טוב, אין לי ממש כותרת ל"פרק" השבועי של הפעם, אלא פשוט מקבץ אנקדוטות קטנות שקרו.
מקווה שתהנו
----
אז השבוע נתקלתי לראשונה בקצת מעבודת הבנקאים, ממבט קרוב.
הייתי בהתחלה בסניף קטן ושכוח אל, ואחרי כשעתיים, חיפשנו אני והמנהלת דברים שאני אוכל איכשהו לעזור בהם, היות וסיימתי את עבודתי.
"העברת את כל הצ'קים?"
"כן"
"והדואר?"
"כן"
"כרטיסים? חילקת?"
"כן"
"אתה מהיר מדי"
"חחחח תודה"
לכן, הצעתי שאעזור לבנקאים, וכך עשיתי וקיבלתי את המשימה להתקשר לאנשים לבקש שיבואו לקחת את כרטיסי האשראי שלהם מהסניף.
לתדהמתי, קיבלתי דף ובו ישנו תיאור קצר, כמה מילים על כל אדם-"מבוגר ללא ילדים", "משפחה צעירה", "גרוש"...
"מה? מאיפה המידע הזה?"
"המחשב נותן את זה"
"איך...מה מקור המידע?"
"אתה יודע, מצליבים תאריכים, אירועים בחשבון וכו'.."
"זה די קריפי"
"אה, לא ממש"
התקשרתי ומילאתי את ההוראות, אבל אז החלטתי "לשחק" קצת עם המערכת, וגיליתי דבר מדהים-תצוגה גרפית שמפרטת רווחים מלקוחות.
הופתעתי לגלות שנדירים הלקוחות שהבנק לא מרוויח מהם בצורה כלשהי-כולל, פיקדונות.
"סתם שאלה, איך זה שאנחנו מרוויחים מפקדונות?"
"פערי הריבית. אנחנו לווים בזול ומלווים ביוקר, ומהפער נוצר רווח"
"זה די מדהים, אבל רגע, יש חשבונות עם ריביות גבוהות יחסית על הפר"י ופק"מ-למשל, פפר. איך מרוויחים מזה?"
"בוא נגיד את זה ככה-אין מוצרים הפסדיים"
"הבנתי"
עוד באותו היום, נתקלתי בפיקדון לשנתיים וחצי עם ריבית של 0.2%. לתהדמתי, מישהו פתח אחד כזה, ועם סכום מכובד.
"0.2% לשנתיים? למה שמישהו יסכים לדבר כזה?"
"אין היום ריביות דור ה-Z, תשכח מזה, אף אחד לא משלם ריבית"
"יש לי פר"י עם ריבית כזו"
"עם ריבית של 0.02%, התכוונת"
"לא לא, ריבית זהה, גמיש לגמרי"
"אז באמת שאין לי מושג"
מאוחר יותר, ראיתי אם שפותחת חשבון בנק עם בנה.
הבנקאית: "אני הולכת לשנייה [הייתי צריך את עזרתה], תחתום על העיגולים המסומנים"
הבן: "לקרוא את זה אמא?"
האם: "עזוב אותך שטויות"
תזכורת לכך שחינוך פיננסי מתחיל מהבית.
------
בהמשך השבוע, הוצבתי בסניף עסקי גדול. לא ממש היה לי מושג מה הולך, היות ובדר"כ הייתי טלר רגיל.
"מה זה המקום הזה?"
"זה מרכז עסקי. זה סניף מיוחד לכל העסקים הגדולים"
"אה אוקיי, מגניב. מה זאת אומרת "עסק גדול"?"
"מחזור של כמה מיליוני שקלים"
לאחר שהוצבתי בעמדה שלי, דיברתי קצת עם הבנקאית הצמודה.
"אז, מה זה החברות האלה פה?"
"אתה אוהב לחפור, אתה יודע?
"
"כן, אני רק סקרן"
"הרבה חברות ניכיון צ'קים שונות"
"חברות ניכיון צ'קים? זה לא משהו שהבנק עושה?"
"כן, אבל גם הן. הן מספקות אשראי לעסקים וככה הם מתגלגלים"
"אז בעצם, כל אחד מגלגל לשני את הכסף בעזרת אשראי כזה?"
"כן, זה כדי להמנע מההמתנה עד לפידיון"
"זה לא פוגע ברווחיות?"
"אולי, אבל אלה שיקולים שלהם"
לאחר כמה ימים שבהם אני רק מעביר צ'קים, התחלתי להתמרמר.
"אלוהים, זה כל כך משעמם"
"מה?"
"כל כך מונוטוני"
"איזו מילה בחרת"
"אבל זה נכון, זה מאוד שוחק"
"אתה מאוד מפונק אתה יודע?"
"מפונק? אולי קצת עצלן. למה מפונק?"
"יש כאלה שעובדים במפעלים, בניקיון.. אתה יושב במזגן ומתמרמר לי. כמה זמן אתה עובד?"
"חודשיים"
"חודשיים ואתה כבר ככה?"
"אולי היו לי ציפיות גבוהות מדי..."
"אתה פשוט עדיין לא יודע כמה בר מזל אתה. יש אנשים, שעובדים במפעל, ומנהלי המפעלים עוקצים מהם קצת מהמשכורת, והם לא עושים כלום"
"למה שלא יתבעו אותם או משהו?"
"כי תביעה זה כסף וים של זמן, ומי יתבע על כמה שקלים. אבל הם עוקצים קצת מכל עובד וככה יש להם יותר כסף בכיס"
"זה לא חוקי"
"אתה אמור כבר לדעת שלא הכל עובד לפי החוק"
"אולי אני באמת מפונק קצת.."
"אל תדאג, בעתיד כבר תבין"
אחרי השיחה הזו, הפרספקטיבה שלי מעט השתנתה.
אני מנסה לזכור כל פעם שהאלטרנטיבות לעבודה בגילי הן הרבה פחות מפתות, ובטח שפחות נוחות ותורמות לעתיד מטלר, אבל אני לא באמת מפנים את זה.
יש מדי פעם לקוחות שקשה לי לשכוח. אם עם חשבון מעוקל שמנסה להסביר לבנה מעט על הבנקים, כדי שיילמד לעתיד.
לקוחה נכה שבמינוס שמתחננת לכסף לתרופות, אבל פשוט אין.
היו הרבה לקוחות מוזרים (משווק שביקש 100K כדי להראות לבעלי עסקים איך נראים 100K, עורך דין שהתחזה לבעל חשבון..) ומעצבנים (אדם שקרא לי מטומטם כי התגלה לו שאי אפשר למשוך כסף מהחשבון אם הוא לא יודע את מספר החשבון ות"ז שלו נפתחת בקלות עד כדי שקצין הביטחון לא אישר לו למשוך) ועוד, אבל אני מתחיל להתרגל לזה.
פעם מישהי אמרה לי שעם הזמן אפתח אדישות ללקוחות או שאהיה יותר מתנשא.
"למה שזה יקרה?"
"זה פשוט קורה"
אני עדיין משתדל לשמור על כך שזה לא יקרה.
