לכל פרט יש גנוטיפ שמגדיר את הפרט. כל פרט חדש מקבל חלקים מגנוטיפ של ההורים שלו עם שגיאות אקראיות(בקירוב - אפשר להיכנס לדיון ארוך על התפלגות השגיאות, אבל ההנחה של תורת האבולוציה של דרווין היא שהשגיאות אקראיות ולמיטב הבנתי זה בקירוב נכון).
כל השאר פשוט נובע מזה. כשמופיע רצף חדש שמועיל להתרבות הגנוטיפ, הוא נהיה נפוץ יותר באוכלוסיה עם הזמן. זאת לא הנחה. זאת מסקנה מהנחות יסוד. כנ"ל רצפים חדשים שפוגעים בסיכויי הרבייה של הגנוטיפ ישארו בשכיחות נמוכה ולבסוף יעלמו.
מה שהשתנה אצל בני האדם הוא שפעם רצפים שפוגעים באינטליגנציה פגעו בסיכויי הרבייה ולכן נעלמו עם הזמן, בעוד שהיום הם לא פוגעים בסיכויי הרביה ולא נעלמים. כיוון שרצפים כאלה מופיעים כל הזמן ואין לחץ אבולוציוני שמדכא אותם, הם מצטברים עם הדורות וגורמים לירידה באינטליגנציה.
לגבי הסיבה למה יש יותר מוטציות מזיקות ממועילות, האם זה לא ברור לכם? זה נובע מכך שהגנום הוא לא אקראי, אלא הוא מתכון מורכב, והנחנו שהשגיאות הן ארקראיות.
כאנלוגיה טובה תחשבו שלקחתם ספר ואתם משנים בו מילים באקראי. האם אחרי מספר גדול של שינויים תקבלו ספר יותר טוב או פחות טוב?