תחליט, תשואה זה חשוב או לא? אל תמכור לי את הביטקוין כהשקעה שמשפרת את העולם. שים את הכסף בתרומה למלחמה בסרטן או איזה משהו אחר אם אתה לא מחפש תשואה.
אני מתייחס לטענתך, שלא הייתה תשואה. ואומר שכן הייתה. כך מתנהל דיון. תשואה זה חשוב אבל אף משקיע לא קיבל הבטחה לתשואה, וסטושי לא כתב "התשואה פסיכית" במניפסט.
אל תמכור לי את הביטקוין כהשקעה שמשפרת את העולם.
לא אמרתי משפרת את העולם, אלא נכס חדש ואטרקטיבי שעונה על בעיות. האם זהב "משפר את העולם"? לא, הוא נכס טוב שנותן לי משהו.
אני יודע מה הוא כסף. מספר שאני רוצה שיגדל. פשוט.
לא יודע, למה אתה הולך סחור סחור בהסברים מסובכים ומפותלים לנסות למכור לי שביטקוין זה לא רק מספר ויש שם עוד איזה משהו מאחור.
אני משתמש בכסף לסחר חליפין (ולא מקדש אותו, לא מחזיק דולרים להשקעה, זה רק תווך לעשות סחר חליפין לזמן קצר, לקנות סחורות ומוצרים). פשוט.
אוקיי, אז ההסבר הוא שכסף הוא ייצוג של עבודה אנושית, אנרגיה. מובן שאפשר להשיג כסף בלי לעבוד, אבל זה תמיד כי מישהו אחר עמל כדי להשיג אותו.
כל דבר ניתן בחינם על ידי הטבע - הוא לא דורש שקל, הוא נותן לך פירות בחינם, וחיטה בחינם.
אבל כדי להנות מהפירות, צריך לעבוד - ללכת לקטוף את הפירות: עבודה אנושית. לשים זרעים (בחינם) באדמה (בחינם) ולחכות שיצמח מהם חיטה (בחינם): עבודה אנושית.
אפילו לחם הוא תגובה כימית שניתנת בחינם לאדם, אבל הוא צריך לעבוד כדי להפיק אותה, וזה אותו כנ"ל מהתפחת לחם ועד ביקוע אטום, כלום לא עולה מלבד עבודה אנושית.
עם השנים נוצר עודף, למשל, זרעים שלא מתכוונים לאכול מייד, והבינו שאפשר לתמחר איזשהו שווי עליהם (יחידות עמל), ולמכור לאחרים שלא יכולים או לא רוצים לעבוד בעצמם.
זרעים זה אחלה, אבל קשה להעביר ממקום למקום בכמויות, ועכברים יכולים לאכול אותם. כמעט כל האנושות החליטה להתחיל לייצג שווי עמל במתכות יקרות - יפות, שימושיות, נדירות.
בהתחלה סחרו במטילי מתכת ששוקלים, ואז נולד המטבע, חותם מדיני שמבטיח שיש X מתכת במטבע. בהמשך, שטרות, וחלק מהמטבעות, ייצגו רק הבטחה לפדיון במתכת מהמדינה.
כל זה עד המאה ה-20 - השלב בו החליטו שלוקחים בנקאות רזרבה חלקית למקסימום, ומבטלים כל עיגון למתכת יקרה, בכל המטבעות - אין מאחורי שום מטבע כלום, מלבד המנפיק.
אם המנפיק אמין - הכל טוב. האמון ב"מדינת ארה"ב מנפיקת הדולר" יכול להיות שווה לאמון האנושי ב"מתכת הזהב", אין הבדל.
מה קורה כשהמנפיק לא אמין? הרי אין מאחורה עיגון לנכס עם אמון היסטורי אוניברסלי, כמו זהב. העיגון היחיד הוא למנפיקה. מה קורה כשהיא מדפיסה בלי סוף, והערך נשחק?
מכיוון שביטקוין עונה על כל ההגדרות של זהב - יש יותר ממנו בכל שנה, אבל בכמות ידועה מראש, שלא מאפשרת מעשית להדפיס עד לאינסוף, הוא מהווה עוגן מודרני לכסף.
האם מדינות יאמצו את העוגן הזה? לא בטוח. האם אזרחים ינהרו לעוגן כזה, בדיוק כמו שהאמון מזהב נבנה מלמטה למעלה, בעולם משולל עוגנים? סביר להניח.
האם למדינות תהיה ברירה מלאמץ אותו, כשיהיה גדול מלהתעלם ממנו? כנראה שלא. האם בעולם בו הפיאט נשחק תחת מדיניות חוב גובר, וקיים נכס מעגן, תהיה ריצה למעגן? סביר.
לי זה לא מוכר. אני לא בונה תיאוריות כלכליות מורכבות על סמך 4-5 נקודות בזמן. כמו כן, תיאוריה שמתאימה את עצמה באופן רך, כל פעם קצת משתנה בצפי התשואה, התזמון וכו'...
וברגע שאתה מבין את הנ"ל - ברור למה בכל חציה, כל ארבע שנים כשהתגמול מכריית ביטקוין נחצה ל-2, ויש פחות כסף עתידי - יש ירידה בהיצע שמובילה לעלייה במחיר, ולהיפך.
כלכלה אינה מדע מדויק, אבל היא מתבססת על חוקי טבע כמו ביקוש והיצע, שפוגשים פסיכולוגיה אנושית ברורה. אני לא רודף תשואה, אני רק רואה מגמה אנושית כמעט בלתי נמנעת.