לאן העולם מדרדר?

[c881]

מקבל את התיקון...
אני מסיק מדברייך שאתה לא מתכוון להביא ילדים.
היתה תקופה שהייתי מעודד אותך "לעבור לעולם טוב יותר" - כי למה לך להשאר בביב השופכין הזה...
היום אני רק אעודד אותך לעבור למדינה טובה יותר (לפי השקפת דעתך), כי המדינה הזו מדרדרת מ-רגע לדודלי.
כמובן, לחילופין - אתה יכול לנסות ולתקן את מה שאתה רואה.
איך לתקן?
זה אני כבר משאיר לך להחליט.

 

[לא סולידי YET]

מקבל את התיקון...
אני מסיק מדברייך שאתה לא מתכוון להביא ילדים.
היתה תקופה שהייתי מעודד אותך "לעבור לעולם טוב יותר" - כי למה לך להשאר בביב השופכין הזה...
היום אני רק אעודד אותך לעבור למדינה טובה יותר (לפי השקפת דעתך), כי המדינה הזו מדרדרת מ-רגע לדודלי.
כמובן, לחילופין - אתה יכול לנסות ולתקן את מה שאתה רואה.
איך לתקן?
זה אני כבר משאיר לך להחליט.

הדבר המתואר בכתבה קיים בכל העולם המערבי. כך שהמקום היחיד שאפשר לברוח אליו מזה הוא יערות האמאזונס.

 

[Raven]

הדבר המתואר בכתבה קיים בכל העולם המערבי. כך שהמקום היחיד שאפשר לברוח אליו מזה הוא יערות האמאזונס.

איך אמר מישהו (אולי גנדי, לא מתחייבת על מקור של ציטוטים ידועים):
Be the change you wish to see in the world

 

[לא סולידי YET]

איך אמר מישהו (אולי גנדי, לא מתחייבת על מקור של ציטוטים ידועים):
Be the change you wish to see in the world

אני משתדל לא לצטט משפטים מהסוג הזה, כי משפט אחד לעולם לא יוכל לתאר מציאות (הרבה יותר) מורכבת.

 

[קפבלנקה]

ברגע שהילדים נמצאים יותר ויותר זמן מחוץ לבית, ההשפעה של ההורים על החינוך שלהם הולכת ופוחתת.

בסופו של דבר, רובנו יוצאים גרסה זו או אחרת של הורנו. החינוך ומודל החיקוי מבית הם האלמנטים המשפיעים ביותר על הילדים.

 

[c881]

הדבר המתואר בכתבה קיים בכל העולם המערבי. כך שהמקום היחיד שאפשר לברוח אליו מזה הוא יערות האמאזונס.

אתה יכול לעבור לאסיה, מזרח אירופה, אפריקה...
דווקא יערות האמזונאס?

המשפט של @Raven לא מתאר שום מציאות מורכבת.
הוא מתאר בדיוק מה אתה צריך לעשות אם אתה לא מרוצה ממשהו.

בנימה אופטימית זו... להתראות.

 

[Raven]

מציאות (הרבה יותר) מורכבת.

המציאות הגלובלית תמיד יותר מורכבת ותמיד נראית שחורה.
פרקטי יותר להתרכז במשבצת של עצמנו והסביבה הקרובה שלנו ומה אנחנו עושים במסגרת הזו.
לשם מכוונים משפטים כאלה.

 

[ETL]

בסופו של דבר, רובנו יוצאים גרסה זו או אחרת של הורנו.

אני בונה על זה שמה שכתבת לא נכון

 

[Yellow]

אני חושבת שהאתגר של ההורים בתקופתנו הוא הרבה יותר גדול.
לא זכור לי למשל שכשהייתי ילדה הייתה תופעה של שתיית אלכוהול בהיקפים רחבים.
אני גם מאמינה שזה צומת: הורים היום שהם יותר חלשים פוגשים מציאות חלשה יותר.
היום האינדיבידואל נדרש להיות הכל ולמצוא משמעות ולהמציא הגלגל יש מאין.
ההורים שלי לא נדרשו לזה. המשמעות של החיים הייתה ההורות (לפחות אצל אמא שלי).
אז צריך לעבוד קשה ולהקדיש עצמך לעבודה ולטפח את הגוף והנפש וגם להיות הורה מצוין. נו יש גבול.
אז מחפפים עם הילדים. פחות רוצים להיות מודל עבורם. הורים חלשים שבעצמם מחפשים סיפוקים מהירים.
וזה פוגש ילדים שמתבלבלים מהבחוץ ורוצים סיפוקים מהירים. ילדים יותר משועממים היום.
בילדות שלי ההיי לייט היה שבספריה העירונית הרשו לי לקחת 3 ספרים ולא 2, וגם לקחת מהמבוגרים ולא רק מהילדים.
אנשים כמו c881 נראה לי נדירים במחוזותינו במובן של ההורות שלו.

