מה עם זה שהיא יכולה לקחת הלוואות בריביות רצפה כדי לממן את ההתרחבויות שלה? ומה זאת אומרת שאין לה איך להביא ערך? עצם שהיא מחלקת לי כסף מביא לי ערך. בכלל לא התייחסת כאן לעניין של מיסים וברור (לדעתי) שבעולם ללא מיסים עדיף שחברות יחלקו דיבידנדים שמנים כדי שאתה תוכל להשקיע אותם מחדש בצורה שנראית לך הכי טובה באותו רגע.
תחשוב על קוקה קולה. חברה טובה ומצליחה ,אבל השוק שלה רווי - קשה עד בלתי אפשרי להגדיל את מכירות הקולה בעולם.
לי זה דווקא נשמע בול התיאור של משקיעים במניות צמיחה.
זה שוב פעם ה-rationalization hamster של משקיעים בחברות צמיחה בפעולה.
איכשהו, יש לי תחושה שאלה שמחלקות יותר יציבות. כי מדובר בדרך כלל בתעשיות עם שורשים עמוקים כמו פיננסים, תשתיות, מזון...
אגיד לך מה...
אני יודע את זה, אני אומר שגם אם לחברה יש איך להתרחב זה לא בהכרח אומר שהיא לא צריכה לחלק כסף למשקיעים. בטח בעולם דמיוני שבו אין מס על דיבידנדים.
אין קשר למסחר. זה רק כדי להסביר שחלוקת דיבידנד זה אירוע חשבונאי שלא משנה כלום למשקיע למעט שהוא לא יעיל מיסויית כי אתה מאבד 25% מהכסף כאשר הוא עובר מיד ימין ליד שמאל.
אם יש לך בארנק מאה ש"ח והחלטת לתת את הכסף למישהו זר ולקחת הלוואה של מאה ש"ח, זולה ככל שתהיה הריבית אתה לא תהיה עשיר יותר.
אם אתה מחזיק בעשרה אחוז מהמניות של חברה ששווה מיליון ש"ח והחברה החליטה לחלק דיבידנד של חצי מיליון, אז עכשיו תהיה בעלים של עשרה אחוז מחברה ששווה חצי מיליון ויהיה לך 50,000 ש"ח (לפני מס) שנכנס לעו"ש. איזה רווח יש לך מהמהלך?
אם חברה מחלקת עשרה אחוז מהשווי שלה או שתמכור עשרה אחוז מהמניות שלך, תגיע לאותה תוצאה.
בגלל זה כתבתי שבענפים מסוימים זה יותר סביר.
אולי, אשמח אם יש למישהו קישור למחקר בנושא.
אם החברה חושבת שהשקעה בפיתוח החברה תביא גידול משמעותי ברווחים, אז לטובת המשקיעים זה מה שהיא צריכה לעשות.
לא הבנתי מה הקשר. אני התייחסתי לאמירה שלך פה בתגובה קודמת כאילו לחלק דיבידנדים זה דבר שלילי, גם בלי קשר למס, כי לכאורה "אין לה איך להביא לי ערך".
בעולם ללא מס, יכולה להיות לחברה הצדקה לא לחלק לי דיבידנד אלא להשקיע אותו מחדש רק אם היא מספיק בטוחה שהיא יכולה להשיג לי על הכסף תשואה טובה יותר מהאלטרנטיבות. מן הסתם לא יכול להיות שכל חברה תבוא ותגיד לי "אני יכולה להשיג לך על הכסף תשואה יותר טובה מהאלטרנטיבות" כאשר האלטרנטיבות זה החברות האחרות, לכן בעולם ללא מס, הייתי מצפה לראות את רוב הרווחים של החברות חוזרים כדיבידנד, ואין בזה שום דבר שלילי.
למה לא?
אני דוקא מצפה שהמנהלים של כל חברה יאמינו בחברה שלהם יותר מבמתחרים. למה שאני אשקיע בחברה שאפילו המנהלים שלה לא מאמינים בה?
מינוף הוא יקר ומעלה את הסיכון.
שאלה של תמחור
מה שאתה מתאר כאן נשמע יותר כמו אמונה עיוורת. אם המנכ"ל של קוקה קולה יודע שהוא לא מסוגל לעשות על הכסף תשואה יותר גבוהה מאשר האלטרנטיבות בשוק, זה אומר שהוא לא מאמין בחברה? אני לא מצפה מהמנכ"ל שיתנהג בצורה ילדותית של "אני הכי חכם בעולם, תנו לי להשקיע את כל הכסף שלכם" אלא שיהיו לו הערכות ריאליות כמה תשואה הוא יכול לעשות על הכסף תחת איזו רמת ודאות, ולפעול בהתאם. נכון שהיום פופולרי להשקיע אצל גאונים כמו אילון מאסק, אבל זה לא חייב להראות ככה. גם להשקיע בחברה משעממת שאין לה יותר מדי איך להמציא את הגלגל ומכירה בחולשות שלה זה לגיטימי. מן הסתם לא כל החברות הן חברות צמיחה שמסוגלות לנצל את הכסף כדי להגדיל משמעותית את הרווחים, וזה לא אומר ששאר החברות פחות משתלמות או שלא מאמינים בהן, זה הכל שאלה של תמחור כמו שכבר כתב @Yoss. כשאתה משקיע בחברת צמיחה שמנצלת את הכסף בצורה יותר יעילה מהשקעה בשוק אתה לא בהכרח מרוויח יותר, כי יכול להיות שזה כבר מתומחר בכמה שקנית אותה.
יש לי כרגע בהווה רעיון טוב. לחכות לרווחים כדי להשקיע אותם ברעיון יכול לקחת הרבה זמן. רוצים להתמנף כדי להוציא את הרעיון לפועל כמה שיותר מהר. בטח בריביות של ימינו.
מעניין, יותר משהייתי מנחש. יכל להיות ממש מעניין לראות את זה עבור מדדים שונים.
בדיוק, לא פחות או יותר.
גם אני הופתעתי מכמה זה גבוה. כנראה חלק מהעניין זה מינוף זול, ועצם זה שלמרות שחברות צמיחה מהוות חלק ניכר משווי השוק של המדד, כשמסתכלים על רווחים באופן טבעי הן מקבלות פחות משקל. בנוסף, גם חברות צמיחה מחלקות כנראה לא מעט מהרווחים.
