יצאתי לדרך העצמאית שלי בגיל צעיר מאוד.
כבר בגיל 19, לאחר שנפלטתי מחוויית הגיוס הלא מוצלחת שלי, חבול משהו, נזרקתי במהרה למקום העבודה הראשון שלי
עגלת קפה במבנה ציבורי .
וכך למדתי את השיעורים הבסיסיים שלי בניהול עובדים, ניהול מלאי, תזרים מזומנים ויזמות.
הייתי כל כך מרותק מהעיסוק (הספקתי לעבוד בכל מיני פרויקטים שונים ותפקידים משתנים ובעיקר למדתי) שלא עבר זמן רב ונדבקתי בווירוס היזמי וברעיון שמשותף להרבה מאוד עובדי בתי קפה/ מסעדות ובייחוד בארץ היזמות הישראלית. וכבר היה לי ברור שאם אני יודע כל כך טוב כל מה שצריך על ניהול והקמת עסקים שאין סיבה שמהכישורים שלי יתפרנס יפה מר פדחת עגלגלה תוך שהוא משלם לי תמיד הרבה פחות ממה שהייתי תורם/ מייצר לו.
מפה לשם הבנתי שעליי להקים עסק משלי.
לא אפרט כאן את כל הקורות אותי בחמשת השנים הקשות ברובן בעולם בתי הקפה, זאת אייחד לפוסט נפרד, אבל גיליתי בדרך הקשה מה הן התוצאות של התנהלות פיננסית גרועה (הסתמכות על הלוואות ומימון תוך לקיחת סיכונים גבוהים).
אסכם ואומר שיצאתי בשן ובעין תוך מחיקה של כל כסף שהיה לי, למשפחתי וכל כסף שיכלתי ללוות. תוך שאני לומד במקביל, מאוחר מדי לעסק ההוא, איך נראית התנהלות פיננסית אישית מחושבת ברוח הסולידית.
היום אני כמה שנים אחרי. התחלתי את המסלול השני שלי תוך ניסיון ללמוד כמה שיותר מאותן חוויות מעצבות של היכרות עם עסק שלא עובד מספיק טוב ולא מצליח לכסות את ההתחייבויות שלו.
החלטתי שאני רוצה להפוך למקצוען בצד הכספי בשביל להתמקצע בדיוק באותו מקום שהיה החולשה הגדולה ביותר שלי.
הלכתי ללמוד לימודי מקצוע הנהלת חשבונות והצטרפתי לקורס יזמות. תוך שאני עובד ב2 עבודות בשביל לצבור ניסיון ולבנות תזרים מזומנים בריא.
היום, מספר שנים קדימה, יש לי בסיס לקוחות קבוע שמשלם לי ריטיינר חודשי על שירותים של חשבות, ניהול כספים וניהול חשבונות. וכן הכנסה מפרוייקט של איתור כספים אבודים וטיפול בחילוצם, מלקוחות משתנים.
כך שהעסק השני שלי משתמש בתובנות שבאו מההסתבכויות של העסק הראשון, שהראשונה שבהן היא יצירת כסף מייעוץ ושירותים ללא הזדקקות להון עצמי ובניית עסק נקי מהלוואות, חובות והוצאות שוטפות (אני עובד מהבית או ממשרדי הלקוחות, אין לי עובדים כך שההכנסה שווה כמעט לרווח לפני מס).
במקביל אני משקיע את כספי החסכונות שאני צובר בשוק ההון, בפיזור רחב, בעיקר באמצעות תעודות סל וכלים סולידיים בדמי ניהול נמוכים.
אני חוסך בין 30-65% מהכנסותיי החודשיות ואותם אני מקצה לתוך תיק ההשקעות.
ובעבודה נכונה אגיע תוך מספר שנים לא ארוך לחסכון שיספיק בשביל עצמאות.
עד כאן. הכול טוב. רק שלאחרונה, עם התייצבות של העסק לאחר קצת תחלופה של לקוחות, אני מוצא בתוכי את אנרגיית היזם שמתחילה לבעור באברים.
הייתי יכול להשקיע אותה בהגדלת העסק שלי - מציאת לקוחות נוספים והכשרת עובד/ים שיבצעו חלקים מן העבודה.
אבל מרגיש לי שעליי ללמוד דרכים אחרות ליצור כסף. ובעיקר - הכנסה פסיבית, מושג שמלבד הבנתו בצורה תאורטית אני עדיין רחוק מלהצליח להגשים בחיים שלי.
והוא מקבל משנה חשיבות, שכן כיוון מאוד חזק שאני רוצה ושואף אליו בהמשך, הוא לעבור להתגורר במדינה אחרת. וחשוב לי שאוכל עד אז להצליח להתקיים בלי תלות בלקוחות המקומיים שלי. למרות שאני מקווה להמשיך לטפל ברובם.
עד כאן חלק 1
יש לכם כיוונים פאסיביים מעניינים בשבילי?
אשמח לשמוע.
כבר בגיל 19, לאחר שנפלטתי מחוויית הגיוס הלא מוצלחת שלי, חבול משהו, נזרקתי במהרה למקום העבודה הראשון שלי
עגלת קפה במבנה ציבורי .
וכך למדתי את השיעורים הבסיסיים שלי בניהול עובדים, ניהול מלאי, תזרים מזומנים ויזמות.
הייתי כל כך מרותק מהעיסוק (הספקתי לעבוד בכל מיני פרויקטים שונים ותפקידים משתנים ובעיקר למדתי) שלא עבר זמן רב ונדבקתי בווירוס היזמי וברעיון שמשותף להרבה מאוד עובדי בתי קפה/ מסעדות ובייחוד בארץ היזמות הישראלית. וכבר היה לי ברור שאם אני יודע כל כך טוב כל מה שצריך על ניהול והקמת עסקים שאין סיבה שמהכישורים שלי יתפרנס יפה מר פדחת עגלגלה תוך שהוא משלם לי תמיד הרבה פחות ממה שהייתי תורם/ מייצר לו.
מפה לשם הבנתי שעליי להקים עסק משלי.
לא אפרט כאן את כל הקורות אותי בחמשת השנים הקשות ברובן בעולם בתי הקפה, זאת אייחד לפוסט נפרד, אבל גיליתי בדרך הקשה מה הן התוצאות של התנהלות פיננסית גרועה (הסתמכות על הלוואות ומימון תוך לקיחת סיכונים גבוהים).
אסכם ואומר שיצאתי בשן ובעין תוך מחיקה של כל כסף שהיה לי, למשפחתי וכל כסף שיכלתי ללוות. תוך שאני לומד במקביל, מאוחר מדי לעסק ההוא, איך נראית התנהלות פיננסית אישית מחושבת ברוח הסולידית.
היום אני כמה שנים אחרי. התחלתי את המסלול השני שלי תוך ניסיון ללמוד כמה שיותר מאותן חוויות מעצבות של היכרות עם עסק שלא עובד מספיק טוב ולא מצליח לכסות את ההתחייבויות שלו.
החלטתי שאני רוצה להפוך למקצוען בצד הכספי בשביל להתמקצע בדיוק באותו מקום שהיה החולשה הגדולה ביותר שלי.
הלכתי ללמוד לימודי מקצוע הנהלת חשבונות והצטרפתי לקורס יזמות. תוך שאני עובד ב2 עבודות בשביל לצבור ניסיון ולבנות תזרים מזומנים בריא.
היום, מספר שנים קדימה, יש לי בסיס לקוחות קבוע שמשלם לי ריטיינר חודשי על שירותים של חשבות, ניהול כספים וניהול חשבונות. וכן הכנסה מפרוייקט של איתור כספים אבודים וטיפול בחילוצם, מלקוחות משתנים.
כך שהעסק השני שלי משתמש בתובנות שבאו מההסתבכויות של העסק הראשון, שהראשונה שבהן היא יצירת כסף מייעוץ ושירותים ללא הזדקקות להון עצמי ובניית עסק נקי מהלוואות, חובות והוצאות שוטפות (אני עובד מהבית או ממשרדי הלקוחות, אין לי עובדים כך שההכנסה שווה כמעט לרווח לפני מס).
במקביל אני משקיע את כספי החסכונות שאני צובר בשוק ההון, בפיזור רחב, בעיקר באמצעות תעודות סל וכלים סולידיים בדמי ניהול נמוכים.
אני חוסך בין 30-65% מהכנסותיי החודשיות ואותם אני מקצה לתוך תיק ההשקעות.
ובעבודה נכונה אגיע תוך מספר שנים לא ארוך לחסכון שיספיק בשביל עצמאות.
עד כאן. הכול טוב. רק שלאחרונה, עם התייצבות של העסק לאחר קצת תחלופה של לקוחות, אני מוצא בתוכי את אנרגיית היזם שמתחילה לבעור באברים.
הייתי יכול להשקיע אותה בהגדלת העסק שלי - מציאת לקוחות נוספים והכשרת עובד/ים שיבצעו חלקים מן העבודה.
אבל מרגיש לי שעליי ללמוד דרכים אחרות ליצור כסף. ובעיקר - הכנסה פסיבית, מושג שמלבד הבנתו בצורה תאורטית אני עדיין רחוק מלהצליח להגשים בחיים שלי.
והוא מקבל משנה חשיבות, שכן כיוון מאוד חזק שאני רוצה ושואף אליו בהמשך, הוא לעבור להתגורר במדינה אחרת. וחשוב לי שאוכל עד אז להצליח להתקיים בלי תלות בלקוחות המקומיים שלי. למרות שאני מקווה להמשיך לטפל ברובם.
עד כאן חלק 1
יש לכם כיוונים פאסיביים מעניינים בשבילי?
אשמח לשמוע.
