• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

עצמאות כלכלית ממשכורת של מורה? האמנם?

היי לכם :)
אני קורא ותיק מאוד של הבלוג, ממרום גילי (24). בשבועות האחרונים אני בלבטים דיי משמעותיים, ולכן אני חושב שפתיחה של יומן מסע תעזור לי לחשוב. ובנוסף יהיה נחמד לקבל תגובות וביקורות. אנסה להיות תמציתי.
לפני שנה וכמה חודשים, כשהבנתי שלטייל בעולם זו לא אופציה (תזכורת לעוד הרבה שנים: קורונה), באופן טבעי פניתי לשלב הבא ב"מירוץ"- לימודים. דיי מהר הבנתי שאני רוצה ללמוד משהו שקשור במדעים. ולאחר מכן דיי מהר "הבנתי" (כנראה בהשפעת הסביבה) ש"כדאי" שזה יהיה תחת הכותרת "הנדסה". נרשמתי. התקבלתי. התחלתי ללמוד (אחד המוסדות היותר נחשבים בארץ ללימודים מהסוג הזה). אני לא מצטיין, וגם לא נוראי. בקיצור- לאחר נסיון של שנה אני מאמין שעם עבודה קשה אסיים את התואר.

אז מה הבעיה?

אני לא רואה את עצמי עובד בהייטק. או בכל גוף תעשייתי כזה או אחר. או בכל עבודה בה המחשב הוא חברך הטוב ביותר. יש לי סיבות אישיות רבות. הבטחתי להשתדל להיות תמציתי. אני נמשך מאוד לעבודה עם אנשים. ובפרט רואה את עצמי בתחום ההוראה. יש לי תשוקה רבה לכך, ולדעתי גם אהיה מורה/איש חינוך טוב ואהנה בעבודה. לא התעלמתי מהנטייה הטבעית שלי בבחירת תחום לימודים. אבל אמרתי לעצמי משהו בסגנון "טוב, צריך כסף (=הייטק) ואז אתפנה לתחומים אחרים, גם אם הם רווחיים פחות". וזה מסתדר לי יפה עם נטייתי (הבאמת טבעית) לתחומים מדעיים. אני בטוח שחלק מהקוראים הם הייטקיסטים לשעבר/בהווה שנהנים מהשכר הגבוה שקיבלו בעבור הזמן שהשקיעו...
אך האם זו הדרך היחידה?
רגע. ציינתי כבר שאני קורא ותיק? המתכון שלמדתי הלא הוא: תסבול (או לא תסבול) בתחום שמכניס הרבה כסף במשך 10-20 שנה (תלוי בגורמים רבים...). תחסוך ותשקיע תוך כדי, ואז תצא לחופשי. (אני מלא הערכה לבלוג הנפלא, כמובן שזו הצגה פשטנית, והיא מובאת רק לצורך הבהרת המחשבות שלי). אבל רגע. עצור. 10-20 שנה זה לא מעט זמן. אני בעצמי רק בן 24, מאיפה אני יודע מה ומי אהיה בעוד 10 או בטח 20 שנה? ואותן שנים- אלה שנים בהן אולי ארצה להקים משפחה. האם אני רוצה להיות בקריירה הייטקיסטית תובענית ותחרותית תוך כדי?
או שאולי אני יכול ללכת בדרך אחרת?
האם נכון להוליך את עצמי לתעשיות וקריירה שאני יודע שאסבול מעצם הרעיון שבהן אני נמצא?
האם נכון לסיים את התואר בהנדסה כדי "לפתוח דלתות" ואז להחליט מה אני באמת רוצה? האם סתם אין לי כח לעבוד קשה ואני רוצה תואר קל יותר? (אגב- לא ציינתי- האלטרנטיבות שלי כרגע הן מעבר לתואר בהוראה של מתמטיקה או פיזיקה). מה שמנע ממני לעשות זאת לפני שנה וכמה חודשים הוא זה שהמעבר מכיוון ההייטק/תעשייה להוראה הוא "קל". לעומת זאת מעבר מהוראה להייטק הוא בלתי אפשרי (?). אבל אני בכלל לא רוצה את החלק הראשון הזה של הקריירה. וזה מחזיר אותי לשאלה- האם החלק ה"הייטקיסטי" (כשם כולל לכל קריירה עם הכנסה גבוהה מאוד מהממוצע) הכרחי לעצמאות כלכלית? ואז חוזר לשאלה בסיסית יותר- האם עצמאות כלכלית היא בכלל מטרה?

