T
Tabbylover
שלום לכולם,
זאת ההודעה הראשונה שאני כותבת בפורום, אבל אני קוראת פסיבית מאוד ותיקה, ממש מהפוסט הראשון שהסולידית פירסמה. נמצאת באמצע בדרך לעצמאות כלכלית, רווקה בת 41, ללא ילדים (ובלי כוונה להיות אם של מישהו אף פעם, פשוט לא בשבילי). אני עובדת באדמיניסטרציה בכירה, גרה בצפון אמריקה. לצערי רחוקה עדיין מעצמאות כלכלית לפחות עשר שנים, ומנסה לנסות להעביר את הבאסה בסבבה...
לפני כמעט חמישה חודשים התחלתי עבודה חדשה במשכורת ממש ממש טובה, הכי הרבה שהרווחתי אי פעם. שיעור החסכון שלי די גבוה, אז התחלתי כמובן לחסוך ולהשקיע אפילו עוד יותר.
הבעיה היא שאחרי חמישה חודשים, נגמר ירח הדבש והתחלתי לראות את כל מה שלא טוב כאן. כשרק התחלתי לעבוד, הם אמרו לי שזאת תקופה חלשה בקיץ ושאין הרבה עבודה, ושבספטמבר דברים יתחילו לזוז קצת יותר. ובאמת לא הייתה עבודה, והיה לי קיץ קשה מאוד. הייתי באה לעבודה בזמן שכולם בחופשים שלהם, וממש לא עושה כלום כל היום חוץ מלהסתכל על השעון שזחל, לחפש שטויות מעניינות באינטרנט וללכת לשירותים/מטבח/לטייל בחוץ כל חצי שעה.
היה לי מאוד קשה מבחינה נפשית, אבל נתתי לזה צ'אנס כי אמרתי שאולי זה שווה את זה ושאני שופטת מהר מדי. אנחנו כבר באוקטובר, לכאורה דברים היו אמורים להשתפר. הבעיה היא שאמנם יש טיפל'ה קצת יותר עבודה, אבל לא ממש. אני שוב מאוד מאוד משועממת, אני לא עושה כלום כל היום, גומרת את כל המשימות שלי מהר או שמנסה למתוח כל משימה עד כמה שאני יכולה. אני מרגישה שזה מתחיל להשפיע על המצב הנפשי שלי, אני כבר מפתחת הפרעות שינה, מדוכאת והפסקתי לאכול כמו שצריך.
עזבתי את העבודה הקודמת שלי כי שם דווקא הייתה לי הרבה עבודה, אבל לא שילמו לי כמו שצריך ודי ניצלו אותי. כאן משלמים לי טוב, אבל אני לא עובדת. אני מאוד מבואסת מהמצב שלי כרגע כי באמת חשבתי שהנה סופסוף הגעתי למנוחה ולנחלה, והנה אני כבר חושבת למצוא עבודה חדשה.
הבאסה היא שהעבודה הזאת משלמת לי ממש טוב, ואני אוכל לקצר את הדרך לעצמאות כלכלית בכמה שנים טובות, אבל באמת שאין לי מושג איך אני אשרוד כאן כמה שנים בלי לעשות כלום, שלא לדבר על עוד חודש. לכאורה זאת נשמעת עבודה מהחלומות להרויח כסף בלי לעשות כלום כל היום, אבל אני אוהבת להיות עסוקה, וזה מרגיש כמו גיהנום.
אני גם צריכה לציין שחשבתי ללכת לבוס שלי לבקש עוד עבודה, אבל ממה שראיתי, הוא לפני פרישה וסופר את הדקות עד הפנסיה בעצמו. לפי דעתי הוא לא עושה כלום כל היום בעצמו חוץ מלארגן לעצמו משחקי גולף... אני גם די בודדה בעבודה ואין בנות אחרות שם כרגע מלבדי, אז גם חיי חברה לא ממש יש לי.
מה הייתם עושים במקומי?
