קרן אושר אישית - סטייל העיזבון של בנג'מין פרנקלין

[ריש-לקיש]

יש רעיון שאני משתעשע איתו כבר תקופה, להקים עיזבון לתועלת הציבור כפי שבנג'מין פרנקלין עשה, מין קרן עושר שיכולה לשרת את המגזר השלישי.
אם בצוואתי אני דואג שסך מסוים מנכסיי (נגיד 100 אלף דולר) יהיו תחת תיק שיושקע בשוק ההון במשך ה-מ-ו-ן זמן (100-300 שנה למשל), הוא יכול לטפוח למימדי ענק בזכות אפקט הריבית דה-ריבית, ויוכל לעשות המון טוב בעולם.
בעזרת הקמת ישות משפטית שתחתיה יהיה מין דירקטוריון שמתכנס כל תקופה שידאג למנות חברי דירקטוריון חדשים, ובבוא היום והחל מעוד X זמן מתחילים לממן פרויקטים עם תועלת ציבורית (מימון ניסויים מדעים ללא היתכנות כלכלית למשל, שמירה על הסביבה, you name it). איך ניתן לעשות דבר כזה מבחינה משפטית? האם מישהו שמע על עוד דברים כאלו שנעשו? זה נראה לי דבר עם פוטנציאל להשפעה מטורפת לגמרי.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הרעיון.

 

[אורי ג.]

אפשר הכל אבל ממש לא רלוונטי בסכומים האלה.

 

[ריש-לקיש]

למה לא? 100,000 דולר ב200 שנה בהנחה של 4% תשואה הופכים להיות מעל ל200 מיליון דולר.
הטענה שלי היא שההבדל בין סכומים גדולים לקטנים הוא רק כמות הזמן של ההשקעה.

 

[Ajax]

רעיון יפה אבל העולם מושחט מדי בשביל שזה יקרה. לא יעברו 10 שנים עד שהכסף הזה יעלם ויהפוך להיות מימון לאיזו מפלגה

 

[JWL]

אתה מגדל את הילדים להתחשב באחרים? לנהל את הרגשות החזקים, ולדעת לקום שוב אחרי כישלונות?
אתה מתייחס טוב לאחרים, שבזכות זה אולי יתייחסו היום טוב לילדים שלהם?
זה קרן אושר. ממש. לא בציניות.
(הצד הביצ'י שלי אומר: אוחחח, איזו טעות הקלדה צורמת!
אבל הצד השפוי אומר: טוב שטעה. הזדמנות לעצור רגע, להרהר בזה.)

מנהלים, אני רואה שהנושא נמצא באוף טופיק,
אבל אם זו תגובה מטרילה (כי היא מסיטה מהדיון) - מתנצלת, ואמחק אותה.

 

[גרהם]

צריך המון אנשים ישרים שרוצים ויכולים לנהל את האופרציה בחינם או אפילו להשקיע מעו כסף להוצאות התיפעול. רובם גם לא יכירו אותך ולא יהיה להם מושג מה בדיוק העדפותיך בתרומה.
מנגד, לא כל יורשיך יאהבו את הרעיון וחלקם עשויים להלחם כדי לקבל את הכסף.
ומעל כל אלו, אין הרבה קרנות ששרדו 200 שנה.

 

[Delver]

כדי שמישהו ינהל את זה הוא צריך לקבל שכר, כנראה שבמודל כלשהו של אחוזים מהקרן או סכום קבוע שאינו נמוך כדי שהאינטרס האישי יהיה לשמר או להגדיל את הקרן.

מ 100k אי אפשר לשלם שכר למנהל/דירקטור/עו"ד/רו"ח ולצפות שהקרן תגדל.

 

[ריש-לקיש]

רעיון יפה אבל העולם מושחט מדי בשביל שזה יקרה. לא יעברו 10 שנים עד שהכסף הזה יעלם ויהפוך להיות מימון לאיזו מפלגה

עם מבנה מנהלי נכון אפשר לדאוג שהמפת האינטרסים תהיה לשמר את הקרן, היפוטתית זה אפשרי. לדוגמה, אתה מוריש את הקרן למוסד ציבורי כלשהו עם תנאים משפטיים שאותו מוסד יכול לפרוע אותו רק תוך X זמן, אחרת הכל עובר לתרומה של מוסד אחר.

אתה מגדל את הילדים להתחשב באחרים? לנהל את הרגשות החזקים, ולדעת לקום שוב אחרי כישלונות?
אתה מתייחס טוב לאחרים, שבזכות זה אולי יתייחסו היום טוב לילדים שלהם?
זה קרן אושר. ממש. לא בציניות.
(הצד הביצ'י שלי אומר: אוחחח, איזו טעות הקלדה צורמת!
אבל הצד השפוי אומר: טוב שטעה. הזדמנות לעצור רגע, להרהר בזה.)