נראה לי שמיציתי את החלק הזה של השיתוף. כעת אעבור לחלק שבאמת מתמקד בנושאים כלכליים- כיאה לפורום הזה. לשם כך נניח שגם אם עצמאות כלכלית היא לא מטרה בפני עצמה, אני עדיין מאוד נמשך לרעיון של לא להיות תלוי במשכורת עד גיל 67 ואז באיזו קרן פנסיה יחידה שלא התעניינתי בכמה היא תכניס לי. או בקיצור- אני מתחבר לחופש שהעצמאות הכלכלית מביאה עמה, ולכן מעריך מאוד את כל הנאמר בבלוג. בנוסף אני חסכן מטבעי, מסתפק במועט, ולא רודף אחרי סמלי סטטוס.
אני רואה ערך בלשתף מעט מספרים כדי לתת לכם קצת תחושה (מה גם שכבר עשיתי את זה בפעם הקודמת והראשונה בה כתבתי בפורום- בשאלה משעממת על דמי ניהול). ההתנהלות הכלכלית שלי כנער ועד היום (נגיד... כ-8 שנים) יוצרת אצלי תחושה שיש לי "כישורים סולידיים" נאותים. להלן סדרי גודל:
חיסכון של כ40K תוך כדי התיכון, מעבודה פיזית בשתי ידיי...
חיסכון של רוב המשכורת כחייל בשירות חובה (30K). חיסכון של רוב המשכורת כקצין בקבע של 16 חודשים (130K). מענק שחרור (כ-20K). בשנת הקורונה בה הייתי משוחרר וטרם התחלתי ללמוד- חיסכון של כ 40K מעבודות שונות. דמי אבטלה שנחתו מהשמיים בשנה האחרונה (כ-35K). רווח על הנייר של כ 90K מהשקעות סולידיות מ2015 ועד היום (נכנסתי בשנים טובות כפי שאתם יודעים). הגענו לשווי (על הנייר) של 385K... כיום גר בשכירות דיי זולה. שכר לימוד ממומן ברובו ממלגה. יש גם סיוע חודשי לא מבוטל מההורים שיימשך בשנותיי הסטודנטיאליות, ובעתיד יהיה סיוע נקודי וגדול יותר מההורים... אבל זו לא הנקודה. רציתי לכתוב קצת מספרים כדי "לחשוף" את היכולת הגבוהה מהממוצע לגילי (אני חושב...) לחסוך. נראה לי שהצלחתי בכך בערך פי 4 (הערכה גסה) מהממוצע המקביל אליי עם רקע דומה. וכל זאת, חשוב לי לומר, נעשה באופן טבעי (אמנם עם היכרות מתמשכת עם הבלוג), אבל ללא מאבק עצמי, ללא תחושת דיכוי, וכולל מערכות יחסים וקשרים חברתיים....

אז נגיד ושרדתם עד כאן, והשתכנעתם שניחנתי באופי סולידי למהדרין. השאלה שאני שואל את עצמי היא האם האופי ויכולת ההתנהלות הכלכלית שלי יכולים לפצות, אולי באופן חלקי, על "בלוק" קריירה אבוד שבו ארוויח הרבה מעל הממוצע? האם אני יכול להרשות לעצמי ללכת אחרי תחושת הבטן ונטיותיי הטבעיות לקריירה בתחום ההוראה והחינוך ולא לוותר על שאיפתי להיות במצב כלכלי טוב מאוד ואולי גם עצמאי הרבה לפני יציאה לפנסיה על פי חוק?

האם ברשותכם אפשר לסטות רגע מהמטרה העילאית של הבלוג שהיא ברורה מאוד - עצמאות כלכלית לפי כלל ה 300 או ה 400 - ואולי לשים לעצמי מטרה אחרת- למצוא עיסוק שלא תהיה לי בעיה להמשיך לעבוד בו עד גיל יחסית מאוחר (מאמין ביכולות שלי גם לנהל/להתפתח לכיוונים שאני לא בהכרח חושב עליהם כרגע ולאו דווקא להישאר עם טוש ולוח מול תלמידי כיתה י"א 2 במשך 35 שנה), ואולי לצבור לאורך השנים עצמאות כלכלית חלקית? כלומר, סתם דוגמה להמחשה, מצב בו בגיל 45 חצי מהוצאות המחייה שלי/של משפחתי העתידית ממומנות מפרות השקעותיי וחצי עדיין תלוי בשכר מעבודה שאני אוהב? אני הרבה יותר מתחבר למחשבה הזאת בהשוואה למחשבה על גיל 45 עם עצמאות כלכלית מלאה אבל עם חור של 15 שנה בחיים בקריירה בתחומים שלא אהבתי, בפיתוחים טכנולוגיים או ביצירת מוצרים שאין לי כל עניין אישי בהם (כן, ואין לי איזו בעיה מוסרית להשקיע בהם תוך כדי בצורה של השקעה במניות. אם לא אני ארוויח חלק מפירות הצמיחה הגלובלית אז פשוט מישהו אחר ירוויח יותר...) ועם ילדים שהם כבר לא ילדים בלי ששמתי לב.

מישהו חווה התלבטות דומה? כמובן שאני לא מחפש "פתרונות" בדמות כמה שורות של יישות פורום אנונימית. אלא בעיקר לשתף ואולי לשמוע כיוונים למחשבה של מנוסים ממני במשחק המשונה הזה שנולדנו לתוכו בעל כורחנו ומנסים ליצוק בו תוכן ומשמעות במשך איזה 80-90 שנה :)
המשך, אם יהיה עניין ציבורי או אישי, יבוא.
יש כאן אי ודאות מאוד גדולה -האם תאהב ללמד לאורך זמן? או האם תאהב לעבוד בהייטק לאורך זמן? וכמובן כמה תחסוך בכל אחת מהדרכים.
לכן הייתי מסתכל על זה פרקטית מנקודת מבט של ניהול סיכונים.
אם תעשה הסבה להוראה-בעוד 3 שנים תהיה מורה ויהיה לך קשה מאוד לחזור שוב להנדסה.
אם תסיים תואר בהנדסה , תוך 3 שנים תתחיל לעבוד בתעשיה ותראה אם זה מתאים לך. אם לא תרצה , אפשר לעשות הסבה תוך שנה לדעתי , ויש אפילו סיכוי שתרוויח יותר באחץ התוכניות להסבת הייטקיסטים.

הייתי מסיים את התואר.
 
