לחץ בהייטק

[yahud]

ממש לא דומה לשלב הפרישה. בבית אתה יכול לעשות דברים שבאמת מהנים ומפתחים אותך ואילו במשרד אתה שבוי של התנהלות מצופה.
לגבי המשכורות וההטבות - לבזבז את החיים הקצרים על שעות ארוכות של כלום וסתם כל יום, לא שווה לדעתי את האפשרות לבזבז כסף על ריגושים ופיצויים לאחר מכן. זה פשוט מייאש מדי. אבל כנראה שיש אנשים שמסוגלים לזה נפשית בלי לצלול לדיכי.

דיון מאוד אינדיבידואלי.
מישהו שהתחביבים שלו נמצאים בתוך המסך מחשב, והוא מצליח לעשות אותם במשרד בצורה דומה לדרך שהוא מצליח בבית, יכול בכיף להנות מ2 העולמות במקביל, פלוס ארוחת צהריים עם החברים לעבודה באמצע
ההייטק הוא לא כולו לחץ. אני מכיר הרבה אנשים שחיים טוב ולא עובדים קשה מדי. (לווא דווקא מתוגמלים במשכורות מטורפות, אבל לא מסכנים סה״כ)

 

[adamshalev]

אגב, לגבי התיאור שלך, בתגובה קודמת, איך אפשר להעביר יום שלם במשרד בלי לעבוד כמעט? במגזרים ציבוריים מסויימים (עם קביעות) עושים על זה "דוקטורט" ואני אף פעם לא הבנתי איך אפשר להנות מעבודה ככה בעיניי לצאת מהבית למקום העבודה ואז סתם להעביר את הזמן זה סבל בלתי יתואר, אבל אולי יש אחרים שסבילים לזה יותר.

מי אמר שיום עבודה צריך להיות 9 שעות? סתם הרגל מיושן מימי עבר. זכור לי על ניסויים שנעשו במקומות עבודה שעושים יום עבודה מקוצר של 4 שעות, שבהן אתה עובד ללא הפרעות (וזה נאכף באדיקות) והפרודוקטיביות של העבודה נשארת זהה, מנגד העובד מקבל את כל שאר היום לעצמו וזה משפר דרסטית את איכות החיים. הסיטואציה שתיארתי קצת חריגה (אבל לא נורא חריגה להייטק), אבל יש גם אתה קיצון השני של אנשים שקורעים את עצמם מהבוקר עד הלילה, שזה גם לא בריא.

 

[דרורה]

הייתי אומר שאני עובד משמעותית מהר מאנשים אחרים כשאני רוצה - אולי כי אני משחק יותר מידי משחקי מחשב תחרותיים מגיל צעיר וזה תורם לזריזות, זאת התיאוריה שלי

מעניין

 

[בת העמק]

מי אמר שיום עבודה צריך להיות 9 שעות? סתם הרגל מיושן מימי עבר. זכור לי על ניסויים שנעשו במקומות עבודה שעושים יום עבודה מקוצר של 4 שעות,

נו, על זה זה אני בטח לא אתווכח איתך. כבר שנים רבות אני מאמינה ביום עבודה מקוצר.
אני מתכוונת למצב שאתה כן הולך למקום העבודה ליום שלם, ואז חוסר התועלת היא מדכאת.

מישהו שהתחביבים שלו נמצאים בתוך המסך מחשב, והוא מצליח לעשות אותם במשרד בצורה דומה לדרך שהוא מצליח בבית

איך? אשכרה יושב ומקבל כסף על עבודה לכאורה בזמן שמשחק או גולש בפייסבוק? ומרגיש טוב עם זה? כן, כנראה יש כאלה שמסוגלים להרגיש טוב עם עצמם גם ככה.

ארוחת צהריים עם החברים לעבודה באמצע

קולגות במשרד זה חברים? נחמד
מי שהוא כבר הורה לילדים או שיש מישהו שמחכה לו בבית - ארוחת צהריים עם קולגות ממש לא מהווה פיצוי לחוסר העניין. וגם כשאתה צעיר ורווק, יותר נחמד לקבוע לעצמך את הלו"ז בשעות הפנאי מאשר לגרד כמה דקות הנאה במקום העבודה.

אגב, אני חושבת שהתנהלות כזאת היא זלזול גם בעסק המשלם וגם בלקוח הקצה. רק כשמנתקים כל רגש מחוייבות לשניהם אפשר להרגיש סבבה עם כלום ושום דבר.

