Tim_Duncan
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 28/6/19
- הודעות
- 591
- דירוג
- 875
שלום לכולם!
קורא בפורום בחודש האחרון ובבלוג בחצי שנה האחרונה. שניהם באמת מהטובים שאני מכיר ועזרו לי לאפס את החיים.
** עדכונים **
1. עדכון 09/19
2. עדכון 11/19
3. עדכון 01/20
4. עדכון 03/20
5. עדכון 07/20
6. עדכון 10/20
7. עדכון 01/21
אמל"ק:
ינואר 2019: חוב של 27K לבנק, 0 חסכונות, 30K פנסיה, 20K בפיקדון שחרור. שווי נקי: -7K בלי פנסיה, 23K עם פנסיה.
יולי 2019: 0 חובות, 0 חסכונות, 42K פנסיה, 8K קה"ש, 20K בפיקדון שחרור. שווי נקי: 28K בלי פנסיה, 70K עם פנסיה.
יולי 2020: 0 חובות, 60K חיסכון נזיל, 71K פנסיה, 23K קה"ש, 20K בפיקדון שחרור, 20K ב-VOO ו-10K בקופגל"ה. שווי נקי: 133K בלי פנסיה, 204K עם פנסיה.
ינואר 2021: 0 חובות, 111K חיסכון נזיל, 63.5K פנסיה, 26.5K קה"ש, 12.5K בפיקדון שחרור, 14.5K ב-VOO ו-11.5K בקופגל"ה. שווי נקי: 176K בלי פנסיה, 239K עם פנסיה.
.----------------------------------------------------------------------------------
אני כותב את הפוסט הזה בעיקר בשביל עצמי: לסכם תהליך של כמעט חצי שנה, להציב מטרות לעתיד הקרוב וכמובן לקבל פידבק חיצוני על הבחירות והתהיות שלי (קצת קשה לי בימים אלו לעשות את הפינג-פונג המחשבתי הזה עם חברים ומשפחה). אני הולך לחפור ממש אז מקווה שבאמת מישהו יקרא את כל זה. ובכל זאת, אם מישהו במצב דומה לשלי עד לא מזמן יקרא את הפוסט ויפיק אפילו משהו קטן - זה יהיה מדהים.
מבחינת פרטים יבשים נוכחיים (לפני שאני צולל למסע, הוצאות וחיסכון, מטרות וכו'):
גדלתי בבית של עולים (די) חדשים מברה"מ. את אחי הגדול גידלו כבן למעמד כלכלי נמוך ("אתה רוצה לחמניה בשקל מהסופר? אין. אי אפשר. חוסכים לרכב כדי שאבא יוכל להגיע לעבודה"). אני כבר זכיתי לקצור את פירות מעמד הביניים (ההורים שלי מחזיקים היום בדירה בשווי 2 מיליון ש"ח ללא משכנתא; החסכונות הפנסיונים ונזילים שלהם יחסית צנועים, בכל זאת יש להם 10 שנות עבודה שנמחקו אי-שם בקומוניזם). בקיצור הם ידעו להתנהל די טוב עם המשכורת שלהם, אבל אני מרגיש שמבחינת החינוך שלי יצא שתמיד קיבלתי מה שרציתי בילדות ושמעולם לא פיתחתי ערך לכסף או חיסכון (כמובן שהרבה מזה גם קשור לאופי שלי בלי קשר לחינוך). למזלי כן חונכתי לסקרנות, למידה, שאיפה להצלחה.
באמצע שנת 2017 סיימתי שירות חובה ונכנסתי לקבע של שנה וחצי בצבא (מודיעין, לא טכנולוגי). הרשיתי לעצמי להתנהל בשיטת "יהיה בסדר..." ואפשר להגיד שתוך 5 חודשים בזבזתי לחלוטין 3 משכורות ראשונות (7K כל אחת) + מענק חתימה+"שחרור" (25K~). איך? בילויים יקרים, אוכל בחוץ בכמויות, החזקת רכב ישן שנת 2006 (הדלק בכיף היה 800-1000 ש"ח בחודש והיו לא מעט תיקוני מזגן מצבר אלטרנטור וכו'), חוסר התחשבנות עצמי מוחלט על כסף (לדוגמה: הוצאתי בערך 2000 ש"ח על עזיבת הבסיס), טיול של חודש וחצי בארה"ב (חל"ת) - לא חוסך על שום דבר. אם נחשב את זה, אז ההוצאות שתיארתי עכשיו גדולות מההכנסה שתיארתי... רגע לפני הנסיעה לטיול הבנתי שזה טיול יקר ממה שסיפרתי לעצמי בראש אז מה הדבר הראשון שאני עושה? ניגש לסניף הבנק הקרוב לביתי ולוקח הלוואה של 20,000 ש"ח לכמה שנים בריבית 9-10%. סה"כ מאוד הגיוני... אבל יהיה בסדר... אני אחזור מחו"ל, אני ארוויח כמה משכורות והפעם כן אחסוך, ואנסה לפרוע את ההלוואה תוך 3 חודשים ולא תוך 24.