וגתי העתידית תהיה מי שאבחר בה והיא תבחר בי.
אם תבחר להיות מורה, אז בטוח שזוגתך תבחר בך רק מסבות ענייניות ולא מתוך מחשבה על ים הכסף שתייצר בעתיד.
אגב, בספר "המיליונר מהדלת ממול" הוא מתייחס לתופעה שבה דווקא מורים צוברים הון הרבה יותר גדול ביחס להכנסה שלהם כי כולם משערים שההכנסה שלהם נמוכה ולא מצפים מהם לבטא סמלי סטאטטוס. לדוגמא, מורה יכול לבוא לביה"ס או למכללה עם חליפה פשוטה ומכונית גרוטאה וזה יעבור. עו"ד לא. הוא חייב לשדר עושר גם כלפי חוץ וזה מפחית מצבירת העושר האמיתית.
 
@amit . תודה :)

@מתחיל בגיל 18, נראה שיש לך הרבה תסכול ממערכת החינוך. ובצדק. כמו כן התבטאויותיך מכלילות מאוד ואף פוגעניות, ועל כן אתה זוכה גם בתגובות על הסגנון ולא רק על התוכן. בשורה החתונה כמו שנאמר, גם לי נראה כי אתה מסכים שמורה הוא מקצוע חשוב, ושחשוב שיגיעו למקצוע הזה אנשים עם יכולות גבוהות בהוראה ובחינוך.
בגלל הסיבות שציינת ועוד, ניתן לומר שה"משקל הסגולי" של מורה טוב יהיה מאוד גבוה. ואני רואה זאת כסיבה להתקרב ולא להתרחק.

בנוסף, אם עדיין לא השתכנעת שסטודנט שנה א' לא בהכרח יכול להחליף מורה בתיכון, אופתע מאוד אם גם כעת לא תרד מהעץ: אם אתה כבר לומד במוסד אקדמי אז אולי כבר נתקלת במרצים (דוקטורים, פרופסורים) שאינם מוכשרים במיוחד בהוראה. לא חסרים כאלו. והם כנראה יודעים את החומר שהם מלמדים ברמת בקיאות טובה. דוגמאות כאלה מראות שאין בהכרח התאמה בין בקיאות בחומר ליכולת להקנות אותו לאחרים.
 
כמו כן אני חושב שהויכוח כאן הוא דווקא על פרשנות הביטוי "יכול להחליף". אם תרשה לי, לדעתי כוונתך היא "הניסיון הגרוע שלי עם מורים גורם לי לחשוב שסטודנט ממוצע בשנה א' במקצוע מדעי יכול לעשות זאת בצורה לא פחות טובה"

בעוד מתנגדך כולל אותי מכניסים לביטוי יכול להחליף איזשהי הערכה ל"מה זה מורה טוב" וטוענים שגם סטודנט שנה א' במקצוע מדעי לא בהכרח יענה על הגדרה זו.

ובהקשר הפסיכומטרי:
אתה טוען כי "סטודנט ממוצע בשנה א יכול להחליף מורה ממוצע בתיכון בצורה לא פחות טובה"
ומנגד טוענים כי "מורה טוב לא בהכרח יכול להיות מוחלף על ידי סטודנט ממוצע בשנה א"

האם יש סתירה בין הטענות? תשובה נכונה: לא :)
 
נערך לאחרונה ב:
או, עכשיו אנחנו מדברים! תודה רבה על השיתוף. אשמח לשמוע למה הלכת להיות מורה? אולי אתה חשבת שזה כן פיקניק? ולמה אתה בוחר לשנות כיוון כללי ולא לעבור לבתי ספר/מסגרות של תלמידים שיותר מתעניינים בלימודים?
עשיתי תואר ראשון בביולוגיה חשבתי על קריירה מחקרית אבל לא הלך לי טוב בתואר השני. במהלך התואר הראשון לימדתי ביולוגיה אונליין בפרויקט נחשון ונהניתי מזה. אז החלטתי לתת צ'אנס להוראה

אם לסכם אני נהנה מללמד, למצוא סיפור מרתק שממנו אני מקשר לנושא הלימוד, לראות את האור בעיניים של התלמיד כשאסימון נפל לו או לחפש מטאפורה מתאימה להסברת נושא מורכב. אבל החלק של המשמעת מוציא לי את המיץ (ואני חושב שאני יכול להרוויח משכורות יפות יותר במקומות אחרים). עם כל הכבוד לתרומה של המורה הערך המוסף שאני מוסיף לעולם לא שווה מבחינתי חצי שעה שבה אני מנסה להשתלט על כיתה של 30+ ילדים שהדבר האחרון שמלמד אותם זה ללמוד על מבנה מערכת העיכול.

כיום אני מנסה לכוון את הקריירה שלי לתחום שבו אעסוק בהוראה אבל בלי להתעסק במשמעת (בעיקר חוגים אבל עוד כמה כיוונים נוספים)

הזכרתי קודם את cal newport בספר המאוד מומלץ שלו SO GOOD THEY CAN'T IGNORE YOU הוא מדבר על זה שהרבה פעמים אנחנו מבינים הפוך את היחס בין מיומנות בתחום לתשוקה אליו.

לרוב אנחנו חושבים שאם תחום ממש מעניין אותנו אנחנו נהפוך להיות ממש טובים בו. אבל לעיתים קרובות היחס הוא הפוך. אחרי שאנחנו נהיים טובים במשהו התחום מתחיל לעניין אותנו. ראיתי את זה בחיים שלי. אני מתעניין בהשקעות אחרי שלמדתי המון על הנושא. אני מתעניין בטיולים אחרי שצברתי מומחיות בתחום וכן הלאה.

