נכון שיש התקדמות משמעותית גם בerror correction וגם ביכולת לשמר את היציבות של המערכות. אני פשוט חושב שככל שנגדיל את המערכת האתגר הטכנולוגי ייגדל כי נצטרך לקרר אותם יותר וקירור נהיה קשה יותר ככל שנצטרך לשבור שיאים בטמפרטורה של האמבט הקר. תופעה זו אינה מתרחשת במחשבים קלאסיים שטמפרטורת הסביבה המתאימה עבורם גבוהה מטמפרטורת החדר. כלומר ניתן לעבוד במחשבים כאלו עם מאוורר לטמפרטורת החדר, כלומר לא נדרש אמבט קר מיוחד יותר מהסביבה בכדו"א.
אתה מתייחס לבעיות הקיימות במודלים הסטנדרטיים של מחשוב קוונטי — ושם אכן בעיית הקירור, במיוחד כאשר מדובר בהגדלה של מספר הקיוביטים, היא אתגר הנדסי עצום.
אבל לדעתי אתה מפספס את העובדה שיש כיום גם מודלים חלופיים לבניית מחשב קוונטי, כמו אלה של ORCA Computing, המבוססים על קיוביטים פוטוניים, שבהם אין צורך בקירור קיצוני לשמירה על יציבות המערכת.
בנוסף קיימות גם חברות כמו IonQ, המשתמשות במלכודות יונים — מודל שונה לחלוטין שבו הדיוק והקוהרנטיות גבוהים במיוחד, וגם הוא לא דורש אמבט קר בטמפרטורות קיצוניות.
לגבי השימושים הפוטנציאליים, אני חושב שמדובר בטכנולוגיה שעשויה לחולל מהפכה בקנה מידה עולמי — ואולי אפילו גדולה יותר מהבינה המלאכותית:
1. היא יכולה להאיץ את התפתחות ה-AI לכיוון בינה כללית (AGI), בזכות יכולתה לפתור בעיות אקספוננציאליות ומטריצות מורכבות בזמן קצר בהרבה.
2. היא תאפשר חיזוי מדויק של מבנים של מולקולות, לצורך פיתוח תרופות וחומרים חדשים — מה שישפיע כמעט על כל תחום מדעי או תעשייתי.
3. היא עשויה להוביל לגילוי חומר מוליך על בטמפרטורת החדר — הישג שלדעת רבים יהיה מהפכני כמעט כמו המצאת החשמל עצמו, ויכול לערער את שוקי האנרגיה העולמיים ובראשם שוק הנפט.
4.בנוסף, כל תחום ההצפנה והאבטחה הדיגיטלית צפוי לעבור לשלב חדש של הצפנה קוונטית, ומחשוב קוונטי עשוי גם לחשוף תובנות חדשות על מבנה היקום.
לגבי הרווחיות של החברות, אני מסכים איתך — לא בהכרח שהחברות המפתחות את החומרה הן אלה שייהנו מהפוטנציאל העצום הזה, משום שמדובר ביכולת מחקרית ותעשייתית שאינה לשימוש אישי, אלא בבסיס לפיתוחים מדעיים והנדסיים עתידיים.
הערך האמיתי יגיע כנראה ממה שניתן לבנות באמצעות המחשוב הקוונטי, ולא מהמחשב עצמו.