שאלה לדוגלים (וגם למתנגדים) בשיטת DGI כמקור כסף לשנות הפרישה.
המשקיעים הנ"ל מקפידים לבחור מניות על פי סט קריטריונים מוקפד שאחד העיקרים בהם הוא עקביות של חלוקת דיבידנדים ואפילו הגדלת ערך הדיבידנד לאורך שנים רבות, לפעמים עשורים. לכאורה דרך טובה להבטיח יציבות תזרים המזומנים.
אבל כשמסתמכים על DGI לשנות הפרישה אנחנו בעצם דורשים מאותן חברות להמשיך לחלק דיבידנדים גם שלושים או ארבעים שנה קדימה. בפוסט שלה " למה אני לא משקיעה במניות דיבידנד כתבה הסולדית ש " אם תשוו את “אצולת הדיבידנד” הנוכחית ל”אצולה” שהתקיימה בשנות השבעים, למשל, תראו חברות אחרות לגמרי."
הצהרה זו תפסה את עיני. משום שהיא מרמזת על כך שיש סבירות גבוהה שמשקיע DGI יצטרך במרוצת השנים למכור (יכול להיות בהפסד.) לא 3-4 חברות שחתכו דיבידנים אלא הרבה יותר.
אשמח לדעת איך משקיעי DGI מתמודדים עם הסיכון הנ"ל, ומה דעתם לגבי סבירותו.
המשקיעים הנ"ל מקפידים לבחור מניות על פי סט קריטריונים מוקפד שאחד העיקרים בהם הוא עקביות של חלוקת דיבידנדים ואפילו הגדלת ערך הדיבידנד לאורך שנים רבות, לפעמים עשורים. לכאורה דרך טובה להבטיח יציבות תזרים המזומנים.
אבל כשמסתמכים על DGI לשנות הפרישה אנחנו בעצם דורשים מאותן חברות להמשיך לחלק דיבידנדים גם שלושים או ארבעים שנה קדימה. בפוסט שלה " למה אני לא משקיעה במניות דיבידנד כתבה הסולדית ש " אם תשוו את “אצולת הדיבידנד” הנוכחית ל”אצולה” שהתקיימה בשנות השבעים, למשל, תראו חברות אחרות לגמרי."
הצהרה זו תפסה את עיני. משום שהיא מרמזת על כך שיש סבירות גבוהה שמשקיע DGI יצטרך במרוצת השנים למכור (יכול להיות בהפסד.) לא 3-4 חברות שחתכו דיבידנים אלא הרבה יותר.
אשמח לדעת איך משקיעי DGI מתמודדים עם הסיכון הנ"ל, ומה דעתם לגבי סבירותו.