רגע של עברית

[בת העמק]

שרשור אדיר!
@הסולידית , תשקלי לנעוץ אותו כדי שאפשר יהיה לבוא לתקן כאן במקום להעיר לכותב בתוך השרשור שלו ולהביך אותו.

 

[bengi]

כשאני רואה....
בד"כ לא מעיר, אבל הייתי חייב....

הוא כתב בכוונה "שאני רואה" כמו שנכתב פה בכוונה בתגובה לפני "אני יקרא"

 

[guesto]

3. אין כזו מילה דיבידנט, המילה היא דיבידנד, גם באנגלית אין שם t.

לפי האקדמיה ללשון מומלץ דיווידנד, אבל לא נראה שאנשים נוהגים לכתוב כך.

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות - האקדמיה ללשון העברית

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות. השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.

hebrew-academy.org.il

 

[ירח אפל]

לפי האקדמיה ללשון מומלץ דיווידנד, אבל לא נראה שאנשים נוהגים לכתוב כך.

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות - האקדמיה ללשון העברית

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות. השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.

hebrew-academy.org.il

כמו שרשום שם:

תשובתנו היא שהכללים שנקבעו בתעתיק מלועזית לעברית יפים גם למילים ששאלנו מלשונות אירופה, אלא אם כן התקבע כתיב מסוים.

לדעתי זה שבפקודת מס הכנסה מופיע דיבידנד, זה כבר קיבוע של כתיב מסויים

 

[bigbang]

לפי האקדמיה ללשון מומלץ דיווידנד, אבל לא נראה שאנשים נוהגים לכתוב כך.

בייחוד לאור זאת שהם ממשיכים לקרוא לעצמם במילה לועזית (בעיקר כי זה השתרש, ואחרת יקחו אותם עוד פחות ברצינות), לדעתי לא צריך להיות עד כדי כך טרחנים.

 

[ירח אפל]

בייחוד לאור זאת שהם ממשיכים לקרוא לעצמם במילה לועזית (בעיקר כי זה השתרש, ואחרת יקחו אותם עוד פחות ברצינות), לדעתי לא צריך להיות עד כדי כך טרחנים.

דווקא אין מתאימה מהמילה אקדמיה.
בשפות שמיות המילה קדם יצגה את המזרח, ואצלנו היום היא מייצגת מאותו שורש כמו קידמה.
קדמיוס היה גיבור יווני ממוצא שהגיע מהמזרח, כנראה לבנון של היום, ולכן קיבל את שמו.
הוא זה שהקים את האקדמיה הראשונה ביוון שנקרא על שמו.
ומאז להיום, התגלגל השורש העברי (שמי) קדם, לייצג את המילה אקדמיה וכאמור גם את הקידמה

 

[bigbang]

דווקא אין מתאימה מהמילה אקדמיה.
בשפות שמיות המילה קדם יצגה את המזרח, ואצלנו היום היא מייצגת מאותו שורש כמו קידמה.
קדמיוס היה גיבור יווני ממוצא שהגיע מהמזרח, כנראה לבנון של היום, ולכן קיבל את שמו.
הוא זה שהקים את האקדמיה הראשונה ביוון שנקרא על שמו.
ומאז להיום, התגלגל השורש העברי (שמי) קדם, לייצג את המילה אקדמיה וכאמור גם את הקידמה

תיאוריה מעניינת, אך לא תואמת לגרסת האקדמיה עצמה...

אקדמיה – לשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית - האקדמיה ללשון העברית

על השתלשלות העניינים ועל הדיונים בשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית.

hebrew-academy.org.il

 

[Shlomi Z]

תיאוריה מעניינת, אך לא תואמת לגרסת האקדמיה עצמה...