חזרתי לארץ מרושש מהתחת. מבסוט, הייתה חוויה אדירה ואני כאילו לא דואג בכלל מהפן הכלכלי. אז מה הדבר הראשון שאני עושה? מסכים (עוד כשהייתי בארה"ב) לשכור דירה עם שני חברים במרכז תל אביב ב-2300 ש"ח (לא כולל חשבונות), שזה עוד נחשב זול. השכר שלי יורד ל-6K כולל החזר הוצאות נסיעה על רכב. ההרגלים שפיתחתי בחצי שנה שקדמה, רק מקבלים אפקט ריבית דריבית לצד השני בתל אביב ולמרות שיש קול ברקע של המוח שאומר לי להרגע כי עוד רגע אני נכנס לסחרור שאני לא יוצא ממנו - ההוצאות תמיד גדולות מההכנסות. אני מבקש וההורים עוזרים עם ההלוואה שאני סוחב. ואני? מאמין שיהיה בסדר...
למרות שיורד ממני העול החודשי של ההלוואה, אני ממשיך להוציא יותר ממה שאני מכניס במשך שנה שלמה (סתם דוגמה כאילו איזוטרית: אני מוציא בתקופה הזאת מאות שקלים בחודש על דו"חות חנייה ופנגו). אני עוזב את הדירה עם 2 השותפים לטובת דירה עם שותף אחד באיזור יותר "טוב" ומסכים לשלם 3300 לפני חשבונות! כשיש לי עוד חודשיים של משכורת 6K לשרוד וכמה שבועות של דמי אבטלה עד שאמצא עבודה. בכל התקופה הזאת אני עדיין עם רכב, אמנם נוסע קצת פחות, אבל עדיין מוציא עליו דלק, ופה ושם חנייה ופתאום דו"ח נתיב תחבורה ציבורית ופתאום תיקונים. אני מחליט לקנות קורקינט חשמלי ב-6000 ש"ח (קורקינט ב-2000 ש"ח לא סוחב אותי...) ולהתחיל להפחית את השימוש ברכב. אממה, במקביל אני מזניח את הרכב (לכלוך בטון מבנייה ליד החנייה שאני לא מנקה ולא מצלם, ולך תוכיח עכשיו שיש לך אחות) ולא באמת מטפל בו כשעדיין יש לו טסט יחסית ארוך בתוקף ואפשר אולי להוציא עליו כמה אלפי שקלים.
לאורך התקופה הזאת אני לוקח שוב הלוואה של 15,000 ש"ח ל-3 שנים ב-7%. אני לא תמיד עומד בהלוואה לפני שנכנסת המשכורת (Living paychek to paychek) ומשלם ריביות פיגורים ומינוס על ימין ועל שמאל.
למרות זאת אני לא מוותר על חו"ל! אני טס לאירופה לכמה ימים בכל פעם: בדצמבר 17, יוני 18, ספטמבר 18, מרץ 19.
למזלי אני מוצא עבודה בתל אביב תוך 3 שבועות מהשחרור - קיבלתי את ההצעה הראשונה שנתנו לי ולא התמקחתי מעבר לעוד כמה ימי חופש מעל למינימום (9.5K נטו, יש קה"ש). 3 שבועות בלי משכורת ואי-ירידה ברמת חיים + איכשהו "באורח פלא" ההוצאות עולות בהתאם לעלייה בשכר = אני מוציא את עצמי עדיין לא עומד בהלוואה. אני מחליט לקחת 25,000 הלוואה בדיגיטל בריבית של 10% רק בשביל להרגיש כאילו יש לי כסף בעו"ש, שאני לא במינוס ושאין לי הלוואה שאני לא עומד בה. יהיה בסדר.
בתקופה הזאת אני בעצם גם קונה דברים בתשלומים כי אני רואה שאני לא אעמוד בהם אחרת (אמנם ללא ריבית אבל אני פשוט לווה כסף מעצמי מהעתיד בלי להניד עפעף; אני באמת לא מבין שאני רק גורם לעצמי לא להיות מסוגל לעמוד בהם אפילו יותר?!):
- טלפון ב-1500 ש"ח ב-6 תשלומים
- קורס לבניית תחביב ב-1000 ש"ח ב-10 תשלומים
- ציוד לבניית תחביב ב-2000 ש"ח ב-6 תשלומים
- קורקינט חשמלי ב-6000 ש"ח ב-36 תשלומים!
- הלוואת כרטיס אשראי ללא ריבית על סך 2000 ש"ח ב-6 תשלומים
- דו"חות חנייה ב-300 ש"ח ב-3 תשלומים
- דחיית חיוב אשראי חודשי על סך 4650 ש"ח עם ריבית ל-3 תשלומים
- חיוב חו"ל על סך 1700 ש"ח ב-3 תשלומים
אני כותב את זה עכשיו, מסתכל אחורה ופשוט לא מאמין שככה התנהלתי.
