לעבור לגור עם הבת זוג ולהיכנס לבור כלכלי או להמשיך לגור עם ההורים?

[Eranlavi]

אני וחברה שלי שמונה חודשים יחד.
אני בן 27, היא בת 26.
אנחנו חושבים לגור יחד, דיברנו על זה כבר ורצינו לתכנן את המעבר יחד.
מצאנו דירת 3 חדרים בגודל 70 מ"ר, משופצת בתל אביב, בעל דירה נחמד ודי הגון.
היא גרה עם שותפות, וכרגע ההורים שלה עוזרים לה עם חלק מההוצאות כי היא לא עובדת והיא משתמשת בחלק מהחסכון שלה שחסכה (150,000).
אני גר עם ההורים וחסכתי באיזור ה100,000 ש"ח

אני מפחד להיכנס לבור כלכלי רק בכדי שנגור יחד בתל אביב. היא לא מוכנה להתפשר על אף מקום אחר כי היא רוצה לעבוד בתור עצמאית בתחום הכושר במרכז.
התחום שבו היא רוצה לעבוד בו הוא פילאטיס מכשירים וכל התחום של התזונה והכושר.

עשיתי חישוב של כול ההוצאות החודשיות החשובות:

הוצאות שמתחלקות ביננו ואני רושם כאן את החצי שאני אמור לשלם.
לדוגמא שכר הדירה הוא 5,000 אז אני משלם חצי, 2,500.

הוצאות שמתחלקות ביננו (חצי חצי):

שכר דירה – 2,500

ועד – 40

ארנונה – 105

מים – 100

חשמל – 100

גז – 25

מזון – 1,250

סה"כ: 4,120 ₪ לצורך דיור, חשמל, מים, ארנונה, גז, מזון.

הוצאות של הרכב שלי (חודשי):

ביטוח חובה + צד ג' – 352 ₪

דלק נסיעות – 720 ש"ח נטו נסיעות ללימודים.
תחב"צ לעבודה - 150 ש"ח בערך בחודש.

הוצאה חריגה לא צפויה: 1550 ש"ח טיפול לרכב.

סה"כ הוצאה על רכב(כולל טיפול קבוע) + תחב"צ = 1,262 ש"ח

עריכה: האוטו אוכל 10 ליטרים לק"מ, ויש לי שלוש נסיעות למכללה בשבוע.
הלוך חזור 80 ק"מ, השתמשתי במחשבון ק"מ לליטר, יצא לי בערך 60 ש"ח לכיוון.

עריכה: טיפול שנתי לאוטו, קונה חלקים לבד עולה לי 250 ש"ח , עבודה של המוסכניק 200 ש"ח
חלקים שאני קונה: מסנן שמן,אוויר,מזגן,גלון שמן מנוע,4 פלגים.
סה"כ 450 ש"ח. לשנה יוצא - בערך 40 שח לחודש.


היו לי כמה בעיות בצינורות של הרכב בגלל שזה רכב ישן - קיה ריו 2008 לכן אלו הוצאות חד פעמיות שמצטברות,אבל חוץ מזה הטיפולים זולים יחסית, פעם ב 3 שנים צריך להחליף חיישן קראנק, כי זו מחלה של הרכב, עולה באיזור 150 ש"ח.
טיפולים: טיימיניג + החלפת צינור + החלפת משאבת מים + מילוי גז למזגן = 1550 ש"ח. זה סכום חד פעמי ששילמתי ולכן אני מחשיב אותו כהוצאה חריגה.

לימודים:
על הלימודים עצמם כבר שילמתי את כול הסכום בערך 2200 ש"ח לשנה. (90% מלגה חיילים משוחררים)

סה"כ יוצא לי בחודש ₪5342 הוצאות קבועות.
עריכה:

הרכב ישמש אותי לצורכי נסיעה ללימודים – הנדסאי חשמל, שלוש פעמים בשבוע.
שקלתי לעשות מנוי שנתי ברב קו בעלות של בערך 1,300 שח ולחסוך את העלויות של הרכב אבל פשוט יותר יעיל לסוע עם הרכב. בתחבצ אני מבזבז שעה וחצי יותר בדרכים.

יש לי ניסיון בחיווט וחשמל בייתי(אני חשמלאי מעשי) ומצאתי עבודה התחלתית בשכר של 60 ₪ לשעה.

זה היה נשמע לי הרבה אבל אני אעבוד פחות שעות בימים של הלימודים שזה יוצא 3 ימים בשבוע.
אז אעבוד באיזור 38 שעות שבועיות.
שזה 152 שעות בחודש, אז השכר ברוטו שיצא לי הוא 9120 ₪ - שבנטו זה יוצא – 7,300 ₪ לפי מחשבון שכר באינטרנט.

אז נשאר לי בפוטנציאל 1500-1,000 ₪ כול חודש שאני יכול לחסוך או "לבזבז".

אני קצת חושש שאני אכנס לבור כלכלי במידה ואני לא אוכל לעבוד ואצטרף לשרוף את כול החסכון שלי על ההוצאות.

*הצלחתי לחסוך באיזור 100,000 ש"ח (כרגע נמצאים בקרן כספית) שגרתי אצל ההורים ולכן מפחיד אותי לשרוף הכול לשווא כשאני יכול לגור איתם ולחסוך בכיף עוד 4,000 ₪ בחודש.

אני חושש ממעבר לעיר תל אביב כי אני נולדתי וגדלתי בעיר קטנה בפריפריה, בסביבה לא תומכת בלשון המעטה, ואין לי בדיוק את ההשכלה או הכישורים(כרגע) בכדי להרוויח שכר יותר גבוה באיזור המרכז.
יש לי תעודה של חשמלאי מעשי וניסיון בהרכבות מכאניות וחיווט לוחות. אני גם סוג של הנדימן, לא מקצוע כזה נדרש בתל אביב, ממה שראיתי יש הרבה.
אני כן רוצה לעבור למקום אחר כדי שאוכל לחוות סביבה אחרת מאיפה שגדלתי וגם אנשים אחרים שאוכל ללמוד מהם ואולי אפילו אשנה את אופי התעסוקה שלי כרגע.
יכול להיות שאני סוג של מפחד לצאת מאיזור הנוחות שלי, אבל אני די מרגיש לחוץ רק מלחשוב על לחיות מתלוש לתלוש

אני ממש מבולבל ולא יודע מה להחליט כי כבר חתמנו חוזה ואנחנו עתידים לעבור עוד חודשיים, עוד לא עברנו ככה שיש לי הזדמנות להתחרט.

תודה שקראתם עד כאן...

איפה מצאת דירת 70 מ”ר ב 5000 שקל בתל אביב?
התכוונת בדרום תל אביב? גם זה זול

 

[Eranlavi]

למה חייבים לגור בתא כדי לפתוח עסק בתא?
אני לא גר בתא ונוסע כל יום, כמו הרבה אחרים.
אני בספק אם תמצא דירה באזור סבבה בתא ב5000 שקל, אולי לכיוון ה7 וצפונה.
מישהו שאני מכיר טוב פתח מסעדה בת״א ונוסע כל בוקר ב6 כדי לא להתקע בפקקים.

ממש “אחלה” חיים_! לקום כל בוקר ב 5:30 בבוקר כדי להיות ב 6:00 על הכביש…..5 פעמים בשבוע אולי אפילו 6 .
נורא בעיניי. זה לא איכות חיים

 

[pin2win]

אני שוקל ללמוד נהיגה על אופנוע ולהתנייד איתו. גם יחסוך לי את הפקקים

תוסיף לסעיף הוצאות לא צפויות הוצאות בריאות

 

[Shlomi Z]

אני ממש מבולבל ולא יודע מה להחליט כי כבר חתמנו חוזה ואנחנו עתידים לעבור עוד חודשיים, עוד לא עברנו ככה שיש לי הזדמנות להתחרט.

עברו חודשיים. מה נסגר ?

[ובקשר לכל השאלות שלך.
אז מה שדודה @בת העמק אומרת.]

 

[DanielJhony]

תוסיף לסעיף הוצאות לא צפויות הוצאות בריאות

ויתרתי על האופנוע, אתנייד עם אופניים במקרה הכי גרוע

עברו חודשיים. מה נסגר ?

[ובקשר לכל השאלות שלך.
אז מה שדודה @בת העמק אומרת.]

אני עובר עוד שבועיים בדיוק. כרגע בלי עבודה. אחפש שם עבודה באיזור שתסתדר לי עם השעות של הלימודים.

 

[איש ירח]

ויתרתי על האופנוע, אתנייד עם אופניים במקרה הכי גרוע

אני עובר עוד שבועיים בדיוק. כרגע בלי עבודה. אחפש שם עבודה באיזור שתסתדר לי עם השעות של הלימודים.

סליחה שאני שופכת מים קרים. לך אין מקצוע וגם בת זוגך לא ממש מכניסה כסף. היא מקבלת תרומות ומתעקשת לגור רק בתל אביב. ההגיון שלי אומר, שקודם תוכיח שיש לך הכנסות או יכולת ליצצר הכנסות ואחר כך תעלה את רמת החיים ולא הפוך. בנוסף, יכול להיות שאתה וזוגתך לא רואים את ההתנהלות הכלכלית עין בעין. זה משהו ששווה לחשוב עליו. אותי, כהורה המצב שלך היה מדאיג.
מצד שני, אתה עדיין צעיר, אז יש לך הזדמנות ללמוד מטעויות ולתקן.

 

[בת העמק]

לך אין מקצוע וגם בת זוגך לא ממש מכניסה כסף. היא מקבלת תרומות ומתעקשת לגור רק בתל אביב.

אלפי צעירים אחרי צבא מהפריפריה עוברים כל שנה לת"א עם החלומות הגדולים ואפס שקלים בארנק. זו גדולתה של העיר הלבנה

 

[AIML]

כהורה המצב שלך היה מדאיג.

ממש לא.
עד מתי אפשר לגור עם ההורים?
בחור בין 27, מאד מחושב, אפילו על האופנוע הוא ויתר.
במקרה הכי גרוע יחזור הביתה.

 

[שתי גבות לירקן]

קודם כל כל הכבוד לשניכם על הסכומים היפים שהצלחתם לחסוך. זה לא טריוויאלי בגילכם, בטח לא עם כל הפיתויים שמסביב. אני מבין שההחלטה כבר התקבלה, אבל for what it's worth:
אני מציע לך לחשוב על התרחיש הגרוע ביותר ואיך אתם מתמודדים איתו. אם אתם עדיין ״על הרגליים״ גם בתרחיש כזה, לדעתי אפשר לקחת את הסיכון כי במקרה הגרוע אפשר לחתוך הפסדים ולעזוב את ת״א. ספציפית לגבי הדירה, נראה שמדובר במחיר טוב. אני מקווה שאין קאץ׳ וגם שלא מדובר בשכונה גרועה במיוחד כמו תל כביר או כפר שלם.

 

[Eranlavi]

אלפי צעירים אחרי צבא מהפריפריה עוברים כל שנה לת"א עם החלומות הגדולים ואפס שקלים בארנק. זו גדולתה של העיר הלבנה

זה עדיף מלהיוולד בתל אביב, לגדול ולהתחנך בתל אביב , להכיר כל פינה בתל אביב ,
ואז בגיל 35-45 להבין שאין לך שום סיכוי לגור בתל אביב כי אתה לא יכול לקנות בית
ואז אתה נאלץ להתחיל לחיות באיזה פריפריה . מה לך ולזה?

לעומת זאת, אם כל חייך התעצבת והיית בעפולה או מצפה רמון,
וכשאתה צעיר בא לך “לטעום” מהעיר הגדולה….
אתה בא, חי פה 5-7 אפילו 10 שנים……ואז גם בגיל 35 אין לך שום בעיה לחזור למצפה רמון
ולקנות שם בית .
אתה לא מרגיש שהשמיים נופלים עליך.


תאמיני לי שעדיף ככה.
לקנא באותם חבר’ה.

 

[עידו ג]

אולי די להתמסכן ולהתקרבן ולחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר בכל סיטואציה?
חינוך במרכז וחינוך בעפולה או מצפה רמון לא באותה רמה לחינוך במרכז.
בהתאם הפוטנציאל של הילד הממוצע.
השכלתית, כלכלית וכד'.

יש הרבה חסרונות בלגדול בפריפריה. יש יתרונות בלגדול בפריפריה. וכמו כן גם בתל אביב.

תאמיני לי שעדיף ככה.
לקנא באותם חבר’ה.

 

[בת העמק]

זה עדיף מלהיוולד בתל אביב, לגדול ולהתחנך בתל אביב , להכיר כל פינה בתל אביב ,
ואז בגיל 35-45 להבין שאין לך שום סיכוי לגור בתל אביב כי אתה לא יכול לקנות בית
ואז אתה נאלץ להתחיל לחיות באיזה פריפריה . מה לך ולזה?

איזה מסכן אתה
אני מגיעה ממשפחה שעלתה לארץ לפני 100 שנה לתל-אביב. חצי מילדיה הקימו קיבוצים ומושבים, חצי בחרו להישאר בת"א וגבעתיים ורוב ילדיהם בחרו לעזוב.
אבא שלי גדל והתחנך בת"א ובחר לעזוב לפריפריה. סבתא שלי גרה בדירתה במרכז ת"א עד גיל מופלג והייתי מבקרת שם כילדה ונערה. כבר אז לא סבלתי את העיר
לא מעט מחבריי שגרו בת"א בשנות העשרים לחייהם, עברו לגור בשנות השלושים לחייהם בערים אחרות במרכז כמו קריית אונו או רעננה. אבל כולם במצב כלכלי טוב בהרבה משלך (רופאים, עו"ד, הייטקיסטים וטייסים) ולכן יכלו להרשות לעצמם לגור היכן שהם רוצים. חלקם זזו במהלך השנים אפילו רחוק יותר וקנו או בנו בית במושב.

המחשבה הזאת, שאם נולדת וגדלת בת"א תמיד תרצה לחיות שם, היא שלך. יש עוד אנשים כמוך (לא רק בת"א, גם חיפאים וירושלמים וקיבוצניקים ומושבניקים שרוצים להישאר היכן שגדלו) אבל לא צריך להפוך את זה להתקרבנות. יכול? תישאר. לא יכול? תמצא מקום אחר.
אתה יכול לגור בת"א, אתה לא יכול לקנות בה דירה. זה כל הסיפור שלך.

 

[Eranlavi]

איזה מסכן אתה
אני מגיעה ממשפחה שעלתה לארץ לפני 100 שנה לתל-אביב. חצי מילדיה הקימו קיבוצים ומושבים, חצי בחרו להישאר בת"א וגבעתיים ורוב ילדיהם בחרו לעזוב.
אבא שלי גדל והתחנך בת"א ובחר לעזוב לפריפריה. סבתא שלי גרה בדירתה במרכז ת"א עד גיל מופלג והייתי מבקרת שם כילדה ונערה. כבר אז לא סבלתי את העיר
לא מעט מחבריי שגרו בת"א בשנות העשרים לחייהם, עברו לגור בשנות השלושים לחייהם בערים אחרות במרכז כמו קריית אונו או רעננה. אבל כולם במצב כלכלי טוב בהרבה משלך (רופאים, עו"ד, הייטקיסטים וטייסים) ולכן יכלו להרשות לעצמם לגור היכן שהם רוצים. חלקם זזו במהלך השנים אפילו רחוק יותר וקנו או בנו בית במושב.

המחשבה הזאת, שאם נולדת וגדלת בת"א תמיד תרצה לחיות שם, היא שלך. יש עוד אנשים כמוך (לא רק בת"א, גם חיפאים וירושלמים וקיבוצניקים ומושבניקים שרוצים להישאר היכן שגדלו) אבל לא צריך להפוך את זה להתקרבנות. יכול? תישאר. לא יכול? תמצא מקום אחר.
אתה יכול לגור בת"א, אתה לא יכול לקנות בה דירה. זה כל הסיפור שלך.

ממש לא התקרבנתי……אולי פשוט לא הובנתי נכון כי לא הסברתי נכון.

כשאני אמרתי תל אביב ….לא בהכרח התכוונתי “תל אביב” נטו……
ההגדרה שלי ל “מרכז” היא מאוד מאוד מאוד “רחבה”!

התכוונתי שמי שנולד, התחנך, טייל, התבגר והיה רוב חייו ברמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים ,ראשון לציון,רמת השרון ,הרצליה וכו וכו ….
הרבה יותר קשה לו בגיל 35- 40 לעבור פתאום לבאר שבע, קריית גת, קריית מלאכי , מצפה רמון ,נהריה או טבריה ,
רק בגלל שהוא ממש לא יכול לקנות דירה ב “מרכז” .

לעומת זאת, אנשים שגדלו במצפה רמון , טבריה ,באר יעקב , שדרות (והם אנשים נפלאים…אין קשר!!)
גם אם הם יחליטו בגיל 21 לנחות ב “מרכז”, ולחיות ב “מרכז” כמה שנים טובות….
אם בגיל 35 הם יבינו שהם לא יכולים לקנות “במרכז” דירה במחירים המטורפים האלה…..אז ממש לא תהיה להם בעיה להרחיק בחזרה
לאיזור ילדותם בשמחה רבה.

זה כל מה שהתכוונתי .