 

[רובי1]

אני חושבת שהאתגר של ההורים בתקופתנו הוא הרבה יותר גדול.
לא זכור לי למשל שכשהייתי ילדה הייתה תופעה של שתיית אלכוהול בהיקפים רחבים.
אני גם מאמינה שזה צומת: הורים היום שהם יותר חלשים פוגשים מציאות חלשה יותר.
היום האינדיבידואל נדרש להיות הכל ולמצוא משמעות ולהמציא הגלגל יש מאין.
ההורים שלי לא נדרשו לזה. המשמעות של החיים הייתה ההורות (לפחות אצל אמא שלי).
אז צריך לעבוד קשה ולהקדיש עצמך לעבודה ולטפח את הגוף והנפש וגם להיות הורה מצוין. נו יש גבול.
אז מחפפים עם הילדים. פחות רוצים להיות מודל עבורם. הורים חלשים שבעצמם מחפשים סיפוקים מהירים.
וזה פוגש ילדים שמתבלבלים מהבחוץ ורוצים סיפוקים מהירים. ילדים יותר משועממים היום.
בילדות שלי ההיי לייט היה שבספריה העירונית הרשו לי לקחת 3 ספרים ולא 2, וגם לקחת מהמבוגרים ולא רק מהילדים.
אנשים כמו c881 נראה לי נדירים במחוזותינו במובן של ההורות שלו.

תיארת יפה את הבעיה אבל לדעתי אין לה פיתרון.

 

[c881]

@רובי1 אני לא מסכים "שאין פתרון".
אני חושב שכל אחד ואחד בפורום הזה ובקבוצה של חוסכים ב-FB יכול לפתור את הבעיות.
ברגע שאתה לא רודף כל הזמן אחרי הגדגאט החדש, לא נשאר שעות נוספות להרשים את הבוס וכו'...
אתה נמצא בפועל יותר זמן בבית עם הילדים.
לא "זמן איכות" שחייבים להספיק בו הכל כדי "להעשיר את הילדים" - כלומר, לרוץ מחוג לחוג ולהוציא עוד כסף.
פשוט להיות עם הילדים ולתת דוגמה, למצוא דברים לעשות ביחד - בין אם לבשל, לשחק, לקרוא סיפור.
דוגמה -

ומה קורה ש"אנשים רק מתכננים" -

 

[Yellow]

@רובי1, אני אוסיף ואומר שלדעתי הבעיה מתחילה עוד קודם לכן.
בפחדים של אנשים, בהימנעות מלשאול שאלות קשות את עצמם, בחוסר תכנון ובחוסר רצון להתעמת עם עצמם.
נדמה לי שיש אצלנו בארץ איזשהו אוטומט שלפיו כולם חייבים 3 ילדים. מה יקרה למשל אם אנשים ישאלו את עצמם כמה ילדים הם *באמת* רוצים ולא לפי מה שהחברה מכתיבה להם?
ואז יוכלו גם להשקיע הרבה יותר בכל ילד.
אולי אם יעשו שני ילדים או אפילו רחמנא ליצלן ילד אחד הם יהיו מאושרים בהורות שלהם וגם מסופקים מחייהם האחרים?
ממה שלי יצא לראות ולחוות עד כה בחיי מרבית האנשים חיים על אוטומט ועושים מה שמצופה מהם לעשות.
נדמה לי שאם ריקוד המכונה הזה ייעצר צלילים הרבה יותר הרמוניים יופקו להם.

 

[רובי1]

אולי אם יעשו שני ילדים או אפילו רחמנא ליצלן ילד אחד הם יהיו מאושרים בהורות שלהם וגם מסופקים מחייהם האחרים?

אני חולק על המשפט הזה.
אני נמנה על חברה שבה הממוצע הוא הרבה מעבר ל3 ילדים. בכל זאת הבעיות שאנו דנים בהן קיימות אצלנו פחות. כמובן שא"א להשוות, אינני חושב שאפשר לאמץ נורמות מחברה לחברה בין לילה, אבל המשפט הזה שלך מוכיח את עצמו.
אני מאמין ומרגיש שהאושר הגדול ביותר עלי אדמות הוא הילדים, ככל שירבו (טוב עד גבול מסוים) ירבה גם האושר. אני מאמין ויודע שאין הבדל אם את משקיעה בילד אחד, בשניים או בשלושה. את פשוט מתחילה לדבר ברבים..
ילדים קולטים לא את המילים שלך אלא את הרגשות שלך. את הדוגמה האישית שאת נותנת להם.
ונדמה לי שההבדל בין הדור הקודם לדור שלנו הוא לא מספר הילדים במשפחה. אלא המשמעת, הסמכות, הדרישה הבסיסית מכל אדם לשנות את עצמו, להיות טוב יותר - כל אלה נעלמו. במקומם הגיעו פינוק, חוסר סמכות מוחלט, וקבלה של כל אחד כמו שהוא כאילו אין אנו נדרשים להיות טובים יותר מיום ליום.
טוב חפרתי. לילה טוב.

