בחורה ממשפחות מיוחסות (נינות של "גדולי הדור").
לא יכולתי לספר להם שאני מחפש מישהי ממש פתוחה וליברלית שמסוגלת לקבל התנהגות שאינה לפי ההלכה המקובלת במגזר.
לשמחתי, ההתעקשות שלי השתלמה. ובסוף לאחר יותר משנה בשידוכים, מצאתי בחורה כלבבי. ליברלית משורש נשמתה.
בשנה וחצי שלאחר החתונה לא היו לי שום תוכניות ללכת לעבוד. למדתי בכולל אברכים. אפילו הייתי מוסר שיעורים לבני החבורה.
למרבה הפלא, אני ואשתי חשבנו אז שאין שום בעיה שאשב ואלמד תורה כל היום והיא תפרנס את המשפחה. ובהמשך אשיג משרה רבנית.
אשתי קרעה את עצמה בעבודות מתישות בשכר מינימום. ואני ישבתי ולמדתי בהתמדה גדולה.
אבל לאט לאט ראיתי שהעסק הזה לא עובד.
ראיתי שאנחנו חיים על סף התהום. ממש מחשבנים ברמה של אגורות. וההוצאות הולכות וגדלות.
כחצי שנה אחרי שהתחתנו, רכשנו דרך קבוצת רכישה זכות בנדל"ן, והתשלומים על זה הלכו והכבידו. ועוד מעט מגיע ילד לאוויר העולם..
בנוסף אשתי מותשת וחסרת שמחה. ולי נמאס מצרי המוח שסבבו אותי בכולל.
וכך ביום בהיר עזבתי את הכולל, והתחלתי לבדוק את האפשרויות העומדות לרשותי.
לאחר בדיקות, התגייסתי לצה"ל דרך מסלול שח"ר. אשתי תמכה ועודדה מאוד.
וכך בלי שום ידע מקדים. אפס באנגלית. אפס בביטויים לוגיים. מתמטיקה ברמה של ילד בכיתה ד. אפס הכרות עם מדעי המחשב. אפילו באקסל לא ידעתי להשתמש.
השקעתי את כל כולי, וכנגד כל הסיכויים עברתי בהצלחה את הקורס, והפכתי למתכנת מן המניין בצה"ל.
זה מאוד יוצא דופן. מתוך כ50 חרדים וחרד"לניקים שהגיעו איתי לקורס "מבוא לתכנות" רק כ20 שרדו והמשיכו לקורס תכנות. ורק כ16 עברו לבסוף את הקורס בהצלחה.
מתוך אלו שעברו היה רק עוד אחד שהגיע לגמרי בלי רקע כמוני שעבר את הקורס בהצלחה. והיה עוד אחד שנכשל ונתנו לו בחסד הזדמנות נוספת ואז הוא עבר על הקשקש. כל השאר היו חרד"לניקים או חרדים מודרניים שהגיעו עם ידע מוקדם באנגלית, מתמטיקה, ומדעי המחשב.
שירתי בצה"ל בחובה ובקבע כ4 וחצי שנים. ואשתי עבדה בעבודות מזכירות. הגענו ביחד לכ10K בחודש. חיינו בצמצום והצלחנו אף לחסוך מעט.
עם הזמן חל שינוי אצלי גם ביחס ליסודות הדת. כאשר היום אני אמנם דתי רגיל מבחינה רגשית ומעשית, אך מבחינה שכלית נמצא במקום אחר לגמרי מהדתי הממוצע (עניין מורכב שלא כאן המקום לפתוח אותו)
אשתי מאמינה יותר גדולה ממני. אבל היא ליברלית בנשמתה עם שכל ישר ובריא. כך שאין לנו שום בעיות בקטע הדתי. ובפרקטיקה כמעט אין ביננו פערים.
אנחנו נשארנו במגזר החרדי כחרדים מודרניים, אפילו חרדים לייט. כדי לא ליצור זעזועים מול המשפחה, הילדים והחברים.
הבנות לומדות בבית ספר של חרדים מודרניים.
אבל הבן שלי נשאר בתלמוד תורה ללא לימודי אנגלית. רצינו להעביר אותו, אבל הוא לא רצה לעזוב את החברים שלו.
אז אנחנו לימדנו אותו בבית אנגלית. (אשתי בעברה למדה הוראה באנגלית) הוא קלט את השפה מאוד מהר. יודע לקרוא ולהבין ברמה בסיסית.
בקרוב הוא יעלה לכיתות הגבוהות שמפסיקים ללמוד מתמטיקה, ואז נדאג שהוא ימשיך ללמוד מתמטיקה בבית.
ואולי בהמשך נשלח אותו לישיבה תיכוניות.
לאחר השחרור מהצבא העדפתי ללכת לחברה גדולה שאמנם תשלם לי פחות, אך העבודה יותר רגועה ויציבה. אשתי פתחה עסק עצמאי והיא מצליחה מאוד.