------------------------------------------------------------------------------------
בינואר השנה אני מתחיל לקרוא את הבלוג של דורין בבינג' ומבין שאם אני לא אעשה שינוי אני: 1) לא אצא מזה 2) לא אוכל להתחיל להוציא את הכסף שלי לעבוד, במקום שאני עדיין אעבוד בגיל 60. ועדיין, "יהיה בסדר", אני מנסה להישאר באותה סיטואציה למרות שהוצאות המחיה גדולות מדי מול ההכנסה שלי (3800 שכ"ד + חשבונות, אוכל בחוץ כל צהריים בעבודה וממשיך לבזבז הרבה, אבל קצת פחות מלפני כן כי המודעות מתחילה לגדול).
אני טס לחו"ל ל-3 ימים במרץ (בטיסה שסגרתי עוד בדצמבר) וכשאני חוזר אני מחליט שחלאס.
1. הגדלת הכנסות.
למרות שאני רק 3 חודשים במקום העבודה שלי, אני יוצא מאיזור הנוחות, מתראיין ומתקבל לעבודה בתנאים טובים יותר. בסופו של דבר המעסיק הנוכחי שלי משווה את ההצעה. ככה בתוך שבוע אני מעלה את ההכנסה נטו בחודש ב-2000 ש"ח ואת ההכנסה הפנסיונית-השתלמות בכמעט 1000 ש"ח (מגיע למקסימום פטור ממס בקה"ש). אני גם מכניס הרבה יותר לקופת המדינה....
בנוסף, אני מתחיל Side hustles: טעינת BIRDים מהרחוב (מכניס בערך 700 ש"ח בחודש אחרי מס במקור), עובד ביום הבחירות (675 ש"ח ליום עבודה 10:00-21:00 אחרי מס במקור), עובד ערב אחד במוקד התרמות טלפוני (150 ש"ח). מזל שיש בחירות חוזרות
2. חיסכון אגרסיבי למספר חודשים.
לראשונה בחיי אני יושב לכתוב את כל ההוצאות שלי בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות. בהוצאות המשתנות אני מחלק ל"סביר" ו"מיותר לחלוטין".
לאורך כמה שבועות וכמובן מקריאה בפורום בפרט ובאינטרנט בכלל אני מבין איך אני יכול לחסוך בהוצאות הקבועות.
בראש ובראשונה אני מגיע לסניף בנק וממחזר את ההלוואה שלי להלוואה בסך 27,000 ש"ח עם ריבית 4.75% (P+3) ל-12 חודשים בלבד. פעם ראשונה שאני יודע בדיוק מה הסכום המדויק שאשלם אם ההלוואה תשולם ללא ריביות פיגורים ואם ריבית הפריים לא תשתנה: 27,700.
אני עובד עם עצמי כדי לחסוך כמה שיותר בהוצאות המשתנות.
כל שקל פנוי אני זורק לסגירת התשלומים במכה.
כל שקל פנוי לאחר מכן אני חוסך לסגירת ההלוואה בפרעון מוקדם (אמנם יש עמלה של כמה עשרות שקלים, אבל אני אחסוך כמה מאות שקלים בריבית).
להלן ההוצאות החודשיות כיום בשלב החיסכון האגרסיבי:
אני יודע שגם פה יש מה לקצץ (למשל לא לשלם כסף על ארוחת ערב אלא לאכול בבית. אבל מבחינתי זה איזשהו מינימום וזה גם משהו שיהיה כשאחזור לגור לבד). באפריל-מאי לא עמדתי ב-100% ביעד והיה לי קשה, אבל ביוני הדברים כבר זרמו הרבה יותר!
ברגע שההוצאות ישתנו כי אחזור לגור לבד, אעדכן.
שמח להגיד שלפני שבוע הייתי בסניף ופרעתי את ההלוואה מהכסף שחסכתי.
להלן צעדים שביצעתי כדי לחסוך בהוצאות:
לסיכום (וואו כמה כתבתי), אם את/ה קורא/ת את זה ומזדהה עם הסיפור שלי (שכר קצת מעל הממוצע אבל הוצאות שלוקחות אותך לתשלומים והלוואות בלי סוף שגורמות לך להרגיש נורא) - אני מפציר בך לקחת את הצעד הראשון ולהגיד חלאס. הגיע הזמן לחזור לקרקע, לחיות ברמת החיים המתאימה כדי שלא תתעורר/י בעוד 10 שנים ותצטער/י על העשור הזה.
אם מישהו הגיע עד לפה מודה על הזמן ואשמח לשמוע כל דבר, אני פה בשביל ללמוד. תודה!
קורא בפורום בחודש האחרון ובבלוג בחצי שנה האחרונה. שניהם באמת מהטובים שאני מכיר ועזרו לי לאפס את החיים.
** עדכונים **
1. עדכון 09/19
2. עדכון 11/19
3. עדכון 01/20
4. עדכון 03/20
5. עדכון 07/20
6. עדכון 10/20
7. עדכון 01/21
אמל"ק:
ינואר 2019: חוב של 27K לבנק, 0 חסכונות, 30K פנסיה, 20K בפיקדון שחרור. שווי נקי: -7K בלי פנסיה, 23K עם פנסיה.
