לגבי נושא הדיון המקורי כבר כתבתי על כך בעבר
כאן, ובמקומות אחרים.
לגבי הדיון שהתפתח כאן
כפי שהוגדיר אותו טונהגולם לעיל, דעתי היא שיש הבדל מהותי בין מינוף בהשקעה בנדל"ן לבין מינוף בהשקעה בשוק ההון. מינוף הוא (תרגום שלי מ-Investopedia) שימוש בכסף שאול (הלוואה) להגדלת רווח פוטנציאלי, אולם הנוסחה הכללית הזו פועלת אחרת בשני המקרים.
כפי ש
@רוני פירט יפה לעיל, מינוף בנדל"ן משמעותו
שליטה על הון גדול יותר באופן שמאפשר לך לעשות דברים שונים: לרכוש נכס גדול יותר מההון העצמי שלך, לנכות תשלומי ריבית מההכנסה החייבת במס, לנכות פחת מההכנסה החייבת במס, להתמש במינוף לגישור זמני בלבד, לפזר הקעה על מספר נכסים ועוד ועוד אסטרטגיות שונות. המשותף לכולן, או לפחות לרובן, הוא שלא מדובר בספקולציה, אלא
בשליטה בהון ושימוש בו להגשמת יעדים פיננסיים מסויימים.
בשוק ההון, לעומת זאת, אין למשקיע שליטה על כספו. ה"משקיע" איננו אלא מהמר. אולי הוא מהמר נכון, ידען, שקול, והגיוני, אבל מהמר. הוא יננו שולט בהון, אלא מרגע שהשקיע, יכול רק להתפלל שאותו הון ישיא רווחים. אי לכך, מינוף בשוק ההון איננו מגדיל שליטה בהון, אלא מגדיל את ההימור. כשההימור מצליח אז הרווחים נאים, מאוד, אבל אין שליטה בצידם.
בפילוסופיית ההשקעה שלי אני רואה
מתאם הפוך חזק בין שליטה לבין סיכון (קרי ככל שיש לי יותר שליטה הסיכון פוחת), ולכן מינוף בנדל"ן מקטין את הסיכון שלי, בעוד שמינוף בשוק ההון לא עושה זאת (להוציא את סוגיית הפיזור שהשפעתה מוגבלת).