קושי בעבודה עם קולגה - אשמח לתובנות

[SolidusMaximus]

אם הם באים מהרקע שהמילה כבוד היא בעלת משמעות בשבילם זה אפקטיבי.

נכון, ואם לא, זה יעשה פעולה הפוכה.
בגדול, צריך להבין אם זה מרוע, אנטיפתיות או אוטיזם. ואז קל יותר לפרק את זה.

 

[עלילה מסלול]

נכון, ואם לא, זה יעשה פעולה הפוכה.
בגדול, צריך להבין אם זה מרוע, אנטיפתיות או אוטיזם. ואז קל יותר לפרק את זה.

אם אתה הפסיכולוגית שלו אז כן, צריך להבין ולפרק.

 

[AIML]

להתרחק ככל האפשר, ולהבין שאתה אדם בוגר ואף אחד לא יפתור את הבעיות שלך במקומך.
אין בטחון שבעבודה הבאה לא יהיו כאילו.

זה שריר שאפשר לפתח גם אם אין לך את זה, אבל מי שאין לו את זה יצטרך להתאמן הרבה לפני שהשריר יתחזק.

וזה

אין שום דבר רע בלהגיד "רגע, עוד לא סיימתי" כשמישהו קוטע אותך וזה ממש לא אקרובטיקה מילולית בלתי אפשרית.

דרך טובה מאד להתחיל.
לדבר חזק וברור ולהשאר מאד רגוע.

 

[אורי ג.]

אופציה ד':
דווקא לנסות להתחבר איתו, אולי לדבר איתו על זה? מנסיוני אנשים לא תמיד מודעים למעשיהם.

 

[ארגמן]

אני מסכים שכל שלושת האפשרויות לא נכונות והפתרון הוא בשיחה פרטית מכבדת ושקטה שבה אתה שוטח בפניה את הקושי שלך בהתנהלות מולה.
הרבה פעמים היא תהיה מופתעת כי מנקודת המבט שלה לא היה כאן שום דבר. אם תדבר בצורה מכבדת ותתן גם כמה דוגמאות שבהן תגיד לה מה הרגשת זה יכול לעזור.
היא כנראה תראה את הדוגמאות בצורה שונה ותגיד לך את זה. תדברו על זה. תסכימו על זה שאפשר לשפר את המצב.
ברוב המקרים אני מעריך שיהיה שיפור בהתנהלות. ברוב המקרים השיפור נשאר לתקופה מוגבלת של זמן. בזמן הזה כדאי לחזק גם את הקשר הבין-אישי איתה ואולי השיפור ישמר לזמן ארוך יותר.
אם כזה מפגש מסתיים בפיצוץ מצד שני, הייתי מעלה את הנושא בפני המנהל. הייתי מספר על הניסיון שלי ללבן את הדברים פנים מול פנים ומבקש את עזרתו/ תמיכתו.

 

[SolidusMaximus]

אם אתה הפסיכולוגית שלו אז כן, צריך להבין ולפרק.

כדי להבין איזו אסטרטגיה הכי טובה לנקוט מול אדם מסויים, הדרך הטובה ביותר היא להבין מה מניע אותו.
מי שמעוניין ללכת ראש בקיר ויש לו משאבים לבזבז - מוזמן.

מהניסיון שלי, ברגע שמעמידים אותם במקומם הם נרגעים. אפילו מתחילים לכבד אותך.

ככלל, אני אוהב להשתמש במילה כבוד. לדוגמא: "אתה לא מכבד". אם הם באים מהרקע שהמילה כבוד היא בעלת משמעות בשבילם זה אפקטיבי.

השיטה הלעומתית עובדת רק ב30-50 אחוז מהזמן. בהנחה שיש גם אנשים שסתם לא מודעים למעשיהם, או בעלי סטנדרטי התנהגות שונים.
לצורך העניין, ישראלים קוטעים אחרים, בארה"ב זה ביג נו נו.

 

[doc29]

כדי להבין איזו אסטרטגיה הכי טובה לנקוט מול אדם מסויים, הדרך הטובה ביותר היא להבין מה מניע אותו.
מי שמעוניין ללכת ראש בקיר ויש לו משאבים לבזבז - מוזמן.

מניסיוני זה בדיוק ההיפך וזו בדיוק העצה הלא טובה לאנשים מאוד חששנים, שממילא מריצים מליון תרחישים בראש מה הצד השני חושב על כל דבר שהם אמרו.
הרבה יותר נכון להחליט מה אתה רוצה, לפעול לכיוון זה ולתת לשאר להתיישר עד כמה שניתן לפי זה. אנשים כמו פותש מאוד לא סביר שיצאו אנוכיים ואנטיפטיים בתרחיש כזה כי מראש הם מאוד מודעים לסביבה ולא יעשו פעולות כאלה.

 

[הקלקלן]

קרה לי בעבר, מהניסיון שלי זאת דרך הפעולה האופטימלית:
1. לקבוע שיחה עם הקולגה הרעיל - לא לבוא ממקום של אגרסיביות אלא ממקום של נעימות ורצון לפתור את הבעיה, כגון ״בסופו של דבר יש לנו מטרה משותפת שהחברה תצליח ושתהיה לנו סביבת עבודה נעימה, מפריע לי א/ב/ג - בוא תגיד לי מה אתה חושב ואם יש לך דברים שמפריעים לי אשמח לדעת על מנת לנסות לשפר״. אני תמיד בעד לדבר, זה יכול לפתור הרבה דברים או להראות לך דברים שלא ידעת ולשנות פרספקטיבה (לטובה/לרעה). רוץ עם זה חודש חודשיים ותבחן את היחסים ביניכם שוב.
2. אם השיחה הקודמת לא עזרה, תבקש מהמנהל להזיז אותך / ליצור פחות חיכוכים איתו - אל תציג את הקולגה בצורה בעייתית, פשוט תגיד ״אני לא מסתדר איתו וזה משפיע עליי נפשית, אני לא בא למקום העבודה כדי להתפוצץ או לכעוס, זאת לא המטרה ואשמח אם תעביר אותי למשימות אחרות״. זאת שיחה מאוד לגיטימית, אתה לא אמור להסתדר עם כל האנשים בעולם, זה טבעי ומובן. גם כאן תן למנהל זמן לנסות לבצע שינויים ותדגום עוד חודשיים.
3. אם כל אלה לא עוזרים, יש שתי אופציות:
אופציה א - לקחת את הסיטואציה למקום של אימון ולמידה על עצמך להתמודד איתה - אנשים נוטים לשכוח אבל זה גם סוג של ניסיון, לעיתים חשוב יותר מניסיון מקצועי. סביר שתפגוש עוד הרבה קולגות רעילים בהמשך…
אופציה ב - לוותר ולעבור חברה, מהסיבה הפשוטה שאתה לא אמור לסבול בעבודה, ויש לזה השפעה גדולה גם על החיים האישיים.

 

[pizzaman]

2. אם השיחה הקודמת לא עזרה, תבקש מהמנהל להזיז אותך / ליצור פחות חיכוכים איתו - אל תציג את הקולגה בצורה בעייתית, פשוט תגיד ״אני לא מסתדר איתו וזה משפיע עליי נפשית, אני לא בא למקום העבודה כדי להתפוצץ או לכעוס, זאת לא המטרה ואשמח אם תעביר אותי למשימות אחרות״. זאת שיחה מאוד לגיטימית, אתה לא אמור להסתדר עם כל האנשים בעולם, זה טבעי ומובן. גם כאן תן למנהל זמן לנסות לבצע שינויים ותדגום עוד חודשיים.

יעבוד רק אם חיוני לחברה אחרת ישים אותו ברשימת המועמדים לסבב הפיטורים הקרוב

 

[יבגני_ל]

אני מניח שאמרו את מה שאני הולך לכתוב פה אבל אני בכל זאת אסביר את הגישה שלי לדברים כאלה.
אני אדם יחסית שקט - גם בכמות הדיבור שלי וגם בקול.
יש כאלה גם שיכנו אותי ביישן - סוג של ביישן במצבים מסויימים, אבל לא בכולם.

אבל אם יש דבר אחד שלמדתי בחיים, ובעיקר בתעסוקה - כשיש לך מישהו רעיל בעבודה וזה לא עובר ומפריע לך, תן לשטן בך לצוץ.
אני אישית לא חושש, גם באחד על אחד וגם בשיחות מרובות משתתפים להגיד דברים:

• אתה קוטע אותי. תן לי לסיים לדבר ואז תדבר
• אני עוד לא סיימתי לדבר, היה לך זמן, עכשיו אני מדבר

ובאופן פרטי עם האדם שיש איתו בעיה:
• אני מאוד לא אוהב את הטון, והצורה שבה דיברת אליי/עליי
• שזאת תהיה הפעם האחרונה שאתה מדבר ככה אליי/עליי

וכו'.
אם יש מנהל שמדבר אליי לא יפה, אני יכול גם להגיד לו דברים דומים (אולי חוץ מאיום דוגמת "שזאת תהיה הפעם האחרונה..")
אגב - "איום" - אין מאחוריו שום דבר למעט הצהרת הכוונה שהמשך ההתנהגות לא יעבור לו בשקט.

מניסיון, בעבודה תגובת נגד חזקה כזאת מציבה גבול חזק למי שבצד השני, ואומרת לו שאם הוא ימשיך בזה, יהיה בלאגן.
אל תחשוש ממה יגידו או מעימות. זה לא קרב רחוב.
אני לא יודע מה הביטחון התעסקותי שלך, אבל באופן כללי לא הייתי חושש מעימות רועש שכזה.
אם אתה חושש מזה, סימן שכדאי שתחפש עבודה אחרת, כי לא תאריך שם זמן בין כו וכו.
אתה תרגיש הרבה יותר טוב עם עצמך, ובסבירות גבוהה שזה יעזור לך עם הקולגה.

הערה: נקיטה בדרך תוקפנית כנגד תוקפנות, למרות יעילותה עלולה להציב אותך במקום מעט חלש בדרך שאנשים נוטים לתפוס אנשים אחרים שבוחרים להשתמש בכוח במקום במוח.
כאילו, אם היית בעל ביטחון עצמי, ומעמד בחברה, היית מנפנף בריונות במחי יד, ואז לא היית זקוק לאסקלציה הזאת.
מכיוון שאני לא כזה, ונראה שגם אתה לא, הדרך שהצעתי גם תטפל בבעיה במחיר קטן ונסבל (לדעתי).

 

[AIML]

כאילו, אם היית בעל ביטחון עצמי, ומעמד בחברה, היית מנפנף בריונות במחי יד, ואז לא היית זקוק לאסקלציה הזאת.

לעמוד על שלך ברוגע, לדרוש שיכבדו את הגבולות שלך ולהניח שזה אכן יקרה זה לא תוקפנות ולא אסקלציה. זה אסרטביות, וזו התגובה האוטומטית של בעלי ביטחון עצמי.

...Fake it till you make it

 

[yoku_ono]

חייב להגיד לך שאני באמת משתתף בצערך. לעבוד עם אדם כוחני זה חרא במיוחד אם הוא לא חכם מאוד גדול. לכל אלו שאומרים לך להחליף עבודה, אני מניח שלא חשבו על האופציה שאחרי המעבר בעיה דומה עשויה לצוץ, ואז מה ? תעבור שוב ושוב ?
אני חושב שזה לא שחור ולבן. אני חושב שבתנאים מסויימים שווה לעבור עבודה. אבל אני חושב שלפני זה שווה לנסות כמה נתיבים:
1. לדבר עם הקולגה ישירות. להציף ולהיות כמה שיותר ברור בעניין.
2. בישיבה מרובת משתתפים, לא לוותר ולומר אני לא מצליח להשלים משפט כי X לא מאפשרת לי
3. להעלות את זה בשיחות עם המנהל שלך, בסופו של דבר החברה נפגעת אם הרעיונות שלך טובים יותר.
4. תהיה רגוע. אם אתה אומר דברים חכמים, אפשר לומר אותם גם בשקט אחרי שכל המתלהמים מסיימים

אור השמש הוא הפתרון הכי טוב לדברים כאלה. תעלה ותציף את זה בכל הזדמנות אפשרית

 

[SolidusMaximus]

מניסיוני זה בדיוק ההיפך וזו בדיוק העצה הלא טובה לאנשים מאוד חששנים, שממילא מריצים מליון תרחישים בראש מה הצד השני חושב על כל דבר שהם אמרו.
הרבה יותר נכון להחליט מה אתה רוצה, לפעול לכיוון זה ולתת לשאר להתיישר עד כמה שניתן לפי זה. אנשים כמו פותש מאוד לא סביר שיצאו אנוכיים ואנטיפטיים בתרחיש כזה כי מראש הם מאוד מודעים לסביבה ולא יעשו פעולות כאלה.

אני בגדול מסכים עם הנטיה אבל גם אם אתה עלה נידף, כדאי קודם לברר בשיחה מה הסיבה לפני ששולפים את התותחים הכבדים, זה פשוט יעיל יותר. לא תוקפים נמלה בטיל.
במיוחד אם אתה עלה נידף, כדאי לעשות קודם שיחה, כי אתה א. לא יודע איך בכלל שולפים את התותחים הכבדים, ב. לא תדע להתמודד עם ההשלכות אם תגזים.

יש נטייה לאנשים שקטים במקרים כאלה פשוט להתפוצץ. להתפוצץ זה לא טוב, גם אם התאפקת שנתיים, כי אז אתה יוצא המשוגע, ולא בטוח שהוא יפסיק.