 

[לא סולידי YET]

בסופו של דבר, רובנו יוצאים גרסה זו או אחרת של הורנו. החינוך ומודל החיקוי מבית הם האלמנטים המשפיעים ביותר על הילדים.

אני הדוגמא לכך שזה לא תמיד נכון. ולא רק אני. הרבה מהעולים, שהגיעו לארץ בגיל קטן, פיתחו אישיות שונה לגמרי ממה שחינכו אותם בבית. זה כבר לא רק פער דורות, זה פער תרבויות. כך שדבריי הם לא רק שלא מופרכים, אלא גם מבוססים על דוגמאות מהחיים האמיתיים.

(למי שרוצה להגיב משהו בסגנון "אבל לא כולם עולים" או "זו דוגמא קיצונית" - אל תיטפלו לדוגמאות הספציפיות. הרעיון מאחוריהן הרבה יותר כללי, ונראה לי שכבר הסברתי אותו מספיק)

 

[Yellow]

רובי, אני לא יודעת לאיזו חברה אתה משתייך אבל אמרתי שהבעיה לעניות דעתי היא לא רק במספר ילדים אלא בשילוב של מספר ילדים עם עוד מספר פרמטרים.
האם בחברה שלך יש נהייה אחר מראה חיצוני?
האם בחברה שלך יש חשיבות רבה לקריירה?
האם בחברה שלך מדרבנים את האדם ללכת למצוא את המשמעות האינדיבידואלית שלו?

 

[רובי1]

רובי, אני לא יודעת לאיזו חברה אתה משתייך

אני חרדי.

 

[Yellow]

יפה. זה מה שחשבתי.
מפה ההבדל. בחברה החילונית מערבית האדם נדרש להיות הורה נפלא וקרייריסט ובן זוג ראוי ולהיות מטופח מבחוץ.
התוצאה היא שריבוי המתחים והלחצים הזה והקונפליקט בין כל הערכים יוצר התרופפות במשמעת העצמית של האדם וביכולת שלו להיות חזק.
בתכל'ס בכמה חזיתות בו זמנית יכול האדם להילחם?
וברגע שההורה חלש יותר זה מוקרן לילדים וזה מה שהם למדים מהוריהם.
ולעניות דעתי אין את כל זה בחברה הדתית/חרדית.
ואם זה קיים בדתית אז בצורה הרבה יותר מינורית. בחברות הללו מבנה היחסים בתוך המשפחה ברור והאושר של האדם בכלל לא נתון לשאלה לדעתי.
יש תלם והולכים בו.
גם בחברה החילונית יש תלם והולכים בו אבל לפחות ב-20 שנים האחרונות התחילו לצוץ בתלם הזה כל מיני גבשושיות, מהמורות ו-ואדיות.

 

[רובי1]

בחברה החילונית מערבית האדם נדרש להיות הורה נפלא וקרייריסט ובן זוג ראוי ולהיות מטופח מבחוץ

ולעניות דעתי אין את כל זה בחברה הדתית/חרדית.

תסבירי בבקשה מה התכוונת כי זה לא נשמע טוב.
מה אין אצלנו?
1. הורה נפלא.
2. קרייריסט.
3. בן זוג ראוי.
4. מטופח מבחוץ.
5. כל התשובות נכונות.
אני קובע מעל כל ספק שהחברה החרדית, עליה אני נמנה, נדרשת לכל מה שמנית. ואני מוכן להוכיח לך את זה.

 

[דגגגג]

@רובי1 שלום הקשרג, טוב לראות אותך כאן.

מעניין לעניין באותו עניין
http://finance.yahoo.com/news/a-college-student-blows-inheritance-bert-show-205833329.html

 

[c881]

@רובי1 כולם היום נדרשים לכך.
מה ש- @Yellow פספסה ואני לא בטוח בעצמי שזה אכן הסיבה... אבל, מלראות את זה אצל מישהי שעבדה אצלנו...
אצלכם יש סט חוקים "חיצוניים" שעוזרים לכם לעמוד ב"מטלות".
תרי"ג מצוות והחלטות של הרב.
אתה רוצה משהו או לא רוצה, יש דברים שצריך לעשות.
אתה לא בטוח אם אפשר/כדאי/צריך לעשות משהו - שואלים את הרב.
עכשיו, שוב... יכול להיות שמי שפגשתי לקחה את זה לקיצון. אני יודע שאסור להכליל, אבל זה היה מקרה שפגשתי על בסיס יומי במשך שנה ואני יוצא מנקודת הנחה שיש לה לפחות כמה חברים שנוהגים כמוה.

זה מקל בהתנהלות היומיומית. יש פחות החלטות שצריך לבצע.
אני יודע ש-דן אריאלי מחזיק בדעה דומה - ככל שיש למישהו לבצע יותר החלטות ולהשתמש בכח רצון - אם הזמן הוא ישחק ויוותר לעצמו.