זה רלוונטי לדיון כי המחשבה שאם משהו מעניין אותנו זה המקום שאליו אנחנו צריכים להפנות את הקריירה שלנו היא מחשבה שיכולה להטעות אותנו. (ביולוגיה תמיד ריתקה אותי ואני מצטער שעשיתי תואר ראשון בתחום) תחומי עניין יכולים להתפתח ולהשתנות עם הזמן.

עוד נקודה שחשוב לי להגיד היא שהחלוקה הדיכוטומית בין מהנדס בהייטק למורה היא קצת מוזרה בעיניי. יש עוד אין סוף מקצועות אחרים שאפשר לבחור בהם עם יתרונות וחסרונות משלהם. ככלל אצבע אני מעדיף את האופציה של

מקצוע שבו אני יכול להרוויח טוב וגם להרגיש שהחיים שלי משמעותיים

על פני האופציה של

שכר נמוך (יחסית) ולהרגיש שהחיים שלי משמעותיים

אני לא קונה את זה שהדרך היחידה לחיים בעלי משמעות צריכה לבוא על חשבון ההכנסות. (ושוב אפשר להתפרנס מהוראה והתנאים חלומיים מבחינת החופשים. אבל, אני מעדיף להרוויח 2X ולא להתעסק עם משמעת על פני להרוויח X ולצאת מתוסכל מיום עם תלמידים שלא רוצים ללמוד).

כמו שאמרו כאן לפני מאוד קל לעשות הסבה להוראה. אחרי תואר ראשון מדעי התעודה היא בדיחה. סיים את התואר. אם תחליט אחרי זה ללכת להוראה לך על זה. אבל אל תסגור עכשיו דלתות שיהיה לך קשה לפתוח אחר כך.

עוד נקודה שחשוב לי להעביר. דיברו כאן הרבה על זה שסטודנט שנה א' יכול להחליף מורה חשוב לעשות הבחנה בין שני תחומי ידע:

ידע תחום - כמה טוב אתה מכיר את תחום הדעת שלך. עד כמה אתה מבין את דרכי החשיבה, את האירועים והתובנות החשובים וכן הלאה.
ידע פדגוגי - עד כמה אתה יודע ללמד ולנהל כיתה. האם אתה יודע להפוך חומר למעניין? האם אתה יודע להפוך חומר למובן? האם אתה יודע להתמודד עם כיתות קשות?

כשאני רואה את רמת הידע בתחומים אותם אני מלמד (יכול להיות שזה שונה בתחומים אחרים) אני חושב שסטודנט שנה ראשונה יכול ללמד אותם ברמה סבירה והתלמידים שלו יעברו בגרות בהצלחה. הידע מעבר עוזר לשאלות בהם מתקילים אותו ולהבנה מעמיקה יותר של הנושא אבל רוב מוחלט של הזמן קורסי הבסיס באוניברסיטה (ורפרוף מהיר על ספרי הלימוד אמור להספיק). כך שמבחינת ידע תחום אני חושב שסטודנט שנה א' יכול לעשות עבודה סבירה.

מבחינת הידע הפדגוגי אין אותו לסטודנט בשנה א' אבל בכנות גם למורה מתחיל אין אותו. יש לי המון ביקורת על חוסר היעילות של התוכניות להכשרת מורים אבל זה בעיקר עניין של ניסיון. לוקח זמן עד שלומדים את התפקיד.

אם לסכם את המגילה הזו, הוראה יכולה להיות מקצוע נפלא וצריך אנשים טובים בתחום. עם זאת היא יכולה גם להיות מקצוע שוחק להפליא. כרגע עיקר התגמול הוא לפי ותק ולא לפי ביצועים והמורים הצעירים מצביעים ברגליים ועוזבים את המערכת בהמוניהם.

ברוח של הפוסט של סקוט יאנג לפי שאתה מתחייב למסלול קריירה תנסה אותו. תעבוד כמורה בבית ספר לשנה ותראה איך זה. עם תרגיש שזה הדבר בשבילך לך על זה. אבל עשה זאת בעיניים פקוחות.
 
נערך לאחרונה ב:
עדכון 20/12/2021
עברו כ-4 חודשים מאז שפרסמתי את הפרק הראשון ביומן המסע. בארבעת החודשים האלה המשכתי לחשוב, לשקול, וגם לקבל החלטות. הכתיבה בפורום הזה היא אחד הגורמים שעזרו ועוזרים לי לסדר את מחשבותיי, ואני מודה לכל מי שקורא ומגיב.
אנסה לעדכן בצורה תמציתית:

1. החלטתי לעזוב את לימודי ההנדסה. אני מודע כי זו מעין "סגירת דלתות" בעתיד, אך השלמתי עם כך שאני לא מעוניין בדלתות האלה. אם מסיבות כלשהן אחליט שברצוני להשתלב בהייטק בעתיד, אני מאמין כי אצליח לעשות זאת. אך החלטתי ללכת אחרי נטיות ליבי ותחושת המשמעות המלווה בהחלטה. מבחינה פורמלית עדיין לא עשיתי זאת, אך זה יקרה בסמסטר הבא, או בסוף שנת הלימודים.

2. החלטתי להתחיל להתכוונן על התחומים עליהם דיברתי: חינוך, הוראה. אני מוצא משמעות רבה בעבודה עם בני נוער, ולדעתי אני גם טוב בזה, וגם מגיע מסיבות חיוביות ולא כהתפשרות. אני רואה את העתיד כפתוח ומגוון בתוך העולם הזה: גילאים שונים, בתי ספר בשיטות חינוך שונות, יוזמות חינוכיות עצמאיות, ניהול, ועוד. אני רואה את עצמי מתפתח כדמות חינוכית ולא רק כמורה מקצועי.

