סליחה על ההקפצה, אני מרגיש שחסר לי ה'מכה בפטיש' כדי שהרעיון שנידון כאן יחלחל עד הסוף.
לא אכפת לה ישירות, אבל מטרתה של חברה (ומכאן נגזר תפקידם של עובדיה) היא לייצר ערך לבעלי המניות.
לפי מה שקראתי, המשפט הזה הוא הליבה של התשובה לשאלת פות"ש, דהיינו זה מה שקושר בין ביצועי החברה לביצועי המניה, וזאת למרות שאין קשר פיזי-פיננסי-ישיר כיון שמדובר בשוק המשני.
ועדיין לא נסגרה אצלי הפינה.
מדוע שהחברה תרצה לייצר ערך לבעלי המניות? למה שלא תרצה לייצר לעצמה שכר?
לדוגמא:
נניח ויש לי דוכן כריכים. יום אחד השתגעתי ובא לי להתרחב לרשת ולפתוח עוד דוכן בצד השני של העיר. לשם גיוס הכספים הנפקתי מניות, והצגתי דו"חות של רווחיות וכו' וכו', שזה שיכנע מספיק משקיעים לשלם נגיד שקל למניה, כשהנפקתי 1,000 מניות.
את 1000 הש"ח שקיבלתי השקעתי בהקמת דוכן שני, והעסק משגשג. מבחינתי השגתי את מטרתי, אם אני אפסיד- זו תהיה בעיה שלי, ואם ארויח יותר, זה יהיה רווח שלי בכיס. ואם יישאר כמות שהוא, אז סתם יצאתי להרפתקאה לא רווחית.
ביום שבו ארצה להקים עוד דוכן, ולא יהיו לי חסכונות לכך- אצטרך להנפיק עוד מניות (לדלל) כדי לגייס שוב סכום כסף.
למה שיהיה לי איזה שהוא אינטרס להרויח עבור בעלי המניות?
האם זה סוג של הסכם תיאורטי, בדומה לכך שהחברה האנושית מסכימה שיש "ערך" לשטרות נייר ומטבעות, ולכן מסכימים לתת טובין וסחורות עבורן?
אולי זה נגזרת של ההגדרה שמניה היא יחידת בעלות, כך שבבוא העת יתכן שבעלי המניות ביום בהיר אחד יבואו ויקחו את הציוד שלי בתור "בעלים"? ואם זה כך, הרי זה מובן הקשר בין החברה לבעלי המניות. ואז אני אסתבך עם העובדה שהחברה לא מרוויחה ישירות כספים לכיס ה'בעלים' (למעט דיבידנד), אלא הרווחיות שלה מושכת אחרים להיות בעלים וכך הם מוכנים לשלם יותר כדי להיות בעלים...
טוב, לאחר שהדברים נכתבו, נראה לי שהאחרון הוא הנכון, ואז הבנתי.
יוצא שהעובדה (התיאורטית משהו, כי דומני שאינה ישומית ביום יום, רק בפירוק) שבעל מניות הוא בעלים על הנכסים עצמם של החברה, הרי שזה מה שיוצר את הקשר בין החברה למניה.
לפי זה, מה קורה בחברה שאין לה נכסים פיזיים? (אולי אין באמת דבר כזה, כי תמיד ישנו פטנט, או אתר מקוון, או מלל)
גורם לי לתהות לגבי זכויות יוצרים.. אבל זה כבר ממש לא קשור לכאן.
יש לי תחושה שעשיתי לעצמי תרפיה בכתיבה...