אם ינייד את הכספים מביטוח המנהלים לקרן הפנסיה וימות חלילה אחר כך, שאריו יקבלו קצבה לפי תקרת ההפקדה לפנסיה (נניח 20,000).
אם לא ינייד וימות חלילה, שאריו יקבלו את אותה קצבה מקרן הפנסיה לפי תקרת ההפקדה ועוד חצי מליון במכה.
אם הוא הפקיד עד התקרה הוא לא יוכל לנייד (הוא יוכל למשלימה, ואז יקבל או סכום חד פעמי או קצבה נוספת שמבוססת על אותה צבירה).
אבל נניח לצורך העניין שניתן לנייד למקיפה, ושכל הסכום מתערבב.
ברגע הפטירה, בודקים מה הצבירה הכוללת. כמו כן בודקים מה המקדם לשארים.
השארים יקבלו את המקסימום מבין:
1. השכר המבוטח
2. הצבירה לחלק למקדם (שלהם)
כלומר בכל מקרה הוא יקבל או את הצבירה או יותר מהצבירה, כך שהטענה שהכסף נעלם מופרכת.
נכון, אם זה היה במוצר אחר היה מקבל סכום חד פעמי במקרה שהצבירה שלו קטנה, אבל אז היה משלם יותר פרמיה ביטוחית בקרן פנסיה. אז בעצם שילמת בקרן פנסיה פרמיה בשביל לקבל את אותו סכום חד פעמי מחוץ לפנסיה. כך שאתה לא משווה תפוחים לתפוחים.
אתה צריך:
1. להשוות תפוחים לתפוחים (כמה מקבלים פר שקל פרמיה ביטוחית)
2. להפסיק להסתכל על אירוע נקודתי שקורה שנייה אחרי שניידת את הכסף ולהסתכל מה התוחלת של המהלך תחת ההנחה הסבירה שתחיה כמה שנים אחרי אותו ניוד (והכי סביר שתחיה עשרות שנים ותגיע לגיל פרישה)