 

[adamshalev]

אני מתכוונת למצב שאתה כן הולך למקום העבודה ליום שלם, ואז חוסר התועלת היא מדכאת.

כל עוד הנורמה של מה נחשב ״יום עבודה״ לא משתנה, זה hack לגיטימי לתרבות העבודה, להיות נוכח 8-9 שעות אבל ״לעבוד״ 4 שעות. כשהייתי עובד במשרד זה היה גם נפוץ מאד שסידורים אישיים נעשים בזמן שעות העבודה (כלומר זמן שהוא ״אישי״ ובכל מקרה היית עושה אותו), וכמובן יש גם את הזמן שאנשים מעבירים ברשתות החברתיות על חשבון זמן העבודה, העובדה שאתה מבלה זמן בחרת אנשים בין אם זה בארוחות או סתם שיחות חולין, וכמובן כל מני אירועים חברתיים בחסות החברה. בדיעבד אני לא רואה את הדברים הללו כזמן מבוזבז, אני אפילו מתגעגע אליהם כי זה חסר כשלא נמצאים בסביבה משרדית של הייטק. כל עוד יש את החופש שתיארתי ולא עובדים סביב השעון, הייטק זה אחלה דבר.

 

[דורון]

ההתייחסות ל "בוס" כגורם שיוצר לחץ לא נכונה לדעתי. היו לי מספר בוסים בשאנטי מוחלט. אפילו הגיע לקיצונות, שבה אני הכנסתי את עצמי למלכודת של להיות בנתיב הקריטי של המוצר (שנמכר בהרבה מאוד מליארדים), והם היו חכמים מספיק כדי לא לדעת מזה בכלל, להתעלם באופן עקבי מכל בקשת עזרה, ואפילו פלטו כמה אמירות מופקרות וחסרות אחראיות כדי להרחיק את שאר אנשי הצוות. כלומר שמוצר הדגל של החברה "יצא מריסט" זה "תחביב" שלי. לא פחות. אם לא הייתי עוסק בתחביב הזה, היה נגרם נזק במליארדים, חד משמעית, אך מבחינת המנהל הישיר וזה שמעליו זה לא עניין. זה מחוץ להגדרת תפקידם, ואני גורם סיכון מקצועי, וסיכון של work life balance, בזה שאני מושך עבודה כזאת לצוות. לקח לי כמה שנים להבין את ההתנהגות הזאת. ועוד כמה שנים להפנים.

 

[מתכנת]

אך מבחינת המנהל הישיר וזה שמעליו זה לא עניין. זה מחוץ להגדרת תפקידם

איך אתה מסביר את זה ?

 

[optimum]

אגב, אני חושבת שהתנהלות כזאת היא זלזול גם בעסק המשלם וגם בלקוח הקצה. רק כשמנתקים כל רגש מחוייבות לשניהם אפשר להרגיש סבבה עם כלום ושום דבר.

אני מאחל לך ולעצמי ולכל אדם אחר להיות מסוגל לעבוד בעבודה שנותנת לו תחושת משמעות ופרודוקטיביות מבלי לחשוב כמה כסף היא מכניסה לו.
אבל, מה לעשות, אצל רוב האנשים הכסף מדבר ראשון.
קשה לבוא בטענות לאדם שבוחר במשרה משעממת בתכנות שתכניס לו 25K בחודש כדי "לא לעשות כלום" מאשר להגשים חלומו להיות (לדוגמה) מורה בבית ספר ולהרוויח טיפה מעל שכר המינימום.

אצא קצת קפיטליסט פה ואומר שאם אם מישהו מוכן לעבוד בצורה כזו, ומישהו אחר מוכן לשלם על זה, שיתפדלו. יש עסקה, כולם מבסוטים.
אין לך זכות לומר שזה זלזול בעסק.

 

[איליה]

איך? אשכרה יושב ומקבל כסף על עבודה לכאורה בזמן שמשחק או גולש בפייסבוק? ומרגיש טוב עם זה? כן, כנראה יש כאלה שמסוגלים להרגיש טוב עם עצמם גם ככה.