יולי 2019: 0 חובות, 0 חסכונות, 42K פנסיה, 8K קה"ש, 20K בפיקדון שחרור. שווי נקי: 28K בלי פנסיה, 70K עם פנסיה.
יולי 2020: 0 חובות, 60K חיסכון נזיל, 71K פנסיה, 23K קה"ש, 20K בפיקדון שחרור, 20K ב-VOO ו-10K בקופגל"ה. שווי נקי: 133K בלי פנסיה, 204K עם פנסיה.
ינואר 2021: 0 חובות, 111K חיסכון נזיל, 63.5K פנסיה, 26.5K קה"ש, 12.5K בפיקדון שחרור, 14.5K ב-VOO ו-11.5K בקופגל"ה. שווי נקי: 176K בלי פנסיה, 239K עם פנסיה.
.----------------------------------------------------------------------------------
אני כותב את הפוסט הזה בעיקר בשביל עצמי: לסכם תהליך של כמעט חצי שנה, להציב מטרות לעתיד הקרוב וכמובן לקבל פידבק חיצוני על הבחירות והתהיות שלי (קצת קשה לי בימים אלו לעשות את הפינג-פונג המחשבתי הזה עם חברים ומשפחה). אני הולך לחפור ממש אז מקווה שבאמת מישהו יקרא את כל זה. ובכל זאת, אם מישהו במצב דומה לשלי עד לא מזמן יקרא את הפוסט ויפיק אפילו משהו קטן - זה יהיה מדהים.
מבחינת פרטים יבשים נוכחיים (לפני שאני צולל למסע, הוצאות וחיסכון, מטרות וכו'):
- רווק בן 24
- ללא תואר
- ללא רכב, עם קורקינט חשמלי
- לפני כ-3 חודשים חזרתי לגור עם ההורים (שעה מתל אביב), אחרי שנה וחצי בשכירות עם שותפים במרכז תל אביב.
- עו"ש בבנק: אפשר להגיד ש-0 (ומפה השם של היומן מסע)
- פנסיה בהפניקס (1.5% ו-0.15%): 42K
- קה"ש באלטשולר שחם (0.8%): 8K
- פיקדון שחרור: 19K
- קופג"ה באלטשולר שחם (0.39%): 150 ש"ח סמליים (פירוט בהמשך)
- התחייבויות: קורקינט חשמלי (4500 ש"ח ב-28 תשלומים מתוך... כן כן, 36 תשלומים! 36 תשלומים בלי ריבית!! שווה לא? ...). ספוילר: היו לי הרבה יותר התחייבויות עד לפני כמה חודשים ואני מאמין שזה יעלם בעוד חודש.
- שכר נוכחי: 11.5K נטו (ספוילר: באותה עבודה שבה התחלתי לעבוד השנה בשכר 9.5K נטו).
גדלתי בבית של עולים (די) חדשים מברה"מ. את אחי הגדול גידלו כבן למעמד כלכלי נמוך ("אתה רוצה לחמניה בשקל מהסופר? אין. אי אפשר. חוסכים לרכב כדי שאבא יוכל להגיע לעבודה"). אני כבר זכיתי לקצור את פירות מעמד הביניים (ההורים שלי מחזיקים היום בדירה בשווי 2 מיליון ש"ח ללא משכנתא; החסכונות הפנסיונים ונזילים שלהם יחסית צנועים, בכל זאת יש להם 10 שנות עבודה שנמחקו אי-שם בקומוניזם). בקיצור הם ידעו להתנהל די טוב עם המשכורת שלהם, אבל אני מרגיש שמבחינת החינוך שלי יצא שתמיד קיבלתי מה שרציתי בילדות ושמעולם לא פיתחתי ערך לכסף או חיסכון (כמובן שהרבה מזה גם קשור לאופי שלי בלי קשר לחינוך). למזלי כן חונכתי לסקרנות, למידה, שאיפה להצלחה.
באמצע שנת 2017 סיימתי שירות חובה ונכנסתי לקבע של שנה וחצי בצבא (מודיעין, לא טכנולוגי). הרשיתי לעצמי להתנהל בשיטת "יהיה בסדר..." ואפשר להגיד שתוך 5 חודשים בזבזתי לחלוטין 3 משכורות ראשונות (7K כל אחת) + מענק חתימה+"שחרור" (25K~). איך? בילויים יקרים, אוכל בחוץ בכמויות, החזקת רכב ישן שנת 2006 (הדלק בכיף היה 800-1000 ש"ח בחודש והיו לא מעט תיקוני מזגן מצבר אלטרנטור וכו'), חוסר התחשבנות עצמי מוחלט על כסף (לדוגמה: הוצאתי בערך 2000 ש"ח על עזיבת הבסיס), טיול של חודש וחצי בארה"ב (חל"ת) - לא חוסך על שום דבר. אם נחשב את זה, אז ההוצאות שתיארתי עכשיו גדולות מההכנסה שתיארתי... רגע לפני הנסיעה לטיול הבנתי שזה טיול יקר ממה שסיפרתי לעצמי בראש אז מה הדבר הראשון שאני עושה? ניגש לסניף הבנק הקרוב לביתי ולוקח הלוואה של 20,000 ש"ח לכמה שנים בריבית 9-10%. סה"כ מאוד הגיוני... אבל יהיה בסדר... אני אחזור מחו"ל, אני ארוויח כמה משכורות והפעם כן אחסוך, ואנסה לפרוע את ההלוואה תוך 3 חודשים ולא תוך 24.
