אז הם צריכים לעבוד פחות או יותר עד גיל הפרישה, כדי לממן את רמת המחיה שלהם, מבלי לקחת בחשבון אינספור בלתמים שהחיים מציבים (פיטורים, אבטלה, ילדים, מחלות, גירושים, לימודים, חתונות, מיתונים, שינויים רגולטוריים מוחקי קצבה, אינפלציה ועוד). אה והם בלי דירה משלהם אז כל הזמן הזה הם גם נתונים לחסדי בעל הבית. ובהנחה של כ-5-6% תשואה ריאלית ברוטו (כדי להגיע לאזור 4% נטו) שזה אומר כמעט 100% חשיפה מנייתית בכל הנכסים ובהנחה של תשואות היסטוריות (לא בהכרח מתקיים) ובהנחה שהם עומדים מנטלית בכל משבר שיבוא (גם 2008) וממשיכים להשקיע כרגיל.
זה נחמד ויפה כתרגיל, אבל לא מציאותי לדעתי.
לא שלא אפשרי. אלא שההנחות אינם מתחשבות במורכבות של המציאות.