תעזור לאנשים, אפילו שהם לא שווים את זה.
אני עוזר המון, בכל מיני תחומים, עושה את זה אך ורק בשביל עצמי ובשביל ההרגשה הטובה שלי.
המוטיבציה שלי היא לא העזרה לאנשים כמו ההרגשה הטובה שלי מול ועם עצמי (זה רעיון קבלי, לא להתעכב עליו - הרצון להינות לעצמי) ולכן העזרה הזו מחזיקה מעמד ומתמידה.
אני אולי נקרא ציני, אבל אני לא - אין מישהו שיותר טוב ממני שאני מכיר ושהתחרה בי בגרעפסים שמסוגלים להרעיד קירות.
שנים של ניסיון, תרגול, אימון ושקדנות מאז שהייתי זיגוטה שגידלה שערות בבית השחי.
זה מגעיל, אבל כל כך מגעיל שזה מרשים ולמדתי להתגאות בזה... פעם זה הימם והצחיק עד אינסוף את החברים בצבא (מרכבות הפלדה כבוד!), מהבית ובמעונות/עוניברסיטה ובאיפה לא... שיחרר אינסוף אנדרופינים לכולם על חשבוני וחשבון המערכת הדופמינרגית שלי

היום זה מצחיק את האחיינים והאחייניות עד מגעיל עד מבהיל אותם והם מתים על זה ברמה שמחכים ומבקשים ממני לעשות וההורים שלהם (שחולקים איתי גנטיקה או שלא) יודעים שאני הדוד שמדבר לכולם בגובה העיניים.
צחוק בצד, כל אחד והכישרונות שלו.
מה הכישרון שלך שאתה מתאמן עליו ומתרגל אותו?
מה עם להבין יותר בפיננסים ולבנות את עצמך העתידי של עוד 20-30 שנים?
(תיק השקעות ממוצע שמושקע במדד S&P500 מכפיל את עצמו בכל 7 שנים בערך).
מה משנה לך? מה בוער לך? ממה אכפת לך?