פנסיה תקציבית

[גרהם]

@Tamar t אין שום בעיה לשקלל מה שכתבת לתוך החישוב. קחי את עלויות הגיוס של ממשלת ישראל במהלך השנים ותוסיפי אותן למשוואה. בכל מקרה, הרוב המכריע של מקבלי הפנסיה כיום לא עבדו בראשית ימי המדינה, אלא בשנות ה-80-90.

 

[גרהם]

ונקודה נוספת. העובדה שלא הפרישו במהלך השנים אינה קשורה בהכרח לפנסיה תקציבית / צוברת. אין בעיה ליצור מודל של פנסיה צוברת שלא כולל הפרשה בפועל של המדינה, אלא התחייבות שלה בלבד (כפי שאין סיבה שלא להפריש במהלך השנים לפנסיה תקציבית במקום ההחלטה לדחות את ההתחייבות לדור הבא). המדינה מסיבותיה לא מעוניינת במודל כזה, אבל הוא בהחלט אפשרי.

 

[amos1]

הסכום היוצא למדינה גדול בהרבה בתקציבית.
בצוברת זה 20% מהמשכורות. במהלך 24 שנות קבע בצבא עם משכורת ממוצעת של 11500 יוצא 600,000. כמובן שזה צובר קצת ריבית דריבית וכו, אבל לא קרוב לפנסיה תקציבית שיוצאת 54% ממשכורת אחרונה של נניח 16000 שזה 8500 בחודש ל 35 שנים נוספות..
זה סכום של 3.6 מיליון שקל. הרבה יותר מה600 אשח, גם אחרי הריבית דריבית שבחשבון גס יוצא סביב ה5700 בחודש . 30% פחות.

 

[wa11a]

היום הפנסיה הצוברת של אנשי הקבע היא שקר גדול.
אמנם זה מצב יותר טוב ממה שהיה קודם אך מה שקורה הוא כזה,
איש הקבע והצבא מפרישים לפנסיה רגילה(כמו של כל אזרח) אבל שימו לב שאת הפנסיה הזו אפשר למשוך רק בגיל פרישה רגיל (67 כיום).
מה שקורה בין היציאה לפנסיה צבאית עד גיל הפרישה הוא קבלת "קצבה" שלא בדיוק שונה מהפנסיה התקציבית חוץ מזה שהיא רק עד גיל 67 ואז מתחילים למשוך מהפנסיה הרגילה.

 

[גרהם]

@ע.מדי אבל אי אפשר לנתק בין שני הנושאים - האם הפנסיה מכספי חסכון או כספי מדינה וגיל הפרישה.
כשאומרים פנסיה צוברת מתכוונים לפנסיה שמשולמת מכספים שנחסכו מהשכר (כולל חלק מעביד) במהלך השנים ומהבחינה הזו תשלום במשך 20 שנה מקופת הציבור לפורש זו לא פנסיה צוברת, כי אף אחד לא צבר אותה.
בקשר לאחידות תנאי הפרישה לכולם, אין מי שלא מסכים איתך (מלבד בעלי האינטרס שהם המקושרים לשלטון, לצערנו).

 

[גרהם]

אבל אלו לא דמי אבטלה, אלא פנסיה לכל דבר ועניין (למשל, בגלל שהכסף משולם גם למי שאינו מובטל ואפילו למי שמקבל משכורת נוספת מקופת אותו מעביד, מדינת ישראל).
אני בעד לקרוא לדברים בשמם. אין טעם להגיד שהפנסיה צוברת, כשהיא בעצם לא צוברת ואין טעם להגיד ששכר נגד הוא 15K (נניח) כשבעצם הוא מקבל אותה בתשלומים, חלק במועד ההעסקה וחלק בפרישה בין הגילאים 45-67 ושכרו האמיתי גבוה הרבה יותר.
והפתרון לבעיה שכתבת הוא מאד פשוט, העלאת גיל הפרישה לרוב המכריע של אנשי הקבע שעושים עבודה שאין שום בעיה לעשות גם אחרי גיל 45.

 

[גרהם]

כתבתי על "הרוב המכריע" בדיוק מהסיבה שכתבת שלדרגי השדה צריך מסלול נפרד משל המתכנתים, הכלכלנים והרסרים שדואגים להנפת הדגל בקריה.
אגב, גם ביחידות השדה, רוב בני ה-40 לא נמצאים בתפקידים בו הם צריכים לעשות פזצטות.

 

[איש(3718)]

הפנסיה היא צוברת עם הטבה לכך שאנשי הקבע מקבלים זכאות ל "דמי אבטלה" עד גיל הפרישה
כלומר כ 20 שנה.
אם היו מציעים לי חוזה עבודה ל 20 בתפקיד לא נדרש בשוק העבודה ומצפים שאסתדר בעצמי מגיל 45 והלאה אז או שהייתי מסרב או שהייתי דורש פי שתיים ממה שמציעים לי.