חזרתי לארץ מרושש מהתחת. מבסוט, הייתה חוויה אדירה ואני כאילו לא דואג בכלל מהפן הכלכלי. אז מה הדבר הראשון שאני עושה? מסכים (עוד כשהייתי בארה"ב) לשכור דירה עם שני חברים במרכז תל אביב ב-2300 ש"ח (לא כולל חשבונות), שזה עוד נחשב זול. השכר שלי יורד ל-6K כולל החזר הוצאות נסיעה על רכב. ההרגלים שפיתחתי בחצי שנה שקדמה, רק מקבלים אפקט ריבית דריבית לצד השני בתל אביב ולמרות שיש קול ברקע של המוח שאומר לי להרגע כי עוד רגע אני נכנס לסחרור שאני לא יוצא ממנו - ההוצאות תמיד גדולות מההכנסות. אני מבקש וההורים עוזרים עם ההלוואה שאני סוחב. ואני? מאמין שיהיה בסדר...
למרות שיורד ממני העול החודשי של ההלוואה, אני ממשיך להוציא יותר ממה שאני מכניס במשך שנה שלמה (סתם דוגמה כאילו איזוטרית: אני מוציא בתקופה הזאת מאות שקלים בחודש על דו"חות חנייה ופנגו). אני עוזב את הדירה עם 2 השותפים לטובת דירה עם שותף אחד באיזור יותר "טוב" ומסכים לשלם 3300 לפני חשבונות! כשיש לי עוד חודשיים של משכורת 6K לשרוד וכמה שבועות של דמי אבטלה עד שאמצא עבודה. בכל התקופה הזאת אני עדיין עם רכב, אמנם נוסע קצת פחות, אבל עדיין מוציא עליו דלק, ופה ושם חנייה ופתאום דו"ח נתיב תחבורה ציבורית ופתאום תיקונים. אני מחליט לקנות קורקינט חשמלי ב-6000 ש"ח (קורקינט ב-2000 ש"ח לא סוחב אותי...) ולהתחיל להפחית את השימוש ברכב. אממה, במקביל אני מזניח את הרכב (לכלוך בטון מבנייה ליד החנייה שאני לא מנקה ולא מצלם, ולך תוכיח עכשיו שיש לך אחות) ולא באמת מטפל בו כשעדיין יש לו טסט יחסית ארוך בתוקף ואפשר אולי להוציא עליו כמה אלפי שקלים.
לאורך התקופה הזאת אני לוקח שוב הלוואה של 15,000 ש"ח ל-3 שנים ב-7%. אני לא תמיד עומד בהלוואה לפני שנכנסת המשכורת (Living paychek to paychek) ומשלם ריביות פיגורים ומינוס על ימין ועל שמאל.
למרות זאת אני לא מוותר על חו"ל! אני טס לאירופה לכמה ימים בכל פעם: בדצמבר 17, יוני 18, ספטמבר 18, מרץ 19.
למזלי אני מוצא עבודה בתל אביב תוך 3 שבועות מהשחרור - קיבלתי את ההצעה הראשונה שנתנו לי ולא התמקחתי מעבר לעוד כמה ימי חופש מעל למינימום (9.5K נטו, יש קה"ש). 3 שבועות בלי משכורת ואי-ירידה ברמת חיים + איכשהו "באורח פלא" ההוצאות עולות בהתאם לעלייה בשכר = אני מוציא את עצמי עדיין לא עומד בהלוואה. אני מחליט לקחת 25,000 הלוואה בדיגיטל בריבית של 10% רק בשביל להרגיש כאילו יש לי כסף בעו"ש, שאני לא במינוס ושאין לי הלוואה שאני לא עומד בה. יהיה בסדר.
בתקופה הזאת אני בעצם גם קונה דברים בתשלומים כי אני רואה שאני לא אעמוד בהם אחרת (אמנם ללא ריבית אבל אני פשוט לווה כסף מעצמי מהעתיד בלי להניד עפעף; אני באמת לא מבין שאני רק גורם לעצמי לא להיות מסוגל לעמוד בהם אפילו יותר?!):
- טלפון ב-1500 ש"ח ב-6 תשלומים
- קורס לבניית תחביב ב-1000 ש"ח ב-10 תשלומים
- ציוד לבניית תחביב ב-2000 ש"ח ב-6 תשלומים
- קורקינט חשמלי ב-6000 ש"ח ב-36 תשלומים!