מתכנן חופשה - ואז יש אחלה נושא לשיחה בצהריים. מתכנן יצירה כלשהי, להיות מודרדור בפורום שמעניין אותך או לפתח אחד כזה, ללמוד מיומנות חדשה. כל זה מספק נושאים לשיחה. ואז יש לך אחלה מקום לבוא אליו עם חדר כושר וארוחת צהריים ועוד כלמני פינוקי הייטק ובפועל אתה מתעסק שם במה שאתה רוצה.
אני באחת חברות שעבדתי הובלתי מו"מ מול סוכנים פנסיוניים לתנאים של עובדי החברה שזה ממש אבל ממש לא קשור לday job שלי אבל הרבה מאוד חבר'ה כולל הבוס שלי והבוס של הבוס והלאה היו מרוצים מאוד. כמובן ידעתי לתקשר את זה נכון.
אותו כנ"ל עם הרבה נושאים שקשורים לכספים - אנשים באים להתייעץ איתי על עמלות, תנאי הלוואות, ריביות. אני נותן value ואז כאשר אני צריך משהו מאותם אנשים בעבודה אז עוזרים לי. פשוט צריך לדעת להתנהג שקול ולא "להשתין מהמקפצה" ולא להיות יהיר, את זה אף אחד לא אוהב

רק צריך שהעבודה לא תגדיר אותך זה הכל.

 

[adamshalev]

מתכנן חופשה - ואז יש אחלה נושא לשיחה בצהריים. מתכנן יצירה כלשהי, להיות מודרדור בפורום שמעניין אותך או לפתח אחד כזה, ללמוד מיומנות חדשה. כל זה מספק נושאים לשיחה. ואז יש לך אחלה מקום לבוא אליו עם חדר כושר וארוחת צהריים ועוד כלמני פינוקי הייטק ובפועל אתה מתעסק שם במה שאתה רוצה.
אני באחת חברות שעבדתי הובלתי מו"מ מול סוכנים פנסיוניים לתנאים של עובדי החברה שזה ממש אבל ממש לא קשור לday job שלי אבל הרבה מאוד חבר'ה כולל הבוס שלי והבוס של הבוס והלאה היו מרוצים מאוד. כמובן ידעתי לתקשר את זה נכון.
אותו כנ"ל עם הרבה נושאים שקשורים לכספים - אנשים באים להתייעץ איתי על עמלות, תנאי הלוואות, ריביות. אני נותן value ואז כאשר אני צריך משהו מאותם אנשים בעבודה אז עוזרים לי. פשוט צריך לדעת להתנהג שקול ולא "להשתין מהמקפצה" ולהיות יהיר, את זה אף אחד לא אוהב

רק צריך שהעבודה לא תגדיר אותך זה הכל.

נשמע כמו מקום עם אנשים טובים.
@בת העמק
צריך לזכור, כמעט כל הדרגים בארגון גדול הם לא מייסדים ולא בעלי מניות משמעותיים, הם שכירים בתפקידים שונים, ולשכיר המטרה העיקרית לעולם תהיה מכסום תועלת אישית, תהיה אשר תהיה. לחלק מהאנשים זה כסף. לחלק זה התקדמות בקריירה. לחלק תחושת סיפוק. לחלק להרגיש הכי חכם בחדר. וכן הלאה.
כל עוד הארגון מתפקד, ודברים מתבצעים, לארגון לא אכפת ואין יכולת לעשות מיקרו ניהול לכל אדם ואדם ולוודא שאף אחד חלילה לא עובד בפחות מ-100% קיבולת. ועוד שבסביבת ההיטק שבה לעובד טוב יש חלופות רבות (ופניות תמידיות מצד מגייסים לנסות לשלוף אותך ממקום העבודה הנוכחי שלך), עובדים שלא מרגישים איזון של חיי עבודה/בית/אישי בסבירות גבוה יעזבו, ולמרות שזה נשמע טוב (עובד לא פרודוקטיבי שיעזוב) זה די רע, תחלופה גבוה מדי מורידה מוטיבציה של כולם וגורמת לאובדן ידע ארגוני עצום דבר שיכול לשתק ארגונים ולגרום לחוסר יעילות בקני מידה שמגמדים את הפסקות הצהריים הארוכות (דמייני מערכות שעבדו עליהם 30 איש במשך שנה וחצי ואחרי שמספיק אנשים שמכירים את המערכת עזבו לא נותר אף אחד שיכול להמשיך לקיים אותה באופן שנותן מענה לצרכים ואז משכתבים הכל מחדש וחוזר חלילה אחרי שנתיים שלוש נוספות. ראיתי את זה פעם אחת יותר מדי).

