טוב כיוון ששאלו על רמלה ואף אחד לא כתב עדיין אז אכתוב מה שאני יודע.
גילוי נאות: לא גרתי ברמלה, אבל קניתי שם נכס שאני משכיר ואני מגלגל בראשי לעבור לגור שם כשהשכירות תגמר (סוף 2020)
אז לפני שאתייחס לקירטריונים חשוב לציין שרמלה זה מקום מגוון, שיש בו מקומות טובים, מקומות חלשים, ומקומות לא טובים (ג'ואריש למשל). אבל המקומות הטובים ממש קרובים לאידיליה סולידית:
1) יוקר הנדל"ן: בעיקר במונחים של דמי השכירות, אבל לא רק. אפשר לשכור דירת שני חדרים לעצמך ב2350 שח ( אני יודע, אני משכיר אחת כזאת
). האמת שבגלל שהם שוכרים טובים שלא מטריחים אותי אף פעם אני עושה להם מחיר טוב, אז יש סיכוי שזה קצת יותר. 2500 2600 כזה.
2) יוקר המזון: בעיקר אם ישנו ספק גדול של מוצרי מזון בסיטונאות בקרבת מקום. יש את השוק המפורסם של רמלה- נראה לי שהסולידים האמיתיים יוכלו בחמישים שקל לקנות אספקה לשבוע. זה שוק ממש זול, במיוחד בשישי לפני שהוא נסגר. חיסכון אמיתי. יש שם גם בגדים, חומוס חליל המפורסם, כנאפה, וכל מה שצריך. חמש מתוך חמש.
3) קירבה לשירותים ציבוריים חיוניים כמו משטרה, מרכז רפואי, משרדי ממשלה (מבלי שיש צורך לצאת את גבולות היישוב). יש ברמלה את כל הדברים האלה ויותר. עיר רגילה מהבחינה הזאת
4) מותאם לתנועה שלא באמצעות רכב פרטי (תחבורה ציבורית סבירה ו/או שבילי אופניים). מאד. יש רכבת שמביאה אותך תוך 20 דקות לתל אביב. יש מוניות שירות, אם כי אני לא חושב שהם כל כך סימפטיות באמצע הלילה. הרכבת גם מביאה אותך לירושלים במהירות, ומגיעה פעם בחצי שעה. אני רק ברמת גן ובאוטובוס לוקח לי הרבה יותר זמן להגיע לתל אביב משלוקח לי מרמלה. אידיאלי למי שלא מחזיק אוטו. חמש מתוך חמש.
5) הטבות מס ייחודיות (ישובי קו עימות? אילת?). אין.
6) זיהום אוויר נמוך. נקודת התורפה של העסקה בעיני- יש את מפעל נשר שמזהם אויר. אני יכול להגיד שזה לא מורגש או משהו, ויש בהחלט מצב גדול שהזיהום בגוש דן עובר אותו, אבל פסיכולוגית זה מה שמונע ממני לקחת את הדברים שלי ולעבור לגור שם עכשיו. אם המשאלות שלי יתגשמו ויסגרו יום אחד את המפעל הזה, אני באמת חושב שרמלה באיזורים הטובים תהיה מקום אידיאלי לסולידי החוסך. מה שכן חיפה יותר גרועה לדעתי מהבחינה הזאת. ציון 1 מתוך חמש.
7) מנטליות "חיה ותן לחיות". אחד האתגרים הגדולים עם סגנון החיים הזה למצוא סביבה שלא תקטול אותו באופן אוטומטי, הן לפני ההגעה לעצמאות כלכלית והן לאחריה. במקומות כמו צפון תל-אביב לצפות ליחס סלחני כלפי אדם שבוחר שלא לבזבז בכפייתיות. בבני-ברק, לעומת זאת, קל יותר. מצד שני, בתל-אביב יש כבוד רב יותר לחירות הפרט ו"חיה ותן לחיות", ובבני-ברק פחות. כן, הסתירה ברורה לי. זו הסיבה שהרעיון כל כך בוסרי ולא הבשיל לפוסט
הרעיון הוא שאני רוצה להיות מסוגלת לנהל שיחה עם השכנים שלי מבלי שישפטו את האופן בו אני חיה. אף אחד לא ישפוט אותך ברמלה. האוכלוסיות די מגוונות, יש פה הכל מהכל, ולכן אין ברירה אלא לקבל את כולם. מלא שופוני ופוזה אין כאן.
8) העדפה לישוב קטן עם מינימום תקנות ו"חוקי עזר עירוניים". אינני בטוח שהבנתי לעומק את עניין התקנות. רמלה איננה ישוב קטן, אבל אני לא חושב שהיא מקום דקדקני או משהו כזה.
9) פשיעה נמוכה- טוב רמלה זה רמלה, ויש לה את האזורים הבעיתיים שלה, אבל ממש אני לא רואה בעיה בלחיות שם. כשאתה גם ככה חי בצמצום, אין לך הרבה מה לסכן, אז נכון את הזהב לא הייתי מאכסן שם, גם לא בכספת, אבל לגור שם? תכלס באיזורים שאני מכיר נראה לי בטוח לגמרי. יותר מלוד לדעתי. שוב, אני לא מדבר על ג'ואריש, ברמלה בהחלט צריך לבחור את הסביבה שלך טוב. ציון:2 מתוך 5 "פחות גרוע ממה שאתם חושבים במקומות הטובים".
10)רמת ביטחון אישי גבוהה (יחסית לשאר הארץ) לדתי רמת הביטחון ברמלה סבירה בהחלט לנשים, ולא מנידה עפעף לגברים, ועם זאת היא לא בטוחה כמו תל אביב רמת גן או חולון, אבל זה לא משהו שמרגישים ביום יום, ולסולידי מטבעו אין גם מה לקחת או איך להסתבך.
לדעתי אם לא היה את מפעל נשר רמלה היתה מאד אידיאלי, אך כיוון שזיהום אויר הוא לא צחוק, ועל אף שאינני מבין גדול בתחום וישש סיכוי שהזיהום שאני נושם ברגעים האלה ברמת גן שבגוש דן המפויח גדול הרבה יותר, זה מקשה עלי לעבור לשם עדיין. כך או כך- מבחינה סולידית רמלה היא מקום אידיאלי לחוסכים, ולו רק בגלל השוק ומחירי הדיור, ולכן אני מביא זאת לתשומת ליבכם.