- הלוואת כרטיס אשראי ללא ריבית על סך 2000 ש"ח ב-6 תשלומים
- דו"חות חנייה ב-300 ש"ח ב-3 תשלומים
- דחיית חיוב אשראי חודשי על סך 4650 ש"ח עם ריבית ל-3 תשלומים
- חיוב חו"ל על סך 1700 ש"ח ב-3 תשלומים
אני כותב את זה עכשיו, מסתכל אחורה ופשוט לא מאמין שככה התנהלתי.
------------------------------------------------------------------------------------
בינואר השנה אני מתחיל לקרוא את הבלוג של דורין בבינג' ומבין שאם אני לא אעשה שינוי אני: 1) לא אצא מזה 2) לא אוכל להתחיל להוציא את הכסף שלי לעבוד, במקום שאני עדיין אעבוד בגיל 60. ועדיין, "יהיה בסדר", אני מנסה להישאר באותה סיטואציה למרות שהוצאות המחיה גדולות מדי מול ההכנסה שלי (3800 שכ"ד + חשבונות, אוכל בחוץ כל צהריים בעבודה וממשיך לבזבז הרבה, אבל קצת פחות מלפני כן כי המודעות מתחילה לגדול).
אני טס לחו"ל ל-3 ימים במרץ (בטיסה שסגרתי עוד בדצמבר) וכשאני חוזר אני מחליט שחלאס.
1. הגדלת הכנסות.
למרות שאני רק 3 חודשים במקום העבודה שלי, אני יוצא מאיזור הנוחות, מתראיין ומתקבל לעבודה בתנאים טובים יותר. בסופו של דבר המעסיק הנוכחי שלי משווה את ההצעה. ככה בתוך שבוע אני מעלה את ההכנסה נטו בחודש ב-2000 ש"ח ואת ההכנסה הפנסיונית-השתלמות בכמעט 1000 ש"ח (מגיע למקסימום פטור ממס בקה"ש). אני גם מכניס הרבה יותר לקופת המדינה....
בנוסף, אני מתחיל Side hustles: טעינת BIRDים מהרחוב (מכניס בערך 700 ש"ח בחודש אחרי מס במקור), עובד ביום הבחירות (675 ש"ח ליום עבודה 10:00-21:00 אחרי מס במקור), עובד ערב אחד במוקד התרמות טלפוני (150 ש"ח). מזל שיש בחירות חוזרות
2. חיסכון אגרסיבי למספר חודשים.
- כל עוד אני בחובות: אני שם יעד חיסכון אגרסיבי של 80% מהמשכורת שלי. כדי לעמוד ביעד אני מסבלט את חדרי לכמה סאבלטים קצרים ולבסוף יוצא לגמרי באמצע אפריל וחוזר להורים. זו לא סיטואציה פשוטה לחזור להורים אחרי שנה וחצי בחוץ (וגם לפני כן הייתי בבסיס סגור עם מעט יציאות). אני מסביר להם את המצב (בערך), ולמרות שבהתחלה אני חושב שזה רק לחודשיים, בסופו של דבר אני מבין שזה יהיה עד ספטמבר-אוקטובר.
- לאחר סגירת כלל החובות + חיסכון קרן חירום ראשונית בסך 10,000 ש"ח: יעד חיסכון סולידי של 60% מהמשכורת וחזרה לשכירות באיזור המרכז (לאו דווקא תל אביב). ברור לי שאני לא יכול לחיות עם ההורים יותר מדי זמן, וכבר מראש אני צופה שיהיה לי קשה עם הנסיעות לעבודה.
לראשונה בחיי אני יושב לכתוב את כל ההוצאות שלי בחלוקה להוצאות קבועות והוצאות משתנות. בהוצאות המשתנות אני מחלק ל"סביר" ו"מיותר לחלוטין".
לאורך כמה שבועות וכמובן מקריאה בפורום בפרט ובאינטרנט בכלל אני מבין איך אני יכול לחסוך בהוצאות הקבועות.
בראש ובראשונה אני מגיע לסניף בנק וממחזר את ההלוואה שלי להלוואה בסך 27,000 ש"ח עם ריבית 4.75% (P+3) ל-12 חודשים בלבד. פעם ראשונה שאני יודע בדיוק מה הסכום המדויק שאשלם אם ההלוואה תשולם ללא ריביות פיגורים ואם ריבית הפריים לא תשתנה: 27,700.
אני עובד עם עצמי כדי לחסוך כמה שיותר בהוצאות המשתנות.
כל שקל פנוי אני זורק לסגירת התשלומים במכה.
כל שקל פנוי לאחר מכן אני חוסך לסגירת ההלוואה בפרעון מוקדם (אמנם יש עמלה של כמה עשרות שקלים, אבל אני אחסוך כמה מאות שקלים בריבית).