3. בהמשך ל-2, אני מבצע שתי התנסויות כדי לבחון בפועל את מחשבותיי התאורטיות: הראשונה היא קורס מבוא בחינוך במוסד הלימודים בו אני לומד, הכולל גם התנסות בהנחייה לימודית של תלמידים. השנייה היא השתתפות במלגה במסגרתה אני מלמד מתמטיקה קבוצת תלמידים בגיל חטיבת ביניים במסגרת של מפגש שבועי. במסגרת המלגה אני עצמאי בבניית השיעור (בהתאם לתכנית הלימודים שלהם). ההתנסויות, בעיקר השנייה, ממחישות לי כי המחשבות שלי על העולם הזה אכן הופכות לתחושות נפלאות כאשר אני עוסק בו.

4. באופן כללי יותר, בחודשים האחרונים אני מבין כי סדר עדיפויות בו תחושת משמעות ו תשוקה מתועדפים מעל מיצוי פוטנציאל השתכרות, הוא סדר עדיפויות שאני מעדיף. החיפוש אחר סיבה ברורה לפעולותיי מלווה גם בהתקרבות מרגשת לאנשים החשובים בחיי- משפחה וחברים. וגם לסיום טוב של זוגיות לא ארוכה שאני מרגיש שתפקידה בחיי הסתיים.

5. תוך כדי התקופה הזאת מצאתי עבודת סטודנט גמישה ובשכר דיי טוב מבחינתי - 50 ש"ח לשעה. אני עובד בכחצי משרה שמכניסה לי קצת מעל 4000 נטו בחודש + קרן השתלמות והפרשות לפנסיה. המלגה צפוייה להכניס לי כ-9000 ש"ח בעבור כל השנה. למדתי מעט את נושא מס ההכנסה, והצלחתי לקבל כ-2000 ש"ח החזר עבור 2020. עבור 2021 אני מתכנן לקבל בין 3000 ל 4000 באמצעות קיזוז מס שנוכה כאשר מימשתי קופ"ג להשקעה אל מול נקודות זיכוי רגילות/חייל משוחרר.
הוצאותיי, הכוללות שכירות סטודנטיאלית זולה וקניות עם השותפים, להערכתי מסתכמות בפחות מ-2000 ש"ח בחודש כולל תחב"צ ומעט מותרות / בילויים. את רוב הסופ"שים אני מבלה בבית ההורים. בשלב זה אני לא רוצה לקנות רכב.

6. אני ממשיך לחסוך, ולקנות מניות / קרנות מחקות מדי חודש. השווי של חסכונותיי הנזילים (לא כולל פנסיה) כעת הוא כ- 460 אלף ש"ח. מתוכם כ- 20 במזומן והשאר במניות/קרנות מחקות מדדים.

עד לפעם הבאה, תודה על זמנכם היקר.
 
בהמשך ל-2, אני מבצע שתי התנסויות כדי לבחון בפועל את מחשבותיי התאורטיות: הראשונה היא קורס מבוא בחינוך במוסד הלימודים בו אני לומד, הכולל גם התנסות בהנחייה לימודית של תלמידים. השנייה היא השתתפות במלגה במסגרתה אני מלמד מתמטיקה קבוצת תלמידים בגיל חטיבת ביניים במסגרת של מפגש שבועי. במסגרת המלגה אני עצמאי בבניית השיעור (בהתאם לתכנית הלימודים שלהם). ההתנסויות, בעיקר השנייה, ממחישות לי כי המחשבות שלי על העולם הזה אכן הופכות לתחושות נפלאות כאשר אני עוסק בו.

אני בעד התנסות כדרך להחליט האם אתה מתאים לתחום אבל חשוב לשים לב שההתנסות צריכה לדמות את התנאים במשרה עצמה.

יש הבדל בין לעבוד כמורה בקורס כשהמחנך נמצא בכיתה והתלמידים יושבים בשקט לבין מצב שבו אתה לבד בכיתה.

בהמשך לזה האם קבוצת התלמידים שאתה מלמד מתמטיקה שם מבחירה או שהבית ספר הכריח אותם? בכמה תלמידים מדובר 5 או 30?

אני שואל כי אני נהנה מאוד משיעורים לקבוצות קטנות של תלמידים שרוצים ללמוד אבל זה ממש לא אותה חוויה כמו לשבת מול 30 תלמידים שלא רוצים ללמוד.

בעיניי הדרך הכי טובה להחליט האם הוראה "עושה לך את זה" היא לעבוד כמורה מחליף במשך כמה חודשים. זה ייתן לך מידע ממשי על החיים כמורה. אפשר לעשות את זה בלי תעודת הוראה.

אני לא מנסה לרפות את ידייך. כולי תקווה שתהיה מורה מעולה ותהנה מזה. יש מחסור עצום במורים וצריך אנשים טובים בתחום. אני רק רוצה לוודא ש"הסימולציות" שאתה בונה דומות לעולם האמיתי.
 
נערך לאחרונה ב:
יפה לראות את ההתלהבות מהמקצוע, אחד המקצועות החשובים ביותר שקיימים, אם לא החשוב שבהם (לצערי על אף החשיבות המערכת בכללותה די כושלת, אך זה לא העניין פה). רק ממליץ כיוון וקיימת נשירה מאוד גדולה של מורים צעירים בשנים הראשונות, שנובעת ככל הנראה ממס' סיבות. שווה אולי לדבר על היכולת שלך בתור מורה "סדיר" להביא לידי ביטוי את התשוקה שלך במקצוע/ למקצוע וכן את תחושת המשמעות.
 