 

[AlexNOSAM]

נכון ובנוסף תוך שנה שנתיים יהיה הקו האדום בגוש דן וגם רכבת ישראל תסיים את החשמול במרכז הארץ (אשקלון, ירושלים עד בנימינה) תוך כמה שנים יהיו עוד 2 קווי מטרו.

אם אני לא טועה, הרכבת הקלה נדחתה בינתיים באיזה עשור בערך, עד 2030. לא שאני עוקב... כי כבר לא אגור פה, עד אז.

בנוסף מה שרשום למעלה,תוך כמה שנים יהיו עוד 2 קווי מטרו. הם בבניה.

כן, אני יודע שיש כל מיני תכניות במגירות של משרד התחבורה למטרו. בערך החל משנות ה-70. אבל בינתיים אלה רק דיבורים... ובמזרח התיכון יודעים בעיקר לדבר הרבה.

תראה, אין לי ספק שיהיה איזשהו פיתוח בישראל. ובגוש דן בפרט. אני רק לא משלה את עצמי שעד שנראה את זה קורה בפועל, כולנו נהיה מבוגרים לפחות בשני עשורים.

 

[123W]

לא קראתי הכל. מתייחס בעיקר לפות"ש. למרות שראיתי ש @adamshalev כתב פה דברים נכונים.

דבר ראשון, כמו שראיתי שהזכירו, זה Imposter syndrome . חשוב מאוד להכיר, להבין, לזהות, ולהגדיר כלים להתמודדות. אם סיימת בהצלחה לימודים באוניברסיטה, התקבלת לעבודה, כנראה שאתה מוכשר ומתאים לתפקיד.

סטרס זה חלק מהחיים בהייטק, ובכלל בעולם התחרותי המודרני. ואתה צריך ללמוד לנהל אותו. אחרת- תקרוס. למזלך, זה לא כזה קשה. אבל, הפן הכי חשוב בללמוד לנהל סטרס, הוא שזה יהפוך אותך לאפקטיבי יותר בעבודה, וזה בפני עצמו יעזור להוריד את הסטרס. לא חושב, שיש משהו שמפריע יותר להתרכז במשימה אינטלקטואלית מאשר חרדות. זה לא עוזר להגיד את זה. אני יודע, אבל חשוב לזהות את זה.

דרכים שמצאתי שעוזרות לי להתמודד עם סטרס:
1. אורך חיים בריא. אני יודע שזה כאילו מרגיש שולי, ומשהו שקל להזניח, אבל באמת, שזה הדבר הכי משמעותי, שאתה יכול לעשות לתפקוד הקוגניטיבי, ולמצב הנפשי שלך. והכי בקלות. זה כאילו 10% לפה, 10% לשם, אבל בסוף זה מצטבר להשפעה מאוד משמעותית. כלומר: לאכול בריא, ומסודר, גם אם זה לא נוח מבחינת העבודה; פעילות גופנית קבוע, כל יום משהו קליל, ו X פעמים בשבוע משהו יותר רציני; לישון מספיק שעות, ובדפוס קבוע; מדיטציה כל יום.
2. להציב גבולות ברורים לעבודה. אם זה 10 שעות, זה 10 שעות. תחליט מתי אתה מתחיל, תחליט מתי אתה מסיים, ואל תזוז מזה. נגמרו 10 שעות - נפל העיפרון. אין מיילים, אין שיחות עבודה. ותעיף את האאוטלוק מהטלפון. סוף שבוע - לא עובדים. נקודה. ואל תיקח את הלפטופ הביתה. אם יש קרייסיס יוצא דופן אפשר לחרוג. אם זה קרייסיס לא יוצא דופן, או שזה פשוט משימה "דחופה", תסרב בתוקף.
3. אחרי כל יום עבודה תקדיש זמן ל unwind. תראה סרט, תראה סדרה, תשב עם חבר(\ים), כוס יין, כוס בירה, שעה בים. משהו שיסמן מבחינתך קאט ברור מהעבודה.
4. חיי חברה. חברים, דייטים, חברה, סקס סמים ורוקנרול. תתכנן ותקדיש לזה זמן. ושלא תחשוב לוותר על זה בגלל עבודה.
5. אמץ תחביב. לא תאמין כמה תוכן ונחת זה יכול להכניס.