להלן ההוצאות החודשיות כיום בשלב החיסכון האגרסיבי:
- 300 ש"ח חופשי חודשי לרכבת ואוטובוסים
- 220 ש"ח על הקורקינט (חיוב חודשי 158 + תקציב לתיקונים)
- 150 ש"ח על בריאות וטיפוח (77 ש"ח ביטוח בריאות פרטי, 24 ש"ח ביטוח מחלות קשות רק סרטן, 25 ש"ח תספורת, 25 ש"ח חודשי מנורמל - בדיקת שיניים וטיפול שיננית חצי שנתיים במסגרת מכבי שלי*; *יש לי מכבי שלי בחינם עד נובמבר. מאמין שאעבור לאחר מכן למגן כסף, אם למישהו יש השגות אשמח לשמוע)
- 75 ש"ח אימוני כושר
- 67 ש"ח על צריכת תוכן (30 סלולר, 17 נטפליקס, 20 ספוטיפיי)
- 300 ש"ח ארוחת צהריים בעבודה (מנסה חצי מהימים להביא מהבית וחצי מהימים לקנות עם הצוות)
- 400 ש"ח ארוחת ערב
- 200 ש"ח בידור ובילויים
- 400 ש"ח שונות (אירועים ומתנות, אכילה בחוץ שלא לצורך שלא הצלחתי למנוע, הוצאה לא מתוכננת)
אני יודע שגם פה יש מה לקצץ (למשל לא לשלם כסף על ארוחת ערב אלא לאכול בבית. אבל מבחינתי זה איזשהו מינימום וזה גם משהו שיהיה כשאחזור לגור לבד). באפריל-מאי לא עמדתי ב-100% ביעד והיה לי קשה, אבל ביוני הדברים כבר זרמו הרבה יותר!
ברגע שההוצאות ישתנו כי אחזור לגור לבד, אעדכן.
שמח להגיד שלפני שבוע הייתי בסניף ופרעתי את ההלוואה מהכסף שחסכתי.
להלן צעדים שביצעתי כדי לחסוך בהוצאות:
- חולק נטפליקס עם 2 אנשים. 17 ש"ח במקום 50.
- בדקתי ביטוחים בהר הביטוח וגיליתי שיש לי ביטוח בריאות כפול עם ביטוח שאמא שלי עשתה בעבר. לונג סטורי שורט, אחרי תלונה מפורטת למפקח על הביטוח, קיבלתי החזר של 7 חודשי ביטוח (540 ש"ח).
- הייתי בפנסיה בחברת כלל. הם רצו להעלות לי דמי ניהול ל-4% ו-0.5% או משהו כזה. מהר ניידתי להפניקס. חיסכון של 80 ש"ח בחודש על ההפקדה וחיסכון משמעותי על הצבירה.
- גיליתי שדרך מכבי שלי יש לי 10 אימוני כושר אישיים ב-230 ש"ח. אני עושה 3 אימונים בחודש, כלומר 75~ ש"ח בחודש. לפני כן הוצאתי 500 ש"ח בחודש על מאמנים אישיים.
- הייתי אוכל ארוחת צהריים בעבודה ב900-1000 ש"ח בחודש. הורדתי תקציב ל-300, בחצי מהפעמים אני מביא מהבית ובחצי מהפעמים אני בוחר לקנות משהו זול ובריא יותר מפעם.
- כשאני אוכל משהו בחוץ בערב או בכללי, אני עושה כל מה שאני יכול בשביל שזה יעלה עד 30 ש"ח, ואם אני מתקרב לקצה התקציב החודשי אז עד 20 ש"ח. קשה לי להעריך כמה אני חוסך, אבל זה כנראה באלפים.
- הרבה מתקציב הבידור והבילויים הולך על סרטים בקולנוע. לא הולך יותר לקולנוע בלי לנצל הטבת 1+1 שיש לי באיזשהו כרטיס אשראי (ללא דמי כרטיס).
- הוצאתי כרטיס CAL שופרסל ללא דמי כרטיס עוד כשגרתי לבד, ועשיתי קניות עם הנחה של 125 או 200 ש"ח בשופרסל (באתר שלהם כתוב כרגע 125 ש"ח אבל אני זוכר שזה יצא לי יותר...). ההטבה בדמי כרטיס הם לשנה אז שמתי לעצמי תזכורת להתקשר ולבקש את המשך ההטבה ואם לא - לבטל.
- השכרתי את הרכב לבן משפחה ב-800 ש"ח לחודשיים. גם חסכתי בדלק. לצערי ממש בסוף החודשיים האלה הרכב שבק חיים והטיפול לא משתלם ביחס לטסט+שווי. סביר שאם ב-3 שנים שלי איתו הייתי מטפל בו כמו שצריך אפשר היה להחזיר יותר. זה לקח מבחינתי להתנהלות בעתיד: אקנה רכבים במצב טוב עם קילומטרז' נמוך בני 7-8 שנים, אטפל בהם טוב במשך שנתיים ואמכור כמה שיותר קרוב למחיר שקניתי. חוזר חלילה.
- הפקדת משכורת לPEPPER. יש כרגע מבצע ש12 הפקדות יזכו אותי ב-1000 ש"ח (משכורת מעל 4000).
- סגרתי חשבון בנק לא פעיל בלאומי שהייתה בו עמלה מינימלית של כמה שקלים בחודש. נגיד שחסכתי פה 50 ש"ח לשנה.
- מאמין שהיו עוד, אם אזכר אוסיף.