קשה לי לדמיין את עצמי מסופק מעבודה בחברה/גוף שמטרתו למכור מוצר או שירות שאני לא מאמין בהם או רואה שיש בהם ערך. כמובן שזה נהיה אישי מאוד, אבל אני לא רואה ערך ביצירת האייפון הבא (חוץ מערך כלכלי ליוצריו) או המכונית הבאה. לאחרונה אני גם רואה פחות ערך אפילו בחידושים טכנולוגיים רפואיים. מדובר בדיון גדול. האם העלאת תוחלת החיים ל100 שנה היא דבר טוב?

לשמוע כיוונים למחשבה של מנוסים ממני במשחק המשונה הזה שנולדנו לתוכו בעל כורחנו ומנסים ליצוק בו תוכן ומשמעות במשך איזה 80-90 שנים.

מסכן בטעות נולד ואינו רואה ערך בתוחלת חיים או רפואה ? זה לא נושא כלכלי (מי אמר שכל כך גרוע למות מרעב...) זה פילוסופיה לשמה - לא בחינם הוויכוחים לא נגמרים...
 
הבלוג של הסולידית, כמו בלוגים מוצלחים רבים, התיישן, וככל הנראה הראשונה שתעיד על כך היא הסולידית עצמה. אני קורא בפוסטים ישנים טיעונים מנומקים למה לא להשקיע בדיבידנדים, למה היא לעולם לא תשקיע בקריפטו, ולמה לא להביא ילדים - דברים שהסולידית עצמה ניכסה לעצמה. אך מעבר לכך, גם הסאבטקסט של "כך גיליתי שצריך לנהוג" התחלפה ב"זה מה שנכון עבורי".
אני חושב שהבלוג של הסולידית היווה אנטיתזה לחייהם של הורינו, שעבדו 35 שנה ורק אז יצאו לפנסיה. הסולידית הציעה - אעבוד קשה, אחסוך באגרסיביות ואחשוק שיניים - כל זאת ועוד - העיקר לא להיות כמוהם.
היום צעירים כמוך מביטים על אורח החיים ההוא של הסולידית וטוענים- רגע, מצד אחד אני לא רוצה להיות כמו ההורים שלי ולעבוד 35 שנה, ומצד שני, אני גם ממש לא מתכוון להקריב את 10-15 השנים הקרובות כדי להגיע לשם. אני רוצה גם וגם, לא או או.
וזאת כבר משימה קשה, כי לא לעבוד ולחיות מהכנסות פאסיביות היא פריבילגיה של מעטים. בשביל להגיע אליה צריך ידע וכסף (בסדר הזה). אבל כן אני שומע קולות מאוזנים יותר שמלקטים את הטוב משני העולמות (כך אגב תמיד הפילוסופיה התפתחה, תזה, אנטיתזה, סינתזה. הסולידית הוותה עבורינו תפקיד חשוב מאד - האנטיתזה, אך הוא איננו התהליך הסופי).
ומהו הטוב משני העולמות? לדעת לחסוך בצורה בריאה ולא חולנית, לדעת להשקיע ולפזר סיכונים, וגם, לדעת להנות מהדרך.
אני דוגמה חיה לכך. בעוד שרבים מחברי הפורום הם מתכנתים שלא תמיד אוהבים מה שהם עושים, אני מתעסק במה שאני אוהב. לא, זה לא מושלם. אני מלמד מוסיקה ולא תמיד בא לי, אבל מצד שני, יש לי ימים של דכדוך שבהם יש לי שיעור ללמד וזה מקפיץ לי את המצב רוח. זה ממש בריא לי לעבוד.
במקום לשרטט קן מטרה - 300 משכורות, ולהגיע אליו בחירוק שיניים, המסלול האישי שלי היה לחסוך, לקנות דירה להשקעה, את השאר להשקיע במניות, ובינתיים - להמשיך לעבוד במה שאני אוהב. אני אמשיך לעבוד בה גם לאחר שאחצה את קו המטרה, מה שקורה אגב כנראה ממש כרגע.
אני בן 33 ויש לי כ420,000 שח במניות, ועוד דירה שמניבה 2400. ההוצאות שלי כיום הן 2000 לחודש עקב קומבינה.
כשאגיע להכנסה פאסיבית ממניות של 5000 בחודש (2400 ממניות 2600 מנדלן) אראה בזה כבר תוצר גמור של הכנסה פאסיבית מלאה לכל החיים. לא נראה לי שאפסיק לעבוד, אבל אולי כן אקח חופשות ארוכות בחו"ל. עד אז אני מלמד מוסיקה, רואה בכך שליחות, ואני מרוויח טוב- 180-200 לשעה. יש לי יומיים שבהם אני עובד שעתיים ועוד יום חופש שבועי. באמת שזה נחמד.
היכולת שלי לתמחר את עצמי גבוה היא למעשה היכולת שלי לוותר על עבודות שאני לא רוצה - וזאת היכולת שקיבלתי למעשה מהעצמאות הכלכלית שלי. יכול מאד להיות שלו הייתי חייב לעבוד, הייתי מתפשר על תשלום נמוך יותר.
 