אבל אף אחד לא מתכוון לשלם יותר לאנשי קבע או לבטל את צהל

פה נמצאת הטעות שלך בהבנת היתרון האמיתי של פנסיית צבא הקבע. אם היית מבקש משכורת כפולה (נניח 50K לחודש) היית מקבל בנטו בערך חצי מזה (בזכות מס הכנסה).
אצל אנשי הקבע זה לא ככה. בזכות זה שאנשי הקבע מקבלים חצי מהמשכורת פרוסה למשך ה 20 שנים הבאות , מגיל 45 עד 67 , הם משלמים הרבה פחות מס הכנסה. כי חישוב המס הוא שנתי.
כלומר, אם נניח שהעלות הכוללת של איש קבע במשך כל שרותו היא X שקלים, אז אם היית מקבל את אותם X שקלים במשך השרות הפעיל, ולא פורס אותם גם לפנסייה, היית משלם הרבה יותר מס!
כעצמאי (וגם כשכיר), הייתי מת לפרוס את ההכנסות שלי בשנים הטובות בצורה כזו לשנים הבאות שאולי יהיו רעות יותר. מס הכנסה לא ירשה לי. לאנשי הקבע מרשים

 

[איש(3718)]

מה שאתה אומר שכדי שזה ישתלם (חוזה ל 20 שנה ואבטלה עד הפנסיה) איש הצבא צריך לקבל 80 אלף שח לחודש.
מאחר וכרגע המדינה זקוקה לשכירי חרב צעירים להגנתה , (צבא צעיר הוא אגרסיבי ויעיל מבחינת התכלית שלשמה הוקם) הרי שנסיון להאריך את משך החוזה יצור צבא ו יעיל ופגיע לא מידתית בתנאי הפרישה יצמצם את הנכונות לעבוד בצבא מצד האוכלוסייה הנדרשת.
לפעמים חסכנות אינה איסטרטגיה מוצלחת

לא מסכים איתך. ראה הצבא האמריקני , עם סמלים בני 40 , האם הוא צבא גרוע?
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת , ההכשרה הטכנית ושיקול הדעת הופכים יותר חשובים לעומת הכושר הגופני והאומץ הפיזי.
האם לא הגיע הזמן לבגר את הצבא ולהפוך אותו יותר מקצועי?

 

[איש(3718)]

הצבא האמריקאי נלחם אחרת לגמרי אם בכלל
הכוחות שפועלים כמו צהל הם כמה שכתבת בני 40. לנו אין צבא נוסף לפרישה בין 45 ועד הפנסיה
שלשם ניתן לנתב את הפורשים. מה לעשות אנחנו לא מעצמת על ששולטת על העולם ונלחמת פעם ב 10 שנים (וגם אז לא בעזרת בני 55-65)

בערך 10% מהצבא הם חיילים קרביים. השאר הם טכנאים\אפסנאים וכו'. האם לא נכון להשאיר את אותם 90% עד גיל 67?

גם פעילויות בט"ש קרביות עוברות בהדרגה לתצפיות מצלמה מרחוק, מל"טים , ורכבים רובוטיים נשלטים מרחוק, כל אלו הם פעילויות חדר בקרה שמתבצעות כיום על ידי בחורים ובחורות בני 20+\- שמתחלפים כל שנתיים (אחרי הכשרה של שנה), האם זה באמת נוהל הפעולה האופטימלי? האם לא עדיף שיהיו מפעילים ותיקים שיכירו הגזרה וישהו בה כקריירה לחיים ? (לא מתוך תצפית או מארב בשטח, אלא מתוך חדר בקרה ממוזג).

 

[גרהם]

תזכור שחלק נכר מה מהנדסים הכלכלנים ידרשו משכורות גבוהות פי כמה ממה שהצבא משלם

אלו הטענות שעלו בזמנו נגד המעבר לפנסיה צוברת בכל המגזר הציבורי, והנה המעבר התרחש וכלום לא קרה. כלכלנים מצטיינים ממשיכים ללכת לאגף תקציבים, לרשות להגבלים עסקיים ולחשב הכללי, ואין לי ספק שהם ימשיכו ללכת גם ליועץ הכספי לרמטכל, בלי לקבל שכר של 80 אלף ש"ח לחודש, עם כל ההטבות שנלוות כבר היום לשרות במקום כזה.

 

[גרהם]

אני לא רואה את ההבדל מהאוצר.
גם באוצר אין פרישה מוקדמת לפני גיל 67. מי שמצויין נחטף לשוק הפרטי הרבה לפני כן. מי שפחות (או מעדיף את נוחות השירות הציבורי) ממשיך עם פנסיה צוברת עד גיל פרישה. אני לא רואה שום סיבה לתת עדיפות לכלכלן בצבא על פני כלכלן אחר בשירות המדינה שמקבל פנסיה צוברת.

 

[גרהם]

@ע.מדי גם במשרד האוצר יש כלכלנים עם חוזה אישי, בלי קביעות. מקובל עלי שהכלכלנים בצבא יקבלו תנאים זהים לשלהם.