סיפור קצר על שתי צדיקות.
1. ישבתי על אחד מספסלי האבן הישנים (הזה עם שולחן אבן בצמוד) והתעסקתי בשלי.
ממרחק קצר זיהיתי גברת באיזור שנות ה-50 לחייה הולכת לקראתי.
היא הייתה רזה ושיערה התחיל להאפיר, אומנם כשהתקרבה זיהיתי מאפיינים נרקוטים אבל שום דבר שמפליל בוודאות.
היא ביקשה ממני כסף ונראתה כל כך נחמדה, הוצאתי את הארנק והנחתי 10 שקלים ביד שלה.
"צדיק, השם יברך אותך" היא אמרה והלכה באסירות תודה.
המשכתי בשלי, ראיתי אותה נכנסת לארומה או חנות דומה, חשבתי לעצמי בטח מקבצת שם עוד כמה שקלים.
המשכתי לעקוב אחריה אבל זה היה בלתי אפשרי לראות מה קורה בתוך הסניף
כמה דקות אחרי,היא יצאה משם עם שייק גזר (הכי גדול כמובן).
2. נכנסתי לתוך האוטובוס והתיישבתי לי בפאנן, היו הרבה אנשים בתחנה ככה שהתהליך לקח זמן.
לקראת אמצע התור נכנסה גברת, צעירה בשנות ה-30 לחייה, היא הייתה דתיה לייט.
ביקשה מהנהג שיוותר לה כי אין לה כסף, הוא התנהג אלייה באגרסיביות מסוימת.
הייתי בקצע השני של האוטובוס כשהבנתי שהם הסכימו שהיא תכנס לבנתיים עד שהוא יסיים לטפל בשאר התור שהיה מאחוריה.
משנכנסה לאוטובוס ישר התחילה לשאול אם מישהו יכול לעזור, אף אחד לא הגיב או הציע עזרה.
כשהתקרבה אליי שאלתי אותה כמה כסף חסר
היא אמרה לי אין לי כלום.
שאלתי אותה כמה כסף עולה הכרטיס ושלפתי את היד לארנק, היא התחילה להתנהג קצת מוזר ובהגנתיות.
היא סירבה לקחת את הכסף שלי ולקנות בעצמה את הכרטיס.
ששאלתי אותה מה הבעיה? היא ענתה לי
אני מרגישה ממש רע, אני חולה , כואב לי... אני חייבת לשבת.
שהתחילה הנסיעה הלכתי לנהג שאלתי אותו לאן היא הייתה צריכה ושילמתי לה על הכרטיס.
לקחתי את הכרטיס כולי שמח מרגיש שעשיתי משהו טוב בחיים האלה, הינה עכשיו אלוהים אוהב אותי - צדיק
כשהגעתי אלייה חזרה היא כבר הספיקה להתחפר לתוך המושב הקרוב לחלון.
היא לא יכלה להראות פחות מעוניינת בקיום שלי, בקושי שהרימה את עינייה כלפיי.
עם חיוך מרוח על כל הפרצוף מסרתי לה את הכרטיס ליד, אבל היא פשוט סירבה לקחת אותו.
אחרי כמה רגעים כשראת שאני מתחיל לאבד סבלנות, הציע פתרון תניח כאן היא אמרה והצביעה על הכסא שחוצץ בינינו.
הנחתי את הכרטיס שם וחזרתי למושב שלי.
כשירדה הגברת בתחנה שלה הלכתי למושב שלה ועוד הוא היה שם.
הכרטיס על המושב.
באיזשהיא צורה סימבולית - פאסיב אגרסיב היה חשוב לה ממש להראות כמה איכפת לה מהטובה שעשיתי לה ומהאחרים.
לקחתי את הכרטיס וזרקתי אותה בעצמי לפח, הרגשתי שוב טוב עם עצמי.
חודש לאחר מכן באותו קו בשעה אחרת ראיתי את אותה גברת, אותה טון ואותה טקטיקה.