בעבודה:
1. "הכל דחוף" זאת טכניקה של מנהלים לא טובים לסחוט מקסימום ביצועים מהעובדים שלהם. התצואה היא בד"כ, שחיקה ותחלופה גבוהה של עובדים. תזכור, כשהכל דחוף - שום דבר לא דחוף. וכשאתה מקבל פידבק מהמנהלים שלך, תברר עם הקולגות שלך, ועם עצמך עד כמה הוא מחובר למציאות, או ניסיון לסחוט ממך יותר.
2. תשאף לעבוד במקום שבו אתה והמנהל שלך שותפים, עוזרים אחד לשני, ובונים אחד את השני, ושבו כיף לך לעבוד עם הצוות. אם המקום הנוכחי שלך אינו כזה - תעזוב.
3. להתקדם אישית, ללמוד, ולהתמקצע, יעזור לך הרבה יותר מאשר לתת תפוקה בעבודה. יעזור עם הסטרס, ויעזור עם הכל. תתעדף את זה על פני המשימות שלך.
4. תבנה לעצמך תוכנית קריירה. לאן אתה רוצה להגיע, איך ומתי, ומה אתה צריך לעשות בשביל זה. תתייעץ עם אנשים שנמצאים איזה עשור או שניים בתעשייה ויוכלו להנחות אותך בנושא.
5. אתה צעיר. זה לגיטימי לקרוע את התחת בשביל להתקדם. אבל זה צריך להיעשות באהבה, ובמודעות מלאה לגבי מה קורה, מדוע, ומה המחירים.

 

[שלי]

לא קראתי הכל. מתייחס בעיקר לפות"ש. למרות שראיתי ש @adamshalev כתב פה דברים נכונים.

דבר ראשון, כמו שראיתי שהזכירו, זה Imposter syndrome . חשוב מאוד להכיר, להבין, לזהות, ולהגדיר כלים להתמודדות. אם סיימת בהצלחה לימודים באוניברסיטה, התקבלת לעבודה, כנראה שאתה מוכשר ומתאים לתפקיד.

סטרס זה חלק מהחיים בהייטק, ובכלל בעולם התחרותי המודרני. ואתה צריך ללמוד לנהל אותו. אחרת- תקרוס. למזלך, זה לא כזה קשה. אבל, הפן הכי חשוב בללמוד לנהל סטרס, הוא שזה יהפוך אותך לאפקטיבי יותר בעבודה, וזה בפני עצמו יעזור להוריד את הסטרס. לא חושב, שיש משהו שמפריע יותר להתרכז במשימה אינטלקטואלית מאשר חרדות. זה לא עוזר להגיד את זה. אני יודע, אבל חשוב לזהות את זה.

דרכים שמצאתי שעוזרות לי להתמודד עם סטרס:
1. אורך חיים בריא. אני יודע שזה כאילו מרגיש שולי, ומשהו שקל להזניח, אבל באמת, שזה הדבר הכי משמעותי, שאתה יכול לעשות לתפקוד הקוגניטיבי, ולמצב הנפשי שלך. והכי בקלות. זה כאילו 10% לפה, 10% לשם, אבל בסוף זה מצטבר להשפעה מאוד משמעותית. כלומר: לאכול בריא, ומסודר, גם אם זה לא נוח מבחינת העבודה; פעילות גופנית קבוע, כל יום משהו קליל, ו X פעמים בשבוע משהו יותר רציני; לישון מספיק שעות, ובדפוס קבוע; מדיטציה כל יום.
2. להציב גבולות ברורים לעבודה. אם זה 10 שעות, זה 10 שעות. תחליט מתי אתה מתחיל, תחליט מתי אתה מסיים, ואל תזוז מזה. נגמרו 10 שעות - נפל העיפרון. אין מיילים, אין שיחות עבודה. ותעיף את האאוטלוק מהטלפון. סוף שבוע - לא עובדים. נקודה. ואל תיקח את הלפטופ הביתה. אם יש קרייסיס יוצא דופן אפשר לחרוג. אם זה קרייסיס לא יוצא דופן, או שזה פשוט משימה "דחופה", תסרב בתוקף.
3. אחרי כל יום עבודה תקדיש זמן ל unwind. תראה סרט, תראה סדרה, תשב עם חבר(\ים), כוס יין, כוס בירה, שעה בים. משהו שיסמן מבחינתך קאט ברור מהעבודה.
4. חיי חברה. חברים, דייטים, חברה, סקס סמים ורוקנרול. תתכנן ותקדיש לזה זמן. ושלא תחשוב לוותר על זה בגלל עבודה.
5. אמץ תחביב. לא תאמין כמה תוכן ונחת זה יכול להכניס.

בעבודה:
1. "הכל דחוף" זאת טכניקה של מנהלים לא טובים לסחוט מקסימום ביצועים מהעובדים שלהם. התצואה היא בד"כ, שחיקה ותחלופה גבוהה של עובדים. תזכור, כשהכל דחוף - שום דבר לא דחוף. וכשאתה מקבל פידבק מהמנהלים שלך, תברר עם הקולגות שלך, ועם עצמך עד כמה הוא מחובר למציאות, או ניסיון לסחוט ממך יותר.
2. תשאף לעבוד במקום שבו אתה והמנהל שלך שותפים, עוזרים אחד לשני, ובונים אחד את השני, ושבו כיף לך לעבוד עם הצוות. אם המקום הנוכחי שלך אינו כזה - תעזוב.
3. להתקדם אישית, ללמוד, ולהתמקצע, יעזור לך הרבה יותר מאשר לתת תפוקה בעבודה. יעזור עם הסטרס, ויעזור עם הכל. תתעדף את זה על פני המשימות שלך.
4. תבנה לעצמך תוכנית קריירה. לאן אתה רוצה להגיע, איך ומתי, ומה אתה צריך לעשות בשביל זה. תתייעץ עם אנשים שנמצאים איזה עשור או שניים בתעשייה ויוכלו להנחות אותך בנושא.
5. אתה צעיר. זה לגיטימי לקרוע את התחת בשביל להתקדם. אבל זה צריך להיעשות באהבה, ובמודעות מלאה לגבי מה קורה, מדוע, ומה המחירים.

מאוד מסכימה לגבי ההצעות לאורח חיים בריא,
ולשים גבולות לעבודה בערב ובסופ״ש.
תמיד הקפדתי על זה - עד הקורונה.

עוד דגש חשוב:
אם כבר יש מניפסטים פיזיים למצוקה של הלחץ - כמו שתארת : כאב בצוואר ובעיות שינה- זה תמרור עצור מהגוף שלך.
מאוד כדאי לא להתעלם ממנו.
שווה מאוד להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו : רופא, פסיכולוג, מאמן או סתם מישהו חכם ומנוסה.

 

[yahud]

קולגות במשרד זה חברים? נחמד מי שהוא כבר הורה לילדים או שיש מישהו שמחכה לו בבית - ארוחת צהריים עם קולגות ממש לא מהווה פיצוי לחוסר העניין. וגם כשאתה צעיר ורווק, יותר נחמד לקבוע לעצמך את הלו"ז בשעות הפנאי מאשר לגרד כמה דקות הנאה במקום העבודה.

ארוחת צהריים עם חבורת אנשים שסה"כ כנראה יש להם תחומי עניין יחסית דומים לשלך. נשמע סבל גדול, מחר אלך לאכול לבד בחושך

מכיר הרבה אנשים שעובדים איתי בגילאים שלך שאחת הסיבות המרכזיות שהם לא פרשו מהעבודה עדיין זה האנשים האחרים שסביבם והרצון במעגל החברתי בעבודה שהם מכירים. ללכת לטפל בילדים בבית לא הכי קורץ להם.

בתגובות שלך אני רואה שקצת קשה לך לקבל את זה שיש אנשים שמתנהגים שונה ממך בשביל סיפוק מהחיים שאת מפיקה בדרכים אחרות.
אין פה רע וטוב. כל אחד נמצא בסביבה שונה וחושב אחרת.

איך? אשכרה יושב ומקבל כסף על עבודה לכאורה בזמן שמשחק או גולש בפייסבוק? ומרגיש טוב עם זה? כן, כנראה יש כאלה שמסוגלים להרגיש טוב עם עצמם גם ככה.

יש אנשים שאת זמנם הפרטי הם מבלים מול מסך מחשב. הקופסא הזו לא מציגה רק משחקים בפייסבוק, אלא הרבה יותר דברים - גם כאלה שאת לא מכירה ואנשים אחרים מוצאים בהם עניין.
להרגיש טוב עם עצמך לגבי משהו? מאוד אינדיבידואלי ופסיכולוגי.

 

[Zorg]

כל עוד הנורמה של מה נחשב ״יום עבודה״ לא משתנה, זה hack לגיטימי לתרבות העבודה, להיות נוכח 8-9 שעות אבל ״לעבוד״ 4 שעות. כשהייתי עובד במשרד זה היה גם נפוץ מאד שסידורים אישיים נעשים בזמן שעות העבודה (כלומר זמן שהוא ״אישי״ ובכל מקרה היית עושה אותו), וכמובן יש גם את הזמן שאנשים מעבירים ברשתות החברתיות על חשבון זמן העבודה, העובדה שאתה מבלה זמן בחרת אנשים בין אם זה בארוחות או סתם שיחות חולין, וכמובן כל מני אירועים חברתיים בחסות החברה. בדיעבד אני לא רואה את הדברים הללו כזמן מבוזבז, אני אפילו מתגעגע אליהם כי זה חסר כשלא נמצאים בסביבה משרדית של הייטק. כל עוד יש את החופש שתיארתי ולא עובדים סביב השעון, הייטק זה אחלה דבר.

לא זה לא. זה לא hack לגיטימי. זה פשוט רמאות וניצול. אתה רוצה לעבוד חצי משרה ? תעבוד חצי משרה, ואם התפוקה שלך היא כמו אנשים במשרה מלאה אולי תקבל אותה משכורת. אבל לעבוד ברצינות חצי מהזמן ואת החצי האחר לבזבז סתם. זה פשוט ניצול של מקום העבודה ורמאות.

אתה יכול לעבוד רק 4 שעות ואחר כך התפוקה יורדת ב 10 אחוז כל שעה גם לגיטימי. אבל לעבוד 4 שעות ואת השאר לבזבז סתם כי זה hack לגיטימי זה לא לגיטימי.

 

[בת העמק]

זה לא hack לגיטימי.

גם לדעתי

זה פשוט רמאות וניצול

מניחה שלא מתוך מודעות מלאה לכך.
ראשית, להרבה שכירים אין רצון ו/או יכולת להסתכל על התמונה המורכבת ועל הצרכים של בעלי/מנהלי החברות ושל הלקוחות.
שנית, זה תלוי גם בתרבות האירגונית באותו מקום עבודה.
שלישית (לא בטוחה בזה בכלל אבל אולי) בהייטק יש שילוב של עודף קיצוני של ביקוש מול היצע ושל לא מעט אנשים בתחום שנוטים לצד המופנם והפחות מתקשר ומתעניין בזולת כך שלא מרגישים חובה להתאמץ במיוחד, על אף המשכורות מעוררות הקנאה.

 

[adamshalev]

לא זה לא. זה לא hack לגיטימי. זה פשוט רמאות וניצול. אתה רוצה לעבוד חצי משרה ? תעבוד חצי משרה, ואם התפוקה שלך היא כמו אנשים במשרה מלאה אולי תקבל אותה משכורת. אבל לעבוד ברצינות חצי מהזמן ואת החצי האחר לבזבז סתם. זה פשוט ניצול של מקום העבודה ורמאות.

אתה יכול לעבוד רק 4 שעות ואחר כך התפוקה יורדת ב 10 אחוז כל שעה גם לגיטימי. אבל לעבוד 4 שעות ואת השאר לבזבז סתם כי זה hack לגיטימי זה לא לגיטימי.

אבסס את נקודת הייחוס למונח hack - אם אדם רוצה לעבוד היום כשכיר 4 שעות ביום בהייטק, הוא לא יכול, לא מכיר מקומות שעושים את זה או אנשים שרואים בזה משהו נורמלי, וזאת למרות שאם חושבים על הנושא אנליטית ומסתכלים על חברות שניסו את זה אפשר להגיע למסקנה שזה אכן יכול להיות מועיל לעובד ולחברה.
כיוון שבהייטק משלמים לעובדים שכר גלובאלי בתמורה לתפוקה שלהם (ליכולת שלהם to get things done), ולא לשעות שהם במשרד, זה האק לגיטימי שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים:
- מצד העובד: הוא שומר על איזון בריא יותר בין חיים לעבודה
- מצד המעסיק: הוא מקבל עובד פרודוקטיבי ומרוצה