מנהלים, אני רואה שהנושא נמצא באוף טופיק,
אבל אם זו תגובה מטרילה (כי היא מסיטה מהדיון) - מתנצלת, ואמחק אותה.

זו השפעה לינארית, אני מחפש בנוסף השפעה מעריכית

צריך המון אנשים ישרים שרוצים ויכולים לנהל את האופרציה בחינם או אפילו להשקיע מעו כסף להוצאות התיפעול. רובם גם לא יכירו אותך ולא יהיה להם מושג מה בדיוק העדפותיך בתרומה.
מנגד, לא כל יורשיך יאהבו את הרעיון וחלקם עשויים להלחם כדי לקבל את הכסף.
ומעל כל אלו, אין הרבה קרנות ששרדו 200 שנה.

כדי שמישהו ינהל את זה הוא צריך לקבל שכר, כנראה שבמודל כלשהו של אחוזים מהקרן או סכום קבוע שאינו נמוך כדי שהאינטרס האישי יהיה לשמר או להגדיל את הקרן.

מ 100k אי אפשר לשלם שכר למנהל/דירקטור/עו"ד/רו"ח ולצפות שהקרן תגדל.

כפילוסופיית הפורום, אני דוגל בהשקעה כמה שיותר פסיבית, לא רוצה ניהול. שתהיה מושקעת במדדים רחבים ובאג"חים שנושאים ריבית קבועה, בלי הרפתקאות מיותרות.
עם חלק קטן מסך הקרן גם מושקע במדדי דיבידנדים יש גם כסף שנוסף לחשבון אם יהיה הוצאות תפעול כלשהן.

 

[אורי ג.]

למה לא? 100,000 דולר ב200 שנה בהנחה של 4% תשואה הופכים להיות מעל ל200 מיליון דולר.

כי אתה צריך שמישהו ינהל או יחזיק לך את זה במשך 200 שנים.
מה שכן אפשר לעשות ואף מקובל בארה"ב זה לתרום מניות לגוף כזה או אחר אבל אז כבר לא אתה מחליט על הכסף. אפשר אולי להתנות את המתנה בזה שלא ישתמשו או רק בדיבידנדים אבל זה צריך להיות גוף מספיק אמין כי מן הסתם אין לך איך לפקח על זה לאחר מותך.

 

[Couch Potato]

הרעיון בעיניי דווקא יפה, ואולי אפילו אפשרי, ולא בעלות גבוהה. מה שכן, וזה קצת מתקשר עם מה ש @JWL כתבה, זה תלוי הרבה בחינוך שלך, ובמיוחד בחינוך הכלכלי שאתה מקנה לילדיך.
הייתי רותם לעניין את הילד בעל הזיקה הכלכלית הטובה ביותר מאחיו.יותיו ו"מוריש" לו את הקרן לגלגל אותה הלאה בהמשך הדורות עד שתגיע לסכום מוסכם כלשהו,אם תשקיע בחינוך כלכלי טוב וילדך יתמיד באסטרטגיית השקעה טובה (ולא יהיה חמדן או מישהו מילדיו או נכדיו בהמשך) יש מצב שזה יכול להצליח כפרויקט משפחתי פילנתרופי שכזה.

 

[YPV]

מזכיר את הסיפור הזה

"תחושת בגידה והתקוממות": הצרות בעמותה של סטף ורטהיימר​

 

[האזרח הקטן]

טובה (ולא יהיה חמדן או מישהו מילדיו או נכדיו בהמשך

הסיכוי שגם הילד, הנכד, הנין, הבן נין, הנכד של הנין והנין של הנין לא ישברו את השרשרת שואף בעיני לאפס.

 

[Couch Potato]

הסיכוי שגם הילד, הנכד, הנין, הבן נין, הנכד של הנין והנין של הנין לא ישברו את השרשרת שואף בעיני לאפס.

כן, בגדול מסכים איתך אבל יכול להיות ניסוי מעניין.
פות"ש מדבר על סכום קטן גם כך, שיגדל די לאט בדורות הראשונים.

 

[האזרח הקטן]

כן, בגדול מסכים איתך אבל יכול להיות ניסוי מעניין.
פות"ש מדבר על סכום קטן גם כך, שיגדל די לאט בדורות הראשונים.

לדעתי הוא ייעלם איפשהו בין הדור הראשון לשני - אלא אם תבנה מנגנוני נאמנות סבוכים (ואז דמי הניהול ישאירו אותו על גידול בקצב איטית).