במעלה הדרך חסכתי והשקעתי דרך קרנות השתלמות וקופ"ג להשקעה במדדי ת"א 35, וS&P500. וגם קצת במדדי אג"חים מסוגים שונים.
לפני כמה שנים רכשנו דירה במקום שבו גרנו בשכירות.
לצורך זאת מכרתי את הנדל"ן, משכתי את כל ההשקעות, וכמובן לקחתי משכנתא.
ואז כעבור כמה שנים, החלטנו לשפץ ולהוסיף חדרים לדירה.
אז שוב משכתי את כל ההשקעות, איכשהו זה יצא בדיוק בתחילת 2021 ממש בתחילת הנפילות שעדיין לא רואים להן סוף..
כך שכרגע אין לנו הרבה חסכונות. ומאידך משכנתא של כ580K
אבל אחרי עליית המחירים הפסיכית שהייתה בשנה האחרונה, שווי הדירה שלנו כבר זינק לאזור ה-2.5 מיליון.
כיום אני ואשתי ביחד מכניסים כ-31K בחודש בממוצע. שזה מספרים נשגבים במושגים של חרדי ממוצע. וזה לא כולל כל מיני הטבות כמו דלק בחינם לרכב מהעבודה ועוד שלל הטבות שקיימות בהייטק.
כאשר ההוצאות שלנו כ17K בממוצע לחודש.
כך שנשאר לנו כ14K לחיסכון.
ספציפית עכשיו ההוצאות גדולות מהרגיל כי אנחנו עדיין סוחבים תשלומים על הבניה והשיפוץ, אבל בקרוב זה אמור להסתיים.
כרגע אני מתלבט כמה להפקיד להשקעות וכמה להשאיר בשביל פירעון חלק מהמשכנתא.
הריבית והאינפלציה ייקרה לי את המשכנתא בכ500 ש"ח. ואני חושש שהריבית והאינפלציה איתנו לעוד הרבה זמן..
יש לי אפשרות להשיג דרך מועדון כלשהו הלוואה של 70K ל7 שנים ללא ריבית, והגעתי למסקנה שלמרות שזה כרוך בתנאים מעצבנים של העברת משכורת, פתיחת חשבון, ושימוש באשראי. שווה לקחת את זה כדי לפרוע חלק מהמשכנתא.
אגב,
@wish לא יכולתי להתאפק. ממש מתחשק לי להחמיא לך,
28K נטו, זה בברוטו מעל 55K. (בהנחה ולא כללת בנטו ניכויים וההפרשות להשתלמות ולפנסיה.)
שאפו ענק!
לכאורה אני ותיק ממך בכמה שנים ועדיין רחוק מסכומים כאלה. גם אילו לא הייתי לוקח רכב מהעבודה, הנטו שלי היה באזור ה20K.
אז אתה כנראה תותח אמיתי.
מאחל לך המון בהצלחה!
ועכשיו למשפט המסוים שהזדהיתי עם רוח הדברים שלו:
והחלק הכי מורכב, ורק חלקו הוא עניין כלכלי, עקב ההכרות האינטימית שלי עם החברה החרדית אני מאוד לא מאמין בעתיד של מדינת ישראל כמדינה מערבית חופשית עם כלכלת שוק סבירה (15-20 שנה קדימה) ואני רוצה לבנות לאט לאט את היכולת להגר למדינה באיחוד האירופי (יש לנו דרכונים אירופאיים) בצורה שלא תפגע בצורה משמעותית מדי רמת החיים שלי של אשתי וילדיי, עד כמה שאפשרי בתור מהגרים, וכמובן שאם הכל פה יתחרפן פתאום לגמרי, נוכל לתפוס את הטיסה הקרובה ולעוף.
אני חושב כמוך שהציבור היהודי הלא-חרדי לא מכיר את החרדי הקלאסי השורשי שמהווה את רוב המגזר ומוביל את המגזר.
בד"כ יוצא להם להכיר את החרדי הפתוח והמודרני או המסבירן שרוצה לעשות "קידוש השם".
ואלו גם בד"כ יגידו לחילוני: הנה אתה רואה? עכשיו שאתה מכיר חרדי, אתה רואה שהשד לא כזה נורא..
אבל האמת שאילו היו מכירים מה הולך בפנים, היו מבינים את עומק הבעיה והסכנה.
הממסד החרדי לעולם לא יתרכך ויתפשר על שיטת החינוך ואורח חייו. אין שום סיכוי!
החינוך החרדי הוא עוצמתי, נוקשה, מתוחכם, ויציב מאוד.
בניגוד למיתוסים, אצל החרדים השורשיים אין כמעט יציאה מהעולם החרדי (בקושי 3%). רק אצל בני החוזרים בתשובה יש שיעורי עזיבה משמעותיים (כ20%).