אקדמיה – לשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית - האקדמיה ללשון העברית

על השתלשלות העניינים ועל הדיונים בשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית.

hebrew-academy.org.il

האמת... חשבתי נגד עד שראיתי את זה:
פרופ' משה בר־אשר, נשיאה הרביעי של האקדמיה: "אין סיבה לשנות את השם הכה מושרש, כפי ששימרו לפנינו את המילה היוונית 'סנהדרין'".‍‍

(מעריץ של בר-אשר, אז אני משוחד)

 

[bigbang]

האמת... חשבתי נגד עד שראיתי את זה:
פרופ' משה בר־אשר, נשיאה הרביעי של האקדמיה: "אין סיבה לשנות את השם הכה מושרש, כפי ששימרו לפנינו את המילה היוונית 'סנהדרין'".‍‍

(מעריץ של בר-אשר, אז אני משוחד)

גם אני בעד להשאיר את מה שמושרש, וזו הסיבה מדוע להתעקש על דיווידנד במקום דיבידנד זו סתם טרחנות (כמו להמציא מילים עבריות לפיג'מה ולוופלים).

 

[Shlomi Z]

וזו הסיבה מדוע להתעקש על דיווידנד במקום דיבידנד זו סתם טרחנות

מרצה באונ' פעם אמר לי אחרי שביקשתי סליחה על טרחנות יתר:
אל תתנצל, אנחנו באקדמיה, תפקידנו הוא לטרחן.

*לא חובב האקדמיה.

 

[YPV]

"שוב פעם"

למרות ש"שוב" זה "עוד פעם/פעם נוספת"

 

[YPV]

אגב, כל ה"שוכר/משכיר/מושכר" זה טרחני ומיותר.

מבחינה משפטית/אנושית מה חשוב הוא לא טרחנות לשונית אלא הבנת ההסכם.

לכן אני משתמש ב"דירה/בעל דירה/שוכר"

 

[paskar]

"במילא".

ניסוחים מעיקים מהתקופה האחרונה:
"על מלא" - נשמע כמו כיתה א, כמו "על אמת".
"מלא מלא" - נשמע עילג (וגם כבר לא הומוריסטי, אם נניח שהיה במקור). בעברית נורמלית: מלא, במלואו, מובהק, מוחלט, טהור...

כשאני רואה....
בד"כ לא מעיר, אבל הייתי חייב....

מצאת 1 מ-3.

 

[Wen Lambo]

איש גבוה.
אישה גבוהה.

יותר מדי אנשים מתבלבלים בין השניים.

 

[האזרח הקטן]

איש גבוה.
אישה גבוהה.

יותר מדי אנשים מתבלבלים בין השניים.

היום זה באמת מבלבל, את.ה צריך.ה לברר את המגדר שלו.ה לפני שאת.ה יודע.ת אם הוא גבוה או היא גבוהה.

 

[ירח אפל]

את.ה צריך.ה

בעברית נכונה משתמשים בקו נטוי.
את/ה צריך/ה

 

[האזרח הקטן]

בעברית נכונה משתמשים בקו נטוי.
את/ה צריך/ה

אני לא משתמש בצורת הכתיבה הנ"ל, רק העברתי נקודה, תרתי משמע.

 

[paskar]

בעברית נכונה משתמשים בקו נטוי.

מסכים. אם כי האקדמיה דווקא לא בעד (וגם).

 

[ירח אפל]

אני לא משתמש בצורת הכתיבה הנ"ל, רק העברתי נקודה, תרתי משמע.

למען האמת, הנקודה התדרדרה במעמדה במהלך השנים.
במקור –
פסיק (,) שימש להפסקה באמצע משפט.
נקודה פסיק ( ; ) שימש לסימון סוף משפט.
נקודה (.) שימשה לסימון סוף פסקה.

היום הנקודה פסיק היא סימן נשכח, שמופיע רק במסמכים רשמיים ואולי אפילו רק ברשומות.
ואת הנקודה עצמה מנסים להכניס באמצע מילה...

 

[היום מתה אמא]

I never had any large respect for good spelling. That is my feeling yet. Before the spelling-book came with its arbitrary forms, men unconsciously revealed shades of their characters and also added enlightening shades of expression to what they wrote by their spelling, and so it is possible that the spelling-book has been a doubtful benevolence to us

מארק טוויין.

דעתי באופן אישי , שההתמקדות בדיקדוק נכון, בא הרבה פעמים על חשבון התמקדות ברעיון או מחשבה עמוקה ולא נובע ברוב המקרים מחוסר הבנה שלו. דקדוק חשוב רק אם הוא יוצר בלבול או חוסר הבנה של הרעיון.