זאת ההודעה הראשונה שאני כותבת בפורום, אבל אני קוראת פסיבית מאוד ותיקה, ממש מהפוסט הראשון שהסולידית פירסמה. נמצאת באמצע בדרך לעצמאות כלכלית, רווקה בת 41, ללא ילדים (ובלי כוונה להיות אם של מישהו אף פעם, פשוט לא בשבילי). אני עובדת באדמיניסטרציה בכירה, גרה בצפון אמריקה. לצערי רחוקה עדיין מעצמאות כלכלית לפחות עשר שנים, ומנסה לנסות להעביר את הבאסה בסבבה...
לפני כמעט חמישה חודשים התחלתי עבודה חדשה במשכורת ממש ממש טובה, הכי הרבה שהרווחתי אי פעם. שיעור החסכון שלי די גבוה, אז התחלתי כמובן לחסוך ולהשקיע אפילו עוד יותר.
הבעיה היא שאחרי חמישה חודשים, נגמר ירח הדבש והתחלתי לראות את כל מה שלא טוב כאן. כשרק התחלתי לעבוד, הם אמרו לי שזאת תקופה חלשה בקיץ ושאין הרבה עבודה, ושבספטמבר דברים יתחילו לזוז קצת יותר. ובאמת לא הייתה עבודה, והיה לי קיץ קשה מאוד. הייתי באה לעבודה בזמן שכולם בחופשים שלהם, וממש לא עושה כלום כל היום חוץ מלהסתכל על השעון שזחל, לחפש שטויות מעניינות באינטרנט וללכת לשירותים/מטבח/לטייל בחוץ כל חצי שעה.
היה לי מאוד קשה מבחינה נפשית, אבל נתתי לזה צ'אנס כי אמרתי שאולי זה שווה את זה ושאני שופטת מהר מדי. אנחנו כבר באוקטובר, לכאורה דברים היו אמורים להשתפר. הבעיה היא שאמנם יש טיפל'ה קצת יותר עבודה, אבל לא ממש. אני שוב מאוד מאוד משועממת, אני לא עושה כלום כל היום, גומרת את כל המשימות שלי מהר או שמנסה למתוח כל משימה עד כמה שאני יכולה. אני מרגישה שזה מתחיל להשפיע על המצב הנפשי שלי, אני כבר מפתחת הפרעות שינה, מדוכאת והפסקתי לאכול כמו שצריך.
עזבתי את העבודה הקודמת שלי כי שם דווקא הייתה לי הרבה עבודה, אבל לא שילמו לי כמו שצריך ודי ניצלו אותי. כאן משלמים לי טוב, אבל אני לא עובדת. אני מאוד מבואסת מהמצב שלי כרגע כי באמת חשבתי שהנה סופסוף הגעתי למנוחה ולנחלה, והנה אני כבר חושבת למצוא עבודה חדשה.
הבאסה היא שהעבודה הזאת משלמת לי ממש טוב, ואני אוכל לקצר את הדרך לעצמאות כלכלית בכמה שנים טובות, אבל באמת שאין לי מושג איך אני אשרוד כאן כמה שנים בלי לעשות כלום, שלא לדבר על עוד חודש. לכאורה זאת נשמעת עבודה מהחלומות להרויח כסף בלי לעשות כלום כל היום, אבל אני אוהבת להיות עסוקה, וזה מרגיש כמו גיהנום.
אני גם צריכה לציין שחשבתי ללכת לבוס שלי לבקש עוד עבודה, אבל ממה שראיתי, הוא לפני פרישה וסופר את הדקות עד הפנסיה בעצמו. לפי דעתי הוא לא עושה כלום כל היום בעצמו חוץ מלארגן לעצמו משחקי גולף... אני גם די בודדה בעבודה ואין בנות אחרות שם כרגע מלבדי, אז גם חיי חברה לא ממש יש לי.
מה הייתם עושים במקומי?
) מה טוב לך.
