aziz
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 24/1/15
- הודעות
- 74
- דירוג
- 200
התחלתי את עצמאותי הכלכלית בגיל שלוש עשרה וחצי בתור הומלס. ישנתי על ספסלים ברחוב במשך היום ועבדתי במאפייה בלילה. לא כל לילה היתה לי עבודה שם אז גם בתנובה ירקות בתור מעמיס ארגזים מ3 בבוקר עד 7. בשלב מסוים עזבתי את התיכון ואומצתי ע"י חוקר באוניברסיטת בן גוריון שהיה זואולוג ועסקתי בלכידת בעלי חיים לפרנסתי. התגייסתי לשירות צבאי והשתחררתי בן עשרים עם שקית ניילון ומענק שחרור קטן. ביום השחרור השגתי עבודה באוניברסיטה כאיש שדה ובחברה להגנת הטבע. את שתי משכורות המינימום הללו חסכתי ונמנעתי מתשלום שכר דירה כי לישון יכולתי בדיונות המדבריות שהיו שטח הפעולה העיקרי שלי או עם המטיילים בשטח. נמנעתי מלשלם שכר דירה, חשבונות מים, חשמל ומיסי עירייה מ1978 עד 1992. שמרתי על כתובתי הרשמית באוניברסיטת בן גוריון כל השנים הללו ומשרדי הפך לביתי בהיותי בשטח מיושב. את כל הכסף שחסכתי השקעתי בקרנות נאמנות. בהיותי בור ועם הארץ בהלכות השקעה ומתוך זהירות של איש שדה מדברי הקפדתי לא להוציא כסף על הפועל לגור וכמעט נגמלתי ממנו לחלוטין. ב1994 הקמתי עם חברי חברה לייעוץ הדרכה ומחקר והיא נשאה רווח והתנסות (במקביל המשכתי לעבוד באוניברסיטה כשסתום ביטחון וכבר הייתה לי קביעות...). ב1997 פירקנו את החברה - אני מסיבות של שעמום והוא מסיבות של עניין חדש. בשלב הזה בצעתי השקעות נדל"ן (המחירים היו בשפל). בכל חיי לא הייתי חייב אגורה לאף ארגון או אדם. אני גר בביתי ללא שום חובות, אני ובת זוגי מגדלים 3 ילדים. מעולם לא בצענו טקס חתונה היות ועלותו היא בזבוז כספים מיותר. עשינו הסכם ממון מסודר אצל שופט. אני מנגן ב5 כלים ובעיקר באך. למותר לציין שהלימודים באוניברסיטה לא עלו לי כלום כעובד אוניברסיטה. היום אני עובד כעמית מחקר באוניברסיטת ת"א ועדיין יש לי שותפי מחקר בבן גוריון.
נערך לאחרונה ב: