מוקד הכוח במצב האידיאלי צריך להיות אצל המריטוקרטים. כל מצב אחר הוא מעוות ומוביל לנזק.
בד"כ יש מתאם בין בעלי הכישורים למרכזים הכלכליים ולקבוצות סקטוריאליות המקורבות לצלחת. אז מבחינתך אם סבא וסבתא שלנו סבלו מגזענות שדפקה אותם, את רמת החינוך שהם העניקו לילדיהם, את הגישה לידע ולאופציות תעסוקתיות וכן הלאה, ובהתאמה הם הביעו נכדים ונינים שגם הם לא מוכשרים במיוחד בגלל אותה גזענות היסטורית, אז חובה עלינו לשמר את מצב העניינים הגזעני הזה כל זמן שהמדינה מתקיימת, לנצח נצחים?
מה ההבדל בין זה לבין פיאודליזם?
תן את הכוח אצל חדלי אישים, כישרון ויכולת - והכישלון מובטח.
הם חדלי אישים בגלל שדפקו אותם. וכמו כן, הרשמים שלך כלפיהם שווים ערך לאוויר, תהיה בטוח שגם הם חושבים שאתה חדל אישים, מה שיקבע בסופו של דבר מי מבניכם יעצב את המקום בו אנחנו חיים זה המשחק הדמוקרטי. כביכול.. בפועל המשחק הדמוקרטי מצטייר בעיקר כמוצץ שתוקעים בפה של האזרח שמסורס ונדפק כל היום, אבל אולי זה רושם מוטעה.
דבר ראשון, תגדיר דמוקרטיה ? הדמוקרטיה של היום שונה לחלוטין מזו של יוון העתיקה, ואפילו לפני התקופה שבה נשים יכלו להצביע.... אף אחד לא חשב שערכים כאלו ייכנסו ל''סל הערכים הדמוקרטי'' אז, מי אתה בדיוק שתגיד מה ייכנס ומה לא? בשם איזו ''נאורות'' אתה מתיימר לקטרג כאן ?
תקרא את השורה הראשונה של ההגדרה בויקיפדיה ותשכיל להבין שבמצב העניינים עליו אתה מדבר אין לרצון של המופלים למעשה שום משמעות או השפעה על המציאות במדינה בה הם חיים.
דבר שני, מי שמך להגיד לאנשים שעבדו והצליחו לשפר את מעמדם מה ילדיהם יעשו ? מי אתה שתעמוד במקומם ותגיד אילו אתגרים הם אמורים לחוות ? מה קורה אם פתאום המשפחה נופלת מנכסיה ? מה קורה אם פתאום אחד ההורים מת ? יש המון ''מה אם'' בדיוק כמו שאתה אוהב לומר, אך מתעלם בנוחות מתרחישים שמנוגדים לתפיסה המתקרבנת שלך
יתכן ודבריי דורשים הבהרה. במדינה חופשית כל אדם בעיניו יעשה, רק שבמדינה שמסוגלת (בגלל דטרמיניזם) להיות גם משגשגת ולדאוג לרווחת האזרחים שלה (ולא לאינטרסים אחרים) ולא רק לחתך מאוד ספציפי באוכלוסייה, לאזרחים המבוססים יחסית אמור להיות תמריץ גדול יותר וגם תנאי משחק שמאפשרים להם לשים את הדאגה האישית בצד ולהיות פנויים יותר בלעשות טוב, לתרום משהו לעולם או לסייע למי שמזלו לא שפר עליו. שאלת את עצמך מדוע איילון מאסק, ביל גייטס או צוקרברג מצולמים רוב הזמן בבגדים פשוטים ובמשרדים או מקומות בהם מייצרים או חושבים על דברים שמקדמים את האנושות קדימה ולא ליד הרכב המפואר שלהם או בבגדי מעצבים וכן הלאה? אני לא ממציא כאן שום דבר, הרושם הזה על האנשים הפרודקטיביים בעולם
נכתב רבות ברחבי האינטרנט וקיבל מקום של "
מימז" בפני עצמו על התרבות שלנו.
מוזמן להאזין לסיפורים של אנשים שהתעשרו באירופה לדוגמה. תכיר את
רוס קמרון לדוגמה, GPT מתאר אותו כסוחר יומי *ומחנך* באמצעות הכלי הזה. אם תביט על עמדת העבודה שלו היא לא רחוקה מחדר ממוצע של מזרחי מקופח בפריפריה כנראה, ושלא נדבר על הרכב שלו. רוס קמרון עושה כמה מיליוני דולרים בשנה ממסחר יומי.
היו לי במועדפים עוד כמה סיפורים מעולם העסקים באירופה וכן הלאה, לצערי לא מצליח למצוא אותם שוב.
אני בטוח שיש סיפורים דומים גם בישראל (הסולידית לדוגמה?), אבל בקנה מידה הרבה פחות משמעותי. ולא בכדי, הדטרמיניזם המקומי אצלנו פשוט לא יאפשר את התרבות הזאת.
סליחה ? מתי אמרתי ש IQ נחשב פה ? כל מה שצריך להוכיח זה גמישות מחשבתית וחשיבה ביקורתית.
דרישה דיי חצופה מאדם שיכולותיו נפגעו בגלל איזו פרוצדורה רפואית או הפרעת נפש שהתפתחה עקב מגוריו באיזור מלחמתי או מסיבות דטרמיניסטיות אחרות.
כל מה שצריך להוכיח זה גמישות מחשבתית וחשיבה ביקורתית. כלים מאוד נחוצים לכאלו שרוצים להנהיג.
ממתי זה נהפך לקאלט? מה עם שימור הקיים ועמידה על המשמר פשוט כדוקטרינת "שומר הלילה" או משהו בסגנון הזה? מדוע מקדשים רק את אלו שמצליחים לחשוב מהר ולהגיב באופן פעיל לאירועים? לתכונות כאלו יש גם מחירים שליליים לדעתי.
אתה היית בוחר רופא ש''גורלו לא שפר עליו'' לנתח אותך ?
מצחיק שאני נוהג להשתמש במטפורה הזאת ואת בטח קראת אותה והחזר לי באותה מטבע. בכל אופן, אתה מצייר מצב עניינים מזויף. במציאות, סביר יותר להניח שמנתח ברמה מסוימת ולא גבוהה במיוחד, נמצא בתפקיד בגלל שעיוותים וכשלים לא אפשרו לאדם אחר שכרגע אינו מנתח, להיכנס לתחום. המציאות העגומה ההיפותטית אותה הצגת, הלכה למעשה מתקיימת רק שאין לנו באמת בחירה בין שני מנתחים, מכיוון שהמוכשר יותר בכלל לא נמצא במשחק ואנחנו לא יודעים על קיומו.
די עם ההתחסדות וההתייפיפות נפש הזו. זה מגעיל, אוטם ומנותק לגמרי מהמציאות.
אם ככה אתה מגיב לדילמות שאני מציג, זה מחזק את תחושותיי שיש דברים בגו ושהאמת הזאת גורמת לך לתחושת אי-נוחות אותה אתה ממיר לתגובות כאלו ותוקף אותי.
לידיעתך, חברה עובדת כמו שאר הדברים החיים- ברגע שכל אחד עושה את תפקידו בצורה הטובה ביותר, החברה תתפתח. ברגע שאין לך ''מוקד כוח'' כל החברה תקרוס.
שורה כללית ללא נגיעה במשהו קוהרנטי. בוודאי שאנשים לא יבצעו את תפקידם בצורה הטובה ביותר אם "מוקד הכוח" מפלה נגדם, מרחיק אותם מהגישה לידע, השכלה, הזדמנויות תעסוקתיות ועסקיות וכן הלאה. מעבר לכך, סביר שהם גם יחתרו תחת אותו מוקד כוח כפי שחלק טוענים שקורה ממש בימים אלו. דבר נוסף שאתה צריך לזכור הוא שאותו מוקד כוח לא קיבל את המעמד שלו ככזה בזכות איזשהו היגיון טבעי/בבירכת האל או מאיזו סיבה לגיטימית בעיניך ככל שתהיה, הוא קיבל את המעמד הזה באופן אקראי ודטרמיניסטי. בקונסטלציה אחרת אלו היו אנשים המאמינים בבית מקדש, ערבים, מזרחים או כל קבוצה אחרת.
אין למוקד הכוח הזה שום זכות לגיטימית להמשיך להיות כזה מלבד הצבעת הרוב (וגם לגבי אמינות ותוקף העניין זה יש לי הסגות אבל לא נלאה).
בתור אחד ש''רושם כבר 10 שנים'' הייתי מצפה ממך להיות קצת יותר... אמממ... גמיש מחשבתית ובעל חשיבה ביקורתית ?
אני לא מסוגל, נדפקתי בחיים מספיק חזק על-מנת שזה לא יתאפשר לי, אבל לא מאוד מאוד חזק על-מנת שאנשים כמוך יכבדו את המגבלה שלי. בוא נרים לחיי הדטרמיניזם שדפק אותי ופחות אותך
אגב, חשבת על האפשרות התיאורטית שאני הייתי אמור להיות אותו מנתח שהיה אמור להציל לך את החיים בבוא העת אבל לדאבונך נדפקתי ולכן לא חשבתי בכלל על האפשרות להתמודד בתחום הרפואה? נכון שהסיכוי לזה לא סביר, אבל יש מיליוני ישראלים שנדפקו באיזושהי דרך ובאיזושהי דרגה של חומרה, תהיה בטוח שאחד מהם היה יכול מאוד לסייע לך במשהו שחשוב לך בחיים אבל הוא בכלל לא במשחק על-מנת לעשות את זה.
אחד מהם בוודאי היה יכול להיות ראש ממשלה מצטיין שהיה פותר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל אנחנו עמוק בחיי היומיום שלנו שאפילו לא מעלים בדעתנו אפשרות כזאת.
מה שבטוח, לפתור את הכשלים שדופקים אותם נראה לי הרבה יותר יעיל, חשוב ודחוף מאשר להנחיל באופן פטרנליסטי את הרעיונות המזורים שלך.