מהנסיון הצנוע שלי ברגע שאתה מרגיש על סף העצמאות הכלכלית ואינך חייב באמת להתאמץ אז פתאום הכל מאבד משמעות. אין סיבה להתאמץ להשלים תואר אקדמי (נוסף) אין טעם להתאמץ ולעבור תקופה קשה בעבודה. אין ממש טעם ללמוד תחומי דעת חדשים כי לא באמת תצטרך אותם. הכל נהייה סתמי. פתאום הגעתי לתובנה שהאנשים שנאבקים לשרוד כלכלית מרוויחים לפחות את התחושה שיש הצדקה אמיתית לקושי שלהם, יש להם מוטיבציה לעמוד באתגרים לא לוותר גם שקשה להם: ויש משמעות למאמצים שלהם - כדי לפרנס את עצמם ואת משפחתם.
ואילו מי שלא באמת חייב - מרגיש שהכל סתמי ריקני - האם מישהו ממכם מכיר תחושות כאלו ?
אני חושב על האפשרות של לפרוש כעת אבל אני חושש שהצעד הזה לא רק ייפלוט אותי ממעגל העבודה בצורה לא הפיכה. (הייטק) אלא גם שארגיש את הסתמיות הזו ואכנס לכל מיני "סרטים" עם עצמי. קראתי גם כאן בפורום וראיתי שרבים ממשיכים לעבוד גם אחרי היציאה לעצמאות..
גם אם לכאורה אלמד משהו בשביל הכיף - אם לא אעשה בו שימוש הוא יתמסמס וייעלם, יישאר בעיקר בין דפי הקלסר של הסיכומים שעשיתי כשלמדתי אותו.
יוצא שבכל מקרה צריך מטרה להתאמץ בשבילה, גם אם אבחר איזו מטרה ראויה להגשים מבלי שארוויח עליה כסף - היא תהייה כרוכה במאמץ אז מדוע לא כבר לעבוד ולהרוויח על זה ?
אני צריך עזרה למצוא רעיונות של מה לעשות במצב של פרישה..אני שואל את עצמי האם לחיות חיים נוחים, לעשות מעט, לראות סרטים, סדרות, לקרוא ספרים, לקרוא ב QUORA, ללמוד בקורסרה... האם זה משהו שיוכל לייצר אושר מתמשך? ועוד משהו שיכול להתמודד בהצלחה עם החרדה שנלווית להיפלטות ממעגל העבודה כשיש לך ילדים לפרנס ? הגעתי קצת למבוי סתום בנושא.. כל כל מיני רעיונות אחרים שיש לי לגבי מטרות שראוי להתאמץ בשבילן כרוכים בהוצאה כספית נוספת שלא כלולה בתחשיב הרגיל. כספים שאתקשה להוציא כאשר אני חי מחסכונות.
קצת על עצמי - נשוי עם שני ילדים וגר ברעננה- אני ואישתי עובדים (קשה מידי) במשרות מכניסות- ובנוסף יש לנו הכנסות משכירות של 8000 ש"ח בממוצע לחודש , מעבר לזה יש לנו וחסכונות של בערך 2 מיליון שקל.
דרך אגב אני לא מרגיש באמת שאני ואישתי עצמאיים כלכלית כי רמת ההוצאות שלנו היא גבוהה בכמה אלפי שקלים טובים מההכנסה הפאסיבית. ונצטרך להצטמם אם שנינו לא נעבוד.. אישתי לא מוכנה לחיות בצמצום.... אכילת חסכונות היא צעד שכרוך בהרגשה מאוד לא נעימה לדעתי... מעבר לזה אני מרגיש שחלק לא זניח מהעושר שלנו הוא בזכות עזרה כלכלית שקיבלנו מההורים וזה לא הוגן שאנו נזכה בזה מהורינו אבל לא נעניק דבר דומה לילדינו, כשאני יודע כמה זה מקל ולכן אני מרגיש באיזה שהוא מקום מחויב להמשיך לעבוד כדי לחסוך עוד כדי שאוכל לעזור גם להם בבוא הזמן.
יש למישהו תובנות בנושא הזה ?
ואילו מי שלא באמת חייב - מרגיש שהכל סתמי ריקני - האם מישהו ממכם מכיר תחושות כאלו ?
אני חושב על האפשרות של לפרוש כעת אבל אני חושש שהצעד הזה לא רק ייפלוט אותי ממעגל העבודה בצורה לא הפיכה. (הייטק) אלא גם שארגיש את הסתמיות הזו ואכנס לכל מיני "סרטים" עם עצמי. קראתי גם כאן בפורום וראיתי שרבים ממשיכים לעבוד גם אחרי היציאה לעצמאות..
גם אם לכאורה אלמד משהו בשביל הכיף - אם לא אעשה בו שימוש הוא יתמסמס וייעלם, יישאר בעיקר בין דפי הקלסר של הסיכומים שעשיתי כשלמדתי אותו.
יוצא שבכל מקרה צריך מטרה להתאמץ בשבילה, גם אם אבחר איזו מטרה ראויה להגשים מבלי שארוויח עליה כסף - היא תהייה כרוכה במאמץ אז מדוע לא כבר לעבוד ולהרוויח על זה ?
אני צריך עזרה למצוא רעיונות של מה לעשות במצב של פרישה..אני שואל את עצמי האם לחיות חיים נוחים, לעשות מעט, לראות סרטים, סדרות, לקרוא ספרים, לקרוא ב QUORA, ללמוד בקורסרה... האם זה משהו שיוכל לייצר אושר מתמשך? ועוד משהו שיכול להתמודד בהצלחה עם החרדה שנלווית להיפלטות ממעגל העבודה כשיש לך ילדים לפרנס ? הגעתי קצת למבוי סתום בנושא.. כל כל מיני רעיונות אחרים שיש לי לגבי מטרות שראוי להתאמץ בשבילן כרוכים בהוצאה כספית נוספת שלא כלולה בתחשיב הרגיל. כספים שאתקשה להוציא כאשר אני חי מחסכונות.
קצת על עצמי - נשוי עם שני ילדים וגר ברעננה- אני ואישתי עובדים (קשה מידי) במשרות מכניסות- ובנוסף יש לנו הכנסות משכירות של 8000 ש"ח בממוצע לחודש , מעבר לזה יש לנו וחסכונות של בערך 2 מיליון שקל.
דרך אגב אני לא מרגיש באמת שאני ואישתי עצמאיים כלכלית כי רמת ההוצאות שלנו היא גבוהה בכמה אלפי שקלים טובים מההכנסה הפאסיבית. ונצטרך להצטמם אם שנינו לא נעבוד.. אישתי לא מוכנה לחיות בצמצום.... אכילת חסכונות היא צעד שכרוך בהרגשה מאוד לא נעימה לדעתי... מעבר לזה אני מרגיש שחלק לא זניח מהעושר שלנו הוא בזכות עזרה כלכלית שקיבלנו מההורים וזה לא הוגן שאנו נזכה בזה מהורינו אבל לא נעניק דבר דומה לילדינו, כשאני יודע כמה זה מקל ולכן אני מרגיש באיזה שהוא מקום מחויב להמשיך לעבוד כדי לחסוך עוד כדי שאוכל לעזור גם להם בבוא הזמן.
יש למישהו תובנות בנושא הזה ?
)