על עצם הספק של קריירה רווחית או מהנה.
אולי וורן יעזור
 
הבלוג של הסולידית, כמו בלוגים מוצלחים רבים, התיישן, וככל הנראה הראשונה שתעיד על כך היא הסולידית עצמה. אני קורא בפוסטים ישנים טיעונים מנומקים למה לא להשקיע בדיבידנדים, למה היא לעולם לא תשקיע בקריפטו, ולמה לא להביא ילדים - דברים שהסולידית עצמה ניכסה לעצמה. אך מעבר לכך, גם הסאבטקסט של "כך גיליתי שצריך לנהוג" התחלפה ב"זה מה שנכון עבורי".
אני חושב שהבלוג של הסולידית היווה אנטיתזה לחייהם של הורינו, שעבדו 35 שנה ורק אז יצאו לפנסיה. הסולידית הציעה - אעבוד קשה, אחסוך באגרסיביות ואחשוק שיניים - כל זאת ועוד - העיקר לא להיות כמוהם.
היום צעירים כמוך מביטים על אורח החיים ההוא של הסולידית וטוענים- רגע, מצד אחד אני לא רוצה להיות כמו ההורים שלי ולעבוד 35 שנה, ומצד שני, אני גם ממש לא מתכוון להקריב את 10-15 השנים הקרובות כדי להגיע לשם. אני רוצה גם וגם, לא או או.
וזאת כבר משימה קשה, כי לא לעבוד ולחיות מהכנסות פאסיביות היא פריבילגיה של מעטים. בשביל להגיע אליה צריך ידע וכסף (בסדר הזה). אבל כן אני שומע קולות מאוזנים יותר שמלקטים את הטוב משני העולמות (כך אגב תמיד הפילוסופיה התפתחה, תזה, אנטיתזה, סינתזה. הסולידית הוותה עבורינו תפקיד חשוב מאד - האנטיתזה, אך הוא איננו התהליך הסופי).
אז מה אתה אומר בעצם ? שהמידע בפורום ובבלוג אינו רלוונטי להיום ?

מה האלטרנטיבה, להיות משקיע ערך ?
 
אז מה אתה אומר בעצם ? שהמידע בפורום ובבלוג אינו רלוונטי להיום ?

מה האלטרנטיבה, להיות משקיע ערך ?
בלי קשר לתקופה, פשוט הרעיון של עצמאות כלכלית כפי שהוא מתואר בבלוג עושה רושם שהסולידית בעצמה היא היחידה שמצליחה ליישם אותו במלואו, למרות שרבים ניסו ועדיין מנסים.
בפורום לעומת זאת, רבים וטובים כאן התפלספו על הרעיון, חקרו אותו מכל הכיוונים, שיפצו ושיפצרו אותו, והצליחו להגיע למשהו יותר בר-קיימא (וזה לא השקעות ערך...), נגיד השרשור הזה.
 
אם בתחילת הדרך האמנתי שחסכון משמעותי יביא אותי לעצמאות כלכלית ככל שחולף הזמן אני מרגיש שאני מתרחק מהמטרה הזו או שקשה לי יותר להגיע ליעדים שהצבתי. מכל מיני סיבות, חלקם תלויות בי ובהתנהגות שלי, כמו כניעה לפיתויים או הרגלים ״רעים״ שטרם השלתי מעליי, או מסיבות שאינן קשורות אליי כמו מיתון או תקרת שכר. לא חסרות סיבות.
מדרגת השכר שלי לא מאפשרת לי לצמוח במהירות ובצעדים גדולים וזה מתנקז לשתי דרכי פעולה עיקריות: להיות עבד או לסחור. נותר לי רק לאזן בין השתיים.

עם זאת אני לא חושב שהידע שצברתי לא רלוונטי, די להפך, העקרונות שלמדתי הם אל-מותיים: פיזור, ניהול סיכונים, הכרה בזכויותיי, אפיקי השקעה השונים. לפעול ממחשבה.
אין ״פג תוקף״ להשכלה. מדדים, קריפטו, נדל״ן, אגח״ים, או כל מכשיר אחר הם רק כלים ואני אחראי לשימוש בהם.

אני חושב שמה שמוצג בבלוג הוא ׳רעיון׳. וככזה הוא משתנה-תמידית ובעל מנעד רחב מאד.
 
בלי קשר לתקופה, פשוט הרעיון של עצמאות כלכלית כפי שהוא מתואר בבלוג עושה רושם שהסולידית בעצמה היא היחידה שמצליחה ליישם אותו במלואו, למרות שרבים ניסו ועדיין מנסים.
בפורום לעומת זאת, רבים וטובים כאן התפלספו על הרעיון, חקרו אותו מכל הכיוונים, שיפצו ושיפצרו אותו, והצליחו להגיע למשהו יותר בר-קיימא (וזה לא השקעות ערך...), נגיד השרשור הזה.
אתה מתכוון שאף אחד לא באמת הצליח לפרוש בכלל ה 3% ותמיד היה צריך יותר כסף ? אם תוכל לסכם במשפט, מה השיפצור ואיך נראית העצמאות הכלכלית המשופצרת ?
 
אתה מתכוון שאף אחד לא באמת הצליח לפרוש בכלל ה 3% ותמיד היה צריך יותר כסף ? אם תוכל לסכם במשפט, מה השיפצור ואיך נראית העצמאות הכלכלית המשופצרת ?
אף אחד לא רוצה להתעשר לאט ולכן העקרונות של הבלוג ימשיכו לעבוד עוד הרבה שנים.
 
בלי קשר לתקופה, פשוט הרעיון של עצמאות כלכלית כפי שהוא מתואר בבלוג עושה רושם שהסולידית בעצמה היא היחידה שמצליחה ליישם אותו במלואו, למרות שרבים ניסו ועדיין מנסים.
בפורום לעומת זאת, רבים וטובים כאן התפלספו על הרעיון, חקרו אותו מכל הכיוונים, שיפצו ושיפצרו אותו, והצליחו להגיע למשהו יותר בר-קיימא (וזה לא השקעות ערך...), נגיד השרשור הזה.
לפחות בחלק מהמקרים אנשים שבגיל 25 אומרים שלא ייכנעו או לא חושבים על הנושא מוצאים את עצמם עשור מאוחר יותר עם כמה מחברי ארגון הטרור הנקרא "ילדים" סוחט מהם כל מה שיש להם, לא רק כסף. עם ילדים יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת ברמת החיים ולכן פרישה בגיל 30-35 היא די בלתי אפשרית בהיעדר נסיבות קיצוניות (אקזיט למשל).
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
whybe יעוץ השקעות בראי עצמאות כלכלית פוסטים מאיכות נמוכה 5
Homer המשך הפרשה לפנסיה גם לאחר עצמאות כלכלית פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 16
N מלכוד 22 - ילדים או עצמאות כלכלית? אוף טופיק 73
Mose עצמאות כלכלית עד גיל 30? יומני מסע אישיים 13
סול עצמאות כלכלית- איך מחשבים? שוק ההון 18
S עצמאות כלכלית ללא חיסכון שוטף אוף טופיק 71
G לקנות דירה ולוותר על עצמאות כלכלית? שוק ההון 13
ב עצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 26
לא חשוב שמות "חתרנות" - המחולל הסמוי מאחורי הפנטזיות הדינדיבידואליות כמו עצמאות כלכלית/המחאה החברתית? אוף טופיק 16
Q מציאת משמעות במצב של עצמאות כלכלית פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 34
F עצמאות כלכלית - תוך כמה זמן? יומני מסע אישיים 24
הנועזת עצמאות כלכלית: עיקר ותפל, קריאת תיגר על התמה המרכזית של הסולידית פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 277
ה תהייה [עצמאות כלכלית למעמד הנמוך] התפתחות אישית 115
pyrocks שירים שמדברים על אנטי-צרכנות\עצמאות כלכלית מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 3
T אין אכיפת רעש עצמאות 2023 אוף טופיק 7
M תיק השקעות ללא עצמאות בפעולות- מה לעשות? שוק ההון 37
איש ירח עצמאות פיננסית לתינוקות שלך דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 27
M עצמאות בתחום הדיגיטל התפתחות אישית 3
DavidA עצמאות ממערכת התשתיות בישראל אוף טופיק 68
de dud לגור בשכירות תמורת עצמאות פיננסית? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 28
ח החלטת בית הדין בהאג והתארגנות כלכלית לקראתה פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 12
Y איך להגיע לעצמאות כלכלית? פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 32
A מעבר לקטנוע חשמלי - כדאיות כלכלית לעומת חסרון טווח הנסיעה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 7
O בדרך לעצמאות כלכלית.. הרהורים יומני מסע אישיים 34
N קנית דירה ראשונה למגורים - התאבדות כלכלית או החלטה חכמה? נדל"ן 8
T זוג סולידי עם שאיפות לעצמאות כלכלית יומני מסע אישיים 13
ס יומן מסע בדרך לחירות כלכלית יומני מסע אישיים 13
W זוג בני כמעט 30 שרוצים להתפתח כלכלית- חוסכים כל חודש 14 אלף ורוצים להשקיע שוק ההון 12
P מדד איכות חיים 2020 (למ"ס) - שביעות רצון כלכלית אוף טופיק 0
A התנהלות כלכלית הורה מזדקן אוף טופיק 13
אחת שרוצה לדעת מחיילת לעצמאית (כלכלית) יומני מסע אישיים 27
P חשבתם פעם להצביע לפי מדיניות כלכלית ? פוסטים מאיכות נמוכה 32
S המסע לעצמאות כלכלית (בן 21) יומני מסע אישיים 33
M רכישת רכב. מה הדבר הנכון כלכלית? צרכנות פיננסית 18
השקעה לא מזל איזה משפט/מוטו מלווה אתכם לעצמאות כלכלית ? פוסטים מאיכות נמוכה 3
M מסודר כלכלית ואלהורי - מתקשה למצוא משמעות בחיים התפתחות אישית 86
L באמת יש התאוששות כלכלית? לפעמים נדמה שלא פוסטים מאיכות נמוכה 8
M עשיתי תוכנית כלכלית, לפני שמתחיל רוצה לוודא שלא טעיתי בדרך שוק ההון 25
אגוז_קוקוס לקיחת אחריות כלכלית לקראת ילד ראשון יומני מסע אישיים 45
rootcause בחורה חרדתית בדרך לבהירות כלכלית (?) יומני מסע אישיים 34
ס התנהלות כלכלית בזוגיות צרכנות פיננסית 9
ת ביטוח רכב - כיצד מחשבים עליית הפרמיה בהפעלת הפוליסה? והאם כדאי (כלכלית) להתעקש תמיד על ה.עצמית גבוה? צרכנות פיננסית 0
R זוג צעיר בצומת דרכים נדל"נית כלכלית נדל"ן 8
T התנהלות כלכלית נכונה - אתגר תכנוני צרכנות פיננסית 5
S לא סולידי, אבל עם יומרות להשתקם כלכלית יומני מסע אישיים 31
Z כדאיות כלכלית בהוצאת היתר בניה נדל"ן 4
M החלום שלי לצאת לעצמאות כלכלית מתי זה יקרה?? יומני מסע אישיים 17
W עזרה להורים מבוגרים בהתארגנות כלכלית והשקעה של סכום שניתן לסכנו שוק ההון 1
שמנת חמוצה גישה כלכלית - קפיטליזם, סוציאליזם וכל המאקרו.. דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 11
ב אלימות כלכלית - הצעת חוק חדשה על שולחן הכנסת אוף טופיק 254

נושאים דומים

Back
למעלה