החרדי השורשי הממוצע מחוסן מאוד מפני השפעות זרות. הוא בז לערכי הדמוקרטיה וחרויות הפרט, חסיד של דיכוי וכפייה, על חופש ביטוי אין בכלל מה לדבר, מאמין באמונה שלמה שאם נשמור תורה ומצוות אז השם ידאג לנו לפרנסה ויגן עלינו מהאויבים ולא נצטרך לעבוד ונסתדר בלי צבא ואקדמיה, ויש לו יחס חשדני מאוד ואף מלגלג כלפי המדע.
אגב, בניגוד לפרסומים הרדודים ש70% מהחרדים משתמשים באינטרנט.
כשבודקים את הנתונים מגלים שזה כולל הטענת רב-קו או תרומה ב"נדרים פלוס" במכשירים הציבוריים.
בפועל פחות משליש מהחרדים מחוברים באופן יומיומי לאינטרנט.
וגם המחוברים, לרובם המוחלט יש סינון קפדני.
ואלו שאין להם סינון, ברובם אינם חרדים שורשיים, אלא חוזרים בתשובה, קהילות שוליים, או חוצניקים שלא נטמעו.
החרדים מכפילים את עצמם בערך כל 16 שנים, ולשאר האוכלוסייה היהודית זה לוקח כ35 שנים.
למעשה, למיטב ידיעתי, המגזר החרדי הוא היחיד בעולם שהילודה שלו אינה במגמת ירידה ב50 שנה האחרונות.
אפילו אצל הבדואים הילדוה יורדת, אפילו בקהילת האמיש בארה"ב הילודה יורדת, אמנם באופן איטי, אך עקבי.
ומכאן המסקנה הפשוטה והריאלית: בטווח הארוך, אין עתיד למדינה הזאת.
הלוואי ואני טועה.
בכל אופן, דאגתי שאשתי וילדי יהיו בעלי אזרחות זרה ליום פקודה.
אז למה אני לא עובר לחו"ל כבר עכשיו?
1) אשתי לא רוצה.
2) משפחה וחברים.
3) אולי שאר היהודים יתעשתו ויורידו כפפות מול החרדים (אפרט בהמשך מה לדעתי צריך לעשות).
4) כמו שאמר בן גוריון: במדינת ישראל מי שלא מאמין בניסים הוא לא ריאלי.
5) כאן אני מגיע לסיבה שכתבתי שאני מסכים רק עם רוח הדברים, כי הפריע לי שכתבת טווח של 15-20 שנה.
להערכתי בטווח של 15 שנה, כנראה שלא יהיה שינוי דרמטי במדינה.
"יהדות התורה" מן הסתם תעלה מ7 ל9 מנדטים, ולגבי ש"ס לא בטוח שיהיה שינוי, קשה לנבא כי כחצי ממצביעיה לא חרדים.
האם זה כזה ביג דיל? לא בהכרח. זה תלוי מאוד בסיטואציה הפוליטית שתהיה.
אבל כשמסתכלים לטווח הארוך יותר, מבינים את המשמעות המחרידה של הגידול הדמוגרפי החרדי.
קשה לחזות בדיוק, בעיקר בגלל שמצביעי ש"ס אינם אחידים, אבל בגדול אם נקפוץ 50 שנה קדימה, אז מסתבר שהמפלגות החרדיות כבר יהיו באזור ה30 מנדטים.
ואם נקפוץ 100 שנה קדימה אז לא מופרך שהמפלגות החרדיות יחזיקו ברוב בכנסת (אם הכנסת עוד תהיה קיימת..). אבל זה גם יכול לקחת הרבה יותר שנים. תלוי מה יקרה עם ש"ס.
מה לדעתי צריך לעשות?
1) פירוק האוטונומיה החרדית. (השטן נמצא בפרטים הקטנים).
למשל: ביטול חסימת ניוד של קווי סלולר ב"קומה הכשרה" (מה שיועז הנדל עשה ובג"ץ הקפיא),
ביטול היכולת של עיריות חרדיות למנוע הקמת בתי ספר חרדים-ממלכתיים, חיוב פריימריז במפלגות, חיוב ייצוג נשי במפלגות.
2) שלילת הכוח הפוליטי החרדי. (דמוקרטיה מתגוננת מול איום קיומי צריכה לנקוט באמצעים אגרסיביים).
למשל: לקבוע שמי שיש לו רישום פלילי אינו יכול להשתתף בבחירות ולהטיל רישום פלילי למשתמטים מחובת גיוס או לתומכים במשתמטים, וכן למי שלא שולח את הילדים שלו למוסדות שמלמדים ליב"ה ועומדים תחת פיקוח.
3) שלילת כל ההטבות לחרדים. (על אמת, בלי קומבינות).
למשל: רק מי שממצה כושר השתכרות, ולא השתמט משירות צבאי, יוכל להנות מביטוח הבריאות הממלכתי, מתחבורה ציבורית מוזלת, הנחה בארנונה ובמעונות, וכן על זה הדרך.
מה הסיכוי שעשירית ממה שכתבתי יקרה? שואף לאפס.
כי הציבור לא יבין את הסכנה עד שיהיה מאוחר מידי, והמנהיגים שלנו חושבים רק על הטווח הקצר.