- להיות Debt free.
- קשה לי מאוד עם הנסיעות לעבודה ולגור עם ההורים, אז לחזור לגור בשכירות במרכז (לאו דווקא בתל אביב, אבל במרחק סביר מהעבודה).
- לחסוך 20,000 ש"ח קרן חירום נזילה.
- לעמוד ביעדי החיסכון של המשכורת, No matter what.
- להגדיל את השכר ב-10-20%.
- ללמוד כמה שאפשר על השקעה פסיבית.
- תשלום על כל הקורקינט ביולי.
- הפקדת 10,000 בחיסכון ב-PEPPER ב3.15% ריבית (P+1.4) שנתית כחלק מהקרן חירום (315 ש"ח חיסכון). ווידאתי וזה נזיל בכל רגע פשוט אם מוציאים לפני שנה הריבית יחסית לזמן ההוצאה.
- למצוא מקום במרכז בספטמבר-אוקטובר, עד 2300 כולל חשבונות.
- נרשמתי לקבוצת רכישה של הנינג'ה בהלמן אלדובי על מנת לראות אם אצליח להעביר את הקה"ש שלי למסלול מחקה ב-0.35% דמי ניהול (20-50K). הסכום שלי לא רלוונטי ל-IRA. כעיקרון יש מינימום 20,000 גם למחקה אבל אני מקווה שיוכלו להחריג. מקסימום אבדוק את זה שוב עוד חצי שנה כשאהיה ביעד.
- אני כרגע לא חושב להזיז את הפנסיה לאחת מקרנות ברירת המחדל, אבל אשקול זאת בהמשך.
- אולי זה סותר את כל מה שכתבתי בכל הפוסט הזה, אבל אני וחברים קרובים החלטנו מזמן שאנחנו עושים טיסה קטנה לאירופה באוקטובר. בהינתן זה שזאת אכן תהיה הוצאה (ולא אשקר, אני מאמין שזה ירגיש לי בסדר אחרי חצי שנה של חיסכון אגריסיבי) - לחסוך כמה שאפשר איפה שאפשר בטיול עצמו + לשלם על הכל מהעו"ש. לחסוך 4,000 ש"ח לטובת הטיול בלי קשר ל-20,000 ש"ח קרן חירום ולהוציא כרטיס אשראי לאומיקארד (MAX) ללא דמי ניהול של מועדון I NEED IT עם עמלת המרת מט"ח של 1%.
- חוזר להתחלה: יש לי קופת גמל להשקעה באלטשולר בתנאים די טובים בגלל מועדון "חבר" בצבא (0.39% מצבירה לפחות עד 2024 [אמור להיות 2030, צריך להתקשר לבדוק]). העברתי אליה 150 ש"ח סמליים. יקח לי קצת זמן עד שאלמד על הנושא של השקעה עצמאית כמו שצריך + אחסוך סכום כסף מכובד שבו לדמי ניהול יש באמת משמעות. אני תוהה עם עצמי האם בשנים הקרובות לחסוך הכל בעו"ש או לשים חלק בקופת גמל להשקעה והאם במסלול כללי/אג"ח/מניות. מקסימום אוכל להתייחס לקופת גמל להשקעה כחלק מכלל התיק בעתיד. לא יודע.
- תמיד אמרתי בשנים האחרונות שאעשה טיול אחרי צבא במזרח: זה התחיל מתכנון של חצי שנה כשעוד הייתי במנטליות ה-"יהיה בסדר", ירד ל-4 חודשים, והיום אני חושב על חודשיים חל"ת ב-2020. האם אני באמת בפוזיציה לצאת לטיול כזה? או שאולי בכלל לא נכון להתחשבן על זה עכשיו, כי מתי עוד יהיה לי זמן לצאת לכמה חודשים במזרח (ועוד זה יעד יחסית זול לדרום אמריקה וכו').
- תואר במדעי המחשב באוניברסיטה: בעיקרון יש מימון מההורים לתואר באוניברסיטה + כשנה וחצי מחייה כסטודנט. האם אני רוצה לקבל את העזרה הזאת בכלל? האם נכון לי לא לעבוד במשך שנה וחצי (מאמין שלאחר מכן אוכל לשלב משרת סטודנט כמפתח)? האם עדיף לעשות תואר ערב בזמן עבודה באקדמית תל אביב יפו וכו'?
לסיכום (וואו כמה כתבתי), אם את/ה קורא/ת את זה ומזדהה עם הסיפור שלי (שכר קצת מעל הממוצע אבל הוצאות שלוקחות אותך לתשלומים והלוואות בלי סוף שגורמות לך להרגיש נורא) - אני מפציר בך לקחת את הצעד הראשון ולהגיד חלאס. הגיע הזמן לחזור לקרקע, לחיות ברמת החיים המתאימה כדי שלא תתעורר/י בעוד 10 שנים ותצטער/י על העשור הזה.
אם מישהו הגיע עד לפה מודה על הזמן ואשמח לשמוע כל דבר, אני פה בשביל ללמוד. תודה!
נערך לאחרונה ע"י מנהל: