לחץ בהייטק

[adamshalev]

8 שנים לפי מחשבון עצמאות כלכלית באקסולידית.

זה ממש תרחיש אופטימאלי. תחת תנאים כמו: שכר גבוה, אחוז חסכון גבוה, רווקות, שוק שורי, הנחות מאד מקלות לגבי צרכי מחיה בעתיד וכן הלאה.
לאדם ממוצע בהייטק - זה יותר כמו 20-30 שנה להערכתי עד שבאמת ובתמים ממצים את התחום ועוברים למשהו אחר.

 

[optimum]

זה ממש תרחיש אופטימאלי. תחת תנאים כמו: שכר גבוה, אחוז חסכון גבוה, רווקות, שוק שורי, הנחות מאד מקלות לגבי צרכי מחיה בעתיד וכן הלאה.
לאדם ממוצע בהייטק - זה יותר כמו 20-30 שנה להערכתי עד שבאמת ובתמים ממצים את התחום ועוברים למשהו אחר.

בשלב מסויים צריך לעשות את השיפט הזה מעבודה בשביל כסף לעבודה שתתן לך משמעות בחיים. בריאות נפשית כבר ציינתי.
וניראה לי שאני ואתה הסכמנו על זה שעבודה בהייטק היא מהסוג הראשון.

ובהינתן ש"עבודה עם משמעות" בכל זאת תכניס איזשהו סכום מכובד, גם אם לא בסדרי גודל של הייטק, זה נותן לי ביטחון לפרוש גם בלי שהרווחתי 6 מיליון ש"ח (=30 שנה בהייטק בהנחה פסימית יחסית של 16K בחודש אחרי מיסים) ולדעת שאני אסתדר.

 

[בת העמק]

מכיר עו״ד, אחיות, עו״ס (לא מכיר רופאים אבל) - לא מקנא בהם, ולא מזלזל בקושי של העבודה שלהם, להיפך, ההכרה בקושי שלהם רק גורם לי להעריך את ההייטק בשביל מה שהוא - בשיא עקומת השארפ של עלות תועלת.

בעקבות מה שכתבת ובעקבות היכרות אישית עם רופאים שמתו טרם זמנם, עלתה אצלי שאלה (שגיגלתי ולא מצאתי) האם מישהו בודק תוחלת חיים/מחלות לפי מקצוע (ובתוך המקצוע - לפי תפקיד)?
אנ יודעת שהייטק הוא יחסית מקצוע צעיר ואולי אין הרבה נתונים אבל הפתיע אותי שלא מצאתי בגוגל אפשרות שמישהו מודד את זה (נניח חברות ביטוח?). כן מצאתי לפי השכלה, מגדר, ישוב, גיל, מגזר, אפילו רמת דתיות.
@נדב ?
ואם אני כבר חושבת על זה, מעניין מי חי יותר (ובבריאות טובה) - מי שעובד גם בשנות ה-70 לחייו וצפונה או מי שפורש מוקדם?
בקיבוץ של פעם, אנשים עבדו כל חייהם (כל עוד יכלו) ותוחלת החיים היתה בפער ענק לעומת שאר האוכלוסיה. אולי זה פרמטר נוסף וחשוב לבחינת תוחלת חיים גבוהה ובריאה?

 

[adamshalev]

ואם אני כבר חושבת על זה, מעניין מי חי יותר (ובבריאות טובה) - מי שעובד גם בשנות ה-70 לחייו וצפונה או מי שפורש מוקדם?
בקיבוץ של פעם, אנשים עבדו כל חייהם (כל עוד יכלו) ותוחלת החיים היתה בפער ענק לעומת שאר האוכלוסיה. אולי זה פרמטר נוסף וחשוב לבחינת תוחלת חיים גבוהה ובריאה?

ממה שאני מכיר, ככל שאדם יותר פעיל ומעורב בחברה בגיל מבוגר ככה הוא גם מאריך חיים.

 

[בת העמק]

ממה שאני מכיר, ככל שאדם יותר פעיל ומעורב בחברה בגיל מבוגר ככה הוא גם מאריך חיים.

כן, הגיוני מאד. השאלה היא אם מעבר לפעילות בחברה, יש גם פרמטר של אימוץ המוח (לא סתמי כמו בפתירת סודוקו) וסטרס מתון יותר שמאתגר אותך.

בשלב מסויים צריך לעשות את השיפט הזה מעבודה בשביל כסף לעבודה שתתן לך משמעות בחיים. בריאות נפשית כבר ציינתי.

אולי זאת התשובה.

 

[ת.אוקהם]

בשלב מסויים צריך לעשות את השיפט הזה מעבודה בשביל כסף לעבודה שתתן לך משמעות בחיים. בריאות נפשית כבר ציינתי.
וניראה לי שאני ואתה הסכמנו על זה שעבודה בהייטק היא מהסוג הראשון.

האמירות האלה ש"צריך לעשות את השיפט" למשמעות בשביל בריאות נפשית נשמעות מאוד נכונות אינטואיטיבית אבל אני לא בטוח שהן נכונות.
החיים הם מורכבים וסיפוק מעבודה זה דבר מורכב שמושפע מפקטורים רבים, משמעות היא אחד מהם אבל אני ממש לא בטוח שהחשוב שבהם (קשה לנו כבני אדם לתפוש מורכבות שמושפעת מפקטורים רבים ולכן אנו נוטים לרדד את זה למשתנה בודד) .
ושוב, המספרים מראים שיש הרבה יותר תחושת burnout במקצועות עם המון משמעות כמו הוראה, רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית מאשר בהייטק.

 

[בת העמק]

ושוב, המספרים מראים שיש הרבה יותר תחושת burnout במקצועות עם המון משמעות כמו הוראה, רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית מאשר בהייטק.

הגיוני, אנשים שבחרו במקצועות שנחשבים כבעלי משמעות רבה ואז מגלים שלתפקיד שלהם אין הרבה משמעות - זה בהחלט יכול לייאש הרבה יותר מאשר מי שמראש לא חיפש משמעות גדולה במקצוע. מורה יכולה לגלות שאת רוב זמנה היא מבזבזת על ילדים מרעישים והורים חוצפנים, רופאה יכולה לגלות שפוליטיקה פנימית (של ביה"ח או קופ"ח) לא מאפשרת זמן טיפול נאות ותרופות מצילות חיים, עו"ס יכולה לגלות שכמות התיקים שהנחיתו עליה גורמת לטיפול חסר ו/או מזיק במשפחות וכן הלאה.

(קשה לנו כבני אדם לתפוש מורכבות שמושפעת מפקטורים רבים ולכן אנו נוטים לרדד את זה למשתנה בודד)

משפט יפה בעיניי ומדוייק

 

[המהנדל]

קשה לנו כבני אדם לתפוש מורכבות שמושפעת מפקטורים רבים ולכן אנו נוטים לרדד את זה למשתנה בודד.

וגם קשה לנו לזהות תלות בין משתנים שאין ביניהם קשר ישיר.

ממה שאני מכיר, ככל שאדם יותר פעיל ומעורב בחברה בגיל מבוגר ככה הוא גם מאריך חיים.

אני מכיר אישית אדם שבשנות ה70 לחייו עשה את שביל ישראל לכל אורכו 3 פעמים + עושה טיולים יומיים פה ושם.
מאחל לכולנו להיראות כמוהו בגילו.

כן, הגיוני מאד. השאלה היא אם מעבר לפעילות בחברה, יש גם פרמטר של אימוץ המוח (לא סתמי כמו בפתירת סודוקו) וסטרס מתון יותר שמאתגר אותך.

אישית אני יכול להעיד שחידות ובעיות קשות, כמו גם לחץ זמני ממריצים לי את הדם וגורמים לי "להרגיש חי".

 

[ת.אוקהם]

הגיוני, אנשים שבחרו במקצועות שנחשבים כבעלי משמעות רבה ואז מגלים שלתפקיד שלהם אין הרבה משמעות - זה בהחלט יכול לייאש הרבה יותר מאשר מי שמראש לא חיפש משמעות גדולה במקצוע. מורה יכולה לגלות שאת רוב זמנה היא מבזבזת על ילדים מרעישים והורים חוצפנים, רופאה יכולה לגלות שפוליטיקה פנימית (של ביה"ח או קופ"ח) לא מאפשרת זמן טיפול נאות ותרופות מצילות חיים, עו"ס יכולה לגלות שכמות התיקים שהנחיתו עליה גורמת לטיפול חסר ו/או מזיק במשפחות וכן הלאה.

לחילופין, ייתכן שמשמעות לבד היא תנאי רחוק מלהספיק בשביל לקבל סיפוק מעבודה.
ייתכן שמנהלת שתעריך אותך, עבודה מעניינת ודינאמית, תנאי עבודה טובים ותגמול כספי הולם הם לא פחות חשובים ואף יותר.
בכנות, לא קראתי הרבה מחקרים בנושא ואני לא מומחה גדול בתחום, אני פשוט חש שהחשיבות שחלק מהאנשים נותנים ל"משמעות" היא מעט מנופחת.

 

[Barbur]

אני פשוט חש שהחשיבות שחלק מהאנשים נותנים ל"משמעות" היא מעט מנופחת.

כש"פתרת" את כל שאר השכבות בפירמידת מאסלו.. זה הדבר היחיד שמשנה

 

[Adam Smith]

בשלב מסויים צריך לעשות את השיפט הזה מעבודה בשביל כסף לעבודה שתתן לך משמעות בחיים. בריאות נפשית כבר ציינתי.
וניראה לי שאני ואתה הסכמנו על זה שעבודה בהייטק היא מהסוג הראשון.

זה כמובן סובייקטיבי אבל אתה יכול לקבל המון סיפוק מעבודה בחברת הייטק שעוזרת לייצר עולם טוב יותר.

 

[בת העמק]

זה כמובן סובייקטיבי אבל אתה יכול לקבל המון סיפוק מעבודה בחברת הייטק שעוזרת לייצר עולם טוב יותר.

נכון, רק שאין הרבה כאלה. או שאולי השאלה היא מה זה עולם טוב יותר?
בישראל יש לא מעט הייטק מסביב לסייבר ההתקפי, פעם היו הרבה סביב הימורים ומסחר רובוטי לא מפוקח. גם קשה לי לומר על פייסבוק וחברותיה שהן יצרו
עולם טוב יותר.

 

[Adam Smith]

נכון, רק שאין הרבה כאלה. או שאולי השאלה היא מה זה עולם טוב יותר?

רשמתי שזה עניין סובייקטיבי, לכן אולי במקום לרשום עולם טוב יותר היה עדיף לרשום "שאת/ה מזדהה עם המטרה".
אני למשל עבדתי בחברה שעוזרת למנוע סחר בבני אדם.

בישראל יש לא מעט הייטק מסביב לסייבר ההתקפי, פעם היו הרבה סביב הימורים ומסחר רובוטי לא מפוקח. גם קשה לי לומר על פייסבוק וחברותיה שהן יצרו
עולם טוב יותר.

יש המון חברות סביב הכל, ומי שיותר מהתחום מכיר מעבר למה שמפורסם בתקשורת. למשל בתחום המכשור הרפואי, ביטוח, אינטרנט ועוד.

פייסבוק וגוגל זה דיון בפני עצמו, ויש לי המון מה לומר עליהן אך גם בהן יש המון מוצרים שתורמים מאוד.

 

[optimum]

האמירות האלה ש"צריך לעשות את השיפט" למשמעות בשביל בריאות נפשית נשמעות מאוד נכונות אינטואיטיבית אבל אני לא בטוח שהן נכונות.
החיים הם מורכבים וסיפוק מעבודה זה דבר מורכב שמושפע מפקטורים רבים, משמעות היא אחד מהם אבל אני ממש לא בטוח שהחשוב שבהם (קשה לנו כבני אדם לתפוש מורכבות שמושפעת מפקטורים רבים ולכן אנו נוטים לרדד את זה למשתנה בודד) .

תחושה שהעבודה שלך היא חסרת משמעות מתגלגלת מהר מאוד לבעיות נפשיות.
כך אני מאמין לפחות. אם אתה לא מסכים עם האמירה הזאת, אני אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

בנוגע לסדר העדיפויות של מה חשוב לך בעבודה שלך, זה סובייקטיבי לחלוטין. אם אתה חושב שמציאת משמעות בעבודה היא בעדיפות נמוכה - זכותך.
רוב האנשים נותנים משקל נמוך עד אפסי למצב הנפשי שהעבודה תכניס אותם אליו.
בהתאמה, הפרעות דיכאון וחרדה כבר מזמן הפכו למגפה כלל עולמית.

אני כמובן לא מתחייב שסדר העדיפויות שלי יהיה זהה לזה של רוב האנשים.

זה כמובן סובייקטיבי אבל אתה יכול לקבל המון סיפוק מעבודה בחברת הייטק שעוזרת לייצר עולם טוב יותר.

נכון, רק שאין הרבה כאלה.

יש כאלו, ניראה לי שיש כמות יפה (סטארטאפים קטנים שעדיין לא איבדו את התמימות שלהם, בעיקר). אבל השכר שם נמוך יותר.
כדי לייצר עולם טוב יותר (ולא רק לחרטט את זה למשקיעים) צריך קודם כל להתנתק מחרדת מעמד ותאוות בצע, שבהעדרן ההייטק כבר לא ינצנץ כל כך.

 

[Adam Smith]

אבל השכר שם נמוך יותר.

לא מסכים.

כדי לייצר עולם טוב יותר (ולא רק לחרטט את זה למשקיעים) צריך קודם כל להתנתק מחרדת מעמד ותאוות בצע, שבהעדרן ההייטק כבר לא ינצנץ כל כך.

גם עם זה אני לא מסכים. שאיפה שחברה תצליח איננה תאוות בצע.

 

[yahud]

נכון, רק שאין הרבה כאלה. או שאולי השאלה היא מה זה עולם טוב יותר?
בישראל יש לא מעט הייטק מסביב לסייבר ההתקפי, פעם היו הרבה סביב הימורים ומסחר רובוטי לא מפוקח. גם קשה לי לומר על פייסבוק וחברותיה שהן יצרו
עולם טוב יותר.

הסטארטאפ הרפואי האחרון שהתראיינתי אליו כותב תוכנה שנותנת לרדיאולוגים חוות דעת נוספת על צילומים לפי אלגוריתם של למידת מכונה - שלמד אלפי תצלומים כאלה.
הוכח שהתוכנה שלהם עזרה להציל מאות/אלפי אנשים שהרדיאולוג היה מבצע החלטה לא נכונה ללא התוכנה.

כל האנשים שהוא הציל ממשיכים לייצר פסולת, לתרום לכירסום משאבי כדור הארץ, וחלקם כאלה מהמרים בתוכנה של החברת הימורים שדיברת עליה.

הכל זה פרספקטיבה

 

[adamshalev]

הוכח שהתוכנה שלהם עזרה להציל מאות/אלפי אנשים שהרדיאולוג היה מבצע החלטה לא נכונה ללא התוכנה.

כל האנשים שהוא הציל ממשיכים לייצר פסולת, לתרום לכירסום משאבי כדור הארץ, וחלקם כאלה מהמרים בתוכנה של החברת הימורים שדיברת עליה.

נשמע כמו מניע של סופר-ווילאן מודרני טיפוסי

 

[optimum]

שאיפה שחברה תצליח איננה תאוות בצע.

הצלחה != יצירה של עולם טוב יותר.

 

[בת העמק]

הסטארטאפ הרפואי האחרון שהתראיינתי אליו

כלתי לעתיד האהובה עזבה סטארטאפ מצליח (שעלה לכותרות לאחרונה) ועברה לסטארטאפ אחר, שנראה מוצלח גם הוא. שתי הסיבות שלה היו בגלל הערך הגבוה לכלל הציבור של השני ובגלל תרבות פנימית לא טובה בראשון. כן, יש בהחלט חברות כאלו אבל אם נשווה את כמות העובדים בהן לחברות בעלות הערך הציבורי הפחות טוב - נראה לי שהאחרונות מנצחות, לא?

 

[oferM]

תחושה שהעבודה שלך היא חסרת משמעות מתגלגלת מהר מאוד לבעיות נפשיות.

אני מסכים לאמירה שתחושה שהחיים שלך הם חסרי משמעות תשפיע לרעה על הנפש.

אבל מי אמר שהאדם חייב לקבל את המשמעות שלו בעבודה ? ומה אם אתה אדם דתי(סתם דוגמה למשמעות) , ובעל משפחה(משמעות) , שחושב על העבודה שלו כפרנסה , ככלי לקידום הגורמים המשמעותיים בחייו ?

לעומת זאת אם אתה אדם המאמין שהעבודה היא עיקר המשמעות בחיים , ונניח גם אין לך הרבה משמעות מחוצה לה, והעבודה שלו לא נותנת משמעות(כמו הרבה עבודות) , זה יהיה פחות טוב.