אני לא יודע אם אתה מעולם ההיטק או בכמה חברות הייטק יצא לך לעבוד, אבל חברות הייטק היום יוצאות מגדרן לעשות כל מה שאפשר כדי שהעובדים יהיו מרוצים. עובדים טובים שווים את זמנם בזהב, והם נחטפים ונמשכים מהחברה שלך למקומות אחרים על ימין ועל שמאל ואין לך שום דבר שאתה יכול לעשות כדי למנוע את זה. אני אומר לך את זה בתור שכיר ובתור מעסיק. אין לי וגם לא למעסיק עם ראש על הכתפיים בעיה עם עובד שמבלה חצי מהזמן שלו במשרד ב״לא לעבוד״ אם הוא בסופו של יום gets sh*t done. אני עבדתי עם אנשים ששעה (שעה!) של זמן עבודה שלהם יותר ערכית משלושה ימים של עובד ״רגיל״. איך אתה מתגמל עובד כזה? איך אתה שומר עליו מרוצה? שום כמות של פינוקים במשרד לא תשאיר אותו אצלך אם הוא לא רוצה להשאר אצלך. במקרה אחד - הבן אדם היה כזה עילוי שפשוט נתנו לו לעשות מה שבא לו, הוא עבד רק על מה שעניין אותו ברמת הארגון כולו, הוא היה טס ללוקיישנים שונים בעולם של הארגון, יושב עם מי שבא לו ואם מוצא בעיה שמעניינת אותו היה פותר להם אותה (לא עוזר להם איתה, פותר להם אותה). ואחרי שהוא עשה את זה כשנה הוא עדיין עזב לאיזה סטארטאפ. לא יודע אם אתה באמת מבין את חוסר האיזון בין עובד ממוצע לעובד יוצא דופן בהייטק. לכן אני אומר לך בוודאות גמורה - מה שתיארתי קורה הרבה בהייטק וזה לגיטימי. וזה כמובן לא חייב להיות בדיוק כמו שתיארתי, זה מתרחש על ספקטרום מאד רחב, אבל למעסיק (חכם) משנה רק דבר אחד - results.

*כמובן שזה הכל בהנחה שאתה אשכרה משאיר את המנהל שלך מרוצה ונותן תפוקה. אם המנהל שלך לא מרוצה ואתה מרשה לעצמך להתנהל ככה, you will and should get fired.

 

[adamshalev]

זו כן ציפיה לגיטימית מהעובדים

זאת ציפיה כמעט תמיד, לעיתים באופן מוצהר, אבל רק לעיתים רחוקות העובדים מתוגמלים באמת על בסיס התרומה שלהם לרווחיות הארגון.
בחברות קטנות זה אופציות, ואם יש לך מספיק מהן אז אתה די מתוגמל, בחברות גדולות זה לרוב RSU וזה לרוב בכמות כל כך קטנה שזה לא מהותית שונה מ״שכר רגיל״. לפעמים גם נותנים בונוס שנתי שהגובה שלו הוא פונקציה של עמידה ביעדים ארגוניים (נגיד גדילה / הכנסות / רווחים), אבל גם זה יהיה משהו כמו משכורת 13.
כדי שהעובד באמת ישים את טובת הארגון בראש סדרי העדיפויות שלו הוא צריך להיות באמת מתוגמל על בסיס הרווחיות של הארגון, ואת זה רואים פרופר במצבים כמו earnout של עובדים בחברה נרכשת ע״י החברה הרוכשת, אבל זה מצב נדיר.

 

[optimum]

תראה,

אפשר במטותא להיצמד לנושא השרשור @Benjamin W @AlexNOSAM ?

 

[בת העמק]

אבל רק לעיתים רחוקות העובדים מתוגמלים באמת על בסיס התמורה שלהם לרווחיות הארגון.

עם זה אני מסכימה, ולא בהכרח רק רווחיות אלא כל מטרה מדידה אחרת (סיום פרוייקט בזמן, איכות העבודה, לקוחות מרוצים, לקוחות חוזרים..). פשוט התרגלו לתת על בסיס זמן או על בסיס גולבלי. בעיניי זאת עצלנות מחשבתית או התיישרות לנורמות לקויות. המקום היחיד שבו לזמן יש משמעות בעבודה הם פסי יצור במפעלים עתירי ידיים. ואפילו שם אפשר לחשוב על מטרות מדידות נוספות שתמורת השגתן מקבלים בונוסים או עליה במשכורת.