מפריע לי שמי שעושה מעצמו מסכן ומרחם על עצמו זוכה בכל, ומי שדואג ולוקח אחריות על חייו "אוכל אותה"..
מקרה דומה קרה במשפחה המורחבת שלי:
הורים גרושים, לכל אחד דירה, להם שני ילדים בוגרים, בן ובת.
האב נפטר, ללא צוואה. האח והאחות סיכמו שהאחות תוותר על חלקה בדירה של האבא לטובת אחיה, ובבוא היום תקבל את הדירה של האמא (האמא בדיור מוגן)
עברו שנתיים, האח התגרש, הדירה שלו עברה לאישתו ולילדה שלו.
התמסכן לאמא שלו שהוא נשאר בלי קורת גג ובלי כלום, והאמא העבירה לו את הדירה.
האמא חשה שהיא עוזרת לבן שלה שקופח בגירושים, היא לא חשה שהיא עושה עוול לבת שלה שבעיניה עם חיים מסודרים.
האח חושב שמגיע לו כי הוא מסכן בעיני עצמו
האחות מרגישה שנדפקה.
אין לך מה לעשות עכשיו חוץ מלנסות לדאוג לעצמך. גם אם תדברי עם ההורים על הדירות, יש הרבה שנים עד שזה יהיה רלבנטי, והם גם תמיד יכולים לשנות את דעתם לא מתוך רצון לדפוק אותך, אלא מתוך רצון לעזור ואהבה כנה לאחיך ואחותך.
צוואה הוגנת וכתובה זה הדבר הכי פרקטי כרגע, אבל כאמור גם זה יכול